TV

אלה אלקלעי: "קשה להמר האם השוק לקח כיוון, נמשיך לראות תנודתיות" - בוחרת מספר מניות מומלצות

סמנכ"ל פיתוח עסקי ב-IBI, מתייחסת לכיוון השוק בשבועות האחרונים, לסחבת ברגולציה בתחום הגז וגם בוחרת מספר מניות מומלצות בתקופה זו
יונתן גורודישר |

לאחר חודשים ארוכים של דשדוש ותנודתיות רבה בשוקי ההון בעולם, בשבועות האחרונים ראינו מהלך של עליות בבורסות המניות. נפגשנו עם אלה אלקלעי, סמנכ"ל לפיתוח עסקי בבית ההשקעות אי.בי.אי לברר האם אכן השוק בחר כיוון. "קשה להמר האם השוק לקח כיוון", אמרה אלקלעי בראיון ל-BizportalTV, "הדבר היחידי שלצערינו שאנחנו יכולים להגיד זה שכנראה שהשוק ימשיך להיות תנודתי". אלקלעי הסבירה שבחודשים האחרונים ראינו את נתוני המאקרו מכבידים, בעוד שתוצאות החברות, נתוני המיקרו, דחפו למעלה. "בתקופה האחרונה שניהם (נתוני המאקרו והמיקרו, י"ג) פועלים באותו כיוון ואנחנו רואים את השוק יותר אופטימי", ציינה אלקלעי. בדבריה, ציינה אלקלעי את המהלכים הרגולטוריים שנעשים בתחום התקשורת, הבנקים והגז ואמרה כי יש לבצע הפרדה בין ההשפעה על הצרכנים, שהיא ככל הנראה תהיה חיובית, לבין ההשפעה על שוק ההון, שהיא בעייתית בעיקר בשל התזמון - מיד לאחר שדרוג ישראל במדדי MSCI למשק מפותח בזמן שמנסים לעודד השקעות זרות. באשר להתנהלות המדינה בתחום הגז, אלקלעי התרעמה על הסחבת בתחום. "משק הגז זה אחד הדברים היותר כואבים במדינת ישראל, כל ההתנהלות שם היא תמוהה", אמרה אלקלעי בעדינות. "כל שנה שאנחנו מעכבים את כניסת הגז למדינת ישראל זה נזק כלכלי אסטרונומי", הסבירה אלקלעי ואמרה שבמקום לעשות הכל בשביל לדחוף את הנושא קדימה, המדינה עסוקה בהקמת ועדות ובמריבות. "זה סדר גודל של 10 מיליארד שקל בזבוז למשק הישראלי, בלי לספור את החברות ואת החסכון לחברות או את היתרון התחרותי שזה נתון. פשוט לא יאמן". באשר למניות בשוק ההון הישראלי, אלקלעי ציינה כמועדפות את ישראמקו יהש בתחום הגז, דיסקונט בתחום הבנקאי, מניית בזק בשוק התקשורת והמשיכה לדבר בחום אודות מזור טכנו ממגזר הביומד. "החברה מוכיחה שהיא יכולה למכור... מעבר לזה, יש לה גם מוצרים בצנרת", ציינה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.