המונופולים תורמים לפיגור בתוצר: "הממונה על ההגבלים העסקיים חייב לצאת מהתרדמת שלו"
"המשק הישראלי הוא מונופוליסטי ולא שוויוני. הממונה על ההגבלים העסקיים חייב לצאת מהתרדמת שלו ולהתחיל לפקח על המשק", דברים אלה אמר פרופ' ירון זליכה, ראש תכנית ה-MBA וההתמחות בחשבונאות, הקריה האקדמית אונו, בוועידת ECONOMIX.IL לחיזוק המגזר העסקי בישראל, של לשכת המסחר תל אביב והמרכז.
לדבריו, "בגלל המבנה המונופוליסטי הזה, ישראל נמצאת ברמת העוני הגבוהה ביותר במערב. בכל פרמטר חשוב, הכלכלה שלנו כושלת, וכאן בוחרים כנראה לעצום את העיניים. התוצר הלאומי צריך להיות ב-50% יותר גדול. אבל זה יעד שלא ניתן להשיגו במבנה הנוכחי של המשק".
זליכה אמר דברים אלה בפאנל שדן בנושא מדוע כלכלות לאומיות עוברות מהצלחה לכישלון והאם תרחיש דומה עלול לעבור על ישראל? פרופ' אבי בן בסט, מהאוניברסיטה העברית, המרכז ללימודים אקדמיים, ומי שהיה מנכ"ל האוצר, אמר בפאנל כי "במשק הישראלי יש חמש בעיות יסוד.
"הראשונה היא הפיצול הניכר שחל במבנה השלטון ובמערכת הפוליטית. שתי המפלגות הגדולות מונות כ-50 חברי כנסת. ריבוי מפלגות גורם להקצאת תקציבים בלתי יעילה. הבעיה השנייה היא פגיעה בקצב הצמיחה בעקבות שלוש מלחמות שהתחוללו בעשור האחרון, ואי הנעת תהליך שלום.
"הבעיה השלישית היא בתחום החינוך: בעשור האחרון חלה ירידה משמעותית בהשקעת המדינה בכל תלמיד ונוצר אי שיווין בתחום החינוך בין העשירונים השונים. הבעיה הרביעית היא ירידה בתחום ההשכלה הטכנולוגית והמקצועית, והבעיה החמישית היא שקיימים מגזרים שלא נוטלים חלק במעגל העבודה".
לדבריו, המפתח לפיתרון טמון בהורדת תקציב הביטחון והגדלת ההוצאה הציבורית, בעיקר בהגדלת מיסים לבעלי ההכנסות הגבוהות במשק על ידי העלאת מס החברות וביטול פטורים רבים. בן בסט הוסיף שמבנה הפירמידות העסקיות בישראל אינו יעיל וחייבים לפרקו.
יעקב שיינין, מנכ"ל מודלים כלכליים אמר, כי "תקציב הביטחון לא גובה מאיתנו מחיר. זה לא נטל. נטל הביטחון הוא חמישה אחוז מהתוצר. אי אפשר להגיד שנטל הביטחון הוא זה שמונע מאיתנו את הקמת התשתיות. ישראל כבר עברה את ארה"ב ברמת אי-השוויון החברתי, הבעיה החברתית המרכזית היא יוקר הדירות למגורים וניתן לפתור אותה על ידי בנייה רוויה לגובה, בהיקף גדול".
הוא ציין, כי אי-השוויון מתבטא גם בכך שחיילים המשרתים בשירות חובה משתכרים משכורות מזעריות במהלך שנות שירותם. לדבריו יש לתקן את המצב ולהעלות את המשכורות לחיילים לרמת שכר מינימלית של 4,000 שקל ויותר. כך, כל חייל יוכל לחסוך במהלך שירותו 250 אלף שקל.
אביה ספיבק אמרה בפאנל, כי הצלחת ההייטק טרם חילחלה לשאר המשק, חצי מהיצוא הוא הייטק והוא נמצא כיום בסכנה. בנושא יוקר הדיור אמרה ספיבק, כי קיים כשל שוק מהדהד בתחום הבנייה בישראל.
- 6.מיקי דרור 15/09/2011 13:05הגב לתגובה זוכסטודנט של בן בסט במרכז ללימודים אקדמאיים בתואר שני אני יכול להעיד שמדובר במרצה מרתק בעל ידע עצום.איש אקדמיה ברמ" ח איבריו.
- 5.מובטלי הייטק מעל-40 14/09/2011 14:50הגב לתגובה זואחרי ששילמנו הון במסים, נזרקנו בגיל 40 בלי תמיכה מהמדינה (למעט דמי בטלה). זו אינה נדבה אלא השקעה שתניב פי כמה במסי נשך שהמדינה יודעת לקחת כשנחזור לשוק העבודה. צירוף של טיפשות עצלנות ורשעות
- 4.מ 14/09/2011 14:23הגב לתגובה זואני הייתי במשא ומתן לכניסה לחנות בקניון עיר הימים בנתניה שנבנה על ידי אריסון ואזורים במחיר של כ200-230 שח למטר.וכאשר התברר " שמשפחת אזריעלי" כנראה קונה את הקניון[מה שכבר קרה] הודיעו לי שאני לא יכול לקבל חנות א בגלל שהם מעדיפים רשתות ו ב כנראה שהם יודעים ומביניים שאצל " משפחת עזריאלי" אני יכול לחלום על מחיר כזה פניתי לרשות ההגבלים והתשובה שלהם הייתה במילים אחרות אל תפריע אנחנו יושנים.... ריבוי הקניונים בבעלות 2 משפחות זה פשע לכלכלה חופשית...ובכלל ריבוי קניונים זה מחנק לאנשי עסקים פרטיים וקטנים..ומשום מה כל החכמים למעלה מתעלמים מזה......הם רגלים להתעלם מצרכיו האמתיים של העם..הם ערניים מאוד לצרכים של 5-10 משפחות...
- מאיר 15/09/2011 13:06הגב לתגובה זואין להם בושה.
- יורם 14/09/2011 14:30הגב לתגובה זופתח חנות ברחוב ותגבה מחירים הרבה יותר זולים מהרשתות. עם קצת שיווק אנשים ינהרו אליך.
- לצערי זו הכלכלה של האתמול ולא של המחר (ל"ת)מ 14/09/2011 16:07
- 3.הממונה על ההגבלים נמצא בכיס של הטייקונים! (ל"ת)עידו 14/09/2011 13:56הגב לתגובה זו
- 2.ישראלי 14/09/2011 13:04הגב לתגובה זויש כשלים במבנים כלכליים הרבה יותר חמורים מהמוצג .. צריך מהפך יסודי ביותר בכדי איכשהו לצאת מהמצב הזה.
- 1.מנהיג המהפכה 14/09/2011 13:02הגב לתגובה זועדיין לא ראיתי רגולטור עם אומץ . הממנה על ההגבלים העיסקיים לא יכל לפעול היות שעיקר סמכיותו חלים על מונופול - והחתולים בצמרת עשו קומבינה של אוליגופול או דו אופול . לכן הם לא כפופים לפיקוח מחירים . ועדת המחירים בוהה בשמים אולי הקדוש ברוך הוא יבא מזור
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%
הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן?
מדד המחירים לצרכן מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.4%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%.
הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%:
מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.
התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%
הצריכה הפרטית, ההשקעות והייצוא הובילו את הצמיחה לאחר הירידה החדה ברבעון השני על רקע מלחמת "עם כלביא"; התמ"ג לנפש עלה ב-9.5%
התמ"ג רשם קפיצה חדה ברבעון השלישי של שנת 2025, עם עלייה של 11% בחישוב שנתי (2.6% בחישוב רבעוני), כך על פי האומדן השני של החשבונות הלאומיים שפרסמה היום הלמ"ס. העלייה החדה משקפת התאוששות משמעותית בפעילות הכלכלית, לאחר ירידה של 4.8% בתמ"ג ברבעון השני של
השנה, שנרשמה בעקבות מלחמת "עם כלביא" והשפעותיה על המשק.
על פי נתוני הלמ"ס, הצמיחה ברבעון השלישי נובעת יותר מכל מהתאוששות חזקה בצריכה הפרטית, מגידול חד בהשקעות בנכסים קבועים ומעלייה ביצוא הסחורות והשירותים. במקביל, נרשמה גם עלייה מתונה יחסית בצריכה הציבורית, בעוד היבוא עלה בשיעור דו-ספרתי, דבר המעיד על חידוש הביקושים במשק.
תוצר מקומי גולמי לנפש נתונים מנוכי עונתיות, בשקלים
תמ"ג - נתונים מנוכי עונתיות שינוי כמותי לעומת רבעון קודם בחישוב שנתי
צריכה פרטית
בפילוח לפי רכיבי התוצר, עולה כי ההוצאות על צריכה פרטית זינקו ב־21.6% בחישוב שנתי (5% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 5.1% ברבעון השני. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-19.9% בחישוב שנתי. העלייה בצריכה הפרטית נרשמה כמעט בכל סעיפי ההוצאה, ובפרט במוצרים ברי-קיימא (למשל ריהוט, מקררים ומכונות כביסה) וברי-קיימא למחצה (למשל בגדים, נעליים וחפצים לבית).
