מניות היתר מתעוררות מתרדמת? פטרו גרופ וטאו זינקו 85% ו-135% בהתאמה תוך 4 ימי מסחר בלבד
מניות היתר הן כבר מזמן לא הלהיט שהן היו במחצית הראשונה של 2007. מדדי היתר איבדו מאז כ-55% מערכם ולא מעט מניות מסתובבות סביב תשואה שלילית של יותר מ-90% ב-12 החודשים האחרונים. מעבר לכך, מחזורי המסחר במניות היתר נעלמו כמעט לחלוטין ומניות שהתרגלנו לראות נסחרות במאות אלפי שקלים בממוצע יומי (אם לא במיליונים), נסחרות כעת בעשרות אלפי שקלים אם בכלל.
עם זאת, בימים האחרונים אנחנו רואים מספר מניות שכאילו התעוררו לחיים אחרי שנת חורף ארוכה במיוחד. ראשונה נציין את מניית פטרו גרופ, העוסקת ברכישה ותפעול של תחנות דלק ואשר ברשותה כ-230 תחנות בארה"ב. מניית החברה, אשר נשלטת על ידי אמריס של גאדימק בשיעור של 61.66%, איבדה ב-12 החודשים האחרונים כ-95% מערכה והגיעה למחיר של קרוב ל-2 שקלים לאחר שבימים שלאחר הרכישה המתוקשרת בידי גאדימק נסחרה המניה במחיר של קרוב ל-40 שקלים.
בארבעת ימי המסחר האחרונים רשמה המניה תיקון של 85% תוך גידול מרשים במחזורי המסחר ושערה נקבע היום על קצת יותר מ-4 שקלים. בימים שקדמו לעליות האחרונות נסחרה המניה במחזורים של בין 5,000 שקל ליום ועד 122,000 אלף שקל ביום. היום נסחרה המניה במחזור של 750 אלף שקל. עוד נציין כי לא נתקבל כל דיווח מצד בעלי העניין בעניין רכישות שהם מבצעים.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
