שרת המשפטים איילת שקד
צילום: דיאגו מיטלברג

בחצות יוצגו התוצאות הסופיות של הבחירות

ספירת קולות לא מדוייקת, אחוז חסימה שזז ודחק את הימין החדש מחוץ לכנסת ומצביעים למפלגות ערביות בהתנחלויות. לאחר העיכובים התוצאות ימסרו בחצות
מערכת Bizportal | (13)

3.25% - זהו אחוז החסימה. אחד המספרים החשובים ביותר במערכת הבחירות. המספר  הזה קובע מי המפלגה שתכנס לכנסת. מפלגה שקיבלה לפחות שיעור זה מסך הקולות הכשרים - תיכנס, מי שלא - תישאר בחוץ.

הבוקר באתר הרשמי של ועדת הבחירות נכתב בבירור כי מפלגת הימין החדש של איילת שקד ונפתלי בנט עברה את אחוז החסימה עם 3.26% מהקולות - כלומר יותר מ-3.25%. לפי כך המפלגה היתה אמורה להיכנס לכנסת ולקבל 4 מנדטים.

אתר ועדת הבחירות. הנתונים לא הוזנו כהלכה

אולם לפתע ועדת הבחירות דיווחה כי חל שינוי במספר הקולות הכשרים בשל נתונים שלא הוזנו כהלכה - כך שבפועל הימין החדש לא עבר את אחוז החסימה. ועדת הבחירות טענה כי מספר הקולות הכשרים המוצג כלל לא נכון. כלומר אם יש יותר קולות כשרים, אז המספר המייצג את אחוז החשימה משתנה - ולכן הימין החדש לא נכנס לכנסת. לא מדובר בעניין זניח, כניסת הימין החדש מוסיפה עוד 4 מנדטים לגוש הימין, ומשנה את מפת הגושים בכנסת.

בנוסף חלק מהנתונים המוצגים באתר ועדת הבחירות המרכזית נראים לכאורה לא הגיונים. למשל בהתנחלות איתמר קיבלה מפלגת חד"ש תע"ל בראשות איימן עודה ואחמד טיבי 11.58% מהקולות, ואילו הימין החדש קיבל 10.91% מהקולות.

השופט חנן מלצר יו"ר ועדת הבחירות מסר הערב כי הנתונים הסופיים יתעדכנו בחצות הלילה. 

במהלך היום, על רקע הנתונים השגויים באתר ועדת הבחירות, הודגשה באתר ועדת הבחירות הודעה בה נכתב כי הנתונים נבדקים, ויתכנו עוד שינויים עד ל-17 באפריל.

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    טוב שנפטרנו מהצמד המרגיז הנט שקד (ל"ת)
    שוקי 12/04/2019 11:51
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    שלמה 11/04/2019 21:34
    הגב לתגובה זו
    שבקלפיות באזורים חרדים מובהקים כגון בני ברק ובית שמש ואשדוד בשכונות שכולם חרדים 80 אחוז מהקולות ניתנו למפלגת העבודה ואפס קולות לחרדים.וזה בגלל טעויות בהקלדה למחשב ומרץ אומרים שרוצים לגנוב להם מנדט. בושה להם
  • 9.
    אלי 11/04/2019 19:01
    הגב לתגובה זו
    יאלללה תהפכו כבר לאוטוקרטיה, שנוכל לסבול ולהתחיל לשנות. 13 שנה ראש ממשלה איזה בדיחה, רק סיאוב.
  • 8.
    שמעון 11/04/2019 18:07
    הגב לתגובה זו
    כשמגיעים הבחירות פעם בארבע שנים מתגלה שמרוב שהם לא עושים כלום קשה להם לספור ולהזין מספר נתונים במחשב. דבר כזה אצל מעביד פרטי היה נגמר בתוך 5 שעות. אוכלי החינם צריכים לא פחות מ-10 ימים !!!!!! פשוט לא יאמן
  • 7.
    סופרים את הקלפיות מחדש ???? פששש איזה דרמה איזה ביזיון (ל"ת)
    הצלף 11/04/2019 17:47
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אלי שיב 11/04/2019 17:43
    הגב לתגובה זו
    שיתחילו בבראשית (עוד מעט נוחתים על הירח!) במאה 21 אך לא יודעים לספור לכנסת 21
  • 5.
    זיו 11/04/2019 17:33
    הגב לתגובה זו
    חברה חיצונית צריכה לנהל את ההצבעות באופן ממוחשב במקום לתת לאנשים לספור פתקים ובסוף לרמותהרי גם ככה מזייפים
  • 4.
    מאיר 11/04/2019 17:28
    הגב לתגובה זו
    זה מה שקורה למי שהשתן עולה לו לראש במקום לרדת למקום אחר
  • 3.
    שחר 11/04/2019 17:17
    הגב לתגובה זו
    איך זה ייתכן? בושה טעויות / זיופים כאלה..
  • 2.
    מציאותי 11/04/2019 17:06
    הגב לתגובה זו
    מדינה של שחצנים ורעשנים הוזהרנו שיתכן ותהיה התערבות חיצונית או פיגוע סייבר אבל חכמי חלם השויצו שאנחנו מוגנים אז כנראה שלא
  • ליאור 11/04/2019 17:53
    הגב לתגובה זו
    הכל מנוהל ידנית כמו לפני 70 שנה עד השלב האחרון - שלפחות בפעולת החיבור הארוך לא תהיינה טעויות
  • 1.
    באיתמר הצביעו לחדש כאות מחאה! (ל"ת)
    עמי 11/04/2019 17:02
    הגב לתגובה זו
  • כאות מחאה שמים פתק של מרץ (ל"ת)
    תפסיק לבלבל. 11/04/2019 17:43
    הגב לתגובה זו
שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.

