המונופולים תורמים לפיגור בתוצר: "הממונה על ההגבלים העסקיים חייב לצאת מהתרדמת שלו"
"המשק הישראלי הוא מונופוליסטי ולא שוויוני. הממונה על ההגבלים העסקיים חייב לצאת מהתרדמת שלו ולהתחיל לפקח על המשק", דברים אלה אמר פרופ' ירון זליכה, ראש תכנית ה-MBA וההתמחות בחשבונאות, הקריה האקדמית אונו, בוועידת ECONOMIX.IL לחיזוק המגזר העסקי בישראל, של לשכת המסחר תל אביב והמרכז.
לדבריו, "בגלל המבנה המונופוליסטי הזה, ישראל נמצאת ברמת העוני הגבוהה ביותר במערב. בכל פרמטר חשוב, הכלכלה שלנו כושלת, וכאן בוחרים כנראה לעצום את העיניים. התוצר הלאומי צריך להיות ב-50% יותר גדול. אבל זה יעד שלא ניתן להשיגו במבנה הנוכחי של המשק".
זליכה אמר דברים אלה בפאנל שדן בנושא מדוע כלכלות לאומיות עוברות מהצלחה לכישלון והאם תרחיש דומה עלול לעבור על ישראל? פרופ' אבי בן בסט, מהאוניברסיטה העברית, המרכז ללימודים אקדמיים, ומי שהיה מנכ"ל האוצר, אמר בפאנל כי "במשק הישראלי יש חמש בעיות יסוד.
"הראשונה היא הפיצול הניכר שחל במבנה השלטון ובמערכת הפוליטית. שתי המפלגות הגדולות מונות כ-50 חברי כנסת. ריבוי מפלגות גורם להקצאת תקציבים בלתי יעילה. הבעיה השנייה היא פגיעה בקצב הצמיחה בעקבות שלוש מלחמות שהתחוללו בעשור האחרון, ואי הנעת תהליך שלום.
"הבעיה השלישית היא בתחום החינוך: בעשור האחרון חלה ירידה משמעותית בהשקעת המדינה בכל תלמיד ונוצר אי שיווין בתחום החינוך בין העשירונים השונים. הבעיה הרביעית היא ירידה בתחום ההשכלה הטכנולוגית והמקצועית, והבעיה החמישית היא שקיימים מגזרים שלא נוטלים חלק במעגל העבודה".
לדבריו, המפתח לפיתרון טמון בהורדת תקציב הביטחון והגדלת ההוצאה הציבורית, בעיקר בהגדלת מיסים לבעלי ההכנסות הגבוהות במשק על ידי העלאת מס החברות וביטול פטורים רבים. בן בסט הוסיף שמבנה הפירמידות העסקיות בישראל אינו יעיל וחייבים לפרקו.
יעקב שיינין, מנכ"ל מודלים כלכליים אמר, כי "תקציב הביטחון לא גובה מאיתנו מחיר. זה לא נטל. נטל הביטחון הוא חמישה אחוז מהתוצר. אי אפשר להגיד שנטל הביטחון הוא זה שמונע מאיתנו את הקמת התשתיות. ישראל כבר עברה את ארה"ב ברמת אי-השוויון החברתי, הבעיה החברתית המרכזית היא יוקר הדירות למגורים וניתן לפתור אותה על ידי בנייה רוויה לגובה, בהיקף גדול".
הוא ציין, כי אי-השוויון מתבטא גם בכך שחיילים המשרתים בשירות חובה משתכרים משכורות מזעריות במהלך שנות שירותם. לדבריו יש לתקן את המצב ולהעלות את המשכורות לחיילים לרמת שכר מינימלית של 4,000 שקל ויותר. כך, כל חייל יוכל לחסוך במהלך שירותו 250 אלף שקל.
אביה ספיבק אמרה בפאנל, כי הצלחת ההייטק טרם חילחלה לשאר המשק, חצי מהיצוא הוא הייטק והוא נמצא כיום בסכנה. בנושא יוקר הדיור אמרה ספיבק, כי קיים כשל שוק מהדהד בתחום הבנייה בישראל.
