המשבר והדפלציה מכים בייצוא התעשייתי: ברבעון הרביעי נרשמה נסיגה של 14% ביצוא תרופות

דפנה אבירם-ניצן, מנהלת המחלקה למחקר כלכלי בהתאחדות התעשיינים: "הנסיגה ביצוא תעמיק ובמהלך 2009 צפויה להגיעה לכ-5%
אריאל אטיאס |

המשבר הכלכלי והשחיקה המתמשכת בכושר התחרות פגעו קשות ביצוא התעשייתי. ברבעון האחרון של 2008 נרשמה נסיגה ריאלית של כ-3% ביצוא התעשייתי, בהשוואה לרמה החודשית הממוצעת ברבעון השלישי של 2008, היצוא הסתכם בכ-8.94 מיליארד דולר. כך על פי נתוני התאחדות התעשיינים. "במונחים דולריים הייתה הנסיגה ביצוא חדה עוד יותר – נסיגה של כ- 7%, אולם מאחר וחלק ניכר מירידה זו נובע מירידת מחירי היצוא הדולריים, הרי שבמונחים ריאליים (מנוכה מחירים) מדובר בנסיגה של כ- 3%", אמרה דפנה אבירם-ניצן, מנהלת המחלקה למחקר כלכלי בהתאחדות התעשיינים. מנהלת המחלקה למחקר כלכלי בהתאחדות התעשיינים מעריכה כי הנסיגה ביצוא תעמיק בחודשים הקרובים, בשל הצפי לנסיגה בסך היקפי הסחר העולמי של סחורות, כאשר מוקד המיתון הם בארה"ב ובאירופה, אליהן מופנה למעלה מ- 60% מהיצוא התעשייתי. במהלך שנת 2009 ירשום היצוא התעשייתי נסיגה ריאלית של כ-5%. נסיגה זו צפויה למרות הגידול הצפוי ביצוא הרכיבים האלקטרוניים הודות למפעל אינטל החדש בקריית-גת. להערכתה, הנתון המדאיג יותר הוא שבניטרול השפעתו החיובית של יצוא אינטל, צפוי יתר היצוא התעשייתי לסגת במהלך השנה הקרובה בכ- 7% לפחות. מניתוח מצב היצוא לפי ענפים, עולה כי ביצוא קבוצת ההיי-טק (ענפי הטכנולוגיה העילית) נרשמה נסיגה ריאלית, הנאמדת בכ- 3%, זאת לאחר גידול של 1.9% ברבע השלישי של 2008 וגידול חד של 5.1% ברבע השני אשתקד. נסיגה זו, משקפת נסיגה חדה של 14% ביצוא ענפי התרופות ונסיגה של 8% ביצוא הציוד האלקטרוני לתקשורת, בקרה ופיקוח. ירידות אלו קוזזו בחלקן הודות לגידול חד של 15% ביצוא הרכיבים האלקטרוניים וגידול מתון של 2% ביצוא כלי הטיס. אבירם-ניצן מעריכה, כי הגידול החד ביצוא הרכיבים האלקטרוניים הושפע מפעילותה של חברת אינטל. עוד עולה מניתוח מצב היצוא של התאחדות התעשיינים כי קבוצת ענפי הטכנולוגיה המעורבת עילית (כימיקלים וזיקוק נפט, מכונות וציוד, מנועים וציוד חשמלי). רשמה ברבעון האחרון של 2008, נסיגה ריאלית חדה של כ-8% ביצוא. זאת לאחר גידול של 4.5% ברבעון השלישי של 2008. הנסיגה ביצוא הקבוצה נגזרה מקיטון של 8% ביצוא ענפי הכימיה, ירידה של 4% ביצוא המכונות והציוד, והיא מותנה במקצת הודות לגידול מהיר של 26% ביצוא ענף המנועים והציוד החשמלי. עוד עולה מהנתונים, כי ברבעון האחרון חלה נסיגה דרסטית של 18% ביצוא ענפי הטכנולוגיה המעורבת-מסורתית (כרייה, חציבה ומינרלים, מוצרי גומי ופלסטיק, מתכת בסיסית ומוצרי מתכת). זאת לאחר גידול של 2.8% ברבעון השלישי של 2008. נסיגה זו, משקפת ירידה ביצוא כל ענפי הקבוצה ונגזרה ברובה מנסיגה של 27% ביצוא ענף הכרייה והחציבה ושל 16% ביצוא המתכת. מנגד, מציינת אבירם-ניצן, כי דווקא ענפי הטכנולוגיה המסורתית רשמו בסוף 2008 עלייה ריאלית של 5% ביצוא 8, זאת בהמשך לגידול מתון של 1% ברבע הקודם. עלייה זו משקפת גידול ביצוא כל ענפי הקבוצה - מזון ומשקאות, טקסטיל, הלבשה ועור, עץ, ריהוט, נייר ודפוס.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ורד חיימוביץ׳ סמנכ״לית מערכי מל״ט, אלביט מערכות, צילום מסך מכנס אוניברסיטת ת"אורד חיימוביץ׳ סמנכ״לית מערכי מל״ט, אלביט מערכות, צילום מסך מכנס אוניברסיטת ת"א

