יש שמחפשים את מזלם בכוכבים, אחרים קוראים בקפה ואילו על רבים ממשקיעי הבורסה, נומרולוגיה היא התורה החביבה. בזמן שרמות המדדים השונים אמורים לשקף את המצב הפיננסי של החברות הציבוריות, נראה כי המשקיע הפשוט מהרחוב מתעדכן בעיקר בגובה מדד המעו"ף ובעובדה שהוא משייט ברמות שיא. האירועים במצרים והשפעתם על השווקים הפיננסיים עוררו מחדש את תחושת הפחד של המשקיעים, וערערו את הביטחון גם של האופטימיסטים מבינינו, בעיקר על רקע התפיסה או ההערכה שהשוק נמצא ברמות שיא. האם התבוננות על מדד המעו"ף בלבד היא נכונה? האם ראיה נומינאלית של המדד היא הנכונה? האם נכון להתעלם ממרכיב האינפלציה שמאז השיא הקודם עלתה בכ-14%?

עבור משקיעים מקצועיים וחובבנים כאחד, הערכת שווי חברות היא משימה מסובכת, אשר יש שיטענו כי היא יותר בגדר "אמנות" מאשר "מדע". לא אחת מתבדות הערכות האנליסטים לגבי המלצות קניה או מכירה ומחירי היעד הצמודים אליהן. מנגד, מי שמתבונן על מהלך העליות של השנתיים האחרונות בוודאי שואל את עצמו האם יש מקום לעליות נוספות.

האם המעו"ף הוא חזות הכל?

משום שמדד ת"א 25 כולל את החברות הגדולות והחשובות ביותר בבורסה הישראלית, וכן מכיוון שזהו המדד היחיד שעל פיו קיים שוק נגזרים, משקיעים רבים מייחסים לו פעמים רבות חשיבות גבוהה במיוחד, לדעתנו, לעיתים חשיבות מופרזת. יש לשים לב כי זוהי הזירה בה פועלים המשקיעים הזרים, דבר שהופך את המסחר במניות המעו"ף ליעיל יותר, ובמונחים של המשקיע הקטן זה משאיר פתח קטן יותר לעיוותים כלפי מטה בתמחור החברות.

בנוסף לכך, ניתן לייחס חלק ניכר מעליית המדד בשנתיים האחרונות לגילויי הגז במימי ישראל, כאשר חברות העוסקות בתחום זה כבר מהוות משקל של כ-6.5% מסך המדד, לעומת משקל אפסי עד לפני שנתיים. סביר להניח כי מניות אלו יתקשו לחזור על ביצועי העבר, שכן מרגע שמומש מרכיב ה"חלום" נותר כעת לחברות להפיק את הגז ולהעניק תשואות המזכירות יותר את אלו של נדל"ן מניב.

אם נתבונן על מדדים רחבים יותר, ניתן לראות כי למרות העליה המשמעותית, ישנם מדדים רבים שעדיין רחוקים מאוד מרמת השיא שלהם. המגזרים החמים של העשור הקודם, מדד התל-טק או הנאסד"ק של שנת 2000-2001 והנדל"ן של 2007 עדיין נמצאים ברמות נמוכות מאוד לעומת שנות השיא שלהם. בנוסף חשוב לזכור, כי במקרים רבים, החברות צברו עודפי רווחים, ואלו אמורים לבוא לידי ביטוי בשווי החברות.

לא הוזמנו למסיבה מניות השורה השניה והשלישית

אם נתבונן על ביצועי המדדים ב-5 השנים האחרונות, תתגלה לעינינו תמונה מעניינת. בזמן שמניות ת"א 25 הוסיפו לערכן כ-64%, מדד ת"א 75 הוסיף לערכו כ-14% בלבד. לעומתם, מדדי היתר, הנדל"ן והתל-טק מציגים תשואות שליליות משמעותיות למשקיעים שבחרו להשקיע בהם. יתכן ש-5 שנים הן פרק זמן שאיננו מספק לבחינה זו, אך ממצאים אלו סותרים את התפיסה הרווחת לפיה השווקים נמצאים ברמות שיא.

השקעה במניות בעלות שווי שוק נמוך או כאלו העוסקות בענפי הטכנולוגיה חושפת את המשקיע לסיכונים גבוהים יותר מאשר השקעה במניות ה"כבדות". יחד עם זאת, המשקיע מצפה לקבל פיצוי עבור הסיכון אשר לקח בדמות תשואה גבוהה יותר לאורך זמן. בפועל, פיצוי זה לא התקבל ומניות רבות עדיין נסחרות במחירים נמוכים משמעותית מרמות השיא.

אם נחזור לדיון על מדד המעו"ף ונבחן את רמתו במונחים ריאליים, הרי שגם הוא עצמו נסחר ברמה הנמוכה בכ-10% לעומת השיא של 2007. התמונה הזו נראית אף קיצונית יותר אם מתבוננים על התשואות הריאליות במדדים המובילים האחרים. למשל, מדד ת"א 75 המשקף את שווי החברות ה"חצי-כבדות", נמוך נומינאלית בכ-20% מהשיא של 2007, ובמונחים ריאליים המרחק מהשיא הוא למעלה מ-30%.

מקרה מבחן: גזית גלוב

מניית גזית גלוב נסחרת כיום בשער הנמוך רק ב-12% משער השיא אותו קבעה בדצמבר 2006. האם זה אומר כי היא כבר איננה אטרקטיבית להשקעה כיום? לא בהכרח. הנהלת החברה הוכיחה יכולות מדהימות בניצול המשבר הכלכלי לטובת החברה ובעלי מניותיה. החברה דאגה לגייס כספים מבעוד מועד ולנצל את המשבר לסדרת רכישות של נכסים ברחבי העולם, במחירי סוף העונה. גזית גלוב של היום היא חברה איתנה יותר, בעלת מספר נכסים מניבים גדול, אשר מפוזרים יותר מבחינה גיאוגרפית וסקטוריאלית.

פוטנציאל לעליה של מחירי הנכסים הקיימים שמחזיקה גזית גלוב ופיתוח של פרויקטים חדשים עשוי להציף ערך רב לבעלי מניותיה. ראיה לכך ניתן למצוא בגיוס ההון האחרון שביצעה גזית, בו זכתה החברה לביקושים גבוהים, שהובילו להכפלת היקף הגיוס ל-650 מיליון שקל.

מסקנות

חשוב שלא לקחת את מדד המעו"ף בתור מדד המייצג של כלל המניות הבורסה. התבוננות על מדדי מניות השורה השניה והשלישית מגלה כי מניות אלו עדיין רחוקות מאוד מרמות השיא. מלבד זאת, יש לשים לב כי בשנים האחרונות חברות רבות עברו תהליכי התייעלות, הרוויחו כסף וניצלו הזדמנויות ע"מ ליהנות מהמחזור הכלכלי החדש, כך שיש הצדקה לעליות במחירי המניות. עבור המשקיעים לטווח הארוך, נראה כי ההזדמנויות הגדולות יותר טמונות במניות השורה השניה והשלישית.