קידוח גז (רשתות)
קידוח גז (רשתות)

שברון נכנסת לתחום חדש, האם זה ישפיע על לוויתן ותמר?

שברון ו-AI - מקימה פרויקט חדשני בטקסס: תחנת כוח מבוססת גז טבעי שתוכננה במיוחד עבור מרכז נתונים; הנהלת החברה רואה ביקושים גדולים לאנרגיה בזכות ה-AI; האם פעילות כזו יכולה לקום בישראל ולשלב בין הגז במאגרים למרכזי נתונים?

רן קידר | (5)
נושאים בכתבה שברון גז טבעי

הנהלת שברון החליטה על פרויקט ראשון - אספקת חשמל לעולמות הדאטה והבינה המלאכותית. החברה בחרה באזור מערב טקסס כאתר ראשון לפרויקט חדשני: תחנת כוח מבוססת גז טבעי שתוכננה במיוחד עבור מרכז נתונים. זה מהלך ראשון מסוגו עבור חברת האנרגיה, שבמשך שנים התמחתה בעיקר בקידוחי נפט וגז. זה פרויקט הנדסי גדול, וגם תזוזה אסטרטגית לתחום אספקת החשמל למרכזי נתונים ולשימושי בינה מלאכותית.

התחנה צפויה להפיק עד 5,000 מגה-וואט בעתיד, ובשלב הראשון תגיע ל-2,500 מגה-וואט, יותר מתפוקתם של שני כורים גרעיניים. מדובר בפרויקט שיפעל "מאחורי הרשת", כלומר לא יחובר ישירות לרשת החשמל הציבורית, מה שיאפשר גמישות תפעולית וחיסכון בעלויות חיבור והולכה. שברון, שמפיקה כמויות גז אדירות באזור ה-Permian Basin, מתכננת להשתמש במשאב המקומי כדי ליצור יתרון תחרותי משמעותי.

עבור שברון, זה מעבר חד ממודל עסקי מבוסס נפט וגז, למודל אספקה ישירה של שירותי אנרגיה. החברה רואה בכך מהלך שיכול למנף את יתרונותיה הגיאוגרפיים, הלוגיסטיים והטכנולוגיים.

האם שברון תרצה להקים בישראל תחנת כוח ייעודית?

על פניו יש לישראל את כל הסיבות הטובות שיוקם בה מרכז נתונים ענק ויהיה צורך לספק לו אנרגיה לרבות בתחנות כוח ייעודיות של שברון שיקבלו גז טבעי מהמאגרים. ראשית, יש כאן ידע, יש כאן את אנבידיה, יש כאן חברות הייטק רבות שמצריכות ודורשות יכולות עיבוד גדולות ובהחלט זה יכול להיות מקום שבו יהיו שרתי ענק שיפעילו את מאחרי הקלים של עיבוד הבינה המלאכותית. אחרי הכל זה צריך להיות מפוזר בעולם, וזה יהיה גם במזרח התיכון. ישראל מועמדת, אבל ערב הסעודית שהיא אחת מהמדינות הגדולות בעולם בהשקעה ב-AI יכולה להיות גם חזקה ומובילה בדטה סנטרים ושרתים לתחום. 

היתרון של ישראל הוא ששברון מחזיקה גם במאגרי הגז המקומיים - 25% בתמר, 40% בלוויתן ויש לה אינטרס וסינרגיה לעשות את זה כאן. אבל, יש מכסות של שימושים בגז טבעי כי רוצים ובצדק להשאיר שנים של גז לדורות הבאים, ולכן מלכתחילה לא ברור אם פעילות כזו ישימה. מעבר לכך, הבירוקרטיה של הקמת תחנות כוח מאוד איתית וזמן ההקמה אצלנו הוא מעל 7 שנים. קשה לראות את שברון מחכה כל כך הרבה זמן. ועניין נוסף - צריך את החברו שיקימו כאן שרתי ענק - מדובר בחברות רבות, והתחום הזה מתפוצץ. לחברות האלו, לרבות אורקל, קורווייב ואחרות, יש כאן יתרונות, אבל כפי שניתן להתרשם הדרך ארוכה. 


בכל מקרה, נראה ששברון רוצה לרוץ לכיוון הפעילות הזו כשבמקביל היא גם מיישמת בתחנות הכוח שילוב טכנולוגיות של לכידת פחמן (CCS), במטרה להפחית את פליטת גזי החממה ולמשוך לקוחות שמעוניינים בפתרונות ירוקים.

