מייצרים בישראל ומשווקים ל-46 סניפים ב-3 יבשות: "סבון של פעם" מדברים על האסטרטגיה

Bizportal בראיון עם ורד ברנר, מנהלת החטיבה הבינ"ל של רשת "סבון של פעם" לרגל כניסתם ליבשת אסיה עם סניף ראשון ביפן; "לקח לנו שנתיים ללמוד את האופי של היפני השמרן לעומת ניו-יורק האגרסיבית"
משה בנימין |

46 סניפים סביב 3 יבשות ברחבי העולם וסניף חדש ביפן המהווה את יריית הפתיחה באסיה. זה ההספק של "סבון של פעם" - מי שהוקמו בשנת 1997 כסניף בודד ברחוב שיינקין בת"א. אם תשאלו אותם הם האמינו מההתחלה שהם יגיעו לאיפה שהם נמצאים היום.

קשה להשאר אדישים מול הפעילות הבינ"ל העניפה של רשת "סבון של פעם". מה שהתחיל עם סניף ראשון בשדרה ה-6 בניו-יורק, התפתח למצב של 7 סניפים במנהטן והיום כאמור, חובק עולם ב-3 יבשות שונות וזרוע ההתרחבות העולמית עוד נטויה.

מאחורי החטיבה הבינ"ל של "סבון" המעניקה זכיונות לפתיחת סניפי הרשת מסביב לעולם (וגם פותחת בשותפות) עומד צוות שבראשו נמצאת ורד ברנר. בראיון ל- Bizportal מספרת ברנר על האתגר והעשייה העסקית המוצלחת.

אחרי שתי יבשות וחצי (אירופה, ארה"ב וקנדה) הגעתם לאסיה, איך נראתה הכניסה ליפן?

"הכניסה ליפן הייתה מאוד מורכבת, עם שנתיים של תכנון מקדים לפני הקמת הסניף הראשון שכללו הכרת השוק עד הפרטים הקטנים, עם מחקרי שוק בנוסף להכרת מאפייני הצרכן. הסניף החדש ביפן הוקם באמצעות שותפות שלנו עם משקיעים יפניים כאשר הכוונה הברורה היא להתרחב בתוך יפו יחד עם המשקיעים".

מהי אסטרטגיית השיווק שעומדת מאחורי הפעילות?

"אנחנו נוטים תמיד לפתוח את הסניפים בערים מרכזיות ומרכזי מסחר מובילים, לפעמים ברחוב ראשי ולפעמים בקניון, תלוי באופי המדינה. מבחינה עיצובית אני מדברים באותה שפה עם טוויסט קל בהתאמה למקום".

"מבחינת המיצוב אנחנו מעוניינים להישאר במשבצת הבוטיק המתמחה למוצרי קוסמטיקה וליף סטייל הממותג גבוה וזה נעשה באופן מכוון, מתוך מדיניות, להבדיל מהתרחבות וצמיחה אגרסיבית ללא בקרה רק לשם תפיסת נתח השוק ובולטות".

מה המודל העסקי של הפעילות בחו"ל?

"אנחנו עובדים בשיטת הזכיינות. הסניף ביפן הוא דווקא שונה כיוון שאנו שותפים בו עם קבוצת משקיעים מקומית. חלק גדול מהסניפים ברחבי העולם מופעלים ע"י זכיינים שמקבלים את הזכות הבלעדית לפתוח סניפי "סבון" במדינה בה הוא פועל. הקשר בין "סבון של פעם" לזכיינים נעשה הן בתשלום חד פעמי בהקמה ואח"כ בקניית המוצרים אותם אנו מייצרים בארץ".

"חשוב לציין שההחלטה שאנחנו לוקחים לגבי זכיין נלקחת בכובד ראש כדי לשמור על האיכות והסטנדרטים הגבוהים של המוצרים אותם אנחנו משווקים בחו"ל".

העולם המערבי ואסיה שונים מאוד במאפינים - כיצד זה בא לידי ביטוי?

"יש הבדלים עצומים בין הצרכן היפני למערבי. זה בא לידי ביטוי בכך שהיפנים מאוד סקפטיים, חשדניים ומהססים למשל, לנסות על גופם מוצרים להדגמה. היפנים בודקים כל פרט קטנטן מ-א' עד ת' וכדי לעבוד מולם חייב לעמוד ברמת בקרת איכות הגבוהה שיש ולהעניק מוצר בעל איכות ללא פשרות".

"בנוסף, קיים הבדל בשיטת המכירה עצמה. אם בניו-יורק אתה יכול להשתמש במספר דרכים יצירתיות (קד"מ וכד') כדי לפגוש את הצרכן - עם היפנים זה פועל אחרת, שקט יותר, רגוע יותר - אחד על אחד מתוך השמרנות והנימוס הטבוע בהם".

מה אתם עושים שונה ממותגים ישראלים אחרים שיצאו לעולם?