"80% משעות הטיסה של חיל האוויר - כטב"מים" - על לקחי המלחמה ועסקת הענק של אלביט

משרד הביטחון ירכוש מאלביט חימושים ב־900 מיליון שקל; ורד חיימוביץ' סמנכ"לית באלביט חשפה אמש את היקף השימוש בכטב"מים, האתגרים המבצעיים והשלב הבא - כשכטב"מים ומל"טים יקבלו החלטות תקיפה בעצמם

מנדי הניג |

משרד הביטחון חתם על שתי עסקאות נפרדות עם אלביט בהיקף כולל של כ-900 מיליון שקל, לאספקת חימושים אוויריים מתקדמים. ההזמנה כוללת בין היתר טילי רמפייג', שפותחו לתקיפות מדויקות מעומק השטח, ומסוגלים לפגוע במטרות במרחק רב, מבלי להיחשף לטווח הפגיעה של מערכות ההגנה האווירית. לפי פרסומים זרים, טילים אלה שימשו בתקיפה רחבת היקף על אדמת איראן במבצע "עם כלביא" לפני כחודשיים, שגם כללה פגיעה במתקני גרעין ובמפעלי ייצור של טילים בליסטיים. צה"ל גם מזמין כטב"מים בכמות הולכת וגדלה מאלביט ומהתעשייה הביטחונית. 


ורד חיימוביץ': "80% משעות הטיסה של חיל האוויר - על ידי מל"טים"

יום לפני ההודעה על העסקה, הופיעה ורד חיימוביץ’, סמנכ"לית מערכי מל"ט באלביט מערכות, בכנס "עם כלביא" שנערך באוניברסיטת תל אביב, שם הציגה סקירה רחבה שכינתה "אבולוציית מערכי הכטב"ם בלחימה". חיימוביץ’, שמנהלת את היחידה העסקית למל"טים באלביט וצברה ניסיון של מעל 25 שנה בפיתוח כלי טיס בלתי מאוישים, חיברה בין ההתפתחות ההיסטורית של המערכים לבין השימושים המבצעיים של השנים האחרונות, ובייחוד אלה שהגיעו לשיאם באירועי התקיפה באיראן. "היום כבר 80% מהשעות טיסה בצה"ל, בחיל האוויר, נעשות על ידי המלטים – שזה נתון מדהים בפני עצמו", אמרה.

היא חזרה להתחלה, בשנות השמונים ובראשית שנות התשעים, כאשר גובש המערך זה היה במחשבה לתת מענה אפשרי למתקפות על השריון ברמת הגולן. "המערכים האלה כמעט ולא שימשו לייעוד שלשמו הם נוצרו, וזה מה שיפה במערכי המלטים - הם יועדו למטרה אחת, ומבצעים היום הרבה משימות אחרות, כולל משימות עצמוניות מדהימות". לדבריה, ההתפתחות נבעה מהבנה שמל"ט הוא לא רק פלטפורמה טכנית אלא מערכת שלמה, עם יכולת לבצע משימות מגוונות ולהתפתח עם הצרכים המשתנים של שדה הקרב.

לדברי חיימוביץ', המערכה באיראן הוכיחה את יכולתם של הכלים הללו לפעול גם בתנאים מאתגרים במיוחד. חיימוביץ' הציגה סרטון מחיסול משגרים באמצעות מל"טים שפורסם על ידי דובר צה"ל, וציינה כי "במלחמת חרבות ברזל, 60% מהתקיפות של חיל האוויר נעשו על ידי כטב"מים". היא הוסיפה כי במהלך הלחימה נאספו "עשרות מיליונים של קמ"ר של מידע חזותי ברזולוציה גבוהה גם מלוויינים כמובן, אבל גם ובעיקר ממל"טים, מידע שהוא נכס לא רק בזמן אמת אלא גם לניתוח עתידי".

