המונופולים תורמים לפיגור בתוצר: "הממונה על ההגבלים העסקיים חייב לצאת מהתרדמת שלו"
"המשק הישראלי הוא מונופוליסטי ולא שוויוני. הממונה על ההגבלים העסקיים חייב לצאת מהתרדמת שלו ולהתחיל לפקח על המשק", דברים אלה אמר פרופ' ירון זליכה, ראש תכנית ה-MBA וההתמחות בחשבונאות, הקריה האקדמית אונו, בוועידת ECONOMIX.IL לחיזוק המגזר העסקי בישראל, של לשכת המסחר תל אביב והמרכז.
לדבריו, "בגלל המבנה המונופוליסטי הזה, ישראל נמצאת ברמת העוני הגבוהה ביותר במערב. בכל פרמטר חשוב, הכלכלה שלנו כושלת, וכאן בוחרים כנראה לעצום את העיניים. התוצר הלאומי צריך להיות ב-50% יותר גדול. אבל זה יעד שלא ניתן להשיגו במבנה הנוכחי של המשק".
זליכה אמר דברים אלה בפאנל שדן בנושא מדוע כלכלות לאומיות עוברות מהצלחה לכישלון והאם תרחיש דומה עלול לעבור על ישראל? פרופ' אבי בן בסט, מהאוניברסיטה העברית, המרכז ללימודים אקדמיים, ומי שהיה מנכ"ל האוצר, אמר בפאנל כי "במשק הישראלי יש חמש בעיות יסוד.
"הראשונה היא הפיצול הניכר שחל במבנה השלטון ובמערכת הפוליטית. שתי המפלגות הגדולות מונות כ-50 חברי כנסת. ריבוי מפלגות גורם להקצאת תקציבים בלתי יעילה. הבעיה השנייה היא פגיעה בקצב הצמיחה בעקבות שלוש מלחמות שהתחוללו בעשור האחרון, ואי הנעת תהליך שלום.
"הבעיה השלישית היא בתחום החינוך: בעשור האחרון חלה ירידה משמעותית בהשקעת המדינה בכל תלמיד ונוצר אי שיווין בתחום החינוך בין העשירונים השונים. הבעיה הרביעית היא ירידה בתחום ההשכלה הטכנולוגית והמקצועית, והבעיה החמישית היא שקיימים מגזרים שלא נוטלים חלק במעגל העבודה".
לדבריו, המפתח לפיתרון טמון בהורדת תקציב הביטחון והגדלת ההוצאה הציבורית, בעיקר בהגדלת מיסים לבעלי ההכנסות הגבוהות במשק על ידי העלאת מס החברות וביטול פטורים רבים. בן בסט הוסיף שמבנה הפירמידות העסקיות בישראל אינו יעיל וחייבים לפרקו.
יעקב שיינין, מנכ"ל מודלים כלכליים אמר, כי "תקציב הביטחון לא גובה מאיתנו מחיר. זה לא נטל. נטל הביטחון הוא חמישה אחוז מהתוצר. אי אפשר להגיד שנטל הביטחון הוא זה שמונע מאיתנו את הקמת התשתיות. ישראל כבר עברה את ארה"ב ברמת אי-השוויון החברתי, הבעיה החברתית המרכזית היא יוקר הדירות למגורים וניתן לפתור אותה על ידי בנייה רוויה לגובה, בהיקף גדול".
הוא ציין, כי אי-השוויון מתבטא גם בכך שחיילים המשרתים בשירות חובה משתכרים משכורות מזעריות במהלך שנות שירותם. לדבריו יש לתקן את המצב ולהעלות את המשכורות לחיילים לרמת שכר מינימלית של 4,000 שקל ויותר. כך, כל חייל יוכל לחסוך במהלך שירותו 250 אלף שקל.
אביה ספיבק אמרה בפאנל, כי הצלחת ההייטק טרם חילחלה לשאר המשק, חצי מהיצוא הוא הייטק והוא נמצא כיום בסכנה. בנושא יוקר הדיור אמרה ספיבק, כי קיים כשל שוק מהדהד בתחום הבנייה בישראל.
- 6.מיקי דרור 15/09/2011 13:05הגב לתגובה זוכסטודנט של בן בסט במרכז ללימודים אקדמאיים בתואר שני אני יכול להעיד שמדובר במרצה מרתק בעל ידע עצום.איש אקדמיה ברמ" ח איבריו.
- 5.מובטלי הייטק מעל-40 14/09/2011 14:50הגב לתגובה זואחרי ששילמנו הון במסים, נזרקנו בגיל 40 בלי תמיכה מהמדינה (למעט דמי בטלה). זו אינה נדבה אלא השקעה שתניב פי כמה במסי נשך שהמדינה יודעת לקחת כשנחזור לשוק העבודה. צירוף של טיפשות עצלנות ורשעות
- 4.מ 14/09/2011 14:23הגב לתגובה זואני הייתי במשא ומתן לכניסה לחנות בקניון עיר הימים בנתניה שנבנה על ידי אריסון ואזורים במחיר של כ200-230 שח למטר.וכאשר התברר " שמשפחת אזריעלי" כנראה קונה את הקניון[מה שכבר קרה] הודיעו לי שאני לא יכול לקבל חנות א בגלל שהם מעדיפים רשתות ו ב כנראה שהם יודעים ומביניים שאצל " משפחת עזריאלי" אני יכול לחלום על מחיר כזה פניתי לרשות ההגבלים והתשובה שלהם הייתה במילים אחרות אל תפריע אנחנו יושנים.... ריבוי הקניונים בבעלות 2 משפחות זה פשע לכלכלה חופשית...ובכלל ריבוי קניונים זה מחנק לאנשי עסקים פרטיים וקטנים..ומשום מה כל החכמים למעלה מתעלמים מזה......הם רגלים להתעלם מצרכיו האמתיים של העם..הם ערניים מאוד לצרכים של 5-10 משפחות...
- מאיר 15/09/2011 13:06הגב לתגובה זואין להם בושה.
- יורם 14/09/2011 14:30הגב לתגובה זופתח חנות ברחוב ותגבה מחירים הרבה יותר זולים מהרשתות. עם קצת שיווק אנשים ינהרו אליך.
- לצערי זו הכלכלה של האתמול ולא של המחר (ל"ת)מ 14/09/2011 16:07
- 3.הממונה על ההגבלים נמצא בכיס של הטייקונים! (ל"ת)עידו 14/09/2011 13:56הגב לתגובה זו
- 2.ישראלי 14/09/2011 13:04הגב לתגובה זויש כשלים במבנים כלכליים הרבה יותר חמורים מהמוצג .. צריך מהפך יסודי ביותר בכדי איכשהו לצאת מהמצב הזה.
- 1.מנהיג המהפכה 14/09/2011 13:02הגב לתגובה זועדיין לא ראיתי רגולטור עם אומץ . הממנה על ההגבלים העיסקיים לא יכל לפעול היות שעיקר סמכיותו חלים על מונופול - והחתולים בצמרת עשו קומבינה של אוליגופול או דו אופול . לכן הם לא כפופים לפיקוח מחירים . ועדת המחירים בוהה בשמים אולי הקדוש ברוך הוא יבא מזור
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
