חישוב מס ודיווח למעסיק ישראלי המשלם לעובד ישראלי בחו"ל שיש לו גם הכנסה זרה

רו"ח (משפטן) אייל סנדו

באופן עקרוני, אם השכר מהמעביד הישראלי מדווח כהכנסה עיקרית בטופס 101, אזי המעסיק הישראלי מנכה מס מאותה הכנסה ישראלית כאילו מדובר בהכנסתו היחידה של העובד. במצב כזה חלה חובה על העובד להגיש דוח שנתי

שאלה:

__________

נישום העובד בהודו מקבל שכר מחברה תושבת ישראל בסך של כ-30,000 ש"ח וכן מחברה בהודו בסך 12,000 ש"ח, ומנוכה לו מס כדין בהודו. כיצד יחושב וידווח המס בארץ על ידי המעביד הישראלי, והאם המעסיק בישראל יכול לחשב מס בעבור השכר הכולל ולנכות את המס בהודו במסגרת האמנה למניעת כפל מס בין ישראל והודו?

תשובה:

__________

הנחתי בתשובה היא כי מדובר ביחיד תושב ישראל שאם לא כן יש לשאול אם יש חבות במס בישראל כלל, והתשובה לכך נגזרת גם ממקום הפקת ההכנסה (שנראה לכאורה כי הוא או חלקו בהודו).

באופן עקרוני, אם השכר מהמעביד הישראלי ("ההכנסה הישראלית") מדווח כהכנסה עיקרית בטופס 101, אזי המעסיק הישראלי מנכה מס מאותה הכנסה ישראלית כאילו מדובר בהכנסתו היחידה של העובד. במצב כזה חלה חובה על העובד להגיש דוח שנתי ולכלול בו גם את ההכנסה מהמעביד ההודי ("ההכנסה הזרה"), לרבות דיווח על המס הזר ששולם שם (בנספח ד') ולהשלים את המס הנדרש בהתאם. יש לזכור בהקשר זה שעל הכנסה המופקת מחוץ לישראל על ידי תושב ישראל ניתנות הקלות מסוימות, אם השכר משולם על ידי מעביד זר מכוח תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסויימות), התשל"ב-1972, ואם השכר משולם על ידי מעסיק ישראלי לפי אותן תקנות או לפי כללי מס הכנסה (בעלי הכנסה מעבודה בחוץ לארץ), התשמ"ב-1982, לפי העניין.

נוסף על כך קיימת אפשרות לנישום (אם כי אין חובה חוקית) לבקש לשלם מקדמות במהלך השנה בגין השכר הזר, או לחלופין פקיד השומה יכול לדרוש מהנישום לשלם מקדמות כאמור (לפחות לאחר השנה הראשונה שבה הוא מקבל הכנסה זרה).

המעביד הישראלי אינו יכול לדווח באופן חד צדדי על ההכנסה הכוללת וגם להפחית מניכוי המס את המס הזר ששולם בהודו, מכיוון שהוא אינו המשלם של אותה הכנסה, אף לא כנאמן. עם זאת, יש לבחון מול פקיד השומה או הנציבות אם ניתן להסדיר פרוצדורה שבה המעביד הישראלי נוטל על עצמו את המחויבות לכלול את סך כל השכר בגין העובד, ולקבל הוראות כיצד יש להביא בחשבון כזיכוי את המס הזר ששולם, לרבות אילו מסמכים נדרשים למעביד הישראלי המנכה, וכמו כן כיצד יש להתחשב בהוצאות מותרות בניכוי בעת חישוב המס על ההכנסות.

המשיב - ממשרד ארצי, חיבה את אלמקייס - פתרונות מיסוי בע"מ

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.