ארקיע
צילום: ארקיע

ארקיע פותחת קווים למזרח הרחוק: האנוי ובנגקוק

היסטוריה בארקיע: משיקה קו חדש להאנוי בוייטנאם וחוזרת לטוס לבנגקוק שבתאילנד כמו כן, תמשיך להפעיל את הקו המבוקש לסרי לנקה; הטיסות יתבצעו במטוס Airbus A330 שכולל גם מחלקת עסקים יוקרתית - "לאחר שנתיים קשות של מלחמה והתמודדות עם משברים חסרי תקדים, 'ארקיע' עם הפנים קדימה"

מנדי הניג | (1)
נושאים בכתבה ארקיע

חברת התעופה ארקיע מודיעה על הרחבת פעילותה במזרח הרחוק עם שני יעדים חדשים: טיסות ישירות לבירת וייטנאם האנוי, וחידוש הקו לבנגקוק שבתאילנד. שני הקווים יופעלו במטוסי Airbus A330 רחבי גוף, הכוללים שלוש מחלקות ישיבה: תיירים, תיירים פלוס ומחלקת עסקים עם מושבים שנפתחים למיטה מלאה עד לשני מטרים.

הקו להאנוי, צפוי להפוך את ארקיע לחברת התעופה הישראלית היחידה עם טיסות ישירות ליעד הזה, יחל לפעול ב־5 בינואר 2026 במתכונת שבועית בימי שני, עם תוספת טיסה שבועית נוספת מתוכננת לחודש מרץ. זמן הטיסה להאנוי יעמוד על כ־11 שעות ו־35 דקות, והחזרה על כ־12 שעות ו־30 דקות. מחירי הכרטיסים יתחילו מ־699 דולר לכיוון במחלקת תיירים, ו־1,499 דולר במחלקת עסקים.

הקו לבנגקוק יחודש ב־25 בנובמבר 2025, עם שתי טיסות שבועיות בימי שני ורביעי (שיעברו לימי שני ושישי החל מינואר 2026). משך הטיסה לבנגקוק יעמוד על כ־10 שעות ו־45 דקות, ובחזור כ־11 שעות ו־25 דקות. מחירי הכרטיסים יחלו מ־499 דולר לכיוון במחלקת תיירים, ו־1,499 דולר במחלקת עסקים.

לדברי מנכ"ל ארקיע, עוז ברלוביץ', הצעד נועד לחזק את היצע היעדים הרחוקים של החברה ולתת מענה לביקוש גובר מצד נוסעים ישראלים, "זהו יום חג עבור 'ארקיע'. הכרזה על שני יעדים חדשים למזרח הרחוק - האנוי ובנגקוק - היא לא רק מהלך עסקי מסחרי, אלא שלב מרכזי נוסף בתוכנית אסטרטגית סדורה של החברה, שמטרתה להציב את 'ארקיע' בשורה אחת עם חברות התעופה הבינלאומיות הגדולות, ולבסס את מעמדה של החברה גם בזירה הטרנסאטלנטית וגם בזירת המזרח הרחוק החשובה אשר אהובה מאוד על הישראלים. כזכור, השקת הקו לניו יורק בראשית 2025 סימנה עבורנו את תחילת הדרך - צעד משמעותי שבוצע תוך זמן קצר ביותר וביעילות, ואפשר לנו ללמוד, להשתפר ולהיערך לקראת מהלך רחב היקף כמו זה שאנו משיקים היום. לאחר שנתיים קשות של מלחמה והתמודדות עם משברים חסרי תקדים, 'ארקיע' עם הפנים קדימה ופועלת בכל המישורים: הרחבת היצע וזמינות היעדים, שדרוג חוויית השירות, ויצירת תחרות אמיתית בענף התעופה הישראלי."

במסיבת העיתונאים השתתפו גם שגרירי תאילנד ווייטנאם בישראל, שהדגישו את הפוטנציאל הכלכלי והתיירותי שבחיבור האווירי החדש, את תרומתו להעמקת שיתופי הפעולה בין המדינות. השגריר התאילנדי ציין את חשיבות הקו גם להקלת הנסיעה עבור עשרות אלפי פועלים תאילנדים בישראל, והשגריר הווייטנאמי התייחס להסכם הסחר החופשי שנכנס לתוקף בין המדינות בנובמבר 2024, שצפוי להקל על פעילות עסקית והשקעות הדדיות.

דברי שגריר תאילנד בישראל מר בוניאריט ויצ'יאנפונטו, "מטעמה של ממשלת תאילנד, ברצוני להבטיח לכל מנהלי ועובדי 'ארקיע' את קבלת הפנים החמה ביותר ואת תמיכתנו המלאה בכל מאמציכם. אנו מעריכים מאוד את אמונכם בפוטנציאל הכלכלה התאילנדית, ובפרט בתעשיית התיירות שלנו – כאשר בנגקוק הייתה העיר המבוקרת ביותר בעולם בשנת 2024. לגבי ישראל, אנו שמחים לציין שיותר מ־400 אלף ישראלים ביקרו בתאילנד – מספר שיא ההופך אותה ליעד הפופולרי ביותר לטיסות ארוכות אחרי ארצות הברית. עם חזרתה של 'ארקיע', שתי המדינות ייהנו מהזדמנויות נוספות לגלות מחדש את תאילנד בדרכים חדשות ומלהיבות, במיוחד בתחומים שמעבר לתיירות. 

עוד הוסיף השגריר: "אנו ערוכים לשמש שותפים מלאים לארקיע בחיבורה ובהרחבת עסקיה בשוק מדינות ASEAN – אזור הצומח במהירות עם למעלה מ־600 מיליון צרכנים. חשוב לא פחות, החיבור האווירי הישיר יתרום רבות להקלת הנסיעה של יותר מ־46 אלף פועלים תאילנדים העובדים בישראל, המהווים עמוד שדרה כלכלי בשמירה על ביטחון המזון הלאומי של ישראל".

קיראו עוד ב"בארץ"

בסיום דבריו אמר השגריר: "ברצוני לשתף אתכם בהתרגשות ובתודה עמוקה על תמיכתה ומעורבותה החשובה של ארקיע שסייעה לשגרירות תאילנד בתל אביב למלא בהצלחה את משימתנו החשובה ביותר - פינוי אזרחי תאילנד בעקבות אירועי 7 באוקטובר".

דברי שגריר ווייטנאם בישראל מר לי דוק טרונג,  "זהו כבוד גדול עבורי להיות כאן היום, ולחזות בהשקת קו הטיסות החדש המחבר בין תל אביב להאנוי באמצעות חברת ארקיע, קו הצפוי לחזק את היחסים הבילטרליים בין וייטנאם לישראל בתחומי התיירות, הסחר, העסקים, והחיבורים בין אנשים וחילופי התרבות. אתרי נוף מפורסמים כגון סאפה, בתי האירוח האקולוגיים בנין בין, מפרץ הא לונג, וינה נעים ין טו, מערת סון דונג, מפרץ נין ואן (Six Senses), אתר הנופש אמנוי, אי פו קואוק ועוד יחד עם הכנסת האורחים החמה והמטבח המשובח של וייטנאם – ממתינים לישראלים רבים שיבואו לגלותם.

הנוסעים ליעדים החדשים מתבקשים לוודא קבלת אשרות ואישורי כניסה נדרשים מראש באתרי השגרירויות הרשמיים.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    הצלחת ארקיע תהיה רק אם המטוסים היו ב איכות גבהה מ אל על בהצלחה (ל"ת)
    אנונימיYL 12/08/2025 13:32
    הגב לתגובה זו
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

איך הצליחו ברשות המסים להכניס 20 מיליארד שקל בשנה ולהציל את הקופה?

מה זה חשבונית פיקטיבית, איך הצליחו ברשות המסים לעלות על חשבוניות פיקטיביות ומה צפוי בהמשך?

מנדי הניג |

מלחמה של שנתיים כמעט ולא מורגשת בגירעון של המדינה. יש הורדות דירוג, הציבור מרגיש את העול הכלכלי, הכלכלה פחות צומחת, ועדיין מבחינת הגירעון - הוא נמוך (להרחבה: הגירעון ממשיך להצטמצם: 4.7% מהתוצר באוגוסט). איך מסבירים את "הקסם" הזה? הכנסות גדולות ממסים. אבל, מסים הולכים יחד עם הכנסות - ההכנסות והרווחים של העסקים והציבור בירידה במקרה הרע, קיפאון במקרה הטוב - זה לא אמור להגדיל מסים. 

הגידול במסים נובע מפעולות אסטרטגיות ויזומות של רשות המסים בניהולי של שי אהרונוביץ , לצד חקיקה שהגדילה את בסיס המס. החוק על מיסוי רווחים כלואים הוביל לכך שהרווחים חולקו או יחולקו והגדיל את המס על הדיבידנדים. הקפאת מדרגות המס הגדילה את המש השוטף על השכר. היוזמות להגברת בדיקות תשלומי המס והמע"מ, מניבות הכנסות משמעותיות, ונראה שחוד החנית של פעילות רשות המסים היא הפעילות נגד ההון השחור.

הון שחור בהיקף של מאות מיליארדים מסתובב במשק מדי שנה, ופעולה אחת חשובה חיסלה חלק ממנו - פרויקט חשבונית ישראל שקיבל כתף קרה מאוד מרואי החשבון, יועצי המס והשוק כולו, מתברר כחבל הצלה לתקציב השנתי. המתנגדים חששו גם לפרנסה שלהם - הפרויקט מדבר על דיגיטציה מלאה כזו שתקביל חשבונית שמוציא א'  עם קבלת חשבונית שמדווח עליה ב'. ככה אי אפשר לזייף, או נכון יותר - קשה יותר לזייף. ככה עולים על חשבוניות פיקטיביות. 

חשבונית פיקטיבית היא חשבונית של עסק בכאילו או של עסק אמיתי שנוצר רק כדי לייצר חשבוניות. בדרך הזו מייצרים הוצאות ל"מזמין החשבונית". דמיינו שיש לכם עסק עם הכנסות חודשיות נטו של 300 אלף והוצאות של 100 אלף שקל. יש לכם רווח של 200 אלף שקל. אתם צריכים לשלם על זה מס של 23% - כלומר 46 אלף שקל. אם תקנו חשבונית פיקטיבית של 200 אלף שקל - אתם במצב שאין לכם רווח ואין מס.  יתרה מכך, אתם מקבלים את מע"מ התשומות - 36 אלף שקל (18% על 200 אלף שקל). כלומר חשבונית של 200 אלף שקל הניבה לכם 72 אלף שקל.

המשתמשים בחשבוניות הפיקטיביות היו ארגוני פשע, גופים מפוקפקים וחברות ועסקים אמיתיים שרימו את רשויות המס, ושכך הצליחו לגנוב מהמדינה עשרות מיליארדי שקלים. החשבוניות הפיקטיביות הגיעו לחפי ההערכות ל-100 מיליארד שקל בשנה. לא בכל מצב הזדכו על המס באופן מלא, אבל גם בהערכה שמרנית מדובר על רווח למשתמשים של מעל 30 מיליארד שקל.     

מיכאל קלמן
צילום: מנורה מבטחים

מנורה נגד הרש"פ: תובעת אותה על רבע מיליארד שקל

התביעה הוגשה בגין הפסדים מצטברים בהיקף של מאות מיליוני שקלים כתוצאה מתופעת גניבות הרכב בישראל, שהתעצמה בשנים האחרונות. מנורה טוענת כי בשל "תעשייה פלסטינית" של גניבות רכב מישראל אל שטחי A, היא "שיפתה ופיצתה את מבוטחיה בגין נזקי הגניבות של רכביהם וכתוצאה מכך נגרמו לה במהלך השנים האחרונות הפסדים כספיים מצטברים של מאות מיליוני שקלים, להם אחראית הנתבעת"

עוזי גרסטמן |

חברת הביטוח מנורה מבטחים הגישה היום (ב') לבית המשפט המחוזי בירושלים תביעה נגד הרשות הפלסטינית (הרש"פ), בגין הפסדים מצטברים בהיקף של מאות מיליוני שקלים כתוצאה מתופעת גניבות הרכב בישראל, שהתעצמה בשנים האחרונות. אומדן מנורה לסכום הכולל של הנזקים שנגרמו לה הוא כרבע מיליארד שקל.


על-פי נתוני המשטרה, שפורסמו באחרונה בתקשורת, ב-2024 נגנבו בישראל כ-18 אלף כלי רכב, וב-2023 היקף גניבות כלי הרכב היה כמעט 20 אלף. מלבד הנזק הכלכלי העצום, מסבירה מנורה בכתב התביעה כי תופעת גניבות הרכב בישראל מקרינה באופן ישיר על תחושת הביטחון של הציבור. לדברי החברה, היא גם עשויה להסביר, במידה מסוימת, חלק מהתייקרות פרמיות ביטוחי הרכב בשנים האחרונות.


במסגרת התביעה שהגישה מנורה, טוענת החברה כי בשל "תעשייה פלסטינית" של גניבות רכב מישראל אל שטחי A, הנתונים לשליטתה ואחריותה הבלעדית הרשות הפלסטינית, "שיפתה ופיצתה מנורה את מבוטחיה בגין נזקי הגניבות של רכביהם וכתוצאה מכך נגרמו לה במהלך השנים האחרונות הפסדים כספיים מצטברים של מאות מיליוני שקלים, להם אחראית הנתבעת".


כמו כן, על פי כתב התביעה, שהוגש על ידי עו"ד ארז בלוך ממשרד ארז בלוך, אל שטחי הרשות הפלסטינית הגיעו אלפי כלי רכב שהיו מבוטחים על-ידי החברה. מתוך אותם כלי רכב, הצליחו חברות האיתור איתוראן ופוינטר לאכן ולהוכיח שכלי רכב רבים מצאו את דרכם לשטחי הרשות, וביחס לאחרים התקבל אישור ממשטרת ישראל כי כלי הרכב הגנובים הגיעו לשטחי A.


בתביעה מתבססת מנורה בין היתר על ההנחה משפטית שלפיה כלי רכב שנגנבים בשטח ישראל מגיעים לתחנתם האחרונה בשטחי הרשות הפלסטינית. אותה חזקה נשענת גם על פסק דין של נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, שקבע בהיותו שופט עליון מן המניין כי רכב שנגנב בישראל "יסיים את חייו" בשטחי הרש"פ. עוד קבע אז השופט עמית ב"הלכת אלשחרה", כי "אין חולק כי התופעה של גניבות רכב היא מכת מדינה זה שנים רבות... גניבת הרכב היא רק התחנה הראשונה ובשטחי הרשות הפלסטינית קמה תעשיה שלמה של 'משחטות' רכב - המהוות 'תחנה סופית' לרכבים הגנובים - ושל סחר בחלפים ובכלי רכב גנובים, שגם עליה ניתן לומר שהיא בבחינת מכת מדינה... היקף התופעה הוא מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה ואף בגדר ידיעה שיפוטית".