מנכלית טריפ.קום ג׳יין סאן. קרדיט: ויקישיתוף
מנכלית טריפ.קום ג׳יין סאן. קרדיט: ויקישיתוף

החג מתקרב והרגולטור לוחץ: טריפ.קום נחקרת והמניה צונחת

כמעט 20% נמחקו ממניית טריפ.קום בהונג קונג אחרי פתיחת בדיקה בחשד לניצול כוח שוק, בענף מדברים על חוזי בלעדיות מול ספקים ועל עמלות שמתנפחות, ובדיוק כשמספרי הנסיעות של הסינים בדרך למעלה לקראת 2026, הרגולטור מזכיר מי קובע את הגבולות

ליאור דנקנר |

כמעט 20% נמחקו ממניית טריפ.קום Trip.com Group -17.05%   במסחר בהונג קונג ביום רביעי, 14 בינואר, והיא התגלגלה לתחתית מדד האנג סנג, במהלך החד ביותר שלה שם מאז שנרשמה למסחר באפריל 2021. הלחץ הגיע אחרי ירידה חדה עוד קודם לכן בוול סטריט, שם המניה איבדה כ-17% ביום שלישי, וכעת היא נסחרת סביב 63 דולר למניה. 

בשבוע האחרון המניה ירדה כ-12.7%, ובמבט חודשי היא כבר בירידה של כ-12.1%. בראייה של 12 חודשים התמונה מתונה יותר עם ירידה של כ-3.4%, אבל זה לא הנתון שמכתיב את המסחר עכשיו. עבור חברה בשווי שוק של כ-41 מיליארד דולר, עצם הכניסה לסיפור רגולטורי מספיקה כדי להזיז את התמחור, כשהשוק מתמחר מראש את האפשרות לשינוי בכללי המשחק.

הבדיקה נפתחה על ידי רשות הפיקוח הסינית לשוק ולתחרות, בחשד לניצול מעמד דומיננטי ופרקטיקות מונופוליסטיות. ההודעה הייתה קצרה ולא נכנסה לסעיפים או לדוגמאות מהשטח, אבל בשוק המקומי גם זה מספיק כדי להעלות את רמת הסיכון. ברגע שהרגולטור מסמן פלטפורמה גדולה, המשקיעים לא מחכים לפרטים ומסתכלים ישר על השורה התחתונה, האם המודל העסקי יוכל להמשיך לעבוד באותם תנאים.

טריפ.קום הודיעה שתשתף פעולה עם הבדיקה והבהירה שהפעילות השוטפת נמשכת כסדרה. במקביל, עיני השוק מופנות ליחסים שלה עם ספקים מקומיים, שם נקבעים בפועל תנאי העבודה וגובה העמלות, והם שיכריעו אם המודל הנוכחי יוכל להמשיך לפעול בלי שינוי.


כשפלטפורמה נהיית הדלת הראשית לתיירות

טריפ.קום היא אחת מפלטפורמות התיירות המקוונות הגדולות באסיה לפי שווי שוק, עם פעילות שחוצה גבולות ומותגים שמוכרים גם מחוץ לסין. לחברה יש גם החזקות והשקעות בגופים כמו סקייסקאנר הבריטית ובחברת התיירות ההודית מייקמיי טריפ — מה שמוסיף עוד שכבה של רגישות, כי כל אירוע רגולטורי בסין משפיע על התמחור והסנטימנט סביב הקבוצה כולה.

בשנים האחרונות הצטברו בענף התיירות המקומי טענות על הסכמי בלעדיות מול ספקים כמו מלונות, אטרקציות וספקי תיירות אזוריים, שמגבילים את היכולת שלהם לעבוד במקביל עם פלטפורמות מתחרות. ברגע שספק תלוי בפלטפורמה אחת, מאזן הכוחות במשא ומתן משתנה, והדיון זז לשאלות של גובה העמלות ואופן ההתנהלות שלהן לאחר חתימת ההסכם.

עמלות הן הליבה הכלכלית של תחום התיירות המקוונת, ומשם נגזרת הרווחיות של הפלטפורמות הגדולות. הלחץ להעלות אותן מופיע בדרך כלל דווקא אצל ספקים עם מעט חלופות ויכולת מיקוח מוגבלת. בתוך המציאות הזו החשד הרגולטורי מקבל משקל מעשי, כי הוא נוגע באופן שבו נקבעים התנאים בין הפלטפורמה לבין מי שמספק את השירות עצמו, ולא רק בפרשנות משפטית יבשה.

קיראו עוד ב"גלובל"


בין קנס חד פעמי לשינוי כללי המשחק

בשוק ההון ההבחנה הראשונה שנעשית היא בין פגיעה נקודתית לפגיעה מתמשכת. קנס גדול הוא אירוע חד פעמי שאפשר להכניס למודל ולסגור איתו חשבון. לעומת זאת, שינוי בהתנהלות כמו הגבלות על בלעדיות, חובת שקיפות גבוהה יותר מול ספקים, או התאמות בדרך הצגת מחירים ושירותים נלווים, משפיע לאורך זמן ויכול ללוות את הדוחות רבעון אחרי רבעון.