- 6.מיקי דרור 15/09/2011 13:05הגב לתגובה זוכסטודנט של בן בסט במרכז ללימודים אקדמאיים בתואר שני אני יכול להעיד שמדובר במרצה מרתק בעל ידע עצום.איש אקדמיה ברמ" ח איבריו.
- 5.מובטלי הייטק מעל-40 14/09/2011 14:50הגב לתגובה זואחרי ששילמנו הון במסים, נזרקנו בגיל 40 בלי תמיכה מהמדינה (למעט דמי בטלה). זו אינה נדבה אלא השקעה שתניב פי כמה במסי נשך שהמדינה יודעת לקחת כשנחזור לשוק העבודה. צירוף של טיפשות עצלנות ורשעות
- 4.מ 14/09/2011 14:23הגב לתגובה זואני הייתי במשא ומתן לכניסה לחנות בקניון עיר הימים בנתניה שנבנה על ידי אריסון ואזורים במחיר של כ200-230 שח למטר.וכאשר התברר " שמשפחת אזריעלי" כנראה קונה את הקניון[מה שכבר קרה] הודיעו לי שאני לא יכול לקבל חנות א בגלל שהם מעדיפים רשתות ו ב כנראה שהם יודעים ומביניים שאצל " משפחת עזריאלי" אני יכול לחלום על מחיר כזה פניתי לרשות ההגבלים והתשובה שלהם הייתה במילים אחרות אל תפריע אנחנו יושנים.... ריבוי הקניונים בבעלות 2 משפחות זה פשע לכלכלה חופשית...ובכלל ריבוי קניונים זה מחנק לאנשי עסקים פרטיים וקטנים..ומשום מה כל החכמים למעלה מתעלמים מזה......הם רגלים להתעלם מצרכיו האמתיים של העם..הם ערניים מאוד לצרכים של 5-10 משפחות...
- מאיר 15/09/2011 13:06הגב לתגובה זואין להם בושה.
- יורם 14/09/2011 14:30הגב לתגובה זופתח חנות ברחוב ותגבה מחירים הרבה יותר זולים מהרשתות. עם קצת שיווק אנשים ינהרו אליך.
- לצערי זו הכלכלה של האתמול ולא של המחר (ל"ת)מ 14/09/2011 16:07
- 3.הממונה על ההגבלים נמצא בכיס של הטייקונים! (ל"ת)עידו 14/09/2011 13:56הגב לתגובה זו
- 2.ישראלי 14/09/2011 13:04הגב לתגובה זויש כשלים במבנים כלכליים הרבה יותר חמורים מהמוצג .. צריך מהפך יסודי ביותר בכדי איכשהו לצאת מהמצב הזה.
- 1.מנהיג המהפכה 14/09/2011 13:02הגב לתגובה זועדיין לא ראיתי רגולטור עם אומץ . הממנה על ההגבלים העיסקיים לא יכל לפעול היות שעיקר סמכיותו חלים על מונופול - והחתולים בצמרת עשו קומבינה של אוליגופול או דו אופול . לכן הם לא כפופים לפיקוח מחירים . ועדת המחירים בוהה בשמים אולי הקדוש ברוך הוא יבא מזור
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
הצבר של רפאל ירד, אבל צפוי לעלות בהמשך - "נגיע לצבר של 75 מיליארד שקל"
ההכנסות הסתכמו ב-4.7 מיליארד שקל, לעומת כ-4.6 מיליארד שקל ברבעון הראשון - קצב הצמיחה מאט, אבל החברה קיבלה הזמנות גדולות אחרי הרבעון
רפאל רפאל מערכות לחימה מדווחת על מכירות בהיקף של 4,735 מיליון שקלים, עליה של כ-20.4% מהתקופה המקבילה אשתקד, הרווח הנקי ברבעון עומד על סך של 340 מיליון שקל, לעומת 132 מיליון שקל ברבעון המקביל ב- 2024. בהשוואה לרבעון קודם מדובר על צמיחה נמוכה יחסית - מ-4.62 מיליארד שקל - כלומר כ-2%. בולט יותר הצבר שהגיע בסוף הרבעון הראשון ל-67 מיליארד שקל וירד ל-65.7 מיליארד שקל.
