כלל פיננסים: לשפעת החזירים לא תהיה השפעה מהותית על המשק הישראלי

ארבעה וחצי חודשים עברו מאז פרצה לתודעתנו שפעת החזירים, 9 שבועות לאחר שארגון הבריאות העולמי העלה את דרגת הכוננות לדרגה מקסימלית (דרגה 6), 135 מדינות אליהן התפשט עד כה הנגיף, 160 אלף איש שחלו במחלה ו- 1,154 חולים שמתו ממנה - ושווקי ההון עדיין אדישים.

אמיר כהנוביץ', כלכלן מאקרו בכלל פיננסים, מנסה היום לענות על השאלה האם האדישות היא מוצדקת. "איננו מומחים לבריאות ולכן, כדי לבחון את השפעתה האפשרית של המחלה על הכלכלה ועל שווקי ההון נעזר בנתונים שפורסמו ע"י ארגון הבריאות העולמי, הבנק העולמי, מכון המחקר standard chartered Global , Bloomberg, ואנליזות מומחים לרפואה וניתוח עצמאי".

מחלת שפעת החזירים, או בשמה המדעי H1N1 , גרמה, כאמור, לחולים רבים ולמתים. על פי דיווחי המדינות הנגועות, עומד זה על כ-0.7% (נכון לנתונים מה-22 ביולי) מתוך הנדבקים בה. זהו שיעור נמוך מאד בהשוואה למגפת ה-SARS שפרצה ב-2003 אז שיעור התמותה עמד על 9.6%, אך גבוה, על פניו, מזה של שפעת רגילה, בה שיעור התמותה עומד על 0.05%-0.2%.

למה על פניו? "הערכות הן שמדינות נמנעות מדיווח מלא לגבי שיעור הנדבקים האמיתי הן בגלל חוסר ידע, כאשר מדינות (כדוגמת ישראל) מבקשות מחולים קלים להסתגר בבתיהם ולא להגיע לבית החולים, שמא ידביקו אחרים, וכן מטעמים אסטרטגיים לא מוצהרים: כדי למנוע סנטימנט שלילי סביב מדינתם (כזה שעלול לפגוע למשל בתיירות ובעסקים) כלומר, יתכן שבפועל יש הרבה יותר נדבקים ולכן שיעור התמותה בפועל נמוך יותר וקרוב לזה של שפעת רגילה".

קיימים עיוותים נוספים שנניח שמקזזים אחד את השני כדוגמת אנשים בריאים שמתחזים לחולים, כדי לאגור את התרופה מפחד שזו תאזל, או חולים אחרים שמאובחנים בטעות כחולים בשפעת החזירים.

השוואה שנייה שעושה כהנוביץ' היא עד כמה המחלה היא ברת שליטה ועד כמה קל לה להתפשט. מומחים מעריכים כי עוד לפני הגעת החיסונים וגם ללא מלאי מספיק של תרופות ניתן לצמצם משמעותית את התפשטות הנגיף באמצעים פשוטים.

ברזיל כדוגמא להתמודדות טובה עם המחלה

דוגמא טובה לכך היא ברזיל שנמצאת כעת בעונת החורף: לאחר ש-56 איש מתו מהמחלה במדינה (נכון לנתונים מה-29 ליולי), הוחלט בברזיל על שינוי הרגלים דתיים, כגון איסור על החזקת ידיים בתפילה או נשיקות על הלחי והעלאת הנושא למודעות הציבור. כמו כן, הוארכו חופשות הקיץ של בתי הספר הציבוריים באזורים הקרים במדינה (בדרום) עד לעליית הטמפרטורות.

כך, בפעולות פשוטות, הצליחה ברזיל להפחית את שיעור התמותה ל-0.02 מתוך כל 100 מאה אלף תושבים (0.00002%), לעומת 0.41 בארגנטינה, 0.13 במקסיקו ו-0.11 בצ'ילה (לפי נתונים עד 29 ביולי). "אני לא רוצה להפחיד את המין היפה, אבל 36 מתוך ה-55 שמתו בברזיל היו נשים ו-9 מתוכן היו בהריון".

"אם נוסיף לאלה את העובדה שחברות התרופות עובדות במרץ ליצר מספיק תרופות וחיסונים נוכל להשוות את שלב ההתגוננות מהתפרצות המחלה כקו ההגנה הראשון של הכוחות הסדירים של הרפואה, כשלאחריו יגיעו כוחות המילואים שעדיין מתארגנים. מכון המחקר standard chartered Global בדק את הפגיעה שעשויה להיווצר לכלכלה ומעריך כי בהתבסס על הניסיון מגפת הסארס, השפעת שפעת החזירים עשויה להיות ארעית ולחלוף בדומה למהירות בה הופיעה".

לשאלה אם חוסר התגובה של המשקיעים לשפעת החזירים נובעת מניתוח מושכל או מאסטרטגיה של "אין שכל אין דאגות", אין תשובה חד משמעית, אך להערכת כלל פיננסים, הנשענת בסקירה על דעת מומחים והיגיון בריא, תהיה אומנם פגיעה בכלכלה בכלל והישראלית בפרט, אך בהתחשב במרחקנו הגיאוגרפי ממקור המחלה, מערכת הבריאות המפותחת, רמת הסניטציה הגבוהה, החורף הקצר יחסית, המודעות העולה וההגנות המתוכננות בדמות חיסון האוכלוסייה ורכישת תרופות, סביר שיגרמו בישראל לפגיעה מצומצמת יחסית, "פגיעה שלהערכתנו לא תעלה על חצי אחוז מהתמ"ג".

בכל מקרה, כדי לחסן גם את תיק ההשקעות, ממליץ כהנוביץ' להטות השקעות למדינות דומות הרחוקות גיאוגרפית ממוקדי המחלה, למדינות עם מערכת בריאות וסניטציה טובים ולסקטורים בהם הסיכון לפגיעה ישירה מהמחלה נמוך. כמו כן, ישנם סקטורים שאף עשויים ליהנות מהמצב, כדוגמת: ענף התרופות, יצרני הרכבים הפרטיים, חברות אינטרנטיות ושאר חברות שמציעות אלטרנטיבה להתקהלות. לסיום, "נמליץ לממשלה לבחון את הפעולות שנעשו בברזיל שהצליחו להוריד משמעותית את שיעור התפשטות המחלה".