איך לקנות את מניית ישראמקו במחיר 'סוף עונה'

ברי מולצ'דסקי, מנהל השקעות בבית ההשקעות טופ אלפא, בסקירה על חברת ישראמקו
ברי מולצ'דסקי |

השנה החולפת מסתמנת כשנת שיא ליחידות ההשתתפות של החברות הפועלות בתחום חיפושי הנפט והגז. אלא שבניגוד לעבר, הפעם התעשייה אינה מדווחת על סימנים בלבד, אלא מביאה גם קבלות. בתחילת השנה דיווחו השותפויות של ישראמקו יהש, דלק קידוחים ואבנר על תגלית גז בקידוח תמר, שנקדח כ-90 ק"מ מערבית לחופי חיפה. חודשיים חלפו והמשקיעים התבשרו על תגלית גז נוספת, העונה הפעם לשם דלית.

התגליות הללו לא השאירו כמובן את מניות השותפויות אדישות, ומתחילת השנה נהנו המחזיקים בישראמקו, דלק קידוחים ואבנר מתשואה של מאות אחוזים. אבל מתברר, שמי שנשאר מחוץ לחגיגה עדיין לא איחר לגמרי את הרכבת. הוא עדיין יכול לקנות את יחידות ההשתתפות של ישראמקו בחצי ממחירן הבורסאי. כיצד?

לישראמקו, השותפה בדלית ובתמר, יש 2 שותפות אחיות, נפטא חיפושים וחנ"ל. שתיהן אמנם לא מחזיקות אחוזים בקידוחים, אבל הן אוחזות בנתחים משמעותיים בישראמקו.

ההימור על ישראמקו, כך נראה, הפך את צמד האחיות לעשירות לא קטנות. נכון לכתיבת שורות אלה, מחזיקה חנ"ל בכ- 12.6% מיחידות ההשתפות של ישראמקו (מה שהופך אותה לבעלת האחזקה הגדולה ביותר בשותפות), בעוד האחות הקטנה מחזיקה בכ- 8.6%. מדובר על כסף גדול - שווי השוק של האחזקה של חנ"ל עומד על 300 מיליון שקל ושל נפטא על 206 מיליון שקל.

אלא, שכאן טמונה אולי ההזדמנות המעניינת. שווי השוק של חנ"ל ונפטא נמוך משמעותית משווי האחזקה שלהן בישראמקו. כך למשל, שווי השוק של חנ"ל עומד על כ-201 מיליון שקל בעוד האחות הקטנה שווה בשוק כ-132 מיליון שקל. לשתי השותפויות יש למעשה תיק ני"ע שעיקרו, אך לא כולו, הינו האחזקה בישראמקו. כל שותפות מחזיקה בעוד כמה עשרות מיליוני שקלים המושקעים במניות ואגרות חוב וכן יש החזקות צולבות. הדיסקאונט, אם כן, הוא משמעותי ביותר.

להלן טבלה המפרטת את הנתונים הכספיים של שתי השותפויות (הנתונים הינם במיליוני שקלים):

שווי השוק של חנ"ל: 201 מיליון ש"ח - משקף דיסקאונט של33%!

שווי שוק של נפטא חיפושים: 132 מיליון ש"ח - משקף דיסקאונט של 36%!

נראה כי יש מספר הסברים לפער הגדול הזה שבין שווי השוק לשווי תיק ני"ע. אחד ההסברים נעוץ בעובדה שמדובר באחזקה משורשרת. על פי ההערכות, ישראמקו תיאלץ בקרוב לגייס הון רב בכדי לממן את המשך הקידוחים, ויתכן שאף את התחלת הקמת התשתית שתאפשר להפיק את הגז ממעמקי הים ולהביאו ליבשה. חנ"ל ונפט יצטרכו אם כן, כמו יתר השותפים בישראמקו, להכניס את היד עמוק לכיס.

