מייצרים בישראל ומשווקים ל-46 סניפים ב-3 יבשות: "סבון של פעם" מדברים על האסטרטגיה

Bizportal בראיון עם ורד ברנר, מנהלת החטיבה הבינ"ל של רשת "סבון של פעם" לרגל כניסתם ליבשת אסיה עם סניף ראשון ביפן; "לקח לנו שנתיים ללמוד את האופי של היפני השמרן לעומת ניו-יורק האגרסיבית"
משה בנימין |

46 סניפים סביב 3 יבשות ברחבי העולם וסניף חדש ביפן המהווה את יריית הפתיחה באסיה. זה ההספק של "סבון של פעם" - מי שהוקמו בשנת 1997 כסניף בודד ברחוב שיינקין בת"א. אם תשאלו אותם הם האמינו מההתחלה שהם יגיעו לאיפה שהם נמצאים היום.

קשה להשאר אדישים מול הפעילות הבינ"ל העניפה של רשת "סבון של פעם". מה שהתחיל עם סניף ראשון בשדרה ה-6 בניו-יורק, התפתח למצב של 7 סניפים במנהטן והיום כאמור, חובק עולם ב-3 יבשות שונות וזרוע ההתרחבות העולמית עוד נטויה.

מאחורי החטיבה הבינ"ל של "סבון" המעניקה זכיונות לפתיחת סניפי הרשת מסביב לעולם (וגם פותחת בשותפות) עומד צוות שבראשו נמצאת ורד ברנר. בראיון ל- Bizportal מספרת ברנר על האתגר והעשייה העסקית המוצלחת.

אחרי שתי יבשות וחצי (אירופה, ארה"ב וקנדה) הגעתם לאסיה, איך נראתה הכניסה ליפן?

"הכניסה ליפן הייתה מאוד מורכבת, עם שנתיים של תכנון מקדים לפני הקמת הסניף הראשון שכללו הכרת השוק עד הפרטים הקטנים, עם מחקרי שוק בנוסף להכרת מאפייני הצרכן. הסניף החדש ביפן הוקם באמצעות שותפות שלנו עם משקיעים יפניים כאשר הכוונה הברורה היא להתרחב בתוך יפו יחד עם המשקיעים".

מהי אסטרטגיית השיווק שעומדת מאחורי הפעילות?

"אנחנו נוטים תמיד לפתוח את הסניפים בערים מרכזיות ומרכזי מסחר מובילים, לפעמים ברחוב ראשי ולפעמים בקניון, תלוי באופי המדינה. מבחינה עיצובית אני מדברים באותה שפה עם טוויסט קל בהתאמה למקום".

"מבחינת המיצוב אנחנו מעוניינים להישאר במשבצת הבוטיק המתמחה למוצרי קוסמטיקה וליף סטייל הממותג גבוה וזה נעשה באופן מכוון, מתוך מדיניות, להבדיל מהתרחבות וצמיחה אגרסיבית ללא בקרה רק לשם תפיסת נתח השוק ובולטות".

מה המודל העסקי של הפעילות בחו"ל?

"אנחנו עובדים בשיטת הזכיינות. הסניף ביפן הוא דווקא שונה כיוון שאנו שותפים בו עם קבוצת משקיעים מקומית. חלק גדול מהסניפים ברחבי העולם מופעלים ע"י זכיינים שמקבלים את הזכות הבלעדית לפתוח סניפי "סבון" במדינה בה הוא פועל. הקשר בין "סבון של פעם" לזכיינים נעשה הן בתשלום חד פעמי בהקמה ואח"כ בקניית המוצרים אותם אנו מייצרים בארץ".

"חשוב לציין שההחלטה שאנחנו לוקחים לגבי זכיין נלקחת בכובד ראש כדי לשמור על האיכות והסטנדרטים הגבוהים של המוצרים אותם אנחנו משווקים בחו"ל".

העולם המערבי ואסיה שונים מאוד במאפינים - כיצד זה בא לידי ביטוי?

"יש הבדלים עצומים בין הצרכן היפני למערבי. זה בא לידי ביטוי בכך שהיפנים מאוד סקפטיים, חשדניים ומהססים למשל, לנסות על גופם מוצרים להדגמה. היפנים בודקים כל פרט קטנטן מ-א' עד ת' וכדי לעבוד מולם חייב לעמוד ברמת בקרת איכות הגבוהה שיש ולהעניק מוצר בעל איכות ללא פשרות".

"בנוסף, קיים הבדל בשיטת המכירה עצמה. אם בניו-יורק אתה יכול להשתמש במספר דרכים יצירתיות (קד"מ וכד') כדי לפגוש את הצרכן - עם היפנים זה פועל אחרת, שקט יותר, רגוע יותר - אחד על אחד מתוך השמרנות והנימוס הטבוע בהם".

