דוח דו"ח דוחות מסמכים מחשבון מספרים נתונים טבלה חשבון עמלות שורה ניהול דמי כסף חסכון פנסיה מס העלמות העלמת
צילום: Pixabay

כתב אישום נגד מתווך נדל"ן ועו"ד על עבירות מס של כ-7.5 מיליון שקל

פרקליטות מיסוי וכלכלה הגישה כתב אישום לבית משפט השלום בבאר שבע נגד עו"ד אלון גורן ומתווך הנדל"ן שלמה דהרי, בחשד שבין השנים 2013-2018 ביצעו שורת עבירות מס חמורות במסגרת עסקאות למכירת קרקעות חקלאיות באזור אשקלון; על פי הנטען, השניים פעלו להסתיר הכנסות במיליוני שקלים באמצעות דיווחים כוזבים, חוזים מזויפים וחשבוניות פיקטיביות

רן קידר | (1)
נושאים בכתבה העלמות מס

פרקליטות מיסוי וכלכלה הגישה לבית משפט השלום בבאר שבע כתב אישום חמור נגד עו"ד אלון גורן ומתווך הנדל"ן שלמה דהרי, שבבסיסו  השניים מואשים במכירות עשרות חלקות קרקע חקלאיות באזור אשקלון תוך רישום מחירים פיקטיביים, דיווחים כוזבים והשמטת הכנסות בהיקף של למעלה מ-7.4 מיליון שקל. גורן נאשם בעשרות עבירות מס ובשימוש שיטתי בתחבולה כדי להסתיר את ההכנסות, ואילו דהרי נאשם בסיוע להעלמות ובניסיון להדיח עדים בחקירה.

לפי כתב האישום, בין השנים 2013 ל-2018 עסק עו"ד אלון גורן, המחזיק בזכויות חכירה בעשרות דונמים של קרקע חקלאית באשקלון, במכירת חלקות לעשרות רוכשים פרטיים. שלמה דהרי, מתווך נדל"ן, היה אמון על שיווק הקרקעות, ניהול המשא ומתן והעברת כספי העסקאות. השניים, כך לפי האישום, נהגו לדרוש מהרוכשים לשלם את כספי התמורה במזומן בלבד. לאחר קבלת הכסף, גורן היה עורך חוזי מכר שבהם נרשמו מחירים נמוכים משמעותית מהתמורה האמיתית ששולמה בפועל. חוזים אלה הוגשו לרשויות המס, ובכך נוצר מצג כוזב של מחירי מכירה מופחתים.

השמטת הכנסות בהיקף של כ-7.5 מיליון שקל

מכתב האישום עולה כי גורן השמיט הכנסות מצטברות של לפחות 7,464,200 שקל מהדיווחים לרשויות המס, תוך שימוש עקבי ב"מרמה, עורמה ותחבולה". הוא ביצע 71 עסקאות מכירה כוזבות ו-44 דיווחים כוזבים למיסוי מקרקעין, והוציא 44 חשבוניות מס כוזבות בסכום כולל של למעלה ממיליון שקל.

לגורן מיוחסות שורה של עבירות מס חמורות לפי חוק מיסוי מקרקעין, פקודת מס הכנסה וחוק מע"מ, ובהן: מסירת הצהרות כוזבות במטרה להתחמק ממס; השמטת הכנסות מדוחות שנתיים בכוונה להסתיר רווחים; ניהול פנקסי חשבונות כוזבים; הוצאת חשבוניות מס שלא כדין; שימוש במרמה, עורמה ותחבולה לשם התחמקות ממסים. על פי כתב האישום, המעשים בוצעו "מתוך תכנון מוקדם והתנהלות שיטתית ומתוכננת" שגרמה נזק נרחב לקופת המדינה". 

דהרי מואשם כי שימש "הזרוע המבצעת" של עו"ד גורן, והיה מעורב בהצגת המחירים הכוזבים, העברת כספי המזומן והנעת הרוכשים לחתום על חוזים מזויפים. הוא נאשם ב-44 עבירות של סיוע למסירת הצהרות כוזבות, בהשמטת הכנסות ובסיוע לשימוש במרמה לצורך התחמקות ממס. בנוסף, מיוחסות לו עבירות לפי חוק מס ערך מוסף בגין פעולות שנעשו "במטרה שאדם אחר יתחמק מתשלום מס". 

אם לא די בכך, כתב האישום כולל גם אישום נוסף נגד דהרי בגין הדחה בחקירה. לפי הנטען, לאחר שנחקר ביחידת יהלו"ם של רשות המסים והוזהר שלא ליצור קשר עם המעורבים, הוא פנה לחמישה רוכשי קרקעות וביקש מהם למסור גרסאות שקריות, לפיהן רכשו את הקרקעות במחירים הנמוכים שרשומים בחוזים. כך, לדוגמה, באחת השיחות אמר לרוכש: "מתי שיזמינו אותך תגיד שקנית את הקרקע בעשרת אלפים שקל... כולם אמרו שהם קנו בעשרת אלפים, ואם לא תגיד ככה, תסתבך". במקרים אחרים אף השתמש במספרי טלפון לא מזוהים וניסה לשכנע עדים נוספים “לא להכיר אותו” או “להיצמד למה שכתוב בחוזה”. בכך, על פי הנטען, ניסה לשבש את מהלך החקירה ולמנוע את גילוי האמת. 

כתב האישום מייחס לדהרי גם עבירת מס נוספת משנת 2012, במסגרתה מכר בעצמו קרקע חקלאית שרכש מגורן בסכום של 150 אלף שקל, אך דיווח לרשויות המס כי נמכרה ב-30 אלף שקל בלבד. הוא השמיט 120 אלף שקל מהצהרתו, והוגש נגדו אישום נפרד בגין מסירת הצהרה כוזבת, הכנת חוזה כוזב ושימוש במרמה כדי להתחמק ממס שבח. 

קיראו עוד ב"בארץ"

הפרקליטות שוקלת לבקש מבית המשפט להטיל על השניים עונשי מאסר בפועל, אם יורשעו. כמו כן נמסרה לנאשמים הודעה על זכותם לייצוג באמצעות הסניגוריה הציבורית ולעיון בחומרי החקירה. הפרשה נחקרה בשיתוף פעולה בין יחידת ההונאה של מחוז דרום במשטרת ישראל לבין יחידת יהלו"ם של רשות המסים, ונחשבת לאחת מפרשות המס הגדולות שנחשפו באזור הדרום בשנים האחרונות.

כידוע, כל שקל שאינו מדווח מוביל לתשלום גבוה יותר של מסים של אלו שפועלים כחוק וכן מדווחים. זאת אומרת, העלמות מס למיניהן אינן רק פוגעות במדינה, אלא באזרחי המדינה. 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מס הכנסה 12/11/2025 11:09
    הגב לתגובה זו
    האם ערכו להם שומות מס הכנסה אזרחיות מעמ
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.53%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות