חישוב מס ודיווח למעסיק ישראלי המשלם לעובד ישראלי בחו"ל שיש לו גם הכנסה זרה

רו"ח (משפטן) אייל סנדו

באופן עקרוני, אם השכר מהמעביד הישראלי מדווח כהכנסה עיקרית בטופס 101, אזי המעסיק הישראלי מנכה מס מאותה הכנסה ישראלית כאילו מדובר בהכנסתו היחידה של העובד. במצב כזה חלה חובה על העובד להגיש דוח שנתי

שאלה:

__________

נישום העובד בהודו מקבל שכר מחברה תושבת ישראל בסך של כ-30,000 ש"ח וכן מחברה בהודו בסך 12,000 ש"ח, ומנוכה לו מס כדין בהודו. כיצד יחושב וידווח המס בארץ על ידי המעביד הישראלי, והאם המעסיק בישראל יכול לחשב מס בעבור השכר הכולל ולנכות את המס בהודו במסגרת האמנה למניעת כפל מס בין ישראל והודו?

תשובה:

__________

הנחתי בתשובה היא כי מדובר ביחיד תושב ישראל שאם לא כן יש לשאול אם יש חבות במס בישראל כלל, והתשובה לכך נגזרת גם ממקום הפקת ההכנסה (שנראה לכאורה כי הוא או חלקו בהודו).

באופן עקרוני, אם השכר מהמעביד הישראלי ("ההכנסה הישראלית") מדווח כהכנסה עיקרית בטופס 101, אזי המעסיק הישראלי מנכה מס מאותה הכנסה ישראלית כאילו מדובר בהכנסתו היחידה של העובד. במצב כזה חלה חובה על העובד להגיש דוח שנתי ולכלול בו גם את ההכנסה מהמעביד ההודי ("ההכנסה הזרה"), לרבות דיווח על המס הזר ששולם שם (בנספח ד') ולהשלים את המס הנדרש בהתאם. יש לזכור בהקשר זה שעל הכנסה המופקת מחוץ לישראל על ידי תושב ישראל ניתנות הקלות מסוימות, אם השכר משולם על ידי מעביד זר מכוח תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסויימות), התשל"ב-1972, ואם השכר משולם על ידי מעסיק ישראלי לפי אותן תקנות או לפי כללי מס הכנסה (בעלי הכנסה מעבודה בחוץ לארץ), התשמ"ב-1982, לפי העניין.

נוסף על כך קיימת אפשרות לנישום (אם כי אין חובה חוקית) לבקש לשלם מקדמות במהלך השנה בגין השכר הזר, או לחלופין פקיד השומה יכול לדרוש מהנישום לשלם מקדמות כאמור (לפחות לאחר השנה הראשונה שבה הוא מקבל הכנסה זרה).

המעביד הישראלי אינו יכול לדווח באופן חד צדדי על ההכנסה הכוללת וגם להפחית מניכוי המס את המס הזר ששולם בהודו, מכיוון שהוא אינו המשלם של אותה הכנסה, אף לא כנאמן. עם זאת, יש לבחון מול פקיד השומה או הנציבות אם ניתן להסדיר פרוצדורה שבה המעביד הישראלי נוטל על עצמו את המחויבות לכלול את סך כל השכר בגין העובד, ולקבל הוראות כיצד יש להביא בחשבון כזיכוי את המס הזר ששולם, לרבות אילו מסמכים נדרשים למעביד הישראלי המנכה, וכמו כן כיצד יש להתחשב בהוצאות מותרות בניכוי בעת חישוב המס על ההכנסות.

המשיב - ממשרד ארצי, חיבה את אלמקייס - פתרונות מיסוי בע"מ

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאליואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאל
ראיון

מנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"

יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה

רן קידר |

התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור  - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.

ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב. 

ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?

"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".

נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?

 "אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".

ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?

"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".

גרמניה היא לא ידידה קרובה?

"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה". 

תקומה
צילום: מסך

כאן צומחים!

לאחר שנתיים של כאב וחוסר ודאות, נפתח חלון לשינוי חברתי־כלכלי - חדשנות טכנולוגית ושותפות בין־מגזרית – הם הבסיס לבניית עתיד חזק ושוויוני יותר לישראל

נושאים בכתבה כלכלת ישראל

בשנתיים האחרונות חווינו כאבים ומשברים כבדים ומתמשכים. היו אלה שנתיים של כאב מתמשך ודימום שאינו פוסק, חוסר ודאות ופגיעה ברציפות החיים של משפחות, קהילות וארגונים. אך היו אלו גם שנתיים של השתאות מכוחות שצמחו מתוכנו, מעוצמות אנושיות, ממנהיגות מרגשת שהדגימה חוסן ומהכוח של הקהילות והסולידריות החברתית.

ישראל של היום אוספת את השברים, מנסה להתרגל לאובדן, עייפה ומתוחה. ישראל של היום היא גם מדינה שנפתח בה חלון הזדמנויות נדיר לשינוי חברתי עמוק – אם רק נדע לזהות את ההזדמנויות הטמונות בו, במשבר.

השכול היכה בנו באלפים, פציעות פיזיות ונפשיות בעשרות אלפים, מאות אלפים נעקרו מבתיהם, עסקים רבים נפגעו, מאות אלפי ישראלים ומשפחותיהם שילמו את מחיר שירות המילואים, מערכות וארגונים רבים איבדו את יכולת התפקוד השוטף ותוצרם נפגע, מאות אלפי ישראל העבירו ימים ולילות בחרדה עמוקה.

מול מציאות זו, מיליוני אזרחים, ארגונים וקהילות השקיעו משאבים חברתיים, רגשיים וערכיים בהיקפים חסרי תקדים – בהתנדבות, בליווי קהילתי, בסיוע לעסקים ובמתן מענים מהירים בשטח. ההשקעה החברתית הזו הפכה לגורם מרכזי ביכולת ההתמודדות עם המשבר, ויהיה צורך להמשיך ולהעמיק אותה גם במאמצי השיקום והצמיחה בשנים הבאות.

מעגלי הפגיעות המתרחבים והפתרונות החדשים

בתהליך האסטרטגי שקיימנו בג'וינט ישראל – "אופקים 2035: אסטרטגיה לעשור של שיקום וצמיחה" – ניסינו לשרטט את הפעולה הנדרשת לעשור הקרוב מנקודת המבט החברתית המתמקדת באוכלוסיות הפגיעות, וגיבשנו שלושה מרחבי פעולה מרכזיים: