הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה: ירידות בנייס וקמטק, והמניה שתיפול 10%

הבורסה מציגה רבעון שיא הודות לזינוק ברווחים ובמחזורים; השקל מתייצב מול הדולר ברמות שיא של השנים האחרונות, והמשקיעים בג'י סיטי נושמים לרווחה אחרי הודעת מדרג ללא פעולה
מערכת ביזפורטל |

מניות הארביטראז' חוזרות כמעט על האפס. מניית נייס 0%  תבלוט בירידה של 2%, קמטק 0%  בירידה של כ-3%.  טבע 0%  תעלה בכ-0.7%. לייבפרסון 0%  דיווחה אתמול וזינקה בת"א, בוול סטריט היא התחילה בזינוק, אך בסוף היום איבדה גובה ביחס לת"א - היא תרד היום בת"א בכ-10%. 


הסיפור של הבוקר הוא דוחות הבורסה לניירות ערך בתל אביב הבורסה לניע בתא 0%  , שהציגה רבעון שיא כמעט בכל פרמטר אפשרי. ההכנסות ברבעון השלישי של 2025 צמחו בכ-35% והסתכמו בכ-147 מיליון שקל, כשהרווח הנקי כמעט הוכפל ל-50 מיליון שקל לעומת 26 מיליון שקל ברבעון המקביל, עם עלייה של 92%. גם הרווחיות התפעולית זינקה ב-76% ל-79.5 מיליון שקל, על רקע גידול בכל תחומי הפעילות, ובעיקר בעמלות מסחר וסליקה. מדובר ברבעון שבו הבורסה רשמה מחזורי מסחר יומיים של כ-3.8 מיליארד שקל, הגבוהים בתולדותיה, למרות ואפילו בגלל הסביבה הביטחונית והכלכלית המאתגרת.

מאחורי הנתונים בולטת מגמה רחבה יותר: התחזקות אמון המשקיעים בשוק המקומי. מדדי ת"א-35 ות"א-90 עלו מתחילת השנה בשיעורים חדים של כ-34% ו-32%, בהתאמה, ומחזורי המסחר זינקו ב-88% לעומת התקופה המקבילה. זרם ההשקעות מצד הציבור הרחב הגיע לשיא, עם הזרמות נטו של יותר מ-10 מיליארד שקל ממשקיעי ריטייל, ובמקביל נרשמה חזרה של משקיעים זרים בהיקף גיוסים של מעל 6 מיליארד שקל. ברקע עוצמת הכלכלה המקומית למרות כל האתגרים, הבורסה נהנית מרווחיות שיא וצמיחה עקבית. בדוחות הבורסה מציינת את המעבר למסחר בימים שני עד שישי בתחילת 2026, שנועד להעמיק את הנזילות ולהרחיב את הנגישות למשקיעים גלובליים.

ואם דיברנו על דוחות, המדווחות הקרובות:

היום- אייסיאל, אנלייט, אנרג'יקס, תורפז, מבנה, פריון, מטריקס, גילת ולוינשטיין

בחמישי - נייס וספיינס.



אחרי שחברת הדירוג מעלות (S&P) ציינה שהיא שמה את החוב של ג'י סיטי ג'י סיטי 0%  תחת בחינה, המשקיעים נלחצו והמניה החלה לרדת. יש סיבה טובה לבחינה הזו, המהלך הנוכחי משנה מהותית את מבנה הסיכון של החברה. הרכישה והצעת הרכש לסיטיקון חושפות את ג’י סיטי לגידול משמעותי במינוף, לירידה ביחסי כיסוי ולתלות גבוהה יותר במימושים ובמימון בנקאי. במעלות העריכו כי יחס החוב להון עשוי להגיע לטווח של 70%-75%, רמה שמאותתת על שחיקה בפרופיל הפיננסי.

עם זאת, דוח מידרוג (Moody's), שפורסם אתמול בערב, חיזק את אותן הערכות אך נקט גישה מתונה בהרבה. מצד אחד, מידרוג מזהירה במפורש מהתרחבות החוב הפיננסי נטו בכ-370 מיליון אירו במקרה של היענות מלאה, מירידה ביחס ה-FFO לחוב נטו, ומציינת כי ג’י סיטי נמצאת כבר כעת במו"מ לקבלת מימון בנקאי נוסף. אבל מהצד השני, היא בחרה שלא להוריד תחזית או אפילו לא לשים את האג"חים תחת בחינה, מהלך שמעיד על זהירות או על רצון "לחכות לראות" כיצד יתפתח המהלך בפועל. גישה זו אמנם תואמת את מדיניות הדירוג הבינלאומית, אך יוצרת פער בולט הפעילות של חברות הדירוג לבין השוק עצמו, שמגיב בזמן אמת.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בפועל, אם אחת מסדרות האג"ח של ג’י סיטי (ובפרט הסדרות הלא מובטחות) תרד מתחת לרמת דירוג A, ההשלכות עלולות להיות רחבות הרבה מעבר לחברה עצמה. הורדה כזו תסווג את האג"ח כאג"ח "בדירוג בינוני", צעד שעלול להכריח חלק מהמוסדיים והקרנות הסולידיות למכור אחזקות בהתאם למדיניות השקעה או למגבלות רגולטוריות. מצב כזה עשוי ליצור תגובת שרשרת של לחץ מחירים ונזילות, במיוחד בשוק שבו האמון כלפי מניות הנדל״ן הממונפות. כנראה שהמשקיעים יכולים לנשום היום לרווחה, אך נקווה שאם יהיה צורך בפעולת דירוג, היא לא תגיע מאוחר מדי.


אתמול בלטו לחיוב מניות הסלולר - פרטנר 0%  ו סלקום 0%  זינקו ב-6.6% ו-5.9% בהתאמה. יש לכך שתי סיבות: הראשונה, דוחות טובים של פלאפון. השנייה העלאת ההצעה של פלאפון להוט מובייל. יש בהצעה שני גורמים חיוביים. הראשון, תמחור נדיב שעשוי להעיד שסלקום ופרטנר נסחרות עדיין נמוך, ושנית עסקה כזו תוריד דווקא את התחרות העצומה בשוק, לא בהרבה, אבל תוריד, בעוד שאם היה מדובר בגוף חדש הוא היה מחולל תחרות חזקה יותר. 

 

הירידות בדולר נמשכות דולר שקל רציף -0.25%  והדולר ברמות שנראו לאחרונה אי שם באפריל 2022. התחזקות השקל מוסברת בשילוב של כמה גורמים: ירידה בפרמיית הסיכון הגיאופוליטית לאחר רגיעה יחסית בדרום וחזרת החטופים, ציפיות להמשך יציבות שתומכות בחזרת משקיעים זרים ובהגדלת ביקושים לשקל, התחזקות שוקי המניות בארץ ובעולם שמובילה את הגופים המוסדיים למכור דולרים לצורכי גידור, וחולשה כללית של הדולר בעולם על רקע ציפיות להמשך הורדות ריבית בארה"ב. במקביל, סביבת המאקרו המקומית, עודף בחשבון השוטף וציפייה להורדת ריבית מתונה יחסית מצד בנק ישראל, מוסיפה גם היא רוח גבית למטבע המקומי. הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?


מדווחות

תורפז תורפז 0%  מציגה רבעון נוסף של האצה בפעילות, עם צמיחה של 57% בהכנסות וקפיצה של 73% ברווח התפעולי; קצב המכירות השנתי מגיע לכ-300 מיליון דולר, הודות לרכישות שהשלימה החברה; מכפיל הרווח המייצג של החברה עומד באזור 43. תורפז ממשיכה לצמוח: ההכנסות גדלו בכ-57%, הרווח עלה בכ-30%

מניות במוקד

אחרי המיזוג שבמסגרתו הפכה סולאר דרון לחברת בת, בלייד ריינג'ר בלייד ריינג'ר 0%  מבקשת כעת לממש את ההחזקה, ובפרמיה לא מבוטלת. החברה דיווחה על מזכר כוונות למכירת 100% ממניות סולאר דרון לחברת VisionWave האמריקאית (VisionWave Holdings Inc 11.01%  ), תמורת מניות בשווי של כ-23.5 מיליון דולר (לפי מחיר הסגירה האחרון). לשם השוואה, שווי השוק הנוכחי של בלייד ריינג'ר כולה עומד על כ-15 מיליון שקל בלבד, כך שהעסקה, אם תושלם בתנאים הנוכחיים, מגלמת פער ניכר בין השווי שבו מתומחרת החברה בבורסה לבין השווי שבו נמכרת פעילותה המרכזית. עם זאת, חשוב להדגיש כי מדובר רק במזכר כוונות, והעסקה כפופה לשורה ארוכה של תנאים מתלים ובדיקות נאותות הדדיות, כך שאין ודאות לגבי מועד השלמתה או התממשותה בפועל.

סקודיקס סקודיקס 0%   עדכנה כי הכנסותיה בתשעת החודשים הראשונים של 2025 הסתכמו בכ-21.2 מיליון דולר, ירידה של כ-4% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, בעיקר בשל קיטון במכירות מערכות. מנגד, ההכנסות החוזרות מחומרים מתכלים ושירותים צמחו בכ-9% והגיעו לכ-8.9 מיליון דולר. בחברה מציינים כי חרף הירידה בהכנסות הכוללות, התוצאות הכספיות צפויות להיות דומות לאלו של השנה הקודמת. הנתונים מבוססים על הערכות מקדמיות ולא מבוקרות.

אר.אס.אל. אראסאל 0%  הודיעה על קבלת הזמנה מלקוח ישראלי בתחום הביטחוני להתקנת מערכת ניטור למפעלי ייצור בהיקף של כ־2 מיליון שקל. המערכת משלבת טכנולוגיות בינה מלאכותית ולימוד מכונה שפותחו על ידי החברה, במטרה לשפר את יעילות קווי הייצור, להפחית עלויות תחזוקה וליישם תחזוקה חזויה. ההזמנה מגיעה לאחר פיילוט מוצלח שבוצע אצל הלקוח בשנה שעברה, והיא מהווה הזמנה ראשונה מסוגה לתחום התעשייה האזרחית, עם פוטנציאל להתרחבות לשווקים נוספים בארץ ובעולם.

קליל קליל 0%  בתחילת נובמבר נכנס לתוקף היטל היצף על יבוא אלומיניום מסין, בשיעור של כ-37% עבור מרבית היצרנים


שער הדולר - דולר שקל רציף -0.25%                                

BITCOIN 0.96%           

  • טרם החל המסחר הרציף

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דינה בן טל גננסיה מנכלית אל על
צילום: שלומי יוסף

הרווח שלא יחזור - מה יקרה לאל על בשנים הבאות?

אל על חותמת רבעון מצוין עם רווח של 203 מיליון דולר אבל פרישת המנכ"לית דינה בן טל גננסיה וחזרת התחרות לשוק מציירים תמונה מורכבת - חברת התעופה הלאומית תמריא או תצנח בשנים הקרובות?

רונן קרסו |

רגע לפני חזרה אמיתית של התחרות בתחום התעופה - רבעון שיא לאל על - למרות איבוד נתח שוק, הרווח הנקי של אלעל עלה ל-202.6 מיליון דולר.

הדוחות שפורסמו היום מבטאים גידול בפעילות - 7% בהכנסות ביחס לשנה שעברה ל-1.07 מיליארד דולר, וגידול של 85 ברווח ל-203 מיליון דולר. רבעון שלישי הוא רבעון עונתית חזק. מתחילת השנה, החברה הרוויחה 364 מיליון דולר, ירידה לעומת רווח של 415 מיליון דולר בתשעה החודשים הראשונים בשנה שעברה. 

בסוף השנה תפרוש דינה בן טל, מנכ"לית אל על לאחר שלוש שנים בלבד בתפקיד והיא ייצרה בשנים האלו תוצאות שהביאו את אל על לשיא של כל הזמנים ורווחים שהסיכוי שיחזרו נמוכים מאוד. 

פרישתה של בן טל העלתה מחדש את הסוגיה העדינה ביחסים בין מנכ"ל לבעלים. בן טל הביאה את אל על שהיתה על סף פירוק בקורונה ועם חוב עצום של 1.7 מיליארד, לעודף של מאות מיליוני דולרים, תזרים מזומנים חיובי ונתונים פיננסיים חזקים. היו כמה שלבים - ראשית במקביל לכניסת משפחת רוזנברג לשליטה בחברה והתמיכה הממשלתית, נעשה רה ארגון גדול. בן טל גננסיה הצליחה להושיב את הוועדים באל על סביב שולחן גדול אחד ולחתוך. זה הישג גדול שאולי לא נמדד מידית בשורה התחתונה, אבל שם הבסיס להצלחתה - היכולת להניע את העובדים. 

