נפתח חלון הזדמנויות בנדל"ן, אבל יש גם אזהרה ספציפית!

ניתן לאתר את הטוב במשבר הגלובלי הפוקד את העולם, דן ברכה מסתכל על ההזדמנויות
דן ברכה |

כולנו שקועים עמוק בהפסדים - מניות, נדל"ן, משכורות ורכוש. ההפסד נראה בפעולה יום יומית אותה אנו מבצעים - כניסה לחשבון הבנק באינטרנט וצפייה בטבלת המניות, בה יש עמודה (מיותרת) המעידה על מחיר הקנייה ועל אחוז ההפסד. השוואת הקיים לנתון ההיסטורי - שער הרכישה. זה בדרך כלל הרגע בה אנו אוחזים בראש ואומרים "איך קנינו את המניות האלה ומאיפה חברה X תוכל בכלל לשלם לנו עבור הלוואה האג"ח?"

אבל ניתן לאתר את הטוב במשבר הגלובלי הפוקד את העולם. הרי ברור לכולם שהכיוון למטה עשוי להשתנות לכדי דשדוש במקום ולאחר מכן עליות.

ומה הטוב ? השינוי המיוחל יגיע כתוצאה מביקושים של צרכנים אחרים אשר עד כה לא השתתפו ברכישות של אותו נתח שוק של מוצרים. בדרך כלל מדובר ב"מעמד הבינוני" אשר מספרם הינו הגדול ביותר וכח הקנייה המצרפי שלו לא מבוטל.

ירידת המחירים באופן כל כך חד ומהותי בעולם, מביאה למצב בו נכסים וסחורות אשר לא היו בהישג ידם של אוכלוסיות ושכבות ביניים רבות בכל רחבי העולם, מתחילות להיות ברות השגה - Affordable עבורם.

לטובת הדיון - נאמר שמחירו של בית הינו מיליון אחד (ולא משנה מהו המטבע הנקוב). מחיר בית ממוצע אמריקאי נשחק בכ-50 אחוזים במהלך השנתיים האחרונות, כמובן תלוי במיקומו.

אוכלוסיה רחבה לא יכולה היתה לרכוש את הבית במיליון - חלקה הגדול ויתר על רכישת הבית וחלק אחר קנה את הבית בהלוואה אשר התשלום החודשי היה שווה ערך לתשלום דמי שכירות, וזאת במשכנתא בת 100 אחוז מהנכס. ברגע שמחיר הנכס נשחק לערך שאינו מצדיק תשלום, נטשו ה?קונים במשכנתא? את הנכסים.

כיום, תנאי המשכנתא שונו באופן מהותי וניתן לקבל הלוואה בת 70 אחוזים בלבד. אבל אותו נכס ירד למחצית המחיר וכך אותה משפחה יכולה לרכוש את הנכס תוך לקיחת הלוואה שוות ערך לשלוש מאות וחמישים אלף בלבד, וזאת במקום להלוואה בת מיליון. כמובן שאותה משפחה מתחייבת בתשלום עם הרכישה Down Payment בן 150 אלף, אולם בתשלום זה יש טוב יותר מרע - זוהי התחייבות אמיתית לרכישת הנדל"ן לטובת שימושים שפויים - טובת המשפחה וסביר להניח שתופעת נטישת הבתים לא תחזור על עצמה

מוסר ההשכל הינו שזה הזמן להצטיידות ארוכת טווח בסחורות לא נשחקות.

מי שחפץ להצטייד בנדל"ן עבורו ועבור הדורות הבאים - זה בדיוק חלון ההזדמנויות שנפתח עבורו. מי שמחפש נדל"ן מסחרי להשקעה, סבורני שכדאי לו להמתין עוד מספר חודשים - בסקטור זה המשבר רק מתחיל. מצב זה מאפשר לשכבות אוכלוסיה רבות לרכוש בתים, שזו ההשקעה היחידה של הפרט, המהווה נכס.

