בזן עולה 7.7%: פסגות - "למעט הוצאות מימון חריגות – דוח סביר", כלל פיננסים - "התוצאות הפתיעו לטובה"
חברת בזן דיווחה הבוקר על תוצאותיה לרבעון השלישי של 2008. החברה הציגה רווח נקי של 42 אלף דולר ברבעון, לעומת כ-18 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. בשורת ההכנסות נרשם גידול של 103% לרמה של כ-2.6 מיליארד דולר. עיקר הירידה ברווח מיוחסת בעיקר לגידול חד בהוצאות המימון שפגע בשורה התחתונה של החברה.
גל רייטר מכלל פיננסים הוציאה מסמך תגובה לדוחות ואמרה כי "תוצאות החברה הפתיעו לטובה". לדבריה של רייטר, אומנם הוצאות המימון היו גבוהות מהצפוי אך יש לשים לב לשיפור המשמעותי בתזרים המזומנים מפעילות שוטפת.
בראיה קדימה אומרת רייטר, כי "מה שצפוי לקבוע את הטון הם אתגרי הטווח קצר-בינוני. מרווח הזיקוק יישאר להערכתנו ברמות הנמוכות בעקבות ההאטה העולמית, דבר שצפוי לפגוע ברווחיות של בז"ן. השלמת התוכנית האסטרטגית כמתוכנן, בהתאם ללו"ז ומימונה. נזכיר כי מרבית ההשקעה עדיין לא שולמה. במידה ותהיה בעיית תזרים, להערכתנו, הדבר עלול לפגוע בהשלמת התוכנית האסטרטגית כמתוכנן ופחות בפירעון לבעלי האג"ח."
דבר נוסף אותו מזכירה רייטר, "שני רבעונים מאתגרים לפנינו: בתוצאות רבעון 4/08 צפויה החברה לרשום הפסד נוסף בעיקר בגין ירידת ערך מלאי (בנטרול השפעת נגזרים ומימון). של כ- 80 מ' דולר נטו".
לסיום אומרת רייטר, כי "למרות שתוצאות הרבעון הפתיעו לטובה, החלטנו להותיר את המלצתנו על ת. שוק, מחיר יעד 2.1 שקל למניה."
פלי שביב, אנליסט מפסגות התייחס גם הוא לדוחות ובזן וכתב במסמך שפרסם, כי "למעט הוצאות מימון חריגות – דוח סביר המגלם את ירידת מחירי הנפט והשפעותיה".
לדבריו של שביב, "תוצאות הרבעון היו דומות להערכותינו למעט השוני המהותי בסעיף המימון. המרווח של החברה תומך בהערכת השווי שלנו שבבסיסה מרווח זיקוק לייחוס של 6 דולר לחבית, המשתפר עם ההשקעה בתכנית האסטרטגית. תוצאות מגזר הזיקוק בנטרול הפסדי מלאי ורווחי גידור מייצגות לדעתנו את יכולות מגזר הזיקוק בשלב זה וברור שרב הפוטנציאל טמון בתכנית האסטרטגית. במגזר הארומטים אנו מצפים חזרה לתוצאות הרבעונים הקודמים עם הירידה במחירי תשומות הייצור לרמות שראינו ברבעונים הקודמים ואף נמוכות יותר. במגזר הפולימרים קיים פוטנציאל נוסף לשיפור משמעותי, הן עם התקדמות בניצול כושר הייצור בקו החדש והן עם המיזוג המלא עם בזן שיאפשר ניצול סינרגיות וניהול אופטימאלי של ייצור ושימוש בחומרי גלם."
יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאלמנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"
יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה
התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.
ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב.
ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?
"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".
נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?
- מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר"
- חברת רפאל וריית'און האמריקאית חנכו מפעל לייצור מיירטים בארקנסו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".
ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?
"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".
גרמניה היא לא ידידה קרובה?
"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".
כאן צומחים!
לאחר שנתיים של כאב וחוסר ודאות, נפתח חלון לשינוי חברתי־כלכלי - חדשנות טכנולוגית ושותפות בין־מגזרית – הם הבסיס לבניית עתיד חזק ושוויוני יותר לישראל
בשנתיים האחרונות חווינו כאבים ומשברים כבדים ומתמשכים. היו אלה שנתיים של כאב מתמשך ודימום שאינו פוסק, חוסר ודאות ופגיעה ברציפות החיים של משפחות, קהילות וארגונים. אך היו אלו גם שנתיים של השתאות מכוחות שצמחו מתוכנו, מעוצמות אנושיות, ממנהיגות מרגשת שהדגימה חוסן ומהכוח של הקהילות והסולידריות החברתית.
ישראל של היום אוספת את השברים, מנסה להתרגל לאובדן, עייפה ומתוחה. ישראל של היום היא גם מדינה שנפתח בה חלון הזדמנויות נדיר לשינוי חברתי עמוק – אם רק נדע לזהות את ההזדמנויות הטמונות בו, במשבר.
השכול היכה בנו באלפים, פציעות פיזיות ונפשיות בעשרות אלפים, מאות אלפים נעקרו מבתיהם, עסקים רבים נפגעו, מאות אלפי ישראלים ומשפחותיהם שילמו את מחיר שירות המילואים, מערכות וארגונים רבים איבדו את יכולת התפקוד השוטף ותוצרם נפגע, מאות אלפי ישראל העבירו ימים ולילות בחרדה עמוקה.
מול מציאות זו, מיליוני אזרחים, ארגונים וקהילות השקיעו משאבים חברתיים, רגשיים וערכיים בהיקפים חסרי תקדים – בהתנדבות, בליווי קהילתי, בסיוע לעסקים ובמתן מענים מהירים בשטח. ההשקעה החברתית הזו הפכה לגורם מרכזי ביכולת ההתמודדות עם המשבר, ויהיה צורך להמשיך ולהעמיק אותה גם במאמצי השיקום והצמיחה בשנים הבאות.
- "כלכלת ישראל תצמח ב-5% בשנה הקרובה"
- המשק מתאושש בהדרגה - ענף הבינוי עדיין מדשדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מעגלי הפגיעות המתרחבים והפתרונות החדשים
בתהליך האסטרטגי שקיימנו בג'וינט ישראל – "אופקים 2035: אסטרטגיה לעשור של שיקום וצמיחה" – ניסינו לשרטט את הפעולה הנדרשת לעשור הקרוב מנקודת המבט החברתית המתמקדת באוכלוסיות הפגיעות, וגיבשנו שלושה מרחבי פעולה מרכזיים:
