דוחות

הבינלאומי: הרווח הנקי ברבעון הסתכם ב-103 מיליון שקל, גידול של 21.2%

התשואה נטו על ההון, בחישוב שנתי, הגיעה לשיעור של 7.3% בהשוואה ל-5.6% ברבעון המקביל אשתקד
רקפת גלילי | (2)

בנק בינלאומי דיווח היום על תוצאותיו הכספיות לרבעון השני של השנה. הרווח הנקי המיוחס לבעלי מניות הבנק ברבעון הוא 103 מיליון שקלים, גידול של 21.2% מהרבעון המקביל אשתקד. ברבעון השני התשואה נטו על ההון, בחישוב שנתי, הגיעה לשיעור של 7.3% בהשוואה ל-5.6% ברבעון המקביל אשתקד.

ברבעון השני של 2011 הסתכם הרווח מפעולות מימון ב-522 מיליון שקל וזאת לעומת 519 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ההוצאות בגין הפסד אשראי עמדו על 36 מיליון שקל. שעור ההוצאות בגין הפסדי אשראי לאשראי לציבור עמד הרבעון על 0.23%.

ההכנסות התפעוליות והאחרות הסתכמו ב-355 מיליון שקל, ירידה של 4.3% ביחס לרבעון המקביל אשתקד. ההוצאות התפעוליות והאחרות ירדו ב- 5.4% והסתכמו ב-687 מיליון שקל כאשר הקיטון נובע בעיקר מחסכון בהוצאות מחשב ובהוצאות תפעוליות אחרות.

האשראי הסתכם בסיום התקופה ב-63,853 מיליון שקל בהשוואה ל-60,411 מיליון שקל ב-30 ביוני 2010, גידול של 5.7% בשנה האחרונה. פקדונות הציבור הסתכמו ב-79,085 מיליון שקל בהשוואה ל-80,113 מיליון שקל ב-30 ביוני 2010, קיטון של 1.3%. יחס ההון לרכיבי סיכון (באזל II) עלה לשיעור של 12.98%, מתוכו הון ליבה של 8.38%.

סמדר ברבר- צדיק, מנכ"ל קבוצת הבינלאומי אמרה כי: "הדוחות משקפים את המהלכים בהם נקטנו השנה על מנת להערך להקטנת הסיכון בתקופה של אי ודאות והאטה בכלכלה העולמית. נמשך תהליך שיפור תמהיל תיק האשראי, איכותו ופיזורו, תוך המשך גידול באשראי המסחרי והקימעונאי, ותוך מדיניות מידתית בתחום הנדל"ן שמביאה לכך שחלק האשראי לנדל"ן מסך האשראי של הבנק הוא הנמוך ביותר במערכת הבנקאית, מדיניות בה נמשיך גם בעתיד".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    לירון ,ר" ג 31/08/2011 09:53
    הגב לתגובה זו
    כשהמחלקה שאמורה להיות ותמיד הייתה הרווחית ביותר בבנק - מסחר מט" ח , רק הולכת ומתכווצת בגלל ניהול כושל של גב' צדיק ושל הכפופים לה. כשלקוחות בורחים בגלל שירות זוועתי של חדרי העסקאות ושל היחידות העסקיות בסניפים . כשמקצצים על כאב בבשר החי ומפטרים עובדים בניע" ז מידי שבוע. כשמצמצמים סניפים. כשיש ועד אימתני שדואג לבאי ביתו ולא להצלחת הבנק. כשעובדים מרמים את המערכת בדיווחי כזב פליליים והכל מושתק . כשכל זה קורה הבנק נרקב מבפנים ושום דבר לא ימנע את מכירתו שכולם מבינים שקרבה והולכת ,ולמען הלקוחות עדיף שזה יקרה מהר מאוד.
  • 1.
    בנטוב 31/08/2011 09:15
    הגב לתגובה זו
    נישאר יותר לשכר עובדים די לחזירות יהודים ליהודים חייבים בהדדיות די לחזירות הכל נימדד בגודל הרווח
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה. 

מייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיותמייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיות

מנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל

מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו

רן קידר |
נושאים בכתבה ריאנאייר

למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו". 

ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים. 

עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל. 

במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת. 

אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".