מחאות בטהרן. קרדיט: רשתות חברתיותמחאות בטהרן. קרדיט: רשתות חברתיות

איראן בוערת: גל מחאות כלכלי שוטף את המדינה

הציבור האיראני יוצא לרחובות בשל יוקר המחייה ושחיקת המטבע המקומי; הנשיא, מאסעוד פזשקיאן, מנסה להפחית את המתח הציבורי והבטיח לשנות את התקציב כדי להקל על האזרחים, במיוחד על בעלי ההכנסות הנמוכות; המחאות משקפות את התסכול הכלכלי העמוק של האוכלוסייה ונחשבות לרחבות ביותר מאז 2019; האם המשטר לקראת נפילה?

רן קידר |
נושאים בכתבה איראן

המשבר הכלכלי באיראן הולך ומעמיק, אך בימים האחרונים הוא כבר חצה גבול ברור והפך ממשבר פיננסי וחברתי לאתגר שלטוני של ממש. קריסת המטבע, אינפלציה דוהרת ויוקר מחיה הציתו גל מחאות רחב, שמתפשט מטהראן לערים נוספות ולפריפריה, ומפעיל לחץ כבד על משטר שנמצא ממילא בנקודת חולשה חריגה. הציבור מבין אחרי המלחמה עם ישראל שהשקעות הענק בציוד צבאי, טילים ותוכנית גרעין לצד מימון ענק לחיזבאללה היה בזבוז של כספים על חשבונם. הציבור רוצה לאכול, רוצה חשמל, רוצה מים - בחלקים גדולים באיראן אין את הצרכים הבסיסיים האלו כי איראן רצתה להיות מדינה חזקה צבאית. זה על חשבון הציבור והוא התעורר.  

הריאל האיראני איבד מאז הקיץ כ־60% מערכו, ובמהלך הימים האחרונים נסחר בשפל חסר תקדים מול הדולר. היחלשות המטבע פגעה ישירות בחסכונות הציבור האיראני, ריסקה משכורות והובילה לזינוק חד במחירי מזון, אנרגיה ושירותים בסיסיים. עבור אזרחים רבים, גם מהמעמד הבינוני העירוני, השחיקה היא לא מציאות יומיומית של חישוב מתמיד האם הם יכולים להרשות לעצמם קפה, נסיעה או טיפול רפואי.המעמד הבינוני באיראן הפך בשנה האחרונה לעני. 

על הרקע הזה פרצו מחאות במספר מוקדים במקביל. בטהראן נראו מפגינים חוצים גשרים מרכזיים, מתעמתים עם כוחות ביטחון וקוראים סיסמאות נגד יוקר המחיה והשלטון. אזור הבזאר הגדול, שמשמש כליבה של הכלכלה העירונית בטהרן, הפך לזירה מרכזית, כאשר סוחרים סגרו חנויות במחאה על תנודתיות המטבע והפסדים כבדים. מוקדי מחאה נוספים נרשמו בשכונות מערביות של הבירה, באוניברסיטאות, ואף באי קשם שבמפרץ הפרסי, שם נשמעו קריאות חריפות נגד ההנהגה בשעות הלילה וגם בבוקר. מדובר על הפגנות ומחאות של מספר ימים כשמדי יום המחאות מתגברות. המחאות האלו עם לחץ צבאי-פוליטי עשויות להוביל להפלת השלטון הקיים. אך דווקא עליית המדרגה שלהן, עשויה להוביל את ישראל לחשוב פעמיים לפני שהיא יוצאת לקרב. 

פתיחת חזית מול איראן תוביל לאיחוד העם האיראני נגד - "הישות הציונית". לרוב, העם עומד מאחורי השליט גם אם הוא לא מעוניין בו כשיש אויב מבחוץ. עם זאת, ברור שיש לנצל את המצב הרגיש בתוך המדינה כדי לנסות להפיל את המשטר מפנים. עם זאת, ולמרות תמונות על הפגנות ומחאות גדולות, זה עוד לא מחאות עם דם או מעצרים, האלימות בהם היא ברמה יחסית נמוכה.   

היקף המחאות המדויק אינו ברור לחלוטין, אבל ידוע על לפחות מעל 10 מוקדים גדולים, רובם בערים מרכזיות. עצם התפשטותן למוקדים מגוונים ובעלי אופי חברתי שונה, סוחרים, סטודנטים, עובדים שכירים, מדאיגה את השלטון. זאת במיוחד על רקע העובדה שבשנה האחרונה נקט המשטר יד קשה במיוחד נגד מתנגדים, עם גל מעצרים נרחב ושיעור הוצאות להורג מהגבוהים זה עשרות שנים, במטרה למנוע מראש התלקחות עממית רחבת היקף.