נייס זכתה בחוזה הגדול בתולדותיה: קיבלה הזמנה ביותר מ-20 מיליון דולר
בימים קשים אלה בשווקי ההון צצות מדי פעם גם חדשות חיוביות. חברת נייס שיגרה אחת כזאת היום. החברה הודיעה כי זכתה בפרויקט הגדול ביותר בשנות קיומה, פרויקט בטחוני רחב-היקף, עם הזמנה של למעלה מ-20 מיליון דולר מסוכנות ממשלתית באזור המזרח התיכון, אירופה ואפריקה (EMEA).
זכיה זו הינה ציון דרך משמעותי ביישום האסטרטגיה של נייס להתמקד בפרוייקטים בטחוניים רחבי-היקף תוך מינוף היצע הפתרונות הבטחוניים המקיפים והמתקדמים שלה. הפרויקט יוטמע במהלך השנה וחצי הקרובה בקירוב.
החברה צפויה לפרסם היום דוח לרבעון השלישי עם רווח של 43 סנט למניה והכנסות של כ-159 מיליון דולר (ממוצע של 15 אנליסטים המסקרים את החברה ).
"אנו שמחים מאוד על הזכיה בפרויקט משמעותי זה המהווה אבן דרך לנייס, עם ההזמנה הגדולה ביותר שקיבלנו עד עתה. ההזמנה משקפת את הצלחת האסטרטגיה שלנו להציע ולהטמיע פרוייקטים בטחוניים גדולים ורחבי היקף , תוך מינוף ההיצע הטכנולוגי המקיף והייחודי שלנו להגנת מרכזי ערים," אמר חיים שני מנכ"ל נייס.
סוכנות הממשלתית תטמיע את מכלול הטכנולוגיות של נייס, אשר ישולבו יחד כדי לספק את התמונה השלמה ביותר של מצב הבטחון בעיר בכל רגע נתון וממספר רב של נקודות מבט. הפתרון הנבחר כולל; ניטור וידאו מבוסס-IP עם ניתוח תוכן, זיהוי לוחיות רישוי, זיהוי פנים כמו גם מסופי וידאו ידניים מבוססי-GPS וחיישני וידיאו ניידים.
מניית נייס לא נמלטה מהמפולת בשווקים בחודשים האחרונים. המניה נפלה ממחיר של 35 בסוף מאי ל-19.50 דולר כיום. שווי השוק של החברה עומד על כ-1.16 מיליארד דולר.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