האתגרים והלקחים

חיימוביץ' הצביעה על שלושה אפקטים עיקריים מהמערכה הנוכחית: "האפקט של הגודל והכמות, לא הכרנו כמות כזאת של משימות מעולם; העובדה שהדברים קורים בו זמנית ומשתנים כל הזמן; והצורך שהמערך יתאים את עצמו לתכונות האלה". מערך המל"טים פעל 24/7, והתעשייה נדרשה לתמוך בכך סביב השעון. "הפעילו מל"טים מכל הסוגים והגדלים זה לא רק כלים קטנים, כפי שנוצרה תפיסה בעקבות מלחמת אוקראינה אלא כלים בכל הגדלים, עם מגוון סנסורים ואפקטורים, שידעו לשאת משימות מגוונות".

דגל נורבגיה
צילום: Getty Images

הקרן הנורבגית מוכרת מניות ב-11 חברות ומפסיקה ניהול חיצוני בישראל

קרן ההשקעות הגדולה בעולם, עם נכסים של כ-2 טריליון דולר, הודיעה על מכירת החזקות ב-11 חברות ישראליות והעברת כלל הניהול לידי צוות פנימי, בעקבות בדיקה דחופה על רקע ההשקעה בבית שמש שעוררה סערה; הקרן מחזיקה מניות ב-61 חברות ישראליות וממשיכה לבחון מכירה במניות נוספות 

תמיר חכמוף |

קרן העושר הנורבגית, הגדולה בעולם עם נכסים בהיקף של כ-2 טריליון דולר, הודיעה היום כי היא מסיימת את ההתקשרויות עם מנהלי נכסים חיצוניים המנהלים את השקעותיה בישראל, ומעבירה את כל הניהול לידי הצוות הפנימי שלה. במקביל, הקרן מכרה בימים האחרונים את החזקותיה ב-11 חברות ישראליות ,צעד שננקט לאחר בדיקה דחופה בעקבות דיווחים בתקשורת כי הקרן הגדילה את חלקה בבית שמש בית שמש 3.4%  , יצרנית מנועי הסילון המספקת שירותים לחיל האוויר, כולל תחזוקת מטוסי קרב.

המהלך בוצע בעקבות בקשה רשמית של משרד האוצר הנורבגי לבחון את ניהול ההשקעות בישראל ולהציע צעדים נוספים לפי הצורך. הקרן נמצאת כעת בתהליך סקירה מואץ, בשיתוף מועצת האתיקה ובדיאלוג שוטף עם משרד האוצר, כאשר המענה הרשמי צפוי להינתן עד ה-20 באוגוסט.

בהודעת הקרן נמסר כי כלל ההשקעות בישראל שינוהלו מעתה באופן פנימי יוגבלו לחברות הכלולות במדד המניות שבו היא פועלת, אך לא בהכרח לכל החברות במדד. “מכרנו לחלוטין את הפוזיציות ב־11 החברות הללו, ואנו ממשיכים בבחינת חברות נוספות בישראל לשם מכירה אפשרית,” נכתב בהודעה. הקרן הבהירה כי ההחלטה מתקבלת "במצב קונפליקט מיוחד מאוד" על רקע "משבר הומניטרי חמור" ברצועת עזה, כהגדרת מנכ"ל הקרן ניקולאי טנגן.

הצעדים המעשיים כוללים מכירה מלאה של כל ההחזקות בחברות ישראליות שאינן במדד ההשוואה, העברת כלל ההשקעות המנוהלות על ידי מנהלים חיצוניים לניהול פנימי, וסיום ההתקשרויות עם כל מנהלי הנכסים המקומיים. המהלך, לדבריהם, נועד לפשט את ניהול ההשקעות בשוק זה ולהפחית את מספר החברות שעליהן נדרש פיקוח צמוד של הקרן ומועצת האתיקה.

נכון לסוף יוני 2025, החזיקה הקרן מניות ב-61 חברות ישראליות, כאשר בסוף 2024 המספר עמד על 65 חברות, בשווי כולל של כ-1.95 מיליארד דולר. בשנה האחרונה היא כבר מכרה את החזקותיה בחברת אנרגיה ובקבוצת תקשורת ישראליות, עקב שיקולים אתיים, אחרונה דיווחה סוכנות רויטרס כי ועדת האתיקה של הקרן בוחנת גם את השקעותיה בחמשת הבנקים הגדולים בישראל.