השכר הממוצע באפריל: ירידה של אלפי שקלים בהייטק
בחודש אפריל 2018 עמד השכר הממוצע למשרת שכיר בישראל על 10,401 שקלים, כך עולה מנתוני הלמ"ס, כאשר 66% (2.383 מיליון) מכלל משרות השכיר במשק היו בענפים כלכליים בהם השכר הממוצע היה נמוך מזה של כלל המשק.
ביחס לחודש מרץ מדובר בירידה של כמעט 500 שקלים בשכר הממוצע לשכירים (אז עמד השכר הממוצע על 10,877 שקלים), אם כי נתוני המגמה מצביעים על עלייה כאשר בין החודשים פברואר-אפריל 2018 עלה השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים שוטפים ב-4.9% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 4.8% בחישוב שנתי בחודשים נובמבר 2017-ינואר 2018.
בענף שירותים פיננסיים ושירותי ביטוח עלה השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים קבועים (ללא השפעת שינויי המחירים במשק) ב-10% בחישוב שנתי בחודשים פברואר-אפריל 2018, בהמשך לעלייה של 15.5% בחישוב שנתי בחודשים נובמבר 2017-ינואר 2018.
בענף חקלאות, ייעור ודיג ירד השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים קבועים ב-2.8% בחישוב שנתי בחודשים פברואר-אפריל 2018 לעומת עלייה של 1.4% בחישוב שנתי בחודשים נובמבר 2017-ינואר 2018.
- לא ממהרים לחזור: מספר שיא של משרות פנויות בחודש אפריל
- במידה וההתאוששות המהירה תימשך הפד' ישקול שינוי מדיניות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתחום ההייטק, השכר הממוצע למשרת שכיר של העובדים באפריל היה 22,501 שקלים, לעומת 24,784 שקלים בחודש מרץ 2018 (ירידה של 2,283 שקלים).
מגמת עלייה במספר המשרות
בהתייחס לכמות המשרות, נתוני המגמה מצביעים על עלייה במספר משרות השכיר לאחר שבחודשים פברואר-אפריל 2018 נרשמה עלייה של 0.3% בחישוב שנתי בהמשך לעלייה של 0.9% בחישוב שנתי בחודשים נובמבר 2017-ינואר 2018.
בענף שירותי תחבורה, אחסנה, דואר ובלדרות עלה מספר משרות השכיר ב-4.4% בחישוב שנתי בחודשים פברואר-אפריל 2018 בהמשך לעלייה של 5.9% בחישוב שנתי בחודשים נובמבר 2017-ינואר 2018. בענף אמנות, בידור ופנאי ירד מספר משרות השכיר ב-8.3% בחישוב שנתי בחודשים פברואר-אפריל 2018 בהמשך לירידה של 1.4% בחישוב שנתי בחודשים נובמבר 2017-ינואר 2018.
בהתפלגות לפי מגזרים, בחודש אפריל 2018 המגזר הגדול ביותר היה מגזר החברות הלא-פיננסיות עם 2.300 מיליון משרות שכיר (63.7% מכלל משרות השכיר במשק), שם השכר הממוצע למשרת שכיר עמד על 11,052 שקלים. בבתי החולים, שם מרבית משרות השכיר בחברות הממשלתיות נרשם שכר ממוצע של 15,811 שקלים
- אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
- ועדת השרים אישרה: מגבלות חדשות על שכר הטרחה בתביעות סיעוד של קשישים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
