תל אביב סגרה בזינוקים: כור רשמה עלייה של 9.2%, ישראמקו עלתה עוד 6.7%

בוול סטריט נפתח המסחר בעליות של כ-2%. המעו"ף סגר בעלייה של 3.1%. מדד הנדלן טיפס 5.5%. גם מדדי התל בונד רשמו עליות
קובי ישעיהו |

המדדים בבורסה בת"א סגרו את יום המסחר בעליות שערים חדות, זאת בהתאם למגמה החיובית כעת בבורסות באירופה ובארה"ב. מניות הנדל"ן הובילו את המגמה החיובית, מדד הנדלן זינק היום בשיעור של 5.5%. מבין מניות מדד המעו"ף, רק בזק ואסם סגרו בצד האדום. מחזור המסחר הסתכם ב-1.13 מיליארד שקלים. גם מדד התל בונד רשמו יום חיובי. התל בונד 20 טיפס 0.43% והתל בונד 40 הוסיף 1.29%. האג"ח של כור בלט היום בעלייה של 7.2% במחזור של 8 מיליון שקלים. ראוי לציין גם את האג"ח של זיסר - פלאזה סנטרס שאומנם סגר ללא שינוי משמעותי אך ריכז מחזור של 11 מיליון והשלים עלייה של 20% מתחילת השנה. החודש הראשון של שנת 2009 עומד להסתיים ומחר מגיעה פקיעת אופציות המעו"ף לחודש ינואר. לקראת יום הפקיעה, מצולם באולפן BizportalTV את אסף חסון מ'אקסלנס-נשואה אופציות'. בעקבות הודעת בנק ישראל שלשום על הפחתת הריבית ב-0.75% לרמה של 1% אמרה אתמול לאחר סיום המסחר הכלכלנית הראשית של בית ההשקעות איי.בי.איי בשיחה עם bizportal כי "אנחנו למעשה נמצאים במצב שבו המדיניות המוניטארית אמורה להיות מאוד מרחיבה, אבל נוצרה בעיה מהותית מכיוון שהורדות הריבית האגרסיביות של בנק ישראל נעצרות בבנקים ולא עוברות ברובן לציבור". כלכלני בנק הפועלים פרסמו היום הערכה לפיה מדדד ינואר צפוי לרדת בשיעור של 0.4%. מדד פברואר צפוי לרדת ב-0.1%. הוא יושפע בעיקר מהוזלות במחירי המזון כולל פירות וירקות ומירידה עונתית במחירי ההלבשה ההנעלה עם המשך מכירות סוף העונה. מנגד צפויה עלייה חדה במחירי הדלקים. בפועלים עדכנו את שיעור האינפלציה החזוי לשנת 2009 ל- 0.5%. רמת אינפלציה זו מבוססת על המשך המיתון והירידה בביקושים בארץ ובחו"ל. הסיכונים סביב התחזית אינם סימטריים, וסטייה ממנה כלפי מטה נראית עתה סבירה יותר מההיפך. באסיה נסגר היום המסחר בעליות שערים אך מרבית הבורסות הגדולות היו סגורות. הקוספי טיפס 5.9% והניקיי עלה 0.56%. "לא בטוח שעוצמת המיתון העולמי כבר מגולמת במחירי המניות. הביקושים בשוק המקומי נופלים במהירות גבוהה ועדיין לא רואים את האור בקצה המנהרה גם בשווקים בחו"ל", אמר לבלומברג נאוטרו טראוקה, מנהל השקעות בטוקיו. במדדים: מדד המעו"ף טיפס ב-3.1% לרמה של 670 נקודות ומדד ת"א 75 התקדם בכ-3.43%. מחזור המסחר הסתכם בכ-1.13 מיליארד שקלים מניות בכותרות מניית אפריקה רשמה עליה של 2.4%. אפריקה (ד') כי חתמה על מזכר הבנות עם משקיעים בינלאומיים, למכירת אחזקותיה (50%) בקבוצת גוטקס. בכפוף להשלמת העסקה, החברה צפויה לרשום בדוחותיה הכספיים רווח לפני מס בסך של כ- 90 מיליון שקל ותזרים נקי מוערך של כ - 147 מיליון שקל. מניית לאומי רשמה היום עלייה של 4% ופועלים עלתה 3.1%. מניות הבנקים הגדולים בוול סטריט, כגון בנק אוף אמריקה (סימול: BAC) וסיטי (סימול: C), רשמו עליות חדות במהלך המסחר אמש, וגם אחרי המסחר המשיכו לטוס צפונה. זאת, על רקע ידיעות בנוגע להתקדמות ביצירתו של בנק מיוחד פדרלי שירכז את הטיפול בנכסים הרעילים שהצטברו במערכת בשנים האחרונות, ועל ידי כך ישחרר את מחנק האשראי ויאפשר לבנקים לתת הלוואות חדשות בקצב גבוה הרבה יותר. מניית טבע רשמה עליה עקב פער חיובי של 0.5% מהבוקר. נובארטיס, ענקית התרופות האתיות משווייץ, דיווחה היום על עלייה של 70% ברווחי הרבעון הרביעי. לימור גרובר, מנהלת מחלקת מחקר Sell Side בפסגות, לתוצאות הרבעון הרביעי של נוברטיס, לפיהן פספסה החברה את תחזית ההכנסות והרווח. גרובר מציינת כי "תוצאות סנדוז - החטיבה הגנרית של החברה ומתחרה של טבע, סבלו ממחסור בהשקות ברבעון הרביעי ומהורדת מוצרים מהמדפים בארה"ב על רקע בדיקת אתרי הייצור ע"י ה- FDA". גם מניות וריפון, אלביט מערכות, אלביט הדמיה, פרטנר וסלקום התקדמו עקב פערים חיוביים. מניית אקס טי אל מזנקת ב-57% לאחר שאמש זינקה בכ-70% בניו-יורק. החברה דיווחה היום כי "הנהלת החברה בוחנת בימים אלה כמה הצעות למיזוג שהוגשו על ידי חברות וקבוצות מארה"ב ומחוצה לה, מתחום הבריאות ומחוצה לו". עם זאת, "לדיונים בנושא יש אופי מקדמי בלבד ואין אנו יכולים להעריך אם, כיצד ומתי יגיעו לכלל סיכום. הנהלת החברה עדיין שוקלת לחלק את נכסיה לבעלי המניות. החברה שכרה את שירותי בנק השקעות במטרה להעריך את ההצעות השונות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.

שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.