תעשיית האנרגיה פוגשת את תעשיית הדאטה

בעשור הקרוב, מרכזי נתונים יזדקקו לפי הערכות לפי שניים עד שלושה יותר חשמל ממה שהם צורכים כיום. המעבר למודלים מבוססי בינה מלאכותית, שירותים מבוזרים וצריכת עיבוד גבוהה, מחייבים זמינות אנרגיה מיידית, יציבה וזולה. אם שברון תצליח לעמוד באתגרי הביצוע, זה יכול להיות אירוע מאוד משמעותי בתולדות החברה, ואולי גם תמריץ לחברות אנרגיה אחרות לפעול בכיוון דומה.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    דני 12/11/2025 16:04
    הגב לתגובה זו
    אני במקומם לא משקיע שקל במדינת הבכיינים והשקרנים שחושבים שהכל מגיע להם בחינם
  • 3.
    לדעתי 12/11/2025 14:26
    הגב לתגובה זו
    יש לזה הרבה יתרונות
  • 2.
    יחזקאל 12/11/2025 14:25
    הגב לתגובה זו
    שרוצים מחיר כל כך נמוךשגם המשקיעים מפסידים וגם המגינה גובה פחות מיסים והיטליםובמקביל הציבור בוכה שאין מספיק כסף בקרן לדורות הבאים.אז תשלמו כמו דצריך וכמו המחירים באירופה ותקבלו גז לכל מטרה ומיסים בשפע חמדינה.
  • 1.
    לוויתן גדול מוכן לספק הכל (ל"ת)
    אנונימי 12/11/2025 14:23
    הגב לתגובה זו
  • אנונימי 12/11/2025 16:01
    הגב לתגובה זו
    אני לא הייתי משקיע שקל במדינת הבכיינים והשקרנים שחושבים שהכל מגיע להם
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותטורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיות

מבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים

המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים וציבוריים

עוזי גרסטמן |

משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.

על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.

מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.

במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.

לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.

דוראד
צילום: צילום מסך אתר החברה

אדלטק נסוגה מהתביעה נגד דוראד הדרך להרחבת התחנה נפתחה

שינוי תקנון החברה ניטרל את עילת התביעה; השותפים האחרים יוכלו לקדם את פרויקט דוראד 2



אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה דוראד

המאבק המשפטי סביב הרחבת תחנת הכוח דוראד באשקלון הגיע לנקודת הכרעה - אדלקום, זרוע האנרגיה של קבוצת אדלטק, הודיעה לבית המשפט על מחיקת התביעה שהגישה נגד דוראד והשותפות בה, לאחר שהתברר כי שינוי תקנון החברה ניטרל בפועל את עיקר הסעדים שביקשה. מבחינת השותפים האחרים קבוצת אלומיי-לוזון וקצא"א, מדובר בהסרת החסם המרכזי שעמד בדרכו של פרויקט "דוראד 2", הרחבה בהיקף של מאות מגה-ואטים לתחנת הכוח הפרטית הראשונה בישראל והשבחת ערך משמעותית בהמשך. 

הסכסוך בין השותפים בדוראד נמשך שנים, אך בשנה האחרונה עלה מדרגה. בלב המחלוקת עמדה פרשנות תקנון החברה והסכם בעלי המניות: האם הרחבת התחנה מחייבת אישור פה אחד של האסיפה הכללית, כפי שטענה אדלטק, או שמספיק רוב בדירקטוריון. אדלטק ניסתה לבלום את קידום הפרויקט באמצעות בתי המשפט, אך במהלך השנה שינו בעלי השליטה את תקנון דוראד, כך שהחלטות מהותיות, ובהן הרחבת תחנת הכוח, אינן מחייבות עוד הסכמה מלאה. מהלך זה הפך את התביעה לצעד הגנתי חסר תוחלת, והוביל לנסיגה של אדלטק מההליך.

מבחינה עסקית, זהו הפסד ברור לאדלטק. החברה מחזיקה ב-18.75% ממניות דוראד, אך מתנגדת להרחבה לא משיקולים הנדסיים או סביבתיים, אלא מסיבות אסטרטגיות. הרגולציה בישראל מגבילה יזמים לנתח של עד כ-20% מכושר ייצור החשמל במשק, והרחבת דוראד "מבזבזת" לאדלטק חלק ניכר מהמכסה הזו,  מבלי להעניק לה שליטה או תשואה עודפת. מבחינתה, השקעה בתחנה שבה היא שותפת מיעוט פוגעת ביכולת שלה לקדם תחנות כוח אחרות, שבהן הייתה יכולה ליהנות מחלק גדול יותר מהערך הכלכלי.ולכן, לא מן הנמנע שנפתחה הדרך לעסקת מכירה. 

אלומיי ולוזון - השבחה עתידית בעקבות דוראד 2

לעומת זאת, עבור אלומיי-לוזון וקצא"א, התמונה הפוכה. השתלטותן על המניות שהוחזקו בעבר בידי זורלו הטורקית יצרה רוב שמאפשר להן להניע את הפרויקט קדימה. מבחינתן, דוראד 2 הוא נכס אסטרטגי: הרחבת תחנה קיימת, עם תשתיות פעילות, חיבור לרשת ולקוחות קיימים, נחשבת מהלך מהיר וזול יותר ביחס להקמת תחנת כוח חדשה מאפס.

רשות החשמל מגבילה את מספר תחנות הכוח החדשות שיכולות להתחבר לרשת עד סוף העשור. המשמעות היא משחק סכום אפס: כל פרויקט שמתקדם ותופס "מקום" ברשת, חוסם פרויקטים אחרים. אם דוראד 2 תגיע לסגירה פיננסית ותבטיח את מקומה, היא תצמצם באופן ניכר את מרחב הפעולה של יזמים מתחרים ותשפיע על מפת הייצור של החשמל בישראל לשנים קדימה.