
טראמפ חותם על מכס 25%: אנבידיה ו-AMD בקו האש הראשון
צווים נשיאותיים מטילים מכס על שבבי AI במסלול לאסיה, מסמנים הקשחה מול סין ומניחים תשתית רגולטורית למהלכים עתידיים במינרלים קריטיים, וההשפעה כבר מתחילה לחלחל לשוק
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ חתם על שני צווים נשיאותיים שמשרטטים קו סחר חדש סביב שבבים ומינרלים. הצו הראשון מטיל מכס של 25% על תת-קטגוריה צרה של מוליכים למחצה שנכנסים לארה"ב ללא שימוש מקומי ואז מיוצאים למדינה אחרת - מסלול שמוכר כטרנשיפינג. בפועל זה כלי שמאפשר לו להקשיח את האכיפה על נקודות מעבר בשרשרת האספקה בלי לפתוח חזית מול כל ענף השבבים, והוא מכוון בעיקר לשבבי בינה מלאכותית מתקדמים כמו H200 של אנבידיה ו-MI325X של AMD. הצו השני עוסק במינרלים קריטיים ומניח תשתית רגולטורית לצעדי סחר עתידיים בתחום.
חברות כמו אנבידיה NVIDIA Corp. -1.44% ו-AMD Advanced Micro Devices 1.19% , שמוכרות שבבי AI מתקדמים לשווקים רגישים כמו סין במסלולים שעוברים דרך ארה"ב, נפגעות ראשונות. הצעד מעלה את הסיכון הרגולטורי סביב מכירות כאלה, גם כשהעסקאות נראות טכנית חוקיות, כי הוא תופר מכס על נקודת המעבר בשרשרת האספקה. הצו גם מעגן משפטית התחייבות מדצמבר שלפיה אנבידיה תשלם 25% ממכירות H200 לסין. בפועל נוצר מנגנון שמאפשר פעילות מוגבלת מול סין, אבל גובה עליה מס דרך המכס ובמקביל מדגיש שהמהלך מכוון לנישה ספציפית ולא לכל שוק השבבים.
סעיף ביטחוני עם שיניים משפטיות
המכס הוטל תחת סעיף 232 בחוק הסחר, המאפשר צעדים על בסיס ביטחון לאומי. סעיף זה עמיד יותר משפטית ממנגנוני חירום אחרים, והשוק מצפה שיעבור בדיקות בבית המשפט העליון ללא פגע. הצו משאיר אפשרות להרחבה על שבבים רחבים יותר אחרי סיום מגעי סחר.
חברות שישקיעו בייצור שבבים בארה"ב או בבניית שרשרת אספקה מקומית צפויות לקבל הקלות, כך שהמכסים מגיעים לצד תמריצים תעשייתיים ולא רק כענישה סחרית. זה משתלב עם מהלכים קודמים שבהם ארה"ב הטילה מכסים דומים על אלומיניום וחלקי רכב, ובאפריל נפתחו גם חקירות בתחום השבבים. בוול סטריט מתייחסים לזה כתחילתו של מתווה ארוך טווח שמוסיף שכבת אי-ודאות לחברות בינלאומיות.
- נעילה שלילית בוול-סטריט; מאנדיי נפלה ב-6%, צים קפצה ב-5%
- העליות באנבידיה נגמרו? האנליסט שמזהיר: ענקית השבבים הפכה ל“השקעה משעממת”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זירת הלחץ הבאה בשרשרת האספקה
הצו השני לא מטיל בשלב הזה מכסים על מינרלים קריטיים, אלא מקים מסגרת רגולטורית שתאפשר צעדים בהמשך. ארה"ב תלויה ביבוא ב-100% של 12 מינרלים כמו גליום ולנתן, וביותר מ-50% של 29 נוספים כמו ליתיום ונוביום. במקביל, סין שולטת בכרייה, בזיקוק ובעיבוד של יסודות נדירים, וכך היא מחזיקה מנוף משמעותי בשיחות הסחר.
במקום מכס חד-צדדי, משרד האוצר ניהל פגישות עם צרפת, אוסטרליה, דרום קוריאה ובריטניה לבניית רשת אספקה חלופית. המהלך משדר שיתוף פעולה עם בעלות ברית, אך גם סימן שהתחום נשאר ביטחוני-כלכלי. אם לא יימצאו חלופות, מכסים עשויים להגיע.
מניות אנבידיה ו-AMD הגיבו בירידה זמנית אחרי ההודעה, אבל התנועה הראשונית הייתה מתונה יחסית. מה שנכנס כאן לתמונה הוא התבנית עצמה, שבה מגבלות ביטחוניות מתחברות למכסים סקטוריאליים ולתמריצים להשקעות מקומיות, במקום מהלך גורף אחד. בוול סטריט מתמחרים כבר את האפשרות שהמסגרת תורחב גם לשבבים נוספים, עם חריגים שייקלו על ייצור שמבוסס בארה"ב.
- סין מפחיתה ריבית כדי לעודד אשראי ולתמוך בצמיחה הכלכלית
- המניה שזינקה 436% ואיך זה קשור לפולימרקט?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המניה שזינקה 1,500% בשנה ולמה היא מוסיפה היום 23%
חוק ה-CHIPS כבר מכוון להזרמת 52 מיליארד דולר לעידוד השקעות בייצור שבבים מקומי, והצווים משתלבים בקו הזה דרך שילוב של לחץ סחרי ותמריצים להקמת יכולת בתוך ארה"ב. מול סין, המטרה היