אשדוד וב"ש מופגזות: "אתמול הפדיונות נפלו 50%, היום כבר אין לקוח בקניון"
מבצע "עופרת יצוקה" המתנהל זה היום החמישי ברחבי הדרום גובה חוץ מהמחיר הכבד של הפגיעה בנפש וברכוש גם מחיר גבוה מאוד מבעלי העסקים מבאר שבע ועד אשדוד.
בירת הנגב נכנסה אתמול (ג') רשמית לטווח הרקטות כאשר התחילה לספוג ירי מאסיבי. באשדוד, זה היה מוקדם יותר - ביום שבת נרשמה אזעקה ראשונה וביום שני בערב רקטת גראד פילחה את חיי התושבים וגבתה את חייה של תושבת העיר, אם לארבעה.
יוסי דאי, בעל חמש חנויות בגדים ברחבי אשדוד, אמר היום בשיחה עם Bizportal, כי "הנזק הוא מיידי. חוץ מהעובדים, אין היום אנשים בקניונים ואנחנו נאלצים כעת לשלוח את כל העובדים הביתה ולסגור את החנויות".
מתמונת מצב אותה מתאר דאי, עולה שכבר במוצאי שבת, בהמשך להפעלת האזעקה בשעות הצהרים באשדוד, נרשמה ירידה של 10% בפדיונות ביחס לשבועות הקודמים. ביום ראשון-שני המשיך המצב, אך ביום שלישי, בהמשך ישיר לנפילת הרקטות, צנחו הפדיונות ב-50% והיום יום רביעי עדיין לא נכנס בן אדם אחד לחנויות.
דאי המפרנס 40 עובדים ומשפחות אומר, כי הבעיה היא לא היום אלא מחר. "מה קורה אם אנחנו שבועיים שלושה במצב הזה? מה קורה עם התשלומים למע"מ, מס הכנסה, עירייה, חברת חשמל. אותם לא מעניין כלום. את הנתח שלהם הם רוצים בכל מקרה. אני ממשיך לשלם לעובדים גם אם הם לא עובדים, אז לפחות שמס הכנסה ידחה המס החודש".
בתוך כך, דאי שכל חודש משלם כ-400,000 שקל הוצאות לפני שהוא מסובב את המפתח מדגיש ואומר, כי "אם בסופו של דבר כל הפעולה הזאת הייתה שווה ובכל הישובים בדרום תהיה רגיעה והחיים יחזרו למסלולם, אנחנו מוכנים לספוג. אך אם עוד מספר ימים תגיע רק הפסקת אש ואחריה ימשיך המצב, רק שעכשיו אשדוד וישובים נוספים בטווח הגרדים, אז אנחנו בבעיה".
על השאלה מה הוא מצפה מהרשויות והממשלה לעשות, אומר דאי כי צריך תמיכה של הרשויות המקומיות ולדחות גם את המע"מ. "יושבים שם פקידים ולא כל כך מעניין אותם מה קורה עם החנויות. צריכה להגיע ההחלטה מהממשלה, עד שהמצב מתבהר אין גבייה". דאי מוסיף, כי "אנחנו לא רוצים מתנות רק שיגיעו להחלטה, לדוגמא שהתשלומים עבור חודש ינואר נדחים לחודש פברואר".
"אנחנו לא רוצים מתנות רק שיתנו לנו אוויר לנשימה עד החגים. אנחנו נספוג את חלקנו, רק שיתחשבו במצב ויעזרו בתקופה הזאת. אני יכול להגיד לך שמניסיוני ומניסיון חברי בצפון, במלחמת לבנון 2 היו הרבה מאוד דיבורים אך בסופו של דבר לא קרה כלום ומספר לא מבוטל של בעלי חנויות נאלצו לסגור לבסוף כי הם לא עמדו בתשלומים ובהוצאות".
צריך לזכור, הוא אומר, כי "המבצע בעזה תופס אותנו בתקופה כלכלית גם ככה לא קלה. הבנקים מקשיים על קבלת כספים ודורשים ערבויות נוספות. מי שעוסק בביגוד גם סובל מהאקלים הבעייתי שתפס את הרשתות מוכנות לחורף שעד עכשיו לא הגיע".