אל על הלכה והשתפרה ואז הגיעה המלחמה. זה נראה רע מאוד, אבל מהר מאוד מ"עז יצא מתוק" - אם בתחילת המלחמה היה סיכוי טוב שאל על תחזור לבקש תמיכה מהמדינה, מהר מאוד התברר שהיא הפכה ליצרנית מזומנים גדולה כי היא הפכה למונופול בקווים המרכזיים. התזרים והרווחים היו בשמיים, אל על הרוויחה את כל השווי שלה לפני המלחמה בשנתיים. היא כל כך גדלה שהיא כבר רצתה להפוך לחברת החזקות ולקנות את ישראכרט. מהר מאוד ירדה מהרעיון. 

מוטי גוטמן מטריקס
צילום: עידן גרוס
דוחות

לקראת המיזוג עם מג'יק: מטריקס סוגרת רבעון שיא

מטריקס סוגרת רבעון שיא נוסף עם צמיחה דו ספרתית בכל הפרמטרים המרכזיים: ההכנסות עלו ב-15.7% לשיא של 1.64 מיליארד שקל, הרווח התפעולי גדל ב-21.5% ל-131.5 מיליון שקל, והרווח הנקי טיפס ב-21% ל-84.3 מיליון שקל; החברה הכריזה על דיבידנד נוסף של כ־57.9 מיליון שקל

תמיר חכמוף |

לקראת המיזוג הצפוי עם מג'יק מג'יק 0%  , מטריקס מטריקס 0%   ממשיכה להפגין עוצמה. הדוחות לרבעון השלישי של 2025 מציגים שורה של שיאים חדשים, עם צמיחה חדה בהכנסות וברווחיות בכל תחומי הפעילות, על רקע ביקושים גוברים לפתרונות טכנולוגיים, שירותי ענן וביטחון. במקביל, מנכ"ל החברה מוטי גוטמן מדגיש כי הביצועים ברבעון משקפים את המיצוב המוביל של מטריקס בשוק ה-IT המקומי ואת אמון המשקיעים לקראת המיזוג ההיסטורי עם מג'יק.

תוצאות הרבעון השלישי

הכנסות החברה ברבעון השלישי הסתכמו לשיא של כ-1.64 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-1.42 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-15.7%. בנטרול השפעת העלייה בהיקף ההכנסות שנרשמו על בסיס נטו, שיעור הצמיחה עמד על כ-20.7%.

הגידול נבע בעיקר מהתרחבות במגזר פתרונות ושירותי IT, ייעוץ וניהול בישראל, בדגש על תחומי הדאטה, הסייבר, הדיגיטל, מערכות הליבה, זרוע ההנדסה, הביטחון והסקטור הפיננסי, וכן מתשתיות ענן ומחשוב. בנוסף, בא לידי ביטוי איחוד תוצאות החברות גב מערכות, אורטק ו-ALACER שנרכשו לאחרונה. בנטרול השפעת האיחודים, הצמיחה האורגנית ברבעון עמדה על כ-15.6%.

הרווח הגולמי ברבעון הגיע לשיא של כ-241.5 מיליון שקל (14.7% מההכנסות), לעומת כ-205 מיליון שקל ברבעון המקביל (14.5% מההכנסות), עלייה של 17.8%. העלייה ברווחיות נובעת מהגידול בהיקפי הפעילות ומהליכי התייעלות תפעולית, על אף שחיקה בשער הדולר וירידה של כ-3.9% בשעות העבודה לעומת השנה שעברה.

הרווח התפעולי זינק ל-131.5 מיליון שקל (8% מההכנסות), לעומת 108.2 מיליון שקל (7.6%) ברבעון המקביל, גידול של 21.5%. בנטרול השפעת איחוד החברות החדשות, הצמיחה האורגנית ברווח התפעולי עמדה על 15.2%.