אלרוב עוברת לרווח: רשמה רווח נקי של 56 מ' ש' ברבעון הראשון של 2009

הרווח מניירות ערך הסתכם ב- 15.9 מיליון שקלים ברבעון הראשון של 2009, לעומת הפסד של 58.3 ברבעון המקביל אשתקד
עינת פז-פרנקל |

חברת אלרוב, שבשליטת איש העסקים אלפרד אקירוב, מדווחת היום (יום ד') על תוצאותיה הכספיות לרבעון הראשון של 2009.

הכנסות החברה ברבעון של 2009 הסתכמו ב- 148.5 מיליון שקלים, לעומת 140.4 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי ברבעון הסתכם ב- 56.3 מיליון שקלים (חלק מחזיקי ההון של החברה הסתכם בכ- 50.6 מיליון שקלים), לעומת הפסד של כ- 44 מיליון שקלים (חלק מחזיקי ההון של החברה בהפסד הסתכם ברווח בכ- 36.1 מיליון שקלים) ברבעון המקביל אשתקד.

המעבר של החברה מהפסד לרווח רבעוני, נובע משלושה גורמים עיקריים: אחד, הרווח מניירות ערך והכנסות אחרות הסתכם ב- 15.9 מיליון שקלים, לעומת הפסד של 58.3 ברבעון המקביל אשתקד. נזכיר כי, אלרוב מחזיקה במניות בנקים.

שתיים, הרווח ממכירת דירות הסתכם ב- 16.2 מיליון שקלים, לעומת 1.1 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד. הגורם השלישי, הינו ירידה בהוצאות המימון עקב פיחות בשער השקל מול הדולר בשיעור של 10.2% לעומת תיסוף של כ- 7.6% ברבעון המקביל אשתקד.

הרווח התפעולי ברבעון הסתכם ב- 59.9 מיליון שקלים, לעומת 17.1 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד. תזרים המזומנים שנבע מפעילות שוטפת ברבעון הסתכם ב- 22.1 מיליון שקלים, לעומת 23.9 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד.

"פעילות הליבה שלנו בתחום הנדל"ן אשר מרוכזת בחברת הבת אלרוב נדל"ן ממשיכה להציג צמיחה בשכר הדירה הנובע מהנכסים המניבים באירופה ומהאזור המסחרי בממילא אשר נמצא בשלבי בנייה אחרונים", מסר אלפרד אקירוב, יו"ר אלרוב. "הכנסות מלון מצודת דוד והתפוסה בו נפגעו עקב המלחמה בדרום והמצב הכלכלי בעולם אשר השפיעו משמעותית על התיירות בארץ ובעולם. יחד עם זאת, אנו מאמינים בעתיד ענף מלונאות היוקרה וממשיכים לראות בתחום המלונות בארץ ובעולם מנוע צמיחה עתידי ומשקיעים בו מאמצים רבים".

במהלך חודש יוני ייפתח מלון ממילא ירושלים; המלון של אלרוב באמסטרדם מתוכנן להיפתח בתחילת שנת 2011. "ההתקדמות בפיתוח והסבת "קפה רויאל" בלונדון הינה בהתאם לציפיות וללוחות הזמנים", נמסר מאלרוב.

אלרוב וחברות הבת שלה מחזיקות ומתפעלות נכסי נדל"ן מניב ועוסקות בייזום, בניה וניהול של נכסי נדל"ן, הכוללים דירות מגורים למכירה, שטחי מסחר, משרדים, ובתי מלון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.