באר שבע תחת אש, שוחחנו עם בעל חנות בקניון עזריאלי בב"ש
איך נראית ב"ש מאז פגיעת הטיל אמש?
"ב"ש הושפעה באופן מיידי, והעיר כולה שותקה. הקניון התרוקן כולו, והתחילה המולה כללית שהבריחה את הלקוחות הביתה. מאז, תנועת הלקוחות שואפת ל-0, אפס אנשים ואפס פעולות קופה".
איך אתם עובדים עכשיו, יום אחרי נפילת הגראדים ובזמן שממשיכים ליפול?
הקניון נפתח היום, בהחלטה משותפת של פיקוד העורף והנהלת הקניון. לאחר שהבנו כיצד מתפתח היום ועקב המצב בעיר, הקניון נתן לבעלי החנויות את האפשרות להחליט מה לעשות. אנחנו שחררנו את העובדים המודאגים הביתה ונתנו הוראה לסגור. כעת 90% מחנויות הקניון סגורות. אם המצב ישתפר ויירגע לקראת הערב נשקול לפתוח את החנות למשמרת השנייה.
מהבוקר הספקנו לברוח למרחב המוגן כבר 5-6 פעמים. כרגע בקניון, חוץ מבני מיעוטים שנמצאים כאן מכיוון שאין להם מרחב מוגן במקומות המגורים שלהם, אין כאן אף לקוח. מחוץ לחלונות הקניון אנחנו מצליחים לראות רק אמבולנסים וניידות.
אתם מצפים לעזרה מצד הקניון ו/או המדינה לאור המצב והפגיעה בפעילות?
אנחנו מצפים מבעלי הקניון להבין שההכנסות והרווחים נפגען בצורה קשה, ושיבואו לקראתנו, אם בהורדת שכר הדירה ואם בשינוי תדירות הגבייה. החנות שלנו נמצאת בקניון של קבוצת עזריאלי בב"ש והם גובים 3 חודשים מראש, כ-10 אלף שקל לפני מע"מ. אני מקווה שיבואו לקראתנו ויעברו לגבייה חודש בחודשו בליווי הנחה מסוימת. צריך להבין שאנחנו בתקופת מיתון לא קלה וכעת נוסף חטא על פשע בעקבות הלחימה בדרום.
איך אתם מתכוונים לכסות על הפסד ימי העבודה של העובדים בחנות?
על יום אחד שבו הם לא עובדים, אנחנו אפילו לא מדברים. נוכל להתקזז מולם בעזרת ימי חופש וכד'. במידה והמצב יימשך לזמן ארוך יותר ויחריף נצטרך כמובן שהמדינה תכנס לתמונה ותכניס את ידה לכיס, או שלצערנו נצטרך לשלוח עובדים הביתה ואז המדינה תיאלץ לשלם אפילו יותר.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
מחלבה קרדיט: גרוקיבוא וירידה במחיר או ביטחון תזונתי? 5 עובדות על שוק החלב בישראל
עם רפורמה בדרך וברקע עליית מחיר החלב ב-14% רק בשלוש השנים האחרונות, ריכזנו לכם 5 עובדות על אחד הענפים המשפיעים ביותר על הכיס שלנו
כשמדברים על יוקר המחייה, מחיר החלב הוא אחד הסוגיות הרגישות. אם בשנת 2022 מחיר ליטר חלב עמד על 6.23 שקלים, היום הוא כבר עומד על 7.11 שקלים, עלייה של 14%. מדי פעם מישהו באוצר או בממשלה מדבר על תכנית או רפורמה שתוזיל את חד המוצרים הכי בסיסיים שיש לכולנו במקרר, ולרוב התכנית היא פתיחת המשק לייבוא ולפגיעה עקיפה במחלבות הישראליות. שוק החלב הוא שוק מורכב, הוא מצד אחד מבוסס על ייצור מקומי מפוקח ומסובסד, ומצד שני נמצא תחת לחץ מתמיד מצד הצרכנים והאוצר לפתיחה לתחרות. ענף זה משמש מדד למתח המתמשך בין מדיניות להוזלת מחירים ובין שמירה על ביטחון תזונתי וחקלאות מקומית. הנה 5 עובדות שחשוב להכיר כשמדברים על שוק החלב בישראל.
1 # מבנה ריכוזי הנשלט בידי שלוש מחלבות גדולות
תנובה, שטראוס וטרה שולטות בכ-90% משוק החלב בישראל, כאשר תנובה לבדה מחזיקה ביותר ממחצית מהיקף המכירות. תנובה הוקמה עוד בימי היישוב ומחזיקה כיום בפריסה רחבה של רפתות וספקים, בעוד ששטראוס וטרה פועלות יותר בשוק הגבינות, היוגורטים והמשקאות. לצדן קיימות מחלבות קטנות יותר באופן יחסי כמו רמת הגולן, משק צוריאל ומחלבות גד, אך השפעתן על מחירי החלב ושאר מוצריו היא מצומצמת. מדובר בשוק שבו הכוח מרוכז בידי מספר מצומצם של שחקנים, דבר שמגביל את התחרות ומקשה על כניסת שחקנים חדשים.2 # רגולציה הדוקה ומחירים מפוקחים
ענף החלב מתנהל תחת פיקוח ממשלתי הדוק. המדינה היא זו שקובעת את "מחיר המטרה", שהוא הסכום שמשלמות המחלבות לרפתנים עבור ליטר חלב גולמי. המחיר נקבע לפי נוסחה הכוללת את עלות ההזנה, האנרגיה, המים והעבודה. בשנים האחרונות חלה עלייה חדה בכל רכיבי העלות. התייקרות התשומות, בעיקר עקב עליית מחיר גרעיני החיטה בעולם שאיתה מזינים את הפרות, השפיעה על כלל שרשרת הערך. במקביל, עלויות השינוע והחשמל עלו, והפיקוח מתקשה להדביק את השינויים. לכן, למרות שהמדינה מנסה לשמור על יציבות, מחירי החלב לצרכן עלו בכ-14% בממוצע בשלוש השנים האחרונות.
3 # תוכניות האוצר לפתיחת השוק לייבוא
לפי הדיווחים האחרונים, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הצהיר כי בכוונתו להוריד את יוקר המחיה דרך פתיחת שוק החלב לייבוא חופשי יותר ולבטל את המנגנון של "מחיר מטרה" והתכנון הממשלתי, הפחתת מכסים על
מוצרי חלב, בעיקר גבינות קשות וחמאה, כדי להגביר את התחרות מול המחלבות המקומיות. באוצר מעריכים כי הוזלה כזו תוכל להביא להפחתת מחירים בשוק החלב ומוצריו של עד 30%, אך עם זאת, מומחים בענף טוענים כי ההשפעה בפועל תהיה מוגבלת: החלב הוא מוצר שדורש קירור מתמיד, הובלה
ימית יקרה ואישורי כשרות, ולכן לא בהכרח משתלם כלכלית לייבא אותו.
- מחירי החלב צפויים לעלות ב-1.5%
- סמוטריץ' מאתגר את משק החלב המתוכנן: מאריך את ביטול המכס בחצי שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
4 # ייצור מקומי כמעט מלא לצד ייבוא מוגבל
כיום כ-90% ממוצרי החלב הנצרכים בישראל מיוצרים בארץ, בעוד היבוא שכן קיים מתמקד במוצרים מעובדים יותר, כמו גבינות צהובות, אבקות חלב וחמאה. המשמעות היא שהשוק המקומי כמעט עצמאי לחלוטין, והמשקים והרפתות הפרוסים ברחבי הארץ מהווים בסיס ייצור חיוני. עם זאת, התלות הגבוהה בייצור המקומי יוצרת פגיעות: כאשר הרפתנים דורשים העלאת מחיר מטרה, המדינה מתקשה לווסת את המחירים מבלי לפגוע באספקה.