בשנים האחרונות נצבר בסין רקע רגולטורי שמלווה כל חקירה מסוג זה מאחר והיו כבר מקרים מתוקשרים שבהם חברות פלטפורמה נדרשו לשלם מחיר כבד על פרקטיקות שנתפסו כמונופוליסטיות, כשהדוגמה הבולטת היא הקנס שהוטל על עליבאבא ב-2021 בהיקף של 18.2 מיליארד יואן. על רקע כזה, פתיחה של בדיקה נוספת מפעילה אצל המשקיעים רפלקס כמעט אוטומטי, עדכון מהיר של ההנחות והבנה שהכללים בענף יכולים להשתנות גם בלי להמתין לסיום ההליך.

בשנת 2017 טריפ.קום כבר נתקלה בהתערבות רגולטורית סביב אופן הצגת עסקאות לצרכנים, לאחר שנקנסה בגין צירוף שירותים נלווים בתשלום. מדובר בפרקטיקה שמוכרת לצרכנים כהתייקרות של עסקה דרך תוספות שלא תמיד בולטות בשלב הבחירה. הרקע הזה הופך כל בדיקה חדשה לפחות מנותקת מהעבר, ויותר ככזו שעלולה להתגלגל מעבר לאירוע נקודתי.


בייג’ינג רוצה אנשים שיטוסו אבל לא רוצה פלטפורמה אחת שמכתיבה מחיר

תחזיות לשנים הקרובות מצביעות על עלייה חדה במספר הנסיעות החוצות גבולות של תושבי סין, עם הערכה של 165 עד 175 מיליון נסיעות ב-2026, לעומת כ-155 מיליון בשנה שלפניה. המשמעות מתורגמת ישירות לפעילות כלכלית רחבה יותר, החל מגידול במספר הטיסות והזמנות המלונות ועד להתרחבות של הוצאות נלוות כמו תשלומים בחו"ל, ביטוחי נסיעות ותחבורה מקומית ביעדים עצמם.

בתוך סין עצמה הנתונים כבר מצביעים על התאוששות בביקושים. בחופשת ראש השנה הסיני של 2025 נרשמו 501 מיליון נסיעות פנים, עלייה של 5.9% לעומת השנה שלפניה. במקביל ההוצאה הכוללת של תיירים מקומיים בתקופה הזו חצתה 677 מיליארד יואן, עלייה של 7%. מספרים כאלה, שמתרכזים בחלון קצר, מסבירים למה התיירות נתפסת בבייג'ינג כמנוע שמזיז צריכה ומייצר תזרים לענפים רבים בבת אחת.

במקביל לעלייה בביקושים, המדינה גם מנסה לשלוט באיך הכסף מתחלק בתוך הענף. כשיותר סינים נוסעים ומוציאים, בייג'ינג רוצה לראות את הערך נשאר אצל מלונות, אתרים, חברות תעופה וספקים מקומיים, ולא מתרכז בעיקר בעמלות של מתווך דיגיטלי אחד שמחזיק בגישה לקהל. מבחינה מאקרו-כלכלית זה איזון עדין, לעודד צריכה ולחזק פעילות עסקית, בלי לאפשר לפלטפורמה דומיננטית להפוך לשער שמכתיב מחירים ותנאים לכל מי שתלוי בה.


תשעה ימי חופש, לחץ על מחירים, ועין רגולטורית על כל קליק

חופשת ראש השנה הסיני ב-2026 נקבעה ל-15 עד 23 בפברואר והיא נמשכת תשעה ימי חופש, עם ימי עבודה חלופיים מסביב כדי לסגור את הרצף. זה חלון זמן שבו נפחי ההזמנות קופצים, התחרות בין הפלטפורמות מתחדדת, וכל שינוי קטן בתמחור או באופן הצגת דילים מורגש לצרכן מיד בכיס.

לתוך התקופה הזאת נכנסת עכשיו חקירה רגולטורית והיא יוצרת סביבה צפופה. מצד אחד יש ביקוש גבוה שמושך את הענף קדימה, ומצד שני יש סיכון רגולטורי שמכריח את הפלטפורמה לעבוד תחת זכוכית מגדלת ולשמור על הכללים בזמן אמת. ספקים מקומיים, במיוחד הקטנים יותר, נשארים באמצע כשהם רוצים לנצל את גל הביקושים אבל לא תמיד יש להם כוח להתמקח על עמלות או על תנאי חשיפה.

ירידה חדה במניה ביום אחד מתורגמת בשוק ההון מיד לאי-ודאות ולא רק לרעש תקשורתי. ההבדל מבחינת המשקיעים הוא בין חקירה שנשארת נקודתית ומסתיימת בקנס או בהתחייבויות מוגבלות, לבין תהליך שמוביל לשינוי עומק ביחסים עם ספקים ובמבנה ההסכמים. בתוך זה טריפ.קום ממשיכה לפעול עם אותו מוצר ואותו ביקוש, אך תחת סימן שאלה רגולטורי שמרחף מעל הדרך שבה היא מייצרת את הרווח.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה