
חברת BigBear הביטחונית מזנקת 11% לאור דוח רבעוני ורכישה משמעותית
מניית BigBear.ai מזנקת ביותר מ-11%, לאור תוצאות טובות מהצפוי לרבעון השלישי והודעה על רכישת פלטפורמת הבינה המלאכותית הביטחונית Ask Sage; החברה, בראשות מי שכיהן כמ״מ של מזכיר ביטחון המולדת בממשל טראמפ, מתבססת בעיקר על חוזים עם הממשלה האמריקאית ומעמיקה
את פעילותה בתחום ההגנה
מניית חברת BigBear.ai BigBear.ai 6.11% מזנקת במסחר יותר מ-11%, לאחר דוחות הרבעון השלישי, שבמסגרתם החברה עקפה את תחזיות האנליסטים לרבעון השלישי של 2025. בנוסף, הודיעה החברה על רכישת Ask Sage, פלטפורמת GenAI ייעודית לסוכנויות ביטחון וממשל.
החברה רשמה הפסד של 0.03 דולר למניה, לעומת תחזיות להפסד כפול כמעט (0.07 דולר). ההכנסות הסתכמו ב-33.1 מיליון דולר, שאמנם הראו ירידה של 20% לעומת השנה שעברה אך היו מעל הציפיות. בנוסף, החברה הציגה רווח נקי של 2.5 מיליון דולר, הרווח
הרבעוני השני בתולדותיה כחברה ציבורית, שעד כה התקשתה לשמור על רווחיות יציבה מאז הנפקתה.
עסקה של רבע מיליארד דולר
כאמור, יחד עם פרסום הדוחות, הודיעה BigBear.ai על רכישת Ask Sage, פלטפורמת GenAI המשמשת מאות ארגונים וסוכנויות ממשל, בעסקה בהיקף של 250 מיליון דולר. Ask Sage, שהוקמה בשנת 2023, מספקת פתרונות בינה מלאכותית עבור מערכות ביטחון, מודיעין והגנת סייבר, ומשרתת כיום למעלה מ-100 אלף משתמשים וכ-16 אלף צוותים ממשלתיים בארה״ב. לדברי מנכ״ל החברה, (שכיהן בעבר כממלא מקום מזכיר ביטחון המולדת (Homeland Security) בממשל טראמפ, המהלך צפוי לשנות את מזן הכוחות בשוק ה-AI הביטחוני: “העסקה עם Ask Sage מרחיבה את השוק שלנו ומחזקת את מעמדנו כספקית מובילה של פתרונות בינה מלאכותית, ראייה ממוחשבת ומערכות שנותנות יתרון בקבלת החלטות עבור מערכות הביטחון הלאומי".
בית
ההשקעות קנטור פיצ'גרלד העלה את מחיר היעד למנייה מ-6 ל-7 דולר, והותירו את ההמלצה על "משקל יתר".
עיכובים בשל השבתת הממשל
לפי הדוחות האחרונים, רוב ההכנסות ההיסטוריות של BigBear.ai נובעות מחוזים עם ממשלת ארצות הברית, ובפרט עם משרד ההגנה, סוכנויות מודיעין וגופים ממשלתיים נוספים. עם זאת, החברה החלה בשנים האחרונות להרחיב את פעילותה גם לשווקים מסחריים, בתחומי ייצור, לוגיסטיקה ושרשרת אספקה ובניסיון להפחית את התלות המוחלטת בממשל הפדרלי.
מנכ"ל החברה, מקאלינן, שנחשב לדמות מוכרת בוושינגטון,
ציין כי החברה רואה ביקוש גובר מצד סוכנויות ביטחון אמריקאיות, גם על רקע תוכנית ההשקעות והמסים החדשה של ממשל טראמפ: “למרות עיכובים שנגרמו בשל השבתת הממשל, אנחנו רואים פוטנציאל משמעותי לעסקאות חדשות בתחומי ביטחון הגבולות וההגנה. אנו מצפים שההזדמנויות הללו יתורגמו
לחוזים חדשים כבר ב-2026.” הקשרים הממשלתיים של מקאלינן, שניהל בעבר את רשות המכס והגבולות (CBP) ומילא את תפקיד מזכיר ביטחון המולדת בפועל, נתפסים כיתרון אסטרטגי, במיוחד בתקופה שבה תקציבי הביטחון בארה״ב ממשיכים לגדול על רקע התחרות הגלובלית בתחום ה-AI והסייבר.
העלייה של החברה מגיעה על רקע מגמה רחבה בשוק: מדד Global X Defense Tech Global X Defense Tech -0.91% עלה בכ-79% מתחילת השנה, בהובלת פלנטיר, שתרמה הזינוק במניות ההגנה וה־AI. המיזוג עם Ask Sage צפוי להעמיק את חדירת BigBear לשוק זה ולהעניק לה יתרון טכנולוגי בזכות אלגוריתמים מתקדמים המאפשרים למערכות ביטחון לעבד מידע ולזהות איומים בזמן אמת.
עם זאת, חלק מהאנליסטים שומרים על גישה זהירה. בחברת H.C. Wainwright שמרו על המלצת Buy עם מחיר יעד של 8 דולר, אך הדגישו כי החברה
עדיין לא הוכיחה יציבות פיננסית: “BigBear.ai נמצאת בצמיחה מואצת, אך תנודתיות תישאר חלק מהתמונה עד שהיקף פעילותה יתרחב ויאזן את התלות בחוזים ממשלתיים בודדים".

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר
ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc -1.05% , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.
הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.
נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ.
כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר
מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.
- השוורים חוזרים: אסיה והחוזים בוול סטריט בעליות
- שוק הקריפטו תחת לחץ: הביטקוין בדרך ל-100 אלף דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.
מחשוב קוונטי גטי תמונותריגטי הציגה הפסד נמוך מהצפוי - אבל ההוצאות ממשיכות לגדול והמניה נופלת ב־8%
חברת המחשוב הקוונטי רשמה הפסד של 3 סנט למניה לעומת צפי ל־5 סנט, אך ההכנסות היו נמוכות מהתחזיות; שיתוף פעולה עם אנבידיה והזמנות חדשות למחשבי Novera לא הצליחו להרגיע את החשש מתלות במימון ממשלתי והפסדים מתמשכים
ריגטי קומפיוטינג Rigetti Computing -7.94% , אחת החברות הבולטות בעולם המחשוב הקוונטי, הציגה ברבעון השלישי תוצאות טובות מהתחזיות, אך בשוק לא מיהרו להתרגש. החברה אמנם הפסידה פחות מהצפוי, אך ההכנסות היו נמוכות מהתחזית, והמשקיעים עדיין לא רואים מסלול ברור לרווחיות. המניה נופלת ב-8%.
ברבעון שהסתיים בספטמבר רשמה ריגטי הפסד מתואם של 3 סנט למניה, לעומת צפי להפסד של 5 סנט. ההכנסות עמדו על 1.9 מיליון דולר, בעוד האנליסטים ציפו ל־2.2 מיליון דולר. מדובר בשיפור מסוים לעומת ביצועי השנה שעברה, אך עדיין מדובר במספרים קטנים יחסית לשווי השוק וההייפ סביב החברה. המנכ"ל סובוד קולקרני ניסה לשדר אופטימיות. הוא אמר כי ריגטי נהנית מביקוש גובר למערכות קוונטיות המותקנות באתרי הלקוחות, ולא נגישות רק דרך הענן וכן ממגוון שיתופי פעולה חדשים שמטרתם להעמיק את המחקר והפיתוח. לדבריו, החיבור בין טכנולוגיות בינה מלאכותית למחשוב קוונטי מתחיל לקרום עור וגידים.
אחת ההכרזות הבולטות של החברה נגעה לשיתוף פעולה עם ענקית השבבים אנבידיה, במסגרת פלטפורמת NVQLink - יוזמה פתוחה שמטרתה לאפשר אינטגרציה בין מחשבים קוונטיים למחשבי־על מבוססי בינה מלאכותית. קולקרני הדגיש כי זהו כיוון מרכזי לעתיד התחום, ושהשילוב בין שתי הטכנולוגיות עשוי להאיץ את המעבר ממחקר בסיסי לשימושים מסחריים.
אבל מאחורי ההצהרות, המספרים מספרים סיפור פחות אחר. ההפסד התפעולי של ריגטי גדל ל־20.5 מיליון דולר, לעומת 19.9 מיליון דולר ברבעון הקודם ו־17.3 מיליון דולר באותה תקופה אשתקד. כלומר, גם אם ההפסד למניה הצטמצם, הוצאות החברה ממשיכות לעלות. התחזיות לשנה כולה מצביעות על הפסד צפוי של 29 סנט למניה והכנסות של 8.1 מיליון דולר, שיפור קל לעומת 2024, אז רשמה הפסד של 36 סנט למניה והכנסות של 10.8 מיליון דולר.
- מניות הקוונטים טסו באלפי אחוזים - הרווחים עדיין רחוקים
- חברות המחשוב הקוונטי מדווחות - ההכנסות מזנקות, ההפסדים עצומים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מיקוד מחקרי מובהק
ריגטי בולטת בין חברות המחשוב הקוונטי בכך שהיא שומרת על מיקוד מחקרי מובהק, ולא מנסה למכור חזון מסחרי רחב מדי. חלק ניכר מהכנסותיה מגיע מחוזים ממשלתיים, בעיקר מארצות הברית. מוקדם יותר השנה חתמה החברה על חוזה של 5.8 מיליון דולר עם מעבדת חיל האוויר האמריקאי, לפיתוח רשת קוונטית שתאפשר תקשורת מאובטחת בין מחשבים קוונטיים מרוחקים. ההישענות על המגזר הציבורי מספקת לריגטי יציבות, אך גם יוצרת תלות מסוימת. בשבוע שעבר הוריד בית ההשקעות B. Riley את המלצתו למניה מ"קנייה" ל"נייטרלי", בטענה שעיכובים אפשריים בתקציבים הפדרליים עלולים לפגוע בקצב החוזים ובתזרים החברה. החשש נוגע לכך שהמימון הממשלתי הוא מנוע הצמיחה המרכזי שלה, והאטה שם עלולה לגרור השפעה מיידית.
