קטע 21 של כביש 6 יוצא לדרך

משרד התחבורה פרסם מכרז נוסף להארכת כביש 6 דרומה. מדובר במכרז שלישי מתוך שלושה עבור 'קטע 21': מחלף לקייה ועד מחלף שוקת
יואל שורץ |

משרד התחבורה וחברת חוצה ישראל פרסמו היום (שני) מכרז נוסף להמשך סלילת כביש 6 דרומה. המכרז כולל את קטע הכביש ממחלף לקייה ועד מחלף שוקת באורך של כ-5 וחצי ק"מ והעבודות כוללות בין היתר: הקמת מחלף בשוקת, סלילת דרכים חקלאיות ובניית 9 גשרים לאורך התוואי. בנוסף, המכרז כולל את שידרוג כבישי הרוחב החוצים את הקטע המדובר כמו: הטיית כביש 60, התחברות לכביש 31 וכביש 60 והכנות לתוואי רכבת עתידית הצפויה לעבור במקום. עלות הפרויקט נאמדת ביותר מ-300 מיליון שקלים והוא צפוי להיחנך במחצית הראשונה של שנת 2015.

כיום הקטע הדרומי של כביש חוצה ישראל מסתיים במחלף מאחז (צפונית לבית קמה), כשבתכנון הכביש צפוי להגיע עד צומת הנגב, דרך מחלף שוקת, נבטים ורמת חובב. מדובר באורך כולל של כ-57 ק"מ. הקטע המדובר הוא למעשה המשכו של קטע 21 שפוצל ל-3 מכרזים: ממחלף רהט ועד מחלף להבים (כ-7 ק"מ שמכרזו פורסם במאי 2012 והעבודות החלו בנובמבר), מלהבים עד צומת לקייה (מכרז שפורסם בדצמבר), ומלקייה עד צומת שוקת (המכרז הנוכחי).

הארכת כביש 6 דרומה מבוצעת במסגרת תכנית 'נתיבי ישראל' שנועדה לחבר את הנגב והגליל למרכז הארץ, באמצעות רשת מהירה של כבישים ומסילות ברזל. לדברי משרד התחבורה, בשבועות הקרובים צפוי להתפרסם מכרז נוסף להארכת כביש 6 דרומה, בקטע שבין בית קמה לדבירה, באורך של 5 ק"מ.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנימין נתניהובנימין נתניהו

משבר הגדלות הרמטכ"ל: הפשרה נדחתה, החקיקה בסכנה

הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות של כספים לאנשי הקבע ללא הצדקה - מה זה בכלל, והאם הן יחולקו לפורשים מהצבא?

ענת גלעד |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

לאחר פגישה לילית בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ בועז ביסמוט וח"כ עמית הלוי מהליכוד, שינה נתניהו את עמדתו. במקום תמיכה בהכשרה מלאה של הגדלות הרמטכ"ל כפי שדרש אגף כוח האדם בצה"ל, הוא תמך בפשרה זמנית: הכשרת התוספות לשנתיים בלבד תוך החרגת פנסיות הגישור שמוענקות לפורשי קבע מגיל 42 עד 67. אגף כוח האדם דחה את ההצעה, מה שהוביל לביטול דיון שתוכנן בוועדה. המועד האחרון שקבע בג"ץ להסדרה הוא סוף החודש הנוכחי, והיעדר הסכמה עלול להקפיא את התוספות לפורשים חדשים, כ-1,200 איש בשנה.

המשבר מתרחש על רקע מחסור משמעותי בכוח אדם קבע בצה"ל לאחר יותר משנתיים של לחימה. שיעור השימור בקרב קצינים בכירים ירד ב-15% ועומד כיום על 70%. צה"ל רואה בהגדלות כלי מרכזי לשימור כוח אדם, בעוד משרד האוצר מזהיר מנטל תקציבי של 1.7 מיליארד שקל בשנה, מתוכם 700 מיליון שקל לפנסיות גישור.

הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות שכר ופנסיה שמאשר הרמטכ"ל לפורשי קבע מעבר למסגרת החוקית. הנוהל נקבע ב-1987 כחריגים ייחודיים לפורשים שנפגעו ממעברים תפקודיים, אך בפועל הוענקו ל-98% מהפורשים ללא הבחנה. התוספת הממוצעת היא 9% משכר הפרישה, מקסימום 19%. היא כוללת צבירה כפולה של ותק, 4% לשנה במקום 2%,  כולל על שלוש שנות חובה, מה שמגדיל את הפנסיה המצטברת ב-12% נוספים. מבקר המדינה התריע על התופעה ב-2016 בשל חוסר פיקוח וחריגה מסמכות. העתירות הוגשו ב-2019 על ידי עמותות צדק פיננסי ורווח נקי.

בג"ץ קיבל את העתירות פה אחד וקבע שהנוהל חורג מסעיף 18(ב) לחוק שירות הקבע. בית המשפט השהה את היישום עד סוף החודש הנוכחי כדי לאפשר חקיקה. אין השבה כספית ל-15,000 פורשים קיימים שקיבלו את התוספת. הנוהל נוהל על ידי 12 רמטכ"לים רצופים, והיקף התשלומים הרטרואקטיביים מגיע ל-20 מיליארד שקל מאז 2010 ול-25 מיליארד שקל מאז 2015. ללא חקיקה, כ-500 פורשים בכירים בשנה יאבדו זכאות ששווה בממוצע 25,000 שקל בחודש.

הפשרה שהוצעה לאחרונה כללה הכשרה זמנית לשנתיים עם עבודת מטה להערכת עלויות והחרגת פנסיות הגישור, שמהוות 40% מהתוספת הכוללת ומגיעות ל-8,000 שקל בחודש בממוצע. אגף כוח האדם התעקש על הסדרה מקיפה מחשש לפגיעה בשימור. ביטול הדיון נבע גם מעומס הוועדה על חוק הפטור מגיוס חרדים, החיוני לאישור תקציב 2026. ח"כ הלוי איים בפיליבסטר שיאיים על התקציב, הכולל 110 מיליארד שקל למערכת הביטחון – עלייה של 12% לעומת השנה הקודמת. הדיון הבא נקבע לשבוע הבא, אך ללא הסכמת אגף כוח האדם סיכויי החקיקה נמוכים מ-30%.