כלכלית ירושלים ביום תנודתי: "היא עדיין לא מתקרבת ל-NAV הסחיר שלה"
מניית כלכלית ירושלים שבשליטת אליעזר פישמן (67.1% דרך טיאלסי השקעות ועוד 4.5% באופן ישיר) רושמת כעת זינוק של 18% ומשלימה זינוק אדיר של כ-210% מתחילת השנה ואפילו יותר מכך אם מסתכלים על נקודת השפל של ה-23 בנובמבר. עם זאת, חשוב להזכיר כי לעומת השיא אותו סימנה המניה בחודש מאי 2007 היא עדיין נמוכה בכ-83% (כלומר היא עדיין צריכה לטפס בעוד יותר מ-400% כדי להתקרב לשיא ההיסטורי). שי ליפמן, אנליסט הנדל"ן של אי.בי.אי התייחס היום לזינוק בכלכלית ירושלים כמו גם במניות הנדל"ן באופן כללי. "בהתייחס ספציפית לכלכלית ירושלים, למרות העליות של השבועות האחרונים, היא עדיין לא מתקרבת לשווי ה-NAV הסחיר שלה. צריך לזכור שהמניה הזו צנחה 90% בשנה שעברה וזה ללא ספק היה אובר-שוטינג בלתי מוצדק". עוד אומר ליפמן, כי "אמנם הרבה מאוד מניות נדלן רושמות עליות שערים חדות אבל לא מדובר בכל המניות. שימו לב, למשל, שאפריקה לא שותפה לזינוקים של השבועות האחרונים. יש משמעות להתנהגות האג"ח של החברות, השוק עדיין לא בטוח ביכולת פירעון האג"ח של אפריקה ולכן המניה עומדת. בחברות אחרות אנחנו רואים מהלכים כגון מימוש נכסים או כניסת משקיעים, אלו דברים שמגדילים את האמון לגבי החזר החוב של החברה ומתורגמים מיידית גם למחיר המניה". עליות דו ספרתיות במניות נדל"ן מניית אוסיף, שעברה משליטתו של ארקדי גאידמק לשליטתו של שלמה אייזנברג, מזנקת היום ב-23%, בהמשך לעלייה של כ-32% אתמול. אתמול פרסמה החברה כי תשלים את עסקת וונוקובו במוסקבה, במסגרתה תשלם לחברה בשליטת גאידמק סכום של כ-30 מיליון דולר, בעוד הסכום המקורי עליו סוכם בעבר עמד על כ-100 מיליון דולר. דניה סיבוס, מקבוצת אפריקה ישראל, נוסקת היום 16%, בהמשך לזינוק של כ-11% אתמול. כאן נציין, שדניה סיבוס הודיעה היום על פתיחתו של כביש 431 וכתוצאה מכך על קבלת מענק של כ-285 מיליון שקלים. בנוסף לכך, קיבלה אתמול המנייה המלצת קנייה עם מחיר יעד של 10 שקלים מפסגות. אזורים שבשליטת שעיה בוימלגרין מזנקת היום ב-19% ומשלימה זינוק של 83% מתחילת השנה, אלרוב נדל"ן שבשליטת אלפרד אקירוב מזנקת ב-12% ומשלימה זינוק של 56% מתחילת השנה, אלקטרה נדל"ן שבשליטת גרשון זלקינד מזנקת ב-15% ומשלימה זינוק של 36% מתחילת השנה. זינוקים של כ-12% נרשמים היום גם בחבס, פרשקובסקי ( 133% מתחילת השנה) ואפריקה מגורים.
ורד חיימוביץ׳ סמנכ״לית מערכי מל״ט, אלביט מערכות, צילום מסך מכנס אוניברסיטת ת"א"80% משעות הטיסה של חיל האוויר - כטב"מים" - על לקחי המלחמה ועסקת הענק של אלביט
משרד הביטחון ירכוש מאלביט חימושים ב־900 מיליון שקל; ורד חיימוביץ' סמנכ"לית באלביט חשפה אמש את היקף השימוש בכטב"מים, האתגרים המבצעיים והשלב הבא - כשכטב"מים ומל"טים יקבלו החלטות תקיפה בעצמם
משרד הביטחון חתם על שתי עסקאות נפרדות עם אלביט בהיקף כולל של כ-900 מיליון שקל, לאספקת חימושים אוויריים מתקדמים. ההזמנה כוללת בין היתר טילי רמפייג', שפותחו לתקיפות מדויקות מעומק השטח, ומסוגלים לפגוע במטרות במרחק רב, מבלי להיחשף לטווח הפגיעה של מערכות ההגנה האווירית. לפי פרסומים זרים, טילים אלה שימשו בתקיפה רחבת היקף על אדמת איראן במבצע "עם כלביא" לפני כחודשיים, שגם כללה פגיעה במתקני גרעין ובמפעלי ייצור של טילים בליסטיים. צה"ל גם מזמין כטב"מים בכמות הולכת וגדלה מאלביט ומהתעשייה הביטחונית.