גם מחירן של סחורות אחרות הנצרכות על בסיס יומי ירדו באופן דרסטי - הנפט ירד לכדי רבע ממחיר השיא מלפני שנה, מזון בסיסי - אורז, סויה, חיטה ובשר - גם הוא ירד בצורה ניכרת ומאפשרת לשכבות רבות להינות ממוצרי יסוד זולים יותר. ניתן לזהות שוב בארצות הברית ניצנים של מכירת מכוניות SUV גדולות אשר היו מוקצות מחמת זלילת הדלק ואשר התשלום החודשי עבורו עלה על מחיר הליסינג החודשי.

היציאה מהמשבר תהיה מהירה יחסית ליציאת המשבר בשנות השלושים של המאה שעברה - הגידול באוכלוסין, מהפכה תעשייתית, סקטורים חדשים שלו היו כלל קיימים אז, כגון תיירות ובראש, מהפכת המידע, יביאו לכך שהיציאה מהמשבר תהיה תכליתית.

מצב דומה לזה, מבחינת הביקושים על ידי זן חדש של צרכנים, היה בתחילת שנות החמישים, בעידן ה- Baby Boom האמריקאי. האוכלוסייה גדלה לאחר מלחמת העולם השנה ובשלו התנאים הפסיכולוגיים להתחייבויות ארוכות טווח וכעת, דור הנכדים של אותה אוכלוסיה הינו בשכבת הגיל בו הוא עומד בפני אותה התחייבות. הפעם, אוכלוסיית ארצות הברית הינה כפולה והיא בת 306 מיליוני איש וזאת לעומת 151 מיליוני איש בשנת 1950.

המצב הזה כבר מתחיל להראות בארצות הברית - הראשונה לשקוע ולהוביל את המשבר וכנראה הראשונה שעשויה לצאת מהמשבר הגלובלי. לצערנו, במדינות רבות מצב זה רחוק מלהיות אקטואלי ותארך עוד תקופה ארוכה להיווצרות התנאים הללו במזרח אירופה, לדוגמא.

יש הטוענים שכל ישראלי צריך להחזיק בנדל"ן וכן בחשבון בחו"ל ולכן יש מקום לבחון זאת לעומק. המיקום? מכיוון שנדל"ן ופורנוגרפיה הם עניינים של גיאוגרפיה, לטעמי ארצות הברית מהווה כיום אלטרנטיבה ראשונה על ציר הזמן וראויה לבחינה - פלורידה, אריזונה, קליפורניה - מדינות מתוקנות העשויות לעניין משקיע המחפש פיזור השקעות, מהווה בנקודת הזמן הזו, ראשונות בין שווים.

זה ממש לא הזמן להשקיע בישראל בנדל"ן - אנו עומדים בפני ישור קו עם העולם, בתוספת איבוד כוח קנייה של שכירי המשק, ובתוספת "מדד פחד" גבוה אשר מביא להתכנסות בקיים. אני צופה שגם בישראל, נגיע במהלך השנה הקרובה לשחיקת מחירים מהותית, שתנבע מהקטנת ביקושים, הן בנדל"ן והן בסחורות - אנו חלק מאותו כפר גלובלי אשר סיגל לעצמו התנהגות דומה, תוך ניו-אנסים לוקליים. מגרשים בפריים לוקיישן בחו"ל יכולים להוות אלטרנטיבה שפויה להשקעה, מה גם שמחירם כיום שווה ערך למגרש בסוף העולם בישראל.

הערת אזהרה: יש להיזהר מלרכוש נדל"ן מניב - כאשר חוזי ההשכרה הינם קצרי טווח או נכס לא מאויש וחיפוש דייר. נכס שכזה עלול להתגלות כחרב פיפיות- במקום הכנסה קבועה על בסיס חודשי, הנכס נהפך להיות הוצאה מכבידה - של מיסים ואחזקה. בקיצור - זוהי התקופה לאמיצים ולמגביהי העוף, הם הרואים למרחוק (יונתן ליויגסטון השחף).

מאת: דן ברכה, מנכ"ל חברת האחזקות bmm, מומחה בניהול ידע ושיתוף מידע

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום

רן קידר |
נושאים בכתבה מצרים לוויתן

מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק. 

כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?

האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.     


על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית. 


הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM


באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.

מטוס אתיחאד (אתיחאד)מטוס אתיחאד (אתיחאד)

טיסה לארה"ב ב-700 דולר: התעופה הבינלאומית חוזרת ומחירי הכרטיסים בנפילה

אחרי חודשים ארוכים מאוד של מונופול ישראלי ומחירי טיסות בשמיים, 60 חברות זרות חוזרות לפעול לנתב"ג והתחרות מתפוצצת; שיקגו ב-720 דולר, הוואנה ב-875, אתונה ב-124 • יונייטד מוסיפה קווים, אתיחאד משלשת טיסות, והאירופאיות נוחתות בהמוניהן

רן קידר |

אחרי חודשים ארוכים של בידוד תעופתי כמעט מוחלט, השמיים נפתחים מחדש. הפסקת האש מביאה עמה מהפך דרמטי בענף התעופה הישראלי: עשרות חברות תעופה זרות מכריזות על חזרה מהירה לנתב"ג, התחרות מתעוררת לתחייה, והמחירים שזינקו לגבהים בלתי נתפסים במהלך הלחימה יורדים ואפילו נופלים. 

השוק הישראלי, שהפך במהלך השנתיים האחרונות לחצר האחורית הפרטית של אל על, ישראייר וארקיע (בעיקר אל על) עומד בפני מהפכה של ממש. עד סוף אוקטובר צפויות לפעול בישראל 60 חברות תעופה, כמעט פי שניים מהמצב לפני חודשיים בלבד. המשמעות המיידית והמוחשית עבור הצרכן הישראלי: ירידה חדה במחירי הכרטיסים, הרחבה משמעותית של היצע הקווים והיעדים.

מלחמת המחירים: הצרכן הישראלי מנצח בגדול

טיסות עם חניית ביניים, שבמהלך המלחמה נחשבו לאופציה בלתי אפשרית בגלל החשש הביטחוני, חוזרות להיות הבחירה החכמה למטייל החסכן. טיסה לשיקגו דרך קופנהגן עם SAS הסקנדינבית מתחילה ב-720 דולר בלבד - מחיר שלא נראה כאן כבר שנתיים. רוצים לממש את החלום האמריקאי ולבלות בלאס וגאס? בריטיש איירווייז מציעה כרטיסים החל מ-715 דולר, כולל מעבר בלונדון. חולמים על הוואנה? איבריה הספרדית תיקח אתכם לשם ב-875 דולר עם חניה קצרה במדריד.

גם ביעדים האירופיים הקרובים המחירים נופלים בצורה דרמטית ומזכירים את התקופה שלפני המשבר: לרנקה בקפריסין מ-170 דולר בלבד, לאתונה העתיקה מ-124 דולר ולפריז עיר האורות החל מ-256 דולר.

יונייטד איירליינס, הראשונה מבין ענקיות התעופה האמריקאיות שחזרה לפעילות מלאה בישראל, לא מסתפקת במה שיש ומרחיבה פעילות. החברה הודיעה על תוספת של ארבע טיסות שבועיות בקו הפופולרי והמבוקש לניו יורק כבר בקיץ הקרוב, מה שיביא את התדירות לשיא של 14 טיסות שבועיות. אבל הבשורה האמיתית והמשמעותית תגיע בנובמבר: חידוש הקווים הישירים לשיקגו ולוושינגטון די.סי, מה שיהפוך את יונייטד לחברה האמריקאית היחידה עם טיסות ישירות לשלושה מרכזים עירוניים מרכזיים בארצות הברית.