השמאי גלעד המאירי: "התחזקות גוש הימין תזעזע את שווי הנדל"ן בשכונות הערביות ביפו"

לדבריו, קיים באזור פוטנציאל לעליית מחירים אם יופר האיזון הדמוגרפי ותיווצר סביבה הטרוגנית
איריס בר טל |

לאחרונה נתקבלה בקשה במשרדי פירמת שמאות המקרקעין והייעוץ הכלכלי אהוד המאירי ושות', מטעם אנשי ימין קיצוניים, לבחון את שווים של נכסי הנדל"ן שבבעלות אזרחים ערביים ביפו. הערכת השווי אמורה להתייחס בשלב ראשון, לבקשת הגורמים המזמינים, לאזורים בהם קיימת אוכלוסיה מעורבת ו/או שכונות הצמודות לשכונות יהודיות.

"התחזקות גוש הימין תזעזע את שווי נכסי הנדל"ן בשכונות הערביות. כפי שניסו ליזום בכנסת הקודמת, אנשי שמאל, חוק "פינוי פיצוי" ביחס למתנחלים ביהודה ושומרון, גורמי ימין קיצוניים מנסים כיום ליישם נושא זה בפועל ביחס לערביי ישראל", מציין השמאי גלעד המאירי, מנכ"ל פירמת שמאות המקרקעין והייעוץ הכלכלי אהוד המאירי ושות'.

עוד מציין המאירי: "מדובר באתגר מקצועי. על פניו נתבקשנו להעריך את שווי הנכסים כנגזר ממחירי השוק בשכונה בפועל. עם זאת, לא ניתן להתעלם מכך שקיימת השפעה מהותית של סוג האוכלסייה באזור הספציפי על שווי הנכס. כעיקרון, הערכת שווי זכויות בעלות במקרקעין, אינה מביאה בחשבון את הרקע המגזרי של הדיירים, אך במקרים דנן ברור שמדובר בשכונות הומוגניות אשר למעשה מגבילות לאורך שנים את קהל הרוכשים הפוטנציאלים של הנכסים המצויים בהן ובכך בהכרח מושפע שווי הנכסים"

להערכת המאירי, במידה וקיימת כוונה של גורמי ימין קיצוניים, לרכוש נכסים בהיקף גדול מאוד אשר יפר את האיזון הדמוגרפי ויצור סביבה הטרוגנית, הרי שקיים באזור פוטנציאל לעליית מחירים, לאור התרחבות קהל היעד.

המאירי מציין כי ביפו ניתן להבחין בשתי רמות מחירים: רמה גבוהה באזורים המבוקשים על ידי יהודים ותושבי חוץ, כגון עג'מי ושכונת גבעת עלייה, ורמה נמוכה יותר, באזורים הצמודים להם, שבהם קיימת אוכלוסיה הומוגנית ערבית.

לדבריו, על פניו, היתה אמורה להישמר אותה רמת מחיר, בין האזורים השונים, שכן מדובר במיקום גיאוגרפי דומה, אך למעשה מדובר בשני שווקים שונים ונפרדים לחלוטין. האחד נהנה מקהל רוכשים פוטנציאלים רחב מהותית, שיכולותיו הפיננסיות גבוהות יותר, בעוד שבמתחמים הערביים רמת המחיר נשארת מוגבלת לסך הקונים הפוטנציאלים מהמגזר הערבי, ובכך נשאר שוק זה בפיגור ביחס לשכונות מעורבות, ובוודאי בהשוואה לשכונות היהודיות בתל אביב-יפו.