"אנחנו מצליחים לא לאבד את איכות המוצר והסטנדרד הגבוה שלנו. ה"אני מאמין" של נראות החנויות, האריזה, הניהול הלוגיסטי הנכון ובניית האסטרטגיה המחושבת - כל אלו ביחד עם עשייה שקטה וזכיינים מתאימים מביאה אותנו לעמדה ממנה אנו יכולים להריץ את המותג שלנו קדימה".

"מעבר לזאת, יש לנו צוות מיומן ומקצועי של אנשים שמעבירים את כל "תורת המכירה" של המותג הלאה. אנחנו עושים הדרכות בחו"ל ומלווים כל הקמה של הסניפים בצמוד".

מהם רמות המחירים בישראל מול העולם?

"המוצרים שלנו מקומיים ומיוצרים בישראל. מטבע הדברים הצרכנים בארץ לא צריכים לספוג את העלויות של משלוח לחו"ל וכל שאר העלויות הנלוות עד שזה מגיע למדף של הסניפים בחו"ל. בחו"ל משלמים את הפרמיה על הדרך שהמוצר עושה עד שהוא מגיע אליהם ולכן זה גם יקר יותר יחסית לצרכן פה".

הפעילות בחו"ל הופכת יותר ויותר לנדבך מרכזי - האם זה אומר שישראל תשאר בצל ותהפוך לשולית?

"אף פעם לא. ישראל לא תהפוך לשולית מכיוון שאנחנו מאמינים בצרכן הישראלי ומכאן הכל התחיל. יש לנו פה מועדון לקוחות נאמן ואנחנו מפתחים מוצרים בהתאם לטעם הישראלי. בהרבה מקרים ההעדפות של הצרכן בארץ גם

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנק לאומי
צילום: Bizportal

קנס של 2.1 מיליון שקל על בנק לאומי בגין הפרת הוראות איסור הלבנת הון

בנק ישראל קנס את בנק לאומי ב-2.1 מיליון שקל בשל כשלים במערכות הניטור של הבנק, אחרי שבביקורת התגלו עשרות הפרות של הוראות איסור הלבנת הון; בבנק טוענים כי מדובר במקרים טכניים בודדים ואין שום קשר למימון טרור

מנדי הניג |
נושאים בכתבה לאומי בנק ישראל

ועדת העיצומים לתאגידים בנקאיים קבעה כי בנק לאומי לישראל בע"מ יישא בעיצום כספי בסך 2.1 מיליון שקל, אחרי שהפר שורה של הוראות מכוח חוק איסור הלבנת הון. ההחלטה התקבלה לאחר ביקורת של הפיקוח על הבנקים, שהעלתה ליקויים מהותיים במערכות הניטור ובנהלי הכרת הלקוח של הבנק.

הוועדה ייחסה לבנק לאומי 11 הפרות של סעיף 9 לצו איסור הלבנת הון, הנוגע לדיווח על פעולות בלתי רגילות לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור. לפי הוועדה, הכשל המרכזי נבע מהגדרות שגויות במערכת הניטור, שהובילו לכך שפעולות חריגות לא זוהו ולא דווחו במועד. בנוסף, נמצאו 10 הפרות של סעיף 2א לצו, הקובע את החובה לעדכן את הליך הכרת הלקוח (KYC). לפי הממצאים, הבנק לא הבחין באנומליות בפעילות לקוחותיו ולא ביצע את ההתאמות הנדרשות על בסיס הערכות סיכון וסקירות תקופתיות.

במסגרת החלטתה, הדגישה הוועדה כי מערך הניטור מהווה "בריח תיכון" במשטר איסור הלבנת הון, ולכן כל כשל בתפעולו מערער את יכולת הפיקוח על פעילות חריגה. עוד נמסר כי החובה לעדכן את הליך הכרת הלקוח איננה מותנית באיתור חריגות בפועל, אלא נדרשת כתהליך שיטתי המבוסס על ניהול סיכונים.

הוועדה ציינה כי סכום הקנס הופחת ביחס לתקרה המקסימלית הקבועה בחוק (2.26 מיליון שקל לכל הפרה), בין היתר לנוכח שיתוף הפעולה שהפגין הבנק עם צוותי הביקורת והצעדים שתיקן בהמשך. לצד זאת, הוועדה קיימה שימוע לבנק טרם מתן ההחלטה.

מלאומי נמסר: "מדובר במקרים טכניים בודדים של דיווח אודות הפקדות מזומן בסכומים קטנים שבוצעו בעבר, ובאף אחד מהם אין קשר למימון טרור או חשד להלבנת הון. בנוסף, בזכות העובדה שהבנק טיפל לאורך השנים בכל הליקויים, סכום העיצום הופחת משמעותית".

לבנק לאומי עומדת זכות ערעור לבית משפט השלום בתוך 30 ימים ממועד ההחלטה.