היקף המכירות במחצית הראשונה עמדו על 9,358 מיליון שקל, עלייה של 19.5% לעומת מחצית מקבילה. ההזמנות במחצית הגיעו לסך של 11,359 מיליון שקל, לעומת 14,259 מיליון שקל במחצית המקבילה. הרווח הנקי במחצית הראשונה עומד על 612 מיליון עלייה של כ-68% מהרווח במחצית הראשונה של השנה. הנהלת רפאל מדגישה את העלייה בצבר ביחס לשה קודמת, אז הוא עמד על 59 מיליארד שקל, אך כאמור ביחס לרבעון קודם יש ירידה.
יו"ר רפאל, ד"ר יובל שטייניץ: ״רפאל מסכמת את המחצית הראשונה של 2025 עם תוצאות כספיות מרשימות, עלייה של עשרות אחוזים במכירות וביקוש שיא למערכותיה בארץ ובעולם. מלחמת "חרבות ברזל" בכלל ומבצע "עם כלביא" בפרט, המחישו את תרומתה של רפאל לביטחון הלאומי ואת עליונותה הטכנולוגית בשדה הקרב. ההישגים המבצעיים הם פרי עמלם של עובדי ועובדות רפאל, הפועלים בנחישות ובמסירות יומיומית כדי לשרת את מדינת ישראל מתוך כוונה להוות נדבך משמעותי בביטחונה, להיות תמיד בקדמת הטכנולוגיה ולהפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי. בשמי ובשם הדירקטוריון אני מברך על כך שהעשייה הביטחונית והמבצעית באה לידי ביטוי גם בצמיחה עסקית וכלכלית חסרת תקדים".
מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן: "בסיכום החציון הראשון של השנה, רפאל מציגה המשך של מגמת הצמיחה המהירה של החברה. רפאל עמדה באופן מלא ביעדיה העסקיים בחציון זה. מערכות רפאל במבצע "עם כלביא" בהגנה, בהשגת העליונות האווירית והמודיעינית ובהתקפה פעלו בהצלחה יוצאת דופן והביאו לידי ביטוי את תרומתה המכרעת של רפאל לעליונות הטכנולוגית של מדינת ישראל. רפאל הגבירה את השקעתה בפיתוח טכנולוגיות ומוצרים מתקדמים, תוך השקעה רבה בתשתיות המדעיות ופיתוח יכולות פורצות דרך כגון מערכת הלייזר רב-העוצמה "מגן אור". רפאל ממשיכה במגמת ההתרחבות והיא קלטה מאז תחילת השנה מאות עובדים חדשים בכל רחבי מדינת ישראל. אני מבקש להודות ולהביע הערכה עמוקה לעובדות ועובדי רפאל, מקצוענותם התגייסותם ומסירותם אפשרו לרפאל לספק למערכת הבטחון יתרון איכותי. קבוצת רפאל הכוללת עשרות חברות בארץ ובעולם, תמשיך להוביל ולהביא יתרון מבצעי וטכנולוגי מכריע לשותפנו בארץ ובעולם".
- רפאל מוכרת לגרמניה מערכות למטוסי קרב ב-350 מיליון אירו
- רפאל ו"לולב ספייס" ישתפו פעולה בפיתוח מערכת ליירוט רחפנים וכטב"מים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הזמנה גדולה מגרמניה
אתמול דיווחה החברה כי הפרלמנט הגרמני אישר את רכישת 90 פודי תצפית והכוונה מדגם Litening 5 מתוצרת רפאל עבור מטוסי ה-Eurofighter Typhoon. מהלך זה ממחיש את השותפות ארוכת השנים בין רפאל וגרמניה ואת האמון במערכות רפאל, במקביל למגמה גלובלית לאימוץ סנסורים רב‑גליים ויכולות תקיפה מדויקות מטווח מבטחים במרחבי אוויר מאוימים.