ישנו עוד הסבר, שנעוץ באפשרות הסחירות. לא בנפטא ולא בחנ"ל יש עושה שוק, ומכיוון שהשותפויות אינן עומדות בכללי השימור, ני"ע של השותפויות נסחרות במסגרת רשימת השימור. במסגרת זו, מתנהל בני"ע הללו מסחר פעמיים ביום, בפתיחה ובנעילה. ברשימת הסחירות מתנהל מסחר פעמיים ביום ואילו ברשימת השימור פעם אחת, כאשר בכל פעם סולקת הבורסה את העסקאות במשך שניה אחת. לכן, קשה לבצע קניות ומכירות בהיקפים נרחבים. בגלל המגבלות - יש הרבה מאוד משקיעים שמתקשים לפעול בני"ע שנסחרים בצורה כזאת, ויש משקיעים שמבחינת כללי ההשקעות מדירים את רגליהם מני"ע שנסחרים ברשימות שימור.

אבל, מי שמחפש השקעה לטווח ארוך, ואינו מוטרד מאפשרות זמנית של היעדר יכולת למכור, יכול לקבל חשיפה ישירה לתגליות של ישראמקו בדיסקאונט משמעותי. על רקע ההתעניינות הגוברת והולכת במניות השותפות ? ובמחזורי המסחר שהם מרכזים מדי יום, נראה כי סיכויי ההימור הזה אינם מבוטלים.

מאת: ברי מולצ'דסקי, מנהל השקעות בבית ההשקעות טופ אלפא

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)
פרשנות

בנק אש עומד להיכשל - הנה הסיבות

רעש גדול בהשקה היום, אבל לבנק אש של ניר צוק אין בשורה אמיתית; הלוואי והוא היה מייצר תחרות אמיתית. זה יכול להשתנות בעתיד, בינתיים הוא צל חיוור של ההבטחות 

מנדי הניג |

בנק אש היה אמור להביא בשורה לצרכנים. זה לא קרה. אולי זה יקרה בהמשך. אבל הוא בזבז תחמושת על השקה של מוצר נחות ביחס למוצר של הבנקים הגדולים. הסיכוי שיעברו אליו מסה גדולה של אנשים הוא נמוך מאוד. זה עומד מהבחינה הזו להיות כישלון, אבל הוא בהחלט יכול לייצר ערך לקהלים מסוימים שיפתחו חשבון משני לצד חשבון ראשי בבנק המסורתי שלהם.  

 הבנק החדש מציע מודל של חלוקת רווחים ושקיפות עם הלקוחות. אך אין בו משכנתאות, אין בו פעילות של ניירות ערך והוא חסר בשירותים בנקאיים נוספים כמו המרת מט"ח, אפשרות להיות במינוס ועוד. התוצאה: מוצר חלקי שקשה לראותו הופך לחשבון הראשי של הישראלים

הבנק שהוקם על ידי ניר צוק ויובל אלוני, יצא לדרך כמעט שלוש שנים לאחר שקיבל רישיון מבנק ישראל. באירוע ההשקה, הציגו המייסדים מודל של "חלוקה שווה": 50% מהכנסות הריבית על כספי העו"ש יחזרו ישירות ללקוחות, לצד התחייבות מוחלטת שלא לגבות עמלות עו"ש או דמי מנוי.

המרווח הבנקאי עצום, מסבירים מנהלי הבנק וטוענים שהם רוצים לחלוק אותו עם הלקוחות בצורה הוגנת ושקופה. הבנק יהיה כמעט אוטונומי לחלוטין וכמות העובדים בו מעטה - כ-70 לכל היותר. זה אומר שהבנק עשוי להיות עם נקודת איזון סבירה, וכלכלית הוא יצליח, אך מבחינת הצלחה ציבורית - זה לא נראה באופק. 


