הצהרות לחוד ומעשים לחוד: התוכנית המ"מ משנת 2005 לפיתוח הנגב יורדת לטימיון
תוכנית "דרומה", התוכנית האסטרטגית לפיתוח הנגב שאושרה על ידי הממשלה בשנת 2005 כמעט ואינה מיושמת. כך עולה מדוח, שהוצג היום בכנס הרצליה, שלצד הצגת המחדלים, מציע המלצות לממשלה החדשה שתקום. בחודש אוקטובר 2005 אורה על ידי הממשלה תוכנית לאומית אסטרטגית לפיתוח הנגב, שכללה הקצאת 17 מיליארד שקלים לטובת פיתוח אזור הנגב במהלך תקופה של עשר שנים. יעודה המרכזי של תוכנית "דרומה" הייתה להפוך את הנגב לאזור מושך אוכלוסיה ועסקים, מפותח כלכלית, המציע איכות חיים וחווית מגורים ומאפשר קיומו של מרקם קהילתי מגוון ורב תרבותי. התוכנית הייתה אמורה להניע מהלך היסטורי בדברי ימיו של אזור הנגב ושל מדינת ישראל כולה. צוות חוקרים בראשות פרופסור אלכס מינץ, דיקן בי"ס לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי הרצליה, ביצע בחודשים האחרונים תהליך בחינה והערכה מחודשת של התוכנית, שכלל ראיונות עומק, ניתוח מדיניות ותעדוף פרויקטים. ממצאי הדוח, שהוצגו בכנס הרצליה התשיעי של המרכז הבינתחומי, מראים כי ממשלת ישראל לא השכילה להניע תהליך משמעותי שעשוי היה להוביל לשינוי מצב הנגב. כך לדוגמא, התקציבים שהוקצו ליישומה בשנים ראשונות, מהווים רק כ-10% מהתקציב המבוקש בתוכנית המקורית. כמו כן, לא הוקם מנגנון יישום ממשלתי לטובת ביצוע התוכנית. עוד עולה מהדוח, כי כיום, קצת יותר משלוש שנים לאחר שהממשלה אישרה את התוכנית, התמונה בשטח די עגומה, כאשר יש פער עצום בין הצהרות הממשלה באשר לרצונה לעשות לטובת פיתוח הנגב, לבין עשייה מצומצמת הלכה למעשה. אמנם חלק קטן מהפרויקטים החשובים שהוצגו בתוכנית "דרומה" יושמו בחלקם, ואחרים נמצאים בתהליכי תכנון או אישור, אך לא ניתן להצביע על מסה קריטית של עשייה חדשה באזור הנגב למעט התוכנית להעברת בסיסי צה"ל לנגב, שתוביל בעתיד הקרוב או הרחוק לשינוי דרמטי באזור. בין הצעדים שמחברי הדו"ח ממליצים לממשלה הבאה לנקוט: להקים באופן מיידי מנגנון יישום, שישלב בתוכו גורמים מקצועיים וגורמים פוליטיים רלוונטיים, בהם: משרד האוצר ומשרד הביטחון, למנף את מעבר בסיסי צה"ל לנגב לצורך יישום פרויקטים הנכללים בתוכנית, להניע מהלך משמעותי בהקשר של המגזר הבדואי בנגב, ולרתום את ממשלת ישראל, המגזר העסקי והמגזר השלישי לטובת שיקום הדרום, תוך האצת תהליכים כלכליים ומבניים.
הקרן הנורבגית מוכרת מניות ב-11 חברות ומפסיקה ניהול חיצוני בישראל
קרן ההשקעות הגדולה בעולם, עם נכסים של כ-2 טריליון דולר, הודיעה על מכירת החזקות ב-11 חברות ישראליות והעברת כלל הניהול לידי צוות פנימי, בעקבות בדיקה דחופה על רקע ההשקעה בבית שמש שעוררה סערה; הקרן מחזיקה מניות ב-61 חברות ישראליות וממשיכה לבחון מכירה במניות נוספות
קרן העושר הנורבגית קרן העושר הנורבגית, הגדולה בעולם עם נכסים בהיקף של כ-2 טריליון דולר, הודיעה היום כי היא מסיימת את ההתקשרויות עם מנהלי נכסים חיצוניים המנהלים את השקעותיה בישראל, ומעבירה את כל הניהול לידי הצוות הפנימי שלה. במקביל, הקרן מכרה בימים האחרונים את החזקותיה
ב-11 חברות ישראליות ,צעד שננקט לאחר בדיקה דחופה בעקבות דיווחים בתקשורת כי הקרן הגדילה את חלקה בבית שמש בית שמש 0% , יצרנית מנועי הסילון המספקת שירותים לחיל האוויר, כולל תחזוקת מטוסי קרב.
המהלך בוצע בעקבות
בקשה רשמית של משרד האוצר הנורבגי לבחון את ניהול ההשקעות בישראל ולהציע צעדים נוספים לפי הצורך. הקרן נמצאת כעת בתהליך סקירה מואץ, בשיתוף מועצת האתיקה ובדיאלוג שוטף עם משרד האוצר, כאשר המענה הרשמי צפוי להינתן עד ה-20 באוגוסט.
