מרצדס E63 AMG: מבחן דרכים השקה
מרצדס E63 AMG
תן לי כוח
מתיישב בתא הנוסעים שכולו פאר, הוד והדר. עור משובח ועץ בגימור כהה ועמוק. העין סורקת את הסביבה, נתקלת בצביר הכפתורים שליד מוט ההילוכים ומתעכבת על שניים. האחד מסומן ב-'AMG' השני ב-'ESP'. המנוע מודיע על קיומו עכשיו בבס מרעיד ולא נותר דבר חוץ מלצאת את החניון.
גם בצליעה עירונית בתנועה צפופה, ברור לך שאתה נמצא במשהו אחר. שונה. בוחן את הגימור והחומרים (המצוינים), מעריך את המרווח ואת הנוחות המחבקת של המושבים הקדמיים. עומד מהופנט מול הטוויטרים של Bang and Olufsen, חלק ממערכת בת עשרות אלפי וואטים, ארבעה עשר רמקולים וארבעה סאב וואפרים. מחיר האופציה הזו באירופה כמחירה של סופרמיני טובה. איכות הצליל, מיותר לציין, נדירה באיכותה. צלולה, נטולת עיוותים, נעימה ומדויקת בכל תדר ובכל עוצמה – ככל שאוזן אנושית יכולה לשמוע. גם שעון הזמן גורם לך להסתכל בו מהורהר – חתיכה אנלוגית רבועה מבית IWC, כולה איפוק, אלגנטיות ואיכות. לא רק מספרים יש כאן, גם סמלים נכונים.
קל לשכוח את המנוע הזה כשאתה הולך שבי אחר פרט כזה או אחר בתא. הרמזור הופך ירוק, יקיצה ואחריה לחיצה נמהרת מזכירה מה מניע את המכונה הזו. הטיפוס במעלה הסל"ד תזזיתי. בניית הכוח מיידית ועבה. התיבה עם שבעת יחסי ההעברה יודעת להשתמש בתפוקתו בתבונה, מעבירה הילוכים מוקדם מאוד במצב 'חיסכון' ומושכת סל"ד אל תוך העברות מהירות וחלקות במצבי ה'ספורט'. והרעש, הצליל, מרעיד וממכר – מטפס במעלה שערות גבך הסומרות עד לגזע המוח שם הוא מתחבר ליצרים המודחקים והאפלים ביותר. גם בסל"ד נמוך בשיוט נינוח הוא שם ברקע, לא מציק אבל קיים.
קריעת האחיזה הראשונה על כביש יבש קצת קשה ופתאומית. בכל זאת יש מאחור שתי סוליות מכובדות ודביקות (285/35), אבל אחרי הביתוק הראשוני יש את כל הכוח שצריך בכדי למשוך את זנבה החוצה. השליטה של הבולמים בגוף מצוינת במצב הקשיח, אין טלטלות מיותרות וקל מאוד להחזיק אותה במקומות הללו ככל שמרשה הכביש. אבל אלו חדשות של אתמול. גם ה-E AMG הקודמת ידעה לתמוך בסטיות שכאלו. על הכביש המפותל מתגלה השיפור המשמעותי ביותר והוא מתרכז ביכולת של המכונית הזו לשנות כיוון.
שינוי כיוון
אחרי שהתמלאנו הערכה ליכולת השיוט הנינוחה בכביש המהיר ובמהירות חוקית – בזכות משטרת ספרד – ירדנו לכבישים משניים ולחים. הדרך רצה במורד ההר, עוקבת אחר צלעותיו לרגע ונחצבת לתוכו באחר. מעיפה אותנו בימין-שמאל הדוק. לא נותנת מנוח לרגע. מסוג המקומות שדורשים איזו איוו 8, אולי 106 ראלי. בכל אופן, לא משהו עם כמעט 600 כ"ס ושני טון. דעה קדומה. ואחת מיותרת, כי מרצדס E63 AMG החדשה נכנסת לפניות בצורה לא מובנת, נותנת לך למשוך בלימה מחדדת אל תוך האייפקס, לא מנסה להמשיך ישר כמו כל כך הרבה מכוניות חזקות וגדולות.
כנראה שגם במרצדס מבינים שהכוח המשחית שמייצר ה-V8 המוגדש מצריך טיפול בדרך אחרת, חדשה בכל הקשור בחטיבת הביצועים שלהם. ואכן, מי שיבקש יוכל לקבל את ה-AMG שלו עם הנעה כפולה קבועה, עם חלוקת מומנט המעדיפה בבירור את הציר האחורי (30/70). עוד יוכל הלקוח המאושר לקבל את דגם ה-S, שמחליף את "חבילת הביצועים" של הדגם הקודם.
על אותו הכביש והפעם עם גרסת ה-S והנעה כפולה, החוויה מעודנת מחד ומהירה משמעותית מאידך. 588 כ"ס ולא פחות מ-81.3 קג"מ עומדים תחת רגלי הימנית כעת. התאוצה ל-100 קמ"ש מתקצרת ל-3.6 שניות – יותר כוח, קצת יותר משקל (מערכת ההנעה הכפולה מוסיפה כ-70 ק"ג) אבל גם הרבה יותר משיכה. ועל הכביש ההוא היכולת המצוינת בכניסה לפניות, מושלמת עכשיו עם יציאה מלאת אחיזה ודחף. מערכת ההנעה הכפולה יעילה מאוד, מאפשרת לך עדיין, תחת פרובוקציה, לגרום למכונה לפסוע הצידה, אבל בעיקר גורמת לך לייצר קצב פסיכוטי על הכביש המפותל.
אני מניח לה ולנפשי. מחבר בחזרה את הבקרות, מעביר את המתלים והתיבה למצב נינוח וחסכוני. 103,000 יורו עולה הגרסה ה"בסיסית" ביותר של ה-E63 AMG באירופה.
עוד
שתי הגרסאות הללו מריצות את הדם, פוערות את העיניים ומורחות חיוך דבילי על כל פנים. גרסת ה-S המחוזקת והמושכת מכניסה את AMG לעידן חדש. כבר כמה שנים שכוחן של גרסאות הביצועים של החטיבה הופך אלים יותר והגיוני פחות. ההנעה הכפולה הופכת את היכולת הזו לזמינה יותר, קלה יותר ויעילה בכל תנאי ובכל מזג אוויר. קל מאוד להעריך אותה, אבל את הרגש, הפחד והתשוקה עוררה אצלי הגרסה ה"פשוטה". מלאת אופי, עוצמה ורעש. משדרת בעוצמות שגורמות לך להרגיש כלפיה, לרצות בה, לאהוב אותה.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
