חישוב מס ודיווח למעסיק ישראלי המשלם לעובד ישראלי בחו"ל שיש לו גם הכנסה זרה
באופן עקרוני, אם השכר מהמעביד הישראלי מדווח כהכנסה עיקרית בטופס 101, אזי המעסיק הישראלי מנכה מס מאותה הכנסה ישראלית כאילו מדובר בהכנסתו היחידה של העובד. במצב כזה חלה חובה על העובד להגיש דוח שנתי
שאלה:
__________
נישום העובד בהודו מקבל שכר מחברה תושבת ישראל בסך של כ-30,000 ש"ח וכן מחברה בהודו בסך 12,000 ש"ח, ומנוכה לו מס כדין בהודו. כיצד יחושב וידווח המס בארץ על ידי המעביד הישראלי, והאם המעסיק בישראל יכול לחשב מס בעבור השכר הכולל ולנכות את המס בהודו במסגרת האמנה למניעת כפל מס בין ישראל והודו?
תשובה:
__________
הנחתי בתשובה היא כי מדובר ביחיד תושב ישראל שאם לא כן יש לשאול אם יש חבות במס בישראל כלל, והתשובה לכך נגזרת גם ממקום הפקת ההכנסה (שנראה לכאורה כי הוא או חלקו בהודו).
באופן עקרוני, אם השכר מהמעביד הישראלי ("ההכנסה הישראלית") מדווח כהכנסה עיקרית בטופס 101, אזי המעסיק הישראלי מנכה מס מאותה הכנסה ישראלית כאילו מדובר בהכנסתו היחידה של העובד. במצב כזה חלה חובה על העובד להגיש דוח שנתי ולכלול בו גם את ההכנסה מהמעביד ההודי ("ההכנסה הזרה"), לרבות דיווח על המס הזר ששולם שם (בנספח ד') ולהשלים את המס הנדרש בהתאם. יש לזכור בהקשר זה שעל הכנסה המופקת מחוץ לישראל על ידי תושב ישראל ניתנות הקלות מסוימות, אם השכר משולם על ידי מעביד זר מכוח תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסויימות), התשל"ב-1972, ואם השכר משולם על ידי מעסיק ישראלי לפי אותן תקנות או לפי כללי מס הכנסה (בעלי הכנסה מעבודה בחוץ לארץ), התשמ"ב-1982, לפי העניין.
נוסף על כך קיימת אפשרות לנישום (אם כי אין חובה חוקית) לבקש לשלם מקדמות במהלך השנה בגין השכר הזר, או לחלופין פקיד השומה יכול לדרוש מהנישום לשלם מקדמות כאמור (לפחות לאחר השנה הראשונה שבה הוא מקבל הכנסה זרה).
המעביד הישראלי אינו יכול לדווח באופן חד צדדי על ההכנסה הכוללת וגם להפחית מניכוי המס את המס הזר ששולם בהודו, מכיוון שהוא אינו המשלם של אותה הכנסה, אף לא כנאמן. עם זאת, יש לבחון מול פקיד השומה או הנציבות אם ניתן להסדיר פרוצדורה שבה המעביד הישראלי נוטל על עצמו את המחויבות לכלול את סך כל השכר בגין העובד, ולקבל הוראות כיצד יש להביא בחשבון כזיכוי את המס הזר ששולם, לרבות אילו מסמכים נדרשים למעביד הישראלי המנכה, וכמו כן כיצד יש להתחשב בהוצאות מותרות בניכוי בעת חישוב המס על ההכנסות.
המשיב - ממשרד ארצי, חיבה את אלמקייס - פתרונות מיסוי בע"מ
התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