ורד חיימוביץ': "80% משעות הטיסה של חיל האוויר - על ידי מל"טים"
יום לפני ההודעה על העסקה, הופיעה ורד חיימוביץ’, סמנכ"לית מערכי מל"ט באלביט מערכות, בכנס "עם כלביא" שנערך באוניברסיטת תל אביב, שם הציגה סקירה רחבה שכינתה "אבולוציית מערכי הכטב"ם בלחימה". חיימוביץ’, שמנהלת את היחידה העסקית למל"טים באלביט וצברה ניסיון של מעל 25 שנה בפיתוח כלי טיס בלתי מאוישים, חיברה בין ההתפתחות ההיסטורית של המערכים לבין השימושים המבצעיים של השנים האחרונות, ובייחוד אלה שהגיעו לשיאם באירועי התקיפה באיראן. "היום כבר 80% מהשעות טיסה בצה"ל, בחיל האוויר, נעשות על ידי המלטים – שזה נתון מדהים בפני עצמו", אמרה.
היא חזרה להתחלה, בשנות השמונים ובראשית שנות התשעים, כאשר גובש המערך זה היה במחשבה לתת מענה אפשרי למתקפות על השריון ברמת הגולן. "המערכים האלה כמעט ולא שימשו לייעוד שלשמו הם נוצרו, וזה מה שיפה במערכי המלטים - הם יועדו למטרה אחת, ומבצעים היום הרבה משימות אחרות, כולל משימות עצמוניות מדהימות". לדבריה, ההתפתחות נבעה מהבנה שמל"ט הוא לא רק פלטפורמה טכנית אלא מערכת שלמה, עם יכולת לבצע משימות מגוונות ולהתפתח עם הצרכים המשתנים של שדה הקרב.
לדברי חיימוביץ', המערכה באיראן הוכיחה את יכולתם של הכלים הללו לפעול גם בתנאים מאתגרים במיוחד. חיימוביץ' הציגה סרטון מחיסול משגרים באמצעות מל"טים שפורסם על ידי דובר צה"ל, וציינה כי "במלחמת חרבות ברזל, 60% מהתקיפות של חיל האוויר נעשו על ידי כטב"מים". היא הוסיפה כי במהלך הלחימה נאספו "עשרות מיליונים של קמ"ר של מידע חזותי ברזולוציה גבוהה גם מלוויינים כמובן, אבל גם ובעיקר ממל"טים, מידע שהוא נכס לא רק בזמן אמת אלא גם לניתוח עתידי".
- אלביט זכתה בחוזה מערכות הגנה בהיקף של 260 מיליון דולר
- מכה לשוק הביטחוני? השפעת הסכם הסחר על השוק בישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האתגרים והלקחים
חיימוביץ' הצביעה על שלושה אפקטים עיקריים מהמערכה הנוכחית: "האפקט של הגודל והכמות, לא הכרנו כמות כזאת של משימות מעולם; העובדה שהדברים קורים בו זמנית ומשתנים כל הזמן; והצורך שהמערך יתאים את עצמו לתכונות האלה". מערך המל"טים פעל 24/7, והתעשייה נדרשה לתמוך בכך סביב השעון. "הפעילו מל"טים מכל הסוגים והגדלים זה לא רק כלים קטנים, כפי שנוצרה תפיסה בעקבות מלחמת אוקראינה אלא כלים בכל הגדלים, עם מגוון סנסורים ואפקטורים, שידעו לשאת משימות מגוונות".
שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%
מנהל רשות המסים והרשות כולה מצליחים לגבות סכומים הרבה יותר גדולים מהמתוכנן ומשאירים את הגירעון התקציבי יחסית נמוך
שי אהרונוביץ הגירעון הממשלתי התכווץ ל-4.8% מהתוצר ביולי - והכנסות ממסים זינקו ב-16.6%. ההכנסות ממסים עולות יותר מאשר הוערכו בתחילת השנה והן בעצם "מצילות" את האוצר והמדינה בכלל מגירעון גדול יותר.
הדוח החודשי על התקציב וכן הדוח על ההכנסות ממסים מצביעים על שיפור משמעותי בגירעון התקציבי על רקע גידול חד בהכנסות המדינה ומיתון בקצב גידול ההוצאות. הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.8% מהתוצר, לעומת 5% בחודש הקודם
הכנסות ממסים במגמת התאוששות מרשימה
הכנסות המדינה ממסים הציגו ביצועים חזקים במיוחד בחודש יולי , עם זינוק של 16.6% בהכנסות המצטברות מתחילת השנה לעומת התקופה המקבילה אשתקד. סך ההכנסות מתחילת השנה הסתכם ב-323.8 מיליארד שקל, לעומת 277.7 מיליארד בתקופה המקבילה ב-2024. רשות המסים בניהולו של שי אהרונוביץ מצליחה לייצר הכנסות שעולות על התקציב ובכך מונעת גירעון תקציבי גדול. אחרי הכל, המדינה מוציאה על ביטחון, חינוך, רווחה ועוד הרבה תחומים כשההכנסות שלה הן מסים. ההוצאות גדלו מעבר לצפוי, אך ההכנסות גדלו הרבה מעבר לצפוי והביאו לגירעון סביר.
- בעל רשת מסעדות ואיש עסקים נוסף חשודים בהעלמת הכנסות בסך 19 מיליון דולר
- הבית נפגע במלחמה? תוכלו למכור אותו בלי מס או לבחור בהתחדשות עירונית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הגידול החד נרשם הן במסים הישירים - שעלו ב-20% והסתכמו ב-180.8 מיליארד שקל, והן במסים העקיפים שרשמו עלייה של 10.9% ל-119 מיליארד שקל. נתון בולט במיוחד הוא הזינוק של 34% בהכנסות משוק ההון, המשקף התאוששות בפעילות בשווקים הפיננסיים.
