המונופולים תורמים לפיגור בתוצר: "הממונה על ההגבלים העסקיים חייב לצאת מהתרדמת שלו"
"המשק הישראלי הוא מונופוליסטי ולא שוויוני. הממונה על ההגבלים העסקיים חייב לצאת מהתרדמת שלו ולהתחיל לפקח על המשק", דברים אלה אמר פרופ' ירון זליכה, ראש תכנית ה-MBA וההתמחות בחשבונאות, הקריה האקדמית אונו, בוועידת ECONOMIX.IL לחיזוק המגזר העסקי בישראל, של לשכת המסחר תל אביב והמרכז.
לדבריו, "בגלל המבנה המונופוליסטי הזה, ישראל נמצאת ברמת העוני הגבוהה ביותר במערב. בכל פרמטר חשוב, הכלכלה שלנו כושלת, וכאן בוחרים כנראה לעצום את העיניים. התוצר הלאומי צריך להיות ב-50% יותר גדול. אבל זה יעד שלא ניתן להשיגו במבנה הנוכחי של המשק".
זליכה אמר דברים אלה בפאנל שדן בנושא מדוע כלכלות לאומיות עוברות מהצלחה לכישלון והאם תרחיש דומה עלול לעבור על ישראל? פרופ' אבי בן בסט, מהאוניברסיטה העברית, המרכז ללימודים אקדמיים, ומי שהיה מנכ"ל האוצר, אמר בפאנל כי "במשק הישראלי יש חמש בעיות יסוד.
"הראשונה היא הפיצול הניכר שחל במבנה השלטון ובמערכת הפוליטית. שתי המפלגות הגדולות מונות כ-50 חברי כנסת. ריבוי מפלגות גורם להקצאת תקציבים בלתי יעילה. הבעיה השנייה היא פגיעה בקצב הצמיחה בעקבות שלוש מלחמות שהתחוללו בעשור האחרון, ואי הנעת תהליך שלום.
"הבעיה השלישית היא בתחום החינוך: בעשור האחרון חלה ירידה משמעותית בהשקעת המדינה בכל תלמיד ונוצר אי שיווין בתחום החינוך בין העשירונים השונים. הבעיה הרביעית היא ירידה בתחום ההשכלה הטכנולוגית והמקצועית, והבעיה החמישית היא שקיימים מגזרים שלא נוטלים חלק במעגל העבודה".
לדבריו, המפתח לפיתרון טמון בהורדת תקציב הביטחון והגדלת ההוצאה הציבורית, בעיקר בהגדלת מיסים לבעלי ההכנסות הגבוהות במשק על ידי העלאת מס החברות וביטול פטורים רבים. בן בסט הוסיף שמבנה הפירמידות העסקיות בישראל אינו יעיל וחייבים לפרקו.
יעקב שיינין, מנכ"ל מודלים כלכליים אמר, כי "תקציב הביטחון לא גובה מאיתנו מחיר. זה לא נטל. נטל הביטחון הוא חמישה אחוז מהתוצר. אי אפשר להגיד שנטל הביטחון הוא זה שמונע מאיתנו את הקמת התשתיות. ישראל כבר עברה את ארה"ב ברמת אי-השוויון החברתי, הבעיה החברתית המרכזית היא יוקר הדירות למגורים וניתן לפתור אותה על ידי בנייה רוויה לגובה, בהיקף גדול".
הוא ציין, כי אי-השוויון מתבטא גם בכך שחיילים המשרתים בשירות חובה משתכרים משכורות מזעריות במהלך שנות שירותם. לדבריו יש לתקן את המצב ולהעלות את המשכורות לחיילים לרמת שכר מינימלית של 4,000 שקל ויותר. כך, כל חייל יוכל לחסוך במהלך שירותו 250 אלף שקל.
אביה ספיבק אמרה בפאנל, כי הצלחת ההייטק טרם חילחלה לשאר המשק, חצי מהיצוא הוא הייטק והוא נמצא כיום בסכנה. בנושא יוקר הדיור אמרה ספיבק, כי קיים כשל שוק מהדהד בתחום הבנייה בישראל.
- 6.מיקי דרור 15/09/2011 13:05הגב לתגובה זוכסטודנט של בן בסט במרכז ללימודים אקדמאיים בתואר שני אני יכול להעיד שמדובר במרצה מרתק בעל ידע עצום.איש אקדמיה ברמ" ח איבריו.
- 5.מובטלי הייטק מעל-40 14/09/2011 14:50הגב לתגובה זואחרי ששילמנו הון במסים, נזרקנו בגיל 40 בלי תמיכה מהמדינה (למעט דמי בטלה). זו אינה נדבה אלא השקעה שתניב פי כמה במסי נשך שהמדינה יודעת לקחת כשנחזור לשוק העבודה. צירוף של טיפשות עצלנות ורשעות
- 4.מ 14/09/2011 14:23הגב לתגובה זואני הייתי במשא ומתן לכניסה לחנות בקניון עיר הימים בנתניה שנבנה על ידי אריסון ואזורים במחיר של כ200-230 שח למטר.וכאשר התברר " שמשפחת אזריעלי" כנראה קונה את הקניון[מה שכבר קרה] הודיעו לי שאני לא יכול לקבל חנות א בגלל שהם מעדיפים רשתות ו ב כנראה שהם יודעים ומביניים שאצל " משפחת עזריאלי" אני יכול לחלום על מחיר כזה פניתי לרשות ההגבלים והתשובה שלהם הייתה במילים אחרות אל תפריע אנחנו יושנים.... ריבוי הקניונים בבעלות 2 משפחות זה פשע לכלכלה חופשית...ובכלל ריבוי קניונים זה מחנק לאנשי עסקים פרטיים וקטנים..ומשום מה כל החכמים למעלה מתעלמים מזה......הם רגלים להתעלם מצרכיו האמתיים של העם..הם ערניים מאוד לצרכים של 5-10 משפחות...
- מאיר 15/09/2011 13:06הגב לתגובה זואין להם בושה.
- יורם 14/09/2011 14:30הגב לתגובה זופתח חנות ברחוב ותגבה מחירים הרבה יותר זולים מהרשתות. עם קצת שיווק אנשים ינהרו אליך.
- לצערי זו הכלכלה של האתמול ולא של המחר (ל"ת)מ 14/09/2011 16:07
- 3.הממונה על ההגבלים נמצא בכיס של הטייקונים! (ל"ת)עידו 14/09/2011 13:56הגב לתגובה זו
- 2.ישראלי 14/09/2011 13:04הגב לתגובה זויש כשלים במבנים כלכליים הרבה יותר חמורים מהמוצג .. צריך מהפך יסודי ביותר בכדי איכשהו לצאת מהמצב הזה.
- 1.מנהיג המהפכה 14/09/2011 13:02הגב לתגובה זועדיין לא ראיתי רגולטור עם אומץ . הממנה על ההגבלים העיסקיים לא יכל לפעול היות שעיקר סמכיותו חלים על מונופול - והחתולים בצמרת עשו קומבינה של אוליגופול או דו אופול . לכן הם לא כפופים לפיקוח מחירים . ועדת המחירים בוהה בשמים אולי הקדוש ברוך הוא יבא מזור
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
