הרוחות באיי.טי.ג'י.איי סוערות: המנכ"ל ויו"ר הדירקטוריון מסרו הודעת התפטרות

יעקב גולדמן כתב בהודעתו כי "התפטרותי נובעת מחילוקי דעות עם מר צבי בומס, בעל השליטה בחברה, שמונה כדירקטור בישיבת הדירקטוריון האחרונה שהתקיימה ביום 25 במאי 2009"
נועם הוד |

נראה כי הרוחות הסוערות בחברת איי.טי.ג'י.איי מדיקל מסרבות לדעוך, קצת יותר מחודש לאחר התפטרותם של שני דירקטורים בעקבות מצוקת אשראי, הגיעה הודעה דומה על ידי מנכ"ל החברה, אפרים ארגמן, על ידי יו"ר הדירקטוריון, יעקב גולדמן ועל ידי סמנכ"ל הכפסים אמיר לוברמן.

במהלך חודש אפריל הודיעו אריה צנגוט ויוסי אלבגלי לאיי.טי.ג'י.איי כי הם מתפטרים מתפקידם בדירקטוריון של החברה, כאשר הנסיבות דאז היו: "חסכון בהוצאות החברה וסיוע למצוקת הנזילות שלה מבלי לפגוע בפעילות הדירקטוריון בהתחשב במס' חבריו והרכבו".

הודעת ההתפטרות שנשלחה היום שונה הפעם בתכלית. יעקב גולדמן כתב בהודעתו כי "התפטרותי נובעת מחילוקי דעות עם מר צבי בומס, בעל השליטה בחברה, שמונה כדירקטור בישיבת הדירקטוריון האחרונה שהתקיימה ביום 25 במאי 2009".

גולדמן, יו"ר הדירטוריון, הוסיף כי "חילוקי הדעות נסובים על תפיסת הניהול העתידית של החברה ועל החזון שהציג היום בעל השליטה בפני הדירקטוריון, שלדעתי, אינם עולים בקנה אחד עם טובת החברה וצרכיה".

אפרים ארגמן, שכיהן כמנכ"ל ודירקטור באיי.טי.ג'י.איי מדיקל כתב: "הריני מודיע בזאת על התפטרותי לאלתר מדירקטוריון החברה ומתפקידי כמנכ"ל החברה כפוף להודעה מוקדמת בת 3 חודשים וזאת לאור חילוקי דעות עם מר צבי בומס, בעל השליטה בחברה, וחזונו".

נזכיר כי לפני קצת יותר מחודש וטרם התפטרותו, אמר בשיחה עם bizportal אפרים ארגמן, מנכ"ל איטיג'יאי: "החברה מתקדמת קדימה והולכת לפי התוכניות שלה...fda פתח בפנינו את הדרך כניסה לארה"ב".

בתוך כך, הודעת ההתפטרות התקבלה בסמוך לפרסום התוצאות הכספיות לרבעון הראשון של 2009. החברה הציגה בתאריך ה-25 לחודש מאי הפסד תפעולי של 2.16 מיליון שקלים לעומת הפסד של 3.06 מיליון שקלים בשלושת החודשים הראשונים של 2008.

החברה מסרה כי נגרמו לה הפסדים בסך של 2.02 מיליון שקלים וכן תזרים מזומנים שלילי מפעילות שוטפת בסך של 2.36 מיליון שקלים בתקופה של שלושה חודשים שהסתיימה ביום ה-31 במרס, 2009. "גורמים אלה", ציינו רואי רו"ח בדו"ח, "יחד עם גורמים נוספים המפורטים להלן, מעוררים ספקות משמעותיים בדבר המשך קיומה של החברה כעסק חי".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.3%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.3%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות