שאלה:

__________

נישום העובד בהודו מקבל שכר מחברה תושבת ישראל בסך של כ-30,000 ש"ח וכן מחברה בהודו בסך 12,000 ש"ח, ומנוכה לו מס כדין בהודו. כיצד יחושב וידווח המס בארץ על ידי המעביד הישראלי, והאם המעסיק בישראל יכול לחשב מס בעבור השכר הכולל ולנכות את המס בהודו במסגרת האמנה למניעת כפל מס בין ישראל והודו?

תשובה:

__________

הנחתי בתשובה היא כי מדובר ביחיד תושב ישראל שאם לא כן יש לשאול אם יש חבות במס בישראל כלל, והתשובה לכך נגזרת גם ממקום הפקת ההכנסה (שנראה לכאורה כי הוא או חלקו בהודו).

באופן עקרוני, אם השכר מהמעביד הישראלי ("ההכנסה הישראלית") מדווח כהכנסה עיקרית בטופס 101, אזי המעסיק הישראלי מנכה מס מאותה הכנסה ישראלית כאילו מדובר בהכנסתו היחידה של העובד. במצב כזה חלה חובה על העובד להגיש דוח שנתי ולכלול בו גם את ההכנסה מהמעביד ההודי ("ההכנסה הזרה"), לרבות דיווח על המס הזר ששולם שם (בנספח ד') ולהשלים את המס הנדרש בהתאם. יש לזכור בהקשר זה שעל הכנסה המופקת מחוץ לישראל על ידי תושב ישראל ניתנות הקלות מסוימות, אם השכר משולם על ידי מעביד זר מכוח תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסויימות), התשל"ב-1972, ואם השכר משולם על ידי מעסיק ישראלי לפי אותן תקנות או לפי כללי מס הכנסה (בעלי הכנסה מעבודה בחוץ לארץ), התשמ"ב-1982, לפי העניין.

נוסף על כך קיימת אפשרות לנישום (אם כי אין חובה חוקית) לבקש לשלם מקדמות במהלך השנה בגין השכר הזר, או לחלופין פקיד השומה יכול לדרוש מהנישום לשלם מקדמות כאמור (לפחות לאחר השנה הראשונה שבה הוא מקבל הכנסה זרה).

המעביד הישראלי אינו יכול לדווח באופן חד צדדי על ההכנסה הכוללת וגם להפחית מניכוי המס את המס הזר ששולם בהודו, מכיוון שהוא אינו המשלם של אותה הכנסה, אף לא כנאמן. עם זאת, יש לבחון מול פקיד השומה או הנציבות אם ניתן להסדיר פרוצדורה שבה המעביד הישראלי נוטל על עצמו את המחויבות לכלול את סך כל השכר בגין העובד, ולקבל הוראות כיצד יש להביא בחשבון כזיכוי את המס הזר ששולם, לרבות אילו מסמכים נדרשים למעביד הישראלי המנכה, וכמו כן כיצד יש להתחשב בהוצאות מותרות בניכוי בעת חישוב המס על ההכנסות.

המשיב - ממשרד ארצי, חיבה את אלמקייס - פתרונות מיסוי בע"מ

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן