אשדוד וב"ש מופגזות: "אתמול הפדיונות נפלו 50%, היום כבר אין לקוח בקניון"

כך אומר היום יוסי דאי, בעל עסקים באשדוד שמספק פרנסה ל-40 עובדים. בעל עסק מבאר שבע: "בקניון יש עכשיו רק בני מיעוטים שאין להם מרחב מוגן, לקוחות אין היום"

מבצע "עופרת יצוקה" המתנהל זה היום החמישי ברחבי הדרום גובה חוץ מהמחיר הכבד של הפגיעה בנפש וברכוש גם מחיר גבוה מאוד מבעלי העסקים מבאר שבע ועד אשדוד.

בירת הנגב נכנסה אתמול (ג') רשמית לטווח הרקטות כאשר התחילה לספוג ירי מאסיבי. באשדוד, זה היה מוקדם יותר - ביום שבת נרשמה אזעקה ראשונה וביום שני בערב רקטת גראד פילחה את חיי התושבים וגבתה את חייה של תושבת העיר, אם לארבעה.

יוסי דאי, בעל חמש חנויות בגדים ברחבי אשדוד, אמר היום בשיחה עם Bizportal, כי "הנזק הוא מיידי. חוץ מהעובדים, אין היום אנשים בקניונים ואנחנו נאלצים כעת לשלוח את כל העובדים הביתה ולסגור את החנויות".

מתמונת מצב אותה מתאר דאי, עולה שכבר במוצאי שבת, בהמשך להפעלת האזעקה בשעות הצהרים באשדוד, נרשמה ירידה של 10% בפדיונות ביחס לשבועות הקודמים. ביום ראשון-שני המשיך המצב, אך ביום שלישי, בהמשך ישיר לנפילת הרקטות, צנחו הפדיונות ב-50% והיום יום רביעי עדיין לא נכנס בן אדם אחד לחנויות.

דאי המפרנס 40 עובדים ומשפחות אומר, כי הבעיה היא לא היום אלא מחר. "מה קורה אם אנחנו שבועיים שלושה במצב הזה? מה קורה עם התשלומים למע"מ, מס הכנסה, עירייה, חברת חשמל. אותם לא מעניין כלום. את הנתח שלהם הם רוצים בכל מקרה. אני ממשיך לשלם לעובדים גם אם הם לא עובדים, אז לפחות שמס הכנסה ידחה המס החודש".

בתוך כך, דאי שכל חודש משלם כ-400,000 שקל הוצאות לפני שהוא מסובב את המפתח מדגיש ואומר, כי "אם בסופו של דבר כל הפעולה הזאת הייתה שווה ובכל הישובים בדרום תהיה רגיעה והחיים יחזרו למסלולם, אנחנו מוכנים לספוג. אך אם עוד מספר ימים תגיע רק הפסקת אש ואחריה ימשיך המצב, רק שעכשיו אשדוד וישובים נוספים בטווח הגרדים, אז אנחנו בבעיה".

על השאלה מה הוא מצפה מהרשויות והממשלה לעשות, אומר דאי כי צריך תמיכה של הרשויות המקומיות ולדחות גם את המע"מ. "יושבים שם פקידים ולא כל כך מעניין אותם מה קורה עם החנויות. צריכה להגיע ההחלטה מהממשלה, עד שהמצב מתבהר אין גבייה". דאי מוסיף, כי "אנחנו לא רוצים מתנות רק שיגיעו להחלטה, לדוגמא שהתשלומים עבור חודש ינואר נדחים לחודש פברואר".

"אנחנו לא רוצים מתנות רק שיתנו לנו אוויר לנשימה עד החגים. אנחנו נספוג את חלקנו, רק שיתחשבו במצב ויעזרו בתקופה הזאת. אני יכול להגיד לך שמניסיוני ומניסיון חברי בצפון, במלחמת לבנון 2 היו הרבה מאוד דיבורים אך בסופו של דבר לא קרה כלום ומספר לא מבוטל של בעלי חנויות נאלצו לסגור לבסוף כי הם לא עמדו בתשלומים ובהוצאות".

צריך לזכור, הוא אומר, כי "המבצע בעזה תופס אותנו בתקופה כלכלית גם ככה לא קלה. הבנקים מקשיים על קבלת כספים ודורשים ערבויות נוספות. מי שעוסק בביגוד גם סובל מהאקלים הבעייתי שתפס את הרשתות מוכנות לחורף שעד עכשיו לא הגיע".

באר שבע תחת אש, שוחחנו עם בעל חנות בקניון עזריאלי בב"ש

איך נראית ב"ש מאז פגיעת הטיל אמש?

"ב"ש הושפעה באופן מיידי, והעיר כולה שותקה. הקניון התרוקן כולו, והתחילה המולה כללית שהבריחה את הלקוחות הביתה. מאז, תנועת הלקוחות שואפת ל-0, אפס אנשים ואפס פעולות קופה".

איך אתם עובדים עכשיו, יום אחרי נפילת הגראדים ובזמן שממשיכים ליפול?

הקניון נפתח היום, בהחלטה משותפת של פיקוד העורף והנהלת הקניון. לאחר שהבנו כיצד מתפתח היום ועקב המצב בעיר, הקניון נתן לבעלי החנויות את האפשרות להחליט מה לעשות. אנחנו שחררנו את העובדים המודאגים הביתה ונתנו הוראה לסגור. כעת 90% מחנויות הקניון סגורות. אם המצב ישתפר ויירגע לקראת הערב נשקול לפתוח את החנות למשמרת השנייה.

מהבוקר הספקנו לברוח למרחב המוגן כבר 5-6 פעמים. כרגע בקניון, חוץ מבני מיעוטים שנמצאים כאן מכיוון שאין להם מרחב מוגן במקומות המגורים שלהם, אין כאן אף לקוח. מחוץ לחלונות הקניון אנחנו מצליחים לראות רק אמבולנסים וניידות.

אתם מצפים לעזרה מצד הקניון ו/או המדינה לאור המצב והפגיעה בפעילות?

אנחנו מצפים מבעלי הקניון להבין שההכנסות והרווחים נפגען בצורה קשה, ושיבואו לקראתנו, אם בהורדת שכר הדירה ואם בשינוי תדירות הגבייה. החנות שלנו נמצאת בקניון של קבוצת עזריאלי בב"ש והם גובים 3 חודשים מראש, כ-10 אלף שקל לפני מע"מ. אני מקווה שיבואו לקראתנו ויעברו לגבייה חודש בחודשו בליווי הנחה מסוימת. צריך להבין שאנחנו בתקופת מיתון לא קלה וכעת נוסף חטא על פשע בעקבות הלחימה בדרום.

איך אתם מתכוונים לכסות על הפסד ימי העבודה של העובדים בחנות?

על יום אחד שבו הם לא עובדים, אנחנו אפילו לא מדברים. נוכל להתקזז מולם בעזרת ימי חופש וכד'. במידה והמצב יימשך לזמן ארוך יותר ויחריף נצטרך כמובן שהמדינה תכנס לתמונה ותכניס את ידה לכיס, או שלצערנו נצטרך לשלוח עובדים הביתה ואז המדינה תיאלץ לשלם אפילו יותר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.