ומה כן הבנק יציע? שירותי עו"ש בסיסיים, פיקדונות ואשראי בלבד.  הציבור הישראלי אמנם מתלונן לא פעם על עמלות גבוהות ומתסכלות של הבנקים. הציבור גם ממש לא אוהב את הבנקים, אבל הוא בוטח בהם והם נותנים לו יריעה מלאה לצרכים שלו. מה שמחזיק את רוב הלקוחות בבנקים הגדולים הוא תחושת הביטחון העמוקה, המעטפת המלאה והמקיפה של שירותים – החל מהלוואות, משכנתאות, דרך מסחר בניירות ערך מתקדם ועד פתרונות השקעה מגוונים; אשראי גמיש ומט"ח זמין  והנוחות שבקבלת הכל תחת קורת גג אחת, ללא צורך בקפיצות בין פלטפורמות. אחרת, כבר מזמן היתה נהירה לבנק ירושלים שנותן את הריבית הטובה ביותר על פיקדונות. זה לא קורה כי אנשים לא רוצים להעביר לחשבון פיקדון סכום מסוים ולנהל מעין שני חשבונות. הם רוצים את הכל במקום אחד. 

משה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה צילום: שלומי יוסףמשה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה צילום: שלומי יוסף
ועידת התשתיות

מנכ״ל משרד התחבורה על איך משיגים תקציבים מהאוצר, רכבים אוטונומיים ואובר

משה בן זקן מדבר על השיח מול האוצר, על התחב״צ, על רכבת מהירה לחיפה ועל זה שחייבים להשקיע בתשתיות אפילו אם הרובוטקסי בדרך לפה כי ״גם טסלות יכולות להיתקע בפקקים״; הוא משוכנע שישראל בדרך למהפכה תחבורתית אבל מזהיר שלא יקרה כלום בלי תקציבים, ביצוע והרבה מרפקים

מנדי הניג |

משרד התחבורה טוען שהוא סוף סוף "שם גז". בועידת התשתיות של ביזפורטל, מנכ"ל המשרד משה בן זקן נשמע אופטימי, אבל לא מתכחש למציאות הקשה שפוגשת את כולנו כל בוקר על הכביש. לדבריו, תקציבי עתק כבר ממומשים בשטח, פרויקטים של רכבות מהירות מתקדמים, וגם על מהפכת התחבורה האוטונומית הוא אומר "אנחנו שם".

בראיון על הבמה, בן זקן מדבר בגובה העיניים, הוא לא חושש להשתמש בביטויים כמו "צריך להיות ערס מול האוצר" כדי להזרים תקציבים, מצהיר על התנגדות לאגרת גודש "לפני שתהיה אלטרנטיבה אמיתית", ומסמן מטרות: הקלה בעומסים, מאבק בתאונות, קישוריות לפריפריה וקידום תחבורה ציבורית גם בתקצוב וגם בשירות.

אבל לא רק רכבות כבדות על הפרק גם רכבים ללא נהג. בן זקן מגלה שמשרד התחבורה כבר בשיח מתקדם עם טסלה, כדי לאפשר לישראלים להפעיל את הרכב האוטונומי שלהם כשאטל פרטי. "מי שיש לו טסלה יוכל להגדיר בתוכנה שהרכב יצא לעבוד כשאתה לא נוהג בו", הוא אומר. ומה עם Uber? גם בדרך פה. בן-זקן אומר שהם חידשו את הקשרים מול החברה והם מנסים למצוא את הנוסחה שתאפשר את ההפעלה בישראל בלי לפגוע בנהגי המוניות.


לצפיה בועידה - 



ועידת התשתיות של ביזפורטל שיחה עם משה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה

איך הגעת לכאן היום? המשתתפים בפאנלים האחרים נסעו אפילו יותר משלוש שעות כדי להגיע בזמן לועידה

האמת שהגעתי מפגישה כאן בסמוך, הייתי כבר במרכז.

לא נתקעת בפקקים?