בהודעת הקרן נמסר כי
כלל ההשקעות בישראל שינוהלו מעתה באופן פנימי יוגבלו לחברות הכלולות במדד המניות שבו היא פועלת, אך לא בהכרח לכל החברות במדד. “מכרנו לחלוטין את הפוזיציות ב־11 החברות הללו, ואנו ממשיכים בבחינת חברות נוספות בישראל לשם מכירה אפשרית,” נכתב בהודעה. הקרן הבהירה כי ההחלטה
מתקבלת "במצב קונפליקט מיוחד מאוד" על רקע "משבר הומניטרי חמור" ברצועת עזה, כהגדרת מנכ"ל הקרן ניקולאי טנגן.
הצעדים המעשיים כוללים מכירה מלאה של כל ההחזקות בחברות ישראליות שאינן במדד ההשוואה, העברת כלל ההשקעות המנוהלות על ידי מנהלים חיצוניים לניהול
פנימי, וסיום ההתקשרויות עם כל מנהלי הנכסים המקומיים. המהלך, לדבריהם, נועד לפשט את ניהול ההשקעות בשוק זה ולהפחית את מספר החברות שעליהן נדרש פיקוח צמוד של הקרן ומועצת האתיקה.
- העסקה שחושפת: הקרן הנורבגית מכרה ומי עלולה להיות הבאה בתור?
- המטרה: למנוע מכירת ציוד לצה"ל; הדרך: "אם תמכרו לישראל - נמכור את המניות שלכן"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נכון לסוף יוני 2025, החזיקה הקרן מניות ב-61 חברות ישראליות, כאשר בסוף 2024 המספר עמד על 65 חברות, בשווי כולל של כ-1.95 מיליארד דולר. בשנה האחרונה היא כבר מכרה את החזקותיה בחברת אנרגיה ובקבוצת תקשורת ישראליות, עקב שיקולים אתיים, אחרונה דיווחה סוכנות רויטרס כי ועדת האתיקה של הקרן בוחנת גם את השקעותיה בחמשת הבנקים הגדולים בישראל.
הקרן הנורבגית מוכרת מניות ב-11 חברות ומפסיקה ניהול חיצוני בישראל
קרן ההשקעות הגדולה בעולם, עם נכסים של כ-2 טריליון דולר, הודיעה על מכירת החזקות ב-11 חברות ישראליות והעברת כלל הניהול לידי צוות פנימי, בעקבות בדיקה דחופה על רקע ההשקעה בבית שמש שעוררה סערה; הקרן מחזיקה מניות ב-61 חברות ישראליות וממשיכה לבחון מכירה במניות נוספות
קרן העושר הנורבגית קרן העושר הנורבגית, הגדולה בעולם עם נכסים בהיקף של כ-2 טריליון דולר, הודיעה היום כי היא מסיימת את ההתקשרויות עם מנהלי נכסים חיצוניים המנהלים את השקעותיה בישראל, ומעבירה את כל הניהול לידי הצוות הפנימי שלה. במקביל, הקרן מכרה בימים האחרונים את החזקותיה
ב-11 חברות ישראליות ,צעד שננקט לאחר בדיקה דחופה בעקבות דיווחים בתקשורת כי הקרן הגדילה את חלקה בבית שמש בית שמש 0% , יצרנית מנועי הסילון המספקת שירותים לחיל האוויר, כולל תחזוקת מטוסי קרב.
המהלך בוצע בעקבות
בקשה רשמית של משרד האוצר הנורבגי לבחון את ניהול ההשקעות בישראל ולהציע צעדים נוספים לפי הצורך. הקרן נמצאת כעת בתהליך סקירה מואץ, בשיתוף מועצת האתיקה ובדיאלוג שוטף עם משרד האוצר, כאשר המענה הרשמי צפוי להינתן עד ה-20 באוגוסט.
בהודעת הקרן נמסר כי
כלל ההשקעות בישראל שינוהלו מעתה באופן פנימי יוגבלו לחברות הכלולות במדד המניות שבו היא פועלת, אך לא בהכרח לכל החברות במדד. “מכרנו לחלוטין את הפוזיציות ב־11 החברות הללו, ואנו ממשיכים בבחינת חברות נוספות בישראל לשם מכירה אפשרית,” נכתב בהודעה. הקרן הבהירה כי ההחלטה
מתקבלת "במצב קונפליקט מיוחד מאוד" על רקע "משבר הומניטרי חמור" ברצועת עזה, כהגדרת מנכ"ל הקרן ניקולאי טנגן.
הצעדים המעשיים כוללים מכירה מלאה של כל ההחזקות בחברות ישראליות שאינן במדד ההשוואה, העברת כלל ההשקעות המנוהלות על ידי מנהלים חיצוניים לניהול
פנימי, וסיום ההתקשרויות עם כל מנהלי הנכסים המקומיים. המהלך, לדבריהם, נועד לפשט את ניהול ההשקעות בשוק זה ולהפחית את מספר החברות שעליהן נדרש פיקוח צמוד של הקרן ומועצת האתיקה.
- העסקה שחושפת: הקרן הנורבגית מכרה ומי עלולה להיות הבאה בתור?
- המטרה: למנוע מכירת ציוד לצה"ל; הדרך: "אם תמכרו לישראל - נמכור את המניות שלכן"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נכון לסוף יוני 2025, החזיקה הקרן מניות ב-61 חברות ישראליות, כאשר בסוף 2024 המספר עמד על 65 חברות, בשווי כולל של כ-1.95 מיליארד דולר. בשנה האחרונה היא כבר מכרה את החזקותיה בחברת אנרגיה ובקבוצת תקשורת ישראליות, עקב שיקולים אתיים, אחרונה דיווחה סוכנות רויטרס כי ועדת האתיקה של הקרן בוחנת גם את השקעותיה בחמשת הבנקים הגדולים בישראל.
