בזן עולה 7.7%: פסגות - "למעט הוצאות מימון חריגות – דוח סביר", כלל פיננסים - "התוצאות הפתיעו לטובה"
חברת בזן דיווחה הבוקר על תוצאותיה לרבעון השלישי של 2008. החברה הציגה רווח נקי של 42 אלף דולר ברבעון, לעומת כ-18 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. בשורת ההכנסות נרשם גידול של 103% לרמה של כ-2.6 מיליארד דולר. עיקר הירידה ברווח מיוחסת בעיקר לגידול חד בהוצאות המימון שפגע בשורה התחתונה של החברה.
גל רייטר מכלל פיננסים הוציאה מסמך תגובה לדוחות ואמרה כי "תוצאות החברה הפתיעו לטובה". לדבריה של רייטר, אומנם הוצאות המימון היו גבוהות מהצפוי אך יש לשים לב לשיפור המשמעותי בתזרים המזומנים מפעילות שוטפת.
בראיה קדימה אומרת רייטר, כי "מה שצפוי לקבוע את הטון הם אתגרי הטווח קצר-בינוני. מרווח הזיקוק יישאר להערכתנו ברמות הנמוכות בעקבות ההאטה העולמית, דבר שצפוי לפגוע ברווחיות של בז"ן. השלמת התוכנית האסטרטגית כמתוכנן, בהתאם ללו"ז ומימונה. נזכיר כי מרבית ההשקעה עדיין לא שולמה. במידה ותהיה בעיית תזרים, להערכתנו, הדבר עלול לפגוע בהשלמת התוכנית האסטרטגית כמתוכנן ופחות בפירעון לבעלי האג"ח."
דבר נוסף אותו מזכירה רייטר, "שני רבעונים מאתגרים לפנינו: בתוצאות רבעון 4/08 צפויה החברה לרשום הפסד נוסף בעיקר בגין ירידת ערך מלאי (בנטרול השפעת נגזרים ומימון). של כ- 80 מ' דולר נטו".
לסיום אומרת רייטר, כי "למרות שתוצאות הרבעון הפתיעו לטובה, החלטנו להותיר את המלצתנו על ת. שוק, מחיר יעד 2.1 שקל למניה."
פלי שביב, אנליסט מפסגות התייחס גם הוא לדוחות ובזן וכתב במסמך שפרסם, כי "למעט הוצאות מימון חריגות – דוח סביר המגלם את ירידת מחירי הנפט והשפעותיה".
לדבריו של שביב, "תוצאות הרבעון היו דומות להערכותינו למעט השוני המהותי בסעיף המימון. המרווח של החברה תומך בהערכת השווי שלנו שבבסיסה מרווח זיקוק לייחוס של 6 דולר לחבית, המשתפר עם ההשקעה בתכנית האסטרטגית. תוצאות מגזר הזיקוק בנטרול הפסדי מלאי ורווחי גידור מייצגות לדעתנו את יכולות מגזר הזיקוק בשלב זה וברור שרב הפוטנציאל טמון בתכנית האסטרטגית. במגזר הארומטים אנו מצפים חזרה לתוצאות הרבעונים הקודמים עם הירידה במחירי תשומות הייצור לרמות שראינו ברבעונים הקודמים ואף נמוכות יותר. במגזר הפולימרים קיים פוטנציאל נוסף לשיפור משמעותי, הן עם התקדמות בניצול כושר הייצור בקו החדש והן עם המיזוג המלא עם בזן שיאפשר ניצול סינרגיות וניהול אופטימאלי של ייצור ושימוש בחומרי גלם."
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