מה אתם עושים שונה ממותגים ישראלים אחרים שיצאו לעולם?

"אנחנו מצליחים לא לאבד את איכות המוצר והסטנדרד הגבוה שלנו. ה"אני מאמין" של נראות החנויות, האריזה, הניהול הלוגיסטי הנכון ובניית האסטרטגיה המחושבת - כל אלו ביחד עם עשייה שקטה וזכיינים מתאימים מביאה אותנו לעמדה ממנה אנו יכולים להריץ את המותג שלנו קדימה".

"מעבר לזאת, יש לנו צוות מיומן ומקצועי של אנשים שמעבירים את כל "תורת המכירה" של המותג הלאה. אנחנו עושים הדרכות בחו"ל ומלווים כל הקמה של הסניפים בצמוד".

מהם רמות המחירים בישראל מול העולם?

"המוצרים שלנו מקומיים ומיוצרים בישראל. מטבע הדברים הצרכנים בארץ לא צריכים לספוג את העלויות של משלוח לחו"ל וכל שאר העלויות הנלוות עד שזה מגיע למדף של הסניפים בחו"ל. בחו"ל משלמים את הפרמיה על הדרך שהמוצר עושה עד שהוא מגיע אליהם ולכן זה גם יקר יותר יחסית לצרכן פה".

הפעילות בחו"ל הופכת יותר ויותר לנדבך מרכזי - האם זה אומר שישראל תשאר בצל ותהפוך לשולית?

"אף פעם לא. ישראל לא תהפוך לשולית מכיוון שאנחנו מאמינים בצרכן הישראלי ומכאן הכל התחיל. יש לנו פה מועדון לקוחות נאמן ואנחנו מפתחים מוצרים בהתאם לטעם הישראלי. בהרבה מקרים ההעדפות של הצרכן בארץ גם

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אינפלציה מדד המחירים פירות ירקות
צילום: תמר מצפי

בכמה יעלה מדד המחירים מחר?

מדד המחירים יפורסם מחר ב-14:00 בצהריים - איזה סעיפים ימשכו את המדד למטה ואיזה למעלה - ומה הנתון שהנגיד מחכה לו כדי להוריד ריבית?

תמיר חכמוף |

אחרי חודשים של ציפייה, מדד המחירים לצרכן של אוקטובר שיתפרסם מחר צפוי להכריע לקראת הורדת ריבית ראשונה. המדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, מה שהוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5% והחזיר אותה אל תוך טווח היעד של בנק ישראל. מאז, השוק התייצב: הפסקת האש החזיקה מעמד, אי-הוודאות הגיאופוליטית ירדה, והשקל המשיך להתחזק לרמות של 3.20 שקלים לדולר, הגבוהות ביותר מאז אוגוסט 2022.

בתנאים האלה, תחזיות האנליסטים מתכנסות סביב עלייה של 0.5% במדד אוקטובר, מדד חיובי גבוה אך דומה לעלייה בתקופה המקבילה, שיניח את האינפלציה השנתית סביב 2.5%.

מה עשוי לדחוף את המדד כלפי מעלה?

אחד הסעיפים שקשה כיום לחזות הוא מחירי הטיסות, שהפכו בחודשים האחרונים למפתח להפתעות במדד. לאחר שבתקופת החגים נרשמה עלייה במחירי הטיסות, הכלכלנים מציינים כי הפתעה נוספת, גם אם לא בעוצמה שהפוכה לזו של ספטמבר, עלולה לדחוף את מדד אוקטובר כלפי מעלה מעבר לצפי.

גם ההלבשה וההנעלה נכנסים לחודש עונתי חזק. תחילת דגימת קולקציות החורף מביאה בדרך כלל לעליות מחירים חדות יחסית בעונתיות, כאשר הכלכלנים מציינים כי זה עשוי להיות אחד הסעיפים הדומיננטיים הפעם. לצד זאת, בסעיפי המזון (ללא ירקות ופירות) נרשמו עליות שמוסיפות עוד כמה נקודות בסיס למדד.

ומה ימתן את המדד?

מנגד, הייסוף החד בשקל, שהעצים לאחר העלאת תחזית הדירוג לישראל שקרתה לאחרונה, צפוי למתן את המדד במגוון רחב של סעיפים המושפעים מייבוא. גם סעיף הפירות טריים עשוי להציג ירידות מחירים, שעשויות לעבוד נגד הלחצים העונתיים האחרים.

כיתה
צילום: ללא

השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מורים שכר

האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים. 

השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה. 


משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה. 

מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי

מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל. 

השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך

שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.