פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.

בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.

כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.

• כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
• FINQ מציגה: כך מחזירים את הכוח לידיים של החוסכים לפנסיה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.

הרוב מסתמכים על הפנסיה אבל רוצים להמשיך לעבוד

70% מהנשאלים ציינו כי הם מתכננים לממן את הוצאות המחיה לאחר הפרישה באמצעות חיסכון פנסיוני, ו-69% באמצעות קצבאות מביטוח לאומי. מעניין לציין כי 60% מתכננים להמשיך לעבוד גם לאחר גיל הפרישה הרשמי, נתון שממחיש את הקושי להסתמך אך ורק על הפנסיה.

כמחצית מהנשאלים (48%) מתכננים להשתמש גם בחיסכון לא פנסיוני, ויותר משליש (34%) מצפים להיעזר בתמיכה של בני משפחה. כ-24% מצפים לקבל ירושה, בעוד ש-18% מתכננים להסתמך על הכנסות מנכסים כגון שכר דירה או דיווידנדים. שיעור דומה של כ-13%, ציינו שימכרו נכסים או נכסים פיננסיים למימון חייהם לאחר הפרישה. 

• בדיקת ביזפורטל: רוב המפקחים על הבנקים עברו למשרות בכירות בבנקים
• העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

הפערים המגדריים אינם גדולים, אך ישנם הבדלים באופן המימון: נשים נוטות יותר להסתמך על תמיכת בני משפחה, בעוד שגברים מציינים יותר את האפשרות למכור נכסים פיננסיים. בקרב בני 45 ומעלה עלה כי 78% מהם עם נטייה גבוהה יותר להסתמך על קצבאות מביטוח לאומי, לעומת 64% בקרב הצעירים,  וכמו כן הם מתכננים להמשיך לעבוד (68% לעומת 55%).

פערים מגדריים שנמשכים גם אחרי גיל הפרישה

הפערים בין גברים לנשים אינם מסתיימים ביום שבו מפסיקים לעבוד. מחקרים שנערכו במרכז טאוב מצביעים על כך שנשים בישראל מקבלות בממוצע קצבת פנסיה הנמוכה בכ־30% מזו של גברים, בעיקר בשל פערי שכר, תקופות העסקה קצרות יותר והפסקות עבודה לצורך טיפול בילדים.

לפי נתוני ה־OECD, ישראל מדורגת בין המדינות בעלות פערי הפנסיה הגדולים בעולם. המשמעות היא שגם נשים שעובדות ומפקידות כספים באופן סדיר נאלצות להסתמך יותר על קצבאות ביטוח לאומי או על בני משפחה, ופחות על החיסכון הפנסיוני שלהן. למעשה, אישה שעצרה את הקריירה שלה לשנתיים־שלוש לטובת גידול ילדים צפויה להגיע לגיל פרישה עם קצבה הנמוכה בכ־10%–15% מזו של אישה שלא הפסיקה לעבוד כלל.

פערים כלכליים בין יהודים לערבים גם בתכנון הפנסיוני

ככל שמעמיקים בנתונים, מתברר שהפערים הכלכליים בין יהודים לערבים באים לידי ביטוי גם בתכנון לפרישה, ומדובר בפערים עצומים: 77% מהיהודים מתכננים להישען על חיסכון פנסיוני לעומת 44% בלבד מהערבים. גם בחיסכון הלא פנסיוני נרשם פער ניכר, 53% לעומת 29% בין יהודים לערבים בהתאמה.

כשמדובר בהכנסות מנכסים, כגון שכר דירה או השקעות, הפער כמעט פי שלושה: 21% מהיהודים בונים על הכנסות ממקורות אלה בגיל הפנסיה לעומת 7% בלבד מהערבים. בפיננסים, 15% מהיהודים מסתמכים על מקורות פיננסים הפנסיה לעומת פחות מ-4% בקרב הערבים. עם זאת, בלמ"ס מציינים כי הנתונים בקרב האוכלוסייה הערבית מלווים בטעות דגימה יחסית גבוהה, ולכן יש להתייחס אליהם בזהירות. הערבים מצביעים על הסתמכות בבני משפחה כמקור הכנסה בגיל פרישה, 59% לעומת 21% בלבד מהיהודים.

הפערים הללו אינם מפתיעים מומחים בתחום. לפי נתוני הלמ״ס ודוחות מרכז טאוב, חלק ניכר מהעובדים הערבים מועסקים בענפים עם שכר נמוך וללא הפקדות סדירות לפנסיה. במגזר הערבי יש גם שיעור גבוה של עובדים עצמאיים במשרות חלקיות או לא רשמיות, מה שמעמיק את הפערים עוד יותר.

מערכת הפנסיה הישראלית: יציבה אך לא מספיקה

גם בקרב כלל הציבור, שיעורי ההפקדה לפנסיה בישראל נמוכים מהממוצע במדינות ה־OECD. לפי דוח של מכון ברוקדייל, אף שמערכת הפנסיה הישראלית נחשבת יציבה יחסית, היא מבטיחה רק כ־50%–60% מהשכר שהיה לפני הפרישה. המשמעות היא שגם עובדים ששמרו על חיסכון סדיר יתקשו לשמור על רמת חיים דומה לאחר היציאה לגמלאות.

העובדה שכ־60% מהישראלים מתכננים להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה הרשמי מעידה על כך שרבים מבינים שהפנסיה לבדה לא תספיק. לכן, יותר ויותר ישראלים בוחרים לשלב בין חיסכון פרטי, השקעות ונכסים נוספים כדי להבטיח יציבות כלכלית בגיל השלישי.

הסקר, שנערך בקרב כ-6,900 נשאלים בני 20 ומעלה, התמקד השנה באוריינות והכלה פיננסית. הממצאים ממחישים כי אמנם חלק ניכר מהציבור בישראל מודע לצורך בתכנון פרישה, אך בפועל רבים עדיין רחוקים מהיערכות מספקת לשנים שאחרי סיום העבודה. במילים אחרות,  גם אם החיסכון הפנסיוני הוא העוגן המרכזי, נראה שיותר ויותר ישראלים מבינים שאם הם יסתמכו על הפנסיה בלבד, הם לא יצליחו לשמור על רמת חיים דומה לזו שהייתה להם בתקופת העבודה.