חישוב מס ודיווח למעסיק ישראלי המשלם לעובד ישראלי בחו"ל שיש לו גם הכנסה זרה
באופן עקרוני, אם השכר מהמעביד הישראלי מדווח כהכנסה עיקרית בטופס 101, אזי המעסיק הישראלי מנכה מס מאותה הכנסה ישראלית כאילו מדובר בהכנסתו היחידה של העובד. במצב כזה חלה חובה על העובד להגיש דוח שנתי
שאלה:
__________
נישום העובד בהודו מקבל שכר מחברה תושבת ישראל בסך של כ-30,000 ש"ח וכן מחברה בהודו בסך 12,000 ש"ח, ומנוכה לו מס כדין בהודו. כיצד יחושב וידווח המס בארץ על ידי המעביד הישראלי, והאם המעסיק בישראל יכול לחשב מס בעבור השכר הכולל ולנכות את המס בהודו במסגרת האמנה למניעת כפל מס בין ישראל והודו?
תשובה:
__________
הנחתי בתשובה היא כי מדובר ביחיד תושב ישראל שאם לא כן יש לשאול אם יש חבות במס בישראל כלל, והתשובה לכך נגזרת גם ממקום הפקת ההכנסה (שנראה לכאורה כי הוא או חלקו בהודו).
באופן עקרוני, אם השכר מהמעביד הישראלי ("ההכנסה הישראלית") מדווח כהכנסה עיקרית בטופס 101, אזי המעסיק הישראלי מנכה מס מאותה הכנסה ישראלית כאילו מדובר בהכנסתו היחידה של העובד. במצב כזה חלה חובה על העובד להגיש דוח שנתי ולכלול בו גם את ההכנסה מהמעביד ההודי ("ההכנסה הזרה"), לרבות דיווח על המס הזר ששולם שם (בנספח ד') ולהשלים את המס הנדרש בהתאם. יש לזכור בהקשר זה שעל הכנסה המופקת מחוץ לישראל על ידי תושב ישראל ניתנות הקלות מסוימות, אם השכר משולם על ידי מעביד זר מכוח תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסויימות), התשל"ב-1972, ואם השכר משולם על ידי מעסיק ישראלי לפי אותן תקנות או לפי כללי מס הכנסה (בעלי הכנסה מעבודה בחוץ לארץ), התשמ"ב-1982, לפי העניין.
נוסף על כך קיימת אפשרות לנישום (אם כי אין חובה חוקית) לבקש לשלם מקדמות במהלך השנה בגין השכר הזר, או לחלופין פקיד השומה יכול לדרוש מהנישום לשלם מקדמות כאמור (לפחות לאחר השנה הראשונה שבה הוא מקבל הכנסה זרה).
המעביד הישראלי אינו יכול לדווח באופן חד צדדי על ההכנסה הכוללת וגם להפחית מניכוי המס את המס הזר ששולם בהודו, מכיוון שהוא אינו המשלם של אותה הכנסה, אף לא כנאמן. עם זאת, יש לבחון מול פקיד השומה או הנציבות אם ניתן להסדיר פרוצדורה שבה המעביד הישראלי נוטל על עצמו את המחויבות לכלול את סך כל השכר בגין העובד, ולקבל הוראות כיצד יש להביא בחשבון כזיכוי את המס הזר ששולם, לרבות אילו מסמכים נדרשים למעביד הישראלי המנכה, וכמו כן כיצד יש להתחשב בהוצאות מותרות בניכוי בעת חישוב המס על ההכנסות.
המשיב - ממשרד ארצי, חיבה את אלמקייס - פתרונות מיסוי בע"מ
התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים
אוכלוסיית ישראל גדלה ב-1.1%, בדומה לגידול ב-2024 כאשר לפי הלמ"ס הירידה בקצב גידול האוכלוסייה נובע מעלייה במספר המהגרים מישראל לחו"ל
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אוכלוסיית ישראל נאמדת כיום בכ-10.178 מיליון תושבים כאשר 7.771 מהתושבים הם יהודים, המהווים 76.3% מהאוכלוסייה בעוד האוכלוסיה הערבית מונה כ-2.147 מיליון איש המהווים כ-21.1% מהאוכלוסייה ו-260 אלף איש הם זרים, נוצרים שאינם ערבים, המהווים כ-2.6% מהאוכלוסייה.
עוד לפי הדוח, בסוף שנת 2025 אוכלוסיית הישראלים גדלה בכ-112 אלף נפש, אחוז גידול של 1.1% בלבד. האוכלוסייה גדלה בכ-132 אלף תושבים מגידול טבעי (לידות פחות פטירות), כאשר במהלך השנה נולדו כ-182 אלף תינוקות (כ-76% לאימהות יהודיות ואחרות וכ-24% לאימהות ערביות). כמו כן, במהלך שנת 2025 נפטרו כ-50 אלף תושבים, מספר הנמוך בכ-2,000 ממספר הנפטרים בשנת 2024. מספר הפטירות כולל כ-510 חיילי צה"ל שנהרגו במלחמה, כאשר עיקרם נפל במהלך שנת 2024. עם זאת, בשיעור הפטירות ב-2025 חל שינוי קטן לעומת 2024, 5.3 ל-1,000 תושבים ב-2024 לעומת 5.2 ל-1,000 תושבים השנה.
- אוכלוסיית ישראל עלתה ל-10.09 מיליון: נתוני הלמ"ס לרגל יום העצמאות
- ישראל על סף 10 מיליון תושבים, וגם - הבורסה מאז תחילת המלחמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר ישראלים עוזבים מאשר חוזרים
ב-2025 עזבו את ישראל כ-69.3 אלף איש בעוד ש-19 אלף ישראלים בלבד חזרו לישראל, כך לפי נתוני הלמ"ס. נתונים אלו הופכים את מאזן ההגירה הבין-לאומית לשלילי ועומד על כ-20 אלף. מאזן הישראלים המהגרים מישראל בסוף 2025 הוא שלילי ועומד על 50.3- אלף. מספר העולים החדשים עומד על 24.6 אלף, מספר הנמוך בכ-8 אלף מהשנה הקודמת ומספר המגיעים באיחוד משפחות עומד על 5.5 אלף , שגם הוא מספר הנמוך מהשנה הקודמת בכ-2500 איש.
