בעלי עניין השבוע: תשובה המשיך לרכוש, אפריקה תעשיות הצטרפה לרוכשות האג"ח

רשימה חלקית רשימה חלקית של חברות שדיווחו בימים האחרונים על רכישה בחזרה של אג"ח: גזית, אלוני חץ, גזית גלוב, אספן בניה, מליבו אינווסט, דן רכב, ב.יאיר, פולאר בינלאומי, איי.בי.איי ואלרוב נדל"ן
קובי ישעיהו |

גם השבוע נמשך, ואף התגבר, שטפון החברות המנצלות את המחירים הנמוכים לרכישת אגרות החוב שלהן בחזרה. השבוע גם נוספו שמות רבים של חברות לרשימת הרוכשות, לצד בעלי השליטה הותיקים יותר שהחלו לפעול בשוק כבר לפני כמה חודשים.

בין אלה נציין את יצחק תשובה, בעל השליטה במניות דלק קבוצה, שהמשיך גם השבוע לרכוש כמעט מדי יום מניות של החברה, מה שלא עזר למניה שרשמה השבוע ירידה חדה. גם כיל המשיכה לרכוש בחזרה מניות של עצמה בכמויות נכבדות. גם חיים כצמן ממשיך לפעול במרץ בשוק, באמצעות גזית וגזית גלוב, גם ברכישת מניות ובעיקר ברכישת אג"ח.

ואולם, התופעה הבולטת בשוק כיום הוא כאמור הרכישה בחזרה של אגרות חוב על ידי בעלי השליטה, החברות עצמן או החברות הבנות שלהן. אמנם מדובר בדרך כלל על רכישות בסכומים קטנים של עשרות או מאות אלפי שקלים, אבל בלא מעט מקרים מדובר על רכישות המתבצעות כמעט מדי יום על פני כמה שבועות כך שבמצטבר הסכומים הופכים להיות גדולים הרבה יותר.

רשימה חלקית רשימה חלקית של חברות שדיווחו בימים האחרונים על רכישה בחזרה של אג"ח: גזית, אלוני חץ, גזית גלוב, אספן בניה, מליבו אינווסט, דן רכב, ב.יאיר, פולאר בינלאומי, איי.בי.איי, אלרוב נדל"ן, נאנט נדל"ן, אוסיף מזרח אירו, כלכלית ירושלים, קליר, רילון, דנאל כא, רביב בניה, קבוצת כרמל, רוזבאד, בינלאומי הנפקות, בוני תיכון ובסר אירופה.

גורם בכיר בשוק ההון בשיחה עם bizportal כי "לחלק מהחברות היה מזומן בקופה וחלק מהחברות האחרות קיבלו הלוואות בעלים, שלקחו הלוואה מהבנק בערבות אישית שלהם, ואז החברות רוכשות בחזרה את האג"ח. במצב הנוכחי זה מתבקש ומשתלם גם לחברות וגם לבעלים, לאלה שיכולים לעשות זאת.

גם החברות בקבוצת אי.די.בי, כידוע, פועלות במרץ במטרה לנצל את המחירים הנוחים יחסית של אגרות החוב כדי לצמצם חובות ולרשום על הדרך רווחי הון גדולים. כור כי היום (ה') רכשה החברה, באמצעות חברה בת בבעלותה המלאה, כ-44.7 מיליון ע.נ. איגרות חוב (סדרה ח') של החברה במהלך המסחר בבורסה ומחוצה לה, בסכום כולל של כ-33.11 מיליון שקל. בגין הרכישות האמורות תרשום כור במהלך הרבעון הרביעי של שנת 2008 , רווח של כ-15.5 מיליון שקל. רווח זה מצטרף לרווח בסך כ- 62.9 מיליון שקל, שתרשום החברה ברבעון הרביעי בגין רכישת כ-172.5 מיליון ע.נ. איגרות חוב (סדרה ח'), עליו דיווחה החברה בעבר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בניין אנבידיה
צילום: אנבידיה

כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?

המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות? 

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה מס

העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.

המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.

מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.

עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.

הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה

כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.  

בניין אנבידיה
צילום: אנבידיה

כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?

המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות? 

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה מס

העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.

המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.

מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.

עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.

הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה

כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.