השכר הממוצע באפריל: ירידה של אלפי שקלים בהייטק

הלמ"ס מציינת המשך עלייה במשרות השכיר במשק. בענף הביטוח נרשמה עלייה של 10% בשכר הממוצע בחישוב שנתי 
מורן ישעיהו |

בחודש אפריל 2018 עמד השכר הממוצע למשרת שכיר בישראל על 10,401 שקלים, כך עולה מנתוני הלמ"ס, כאשר 66% (2.383 מיליון) מכלל משרות השכיר במשק היו בענפים כלכליים בהם השכר הממוצע היה נמוך מזה של כלל המשק. 

ביחס לחודש מרץ מדובר בירידה של כמעט 500 שקלים בשכר הממוצע לשכירים (אז עמד השכר הממוצע על 10,877 שקלים), אם כי נתוני המגמה מצביעים על עלייה כאשר בין החודשים פברואר-אפריל 2018 עלה השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים שוטפים ב-4.9% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 4.8% בחישוב שנתי בחודשים נובמבר 2017-ינואר 2018.

בענף שירותים פיננסיים ושירותי ביטוח עלה השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים קבועים (ללא השפעת שינויי המחירים במשק) ב-10% בחישוב שנתי בחודשים פברואר-אפריל 2018, בהמשך לעלייה של 15.5% בחישוב שנתי בחודשים נובמבר 2017-ינואר 2018.

בענף חקלאות, ייעור ודיג ירד השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים קבועים ב-2.8% בחישוב שנתי בחודשים פברואר-אפריל 2018 לעומת עלייה של 1.4% בחישוב שנתי בחודשים נובמבר 2017-ינואר 2018.

בתחום ההייטק, השכר הממוצע למשרת שכיר של העובדים באפריל היה 22,501 שקלים, לעומת 24,784 שקלים בחודש מרץ 2018 (ירידה של 2,283 שקלים).

מגמת עלייה במספר המשרות

בהתייחס לכמות המשרות, נתוני המגמה מצביעים על עלייה במספר משרות השכיר לאחר שבחודשים פברואר-אפריל 2018 נרשמה עלייה של 0.3% בחישוב שנתי בהמשך לעלייה של 0.9% בחישוב שנתי בחודשים נובמבר 2017-ינואר 2018.

בענף שירותי תחבורה, אחסנה, דואר ובלדרות עלה מספר משרות השכיר ב-4.4% בחישוב שנתי בחודשים פברואר-אפריל 2018 בהמשך לעלייה של 5.9% בחישוב שנתי בחודשים נובמבר 2017-ינואר 2018. בענף אמנות, בידור ופנאי ירד מספר משרות השכיר ב-8.3% בחישוב שנתי בחודשים פברואר-אפריל 2018 בהמשך לירידה של 1.4% בחישוב שנתי בחודשים נובמבר 2017-ינואר 2018.

בהתפלגות לפי מגזרים, בחודש אפריל 2018 המגזר הגדול ביותר היה מגזר החברות הלא-פיננסיות עם 2.300 מיליון משרות שכיר (63.7% מכלל משרות השכיר במשק), שם השכר הממוצע למשרת שכיר עמד על 11,052 שקלים. בבתי החולים, שם מרבית משרות השכיר בחברות הממשלתיות נרשם שכר ממוצע של 15,811 שקלים 

קיראו עוד ב"בארץ"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מתוך מפגש של שר האוצר עם נשיאות המגזר העסקי, קרדיט צילום- איתי קדם נשיאות המגזר העסקימתוך מפגש של שר האוצר עם נשיאות המגזר העסקי, קרדיט צילום- איתי קדם נשיאות המגזר העסקי

סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"

שר האוצר אומר שיוריד מיסים ויפתח את שוק האשראי לתחרות שתוריד את המחירים, אבל מאחורי ההצהרות מסתתר פער בין פוליטיקה לכלכלה

תמיר חכמוף |

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', נפגש היום עם נשיאות המגזר העסקי בראשות דובי אמיתי וצוות האוצר, כחלק מההיערכות לגיבוש תקציב המדינה לשנת 2026. במפגש השתתפו ראשי האיגודים המרכזיים במשק, מהתאחדות התעשיינים, איגוד הבנקים וחברות הביטוח ועד התאחדות הקבלנים ולשכת המסחר.

במהלך הדיון, סמוטריץ' בחר להתמקד בסוגיות המאקרו החשובות, כמו הריבית הגבוהה, עתיד התקציב והצורך ביצירת תחרות במערכת הבנקאית, אך במקום להתמקד בתחום הפיסקלי שבאחריותו, הוא בחר למתוח ביקורת חריפה על המדיניות המוניטרית ועל נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, ואמר כי "הנגיד היה צריך להוריד את הריבית מזמן. אם הוא לא יעשה כן, אני אוריד את המיסים". מיד לאחר מכן סייג כי "עצמאותו של הנגיד קריטית ואסור לפגוע בסמכויותיו, אך הנגיד אחראי על המדיניות המוניטרית ואני על הפיסקלית".

בנוגע לתקציב המדינה לשנת 2026, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, הטיל ספק ביכולת הממשלה להעבירו לנוכח המצב הפוליטי המורכב. סמוטריץ' מנגד התחייב: ״יהיה תקציב. מבינים את הצורך בשמירת אמון השחקנים כולם בכלכלה הישראלית. תקציב 2026 ממלחמה לצמיחה״.. עוד ציין כי בכוונתו להיאבק בהון השחור באמצעות "חניקה כלכלית של ארגוני הפשיעה".

על מערכת הבנקאות אמר סמוטריץ': "אני נחוש לגוון את מקורות ההון. גם לכם המגזר העסקי זו דרמה. אתם מכירים את הרפורמה שאנחנו עושים בפיקדונות. נגישות לכסף זול לשחקנים שיצרו תחרות על הבנקים, בעיני זו רפורמה שסוגרת את המעגל. אני מקווה שנצליח להרגיל גם את האזרחים להשתחרר מהדביקות לבנק ולחפש את האלטרנטיבות, אבל גם לכם לעסקים ולמשקי הבית תהיה נגישות הרבה יותר משמעותית. כמות האשראי תגדל, מחיר האשראי ירד, והתוצאה תביא לירידת מחירים".

בנק ישראל ציין כי ״הנגיד ובנק ישראל מקבלים החלטות אך ורק על בסיס אמות מידה מקצועיות. אינפלציה גבוהה פוגעת בראש ובראשונה בשכבות החלשות וריסונה הוא תנאי הכרחי לפעילות כלכלית תקינה. אחריות תקציבית, במיוחד בעת הזו, היא צורך השעה״.