ממשרד השמאות אהוד המאירי ושות' נמסר, כי בשלב הבקשה הינה כללית בלבד ואינה עוסקת בנכסים ספציפיים. "אם תתקבל פנייה עם בקשה להעריך נכס קונקרטי, בהסכמת הבעלים והרוכש הפוטנציאלי, היא תטופל, בהתאם לנהוג.הערכת שווי בהגדרתה חייבת להיות שכלתנית ומנותקת מהלכי רוח פוליטיים כאלה ואחרים, לכן בחירת המיזמים בהם אנו מטפלים הינה בחירה קפדנית, בה אין מקום לדעות אישיות ואמונות. כך היה כשטיפלנו בפיצויי הפינוי של מתיישבי סיני בעבר וצפון השומרון לאחרונה, וכך גם כשאנו ניגשים להעריך יום יום שווי נכסים ברחבי הארץ - בנצרת, לוד, רמת אביב או בני ברק" , ציין גלעד המאירי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

מאיר ברדוגו מנכ"ל הטוטו. צילום: ברני ארדובמאיר ברדוגו מנכ"ל הטוטו. צילום: ברני ארדוב

הישראלים אוהבים להמר: הטוטו עם מעל 2 מיליארד שקל הכנסות במחצית הראשונה של 2025

למרות שלא התקיים טורניר בינלאומי גדול במהלך החצי הראשון של 2025, הכנסות הטוטו זינקו ב-4% לעומת התקופה המקבילה ב-2024; הרווחים למדינה עמדו על 462 מיליון שקל, וערוץ האונליין כבר מהווה מעל רבע מהפעילות

רן קידר |
נושאים בכתבה טוטו

דירקטוריון הטוטו אישר את הדוחות הכספיים לחציון הראשון של 2025, שהראו שיא חדש בהיקף ההכנסות, כ־2.073 מיליארד שקל. זוהי עלייה של כ-4% לעומת החציון המקביל אשתקד, שבו נכלל גם טורניר היורו, ובגידול של כ-300 מיליון שקל מעל היעדים התקציביים שנקבעו מראש. הרווחים שהועברו לקופת המדינה הסתכמו ב-462 מיליון שקל,עלייה של כ-3% לעומת החציון הראשון של 2024, שגם הוא נחשב עד כה לחציון שיא. במקביל, חולקו לציבור מהמרים פרסים בהיקף של יותר מ-1.4 מיליארד שקל. 

מגמה נוספת שניתן לראות היא שערוץ האונליין של הטוטו הולך וגדל, וייצר הכנסה של 569 מיליון שקל בחציון הראשון, שהם כ-27% מכלל ההכנסות. מדובר בעלייה של כ-45 מיליון שקל לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בפילוח לפי ליגות, ליגת ווינר בכדורגל הישראלית מייצרת רק כ-119 מיליון שקל, לעומת ליגת האלופות, שמובילה עם הכנסות של כ-150 מיליון שקל. אחריה נמצאת ליגת ה-NBA עם כ-147 מיליון שקל והליגה הספרדית עם כ-123 מיליון שקל. 

בזירת המשחקים הבודדים, גמר ליגת האלופות בין פריז סן-ז'רמן לאינטר היה המשחק המכניס ביותר בחציון עם כ-10 מיליון שקל. המשחק המקומי הבולט היה גמר גביע המדינה בין בית"ר ירושלים להפועל באר שבע, שהכניס 5.3 מיליון שקל. 

יו"ר הטוטו, שבתאי צור: " החציון הראשון בשנת 2025 ממשיך להתנהל כשברקע הלחימה של ישראל במספר חזיתות והוא הסתיים כידוע במערכה מול איראן. אף על פי כן הטוטו בזכות שורת מהלכים שהוביל בשנים האחרונות הצליח גם בחציון הזה להמשיך לשפר את חווית הלקוח ולהגדיל את הרווחים שהוא מעביר למדינה, וכה חיוניים לה דווקא על רקע האתגרים הרבים שניצבים בפניה בימים אלה". 

מנכ"ל הטוטו, מאיר ברדוגו: " אני גאה בעובדי הטוטו שעל אף המורכבות ברמה הלאומית הצליחו לשמור על רצף תפקודי מלא בחציון הראשון, שהוביל לתוצאות העסקיות הטובות בתולדות החברה גם בהכנסות וגם בכספים המועברים לציבור. צריך לזכור שמדובר בשנה ללא אירוע ספורט גדול, ואף על פיכן הצלחנו לעקוף בחציון הראשון את ההכנסות שהיו בחציון של 2024 אשר כלל גם את היורו בגרמניה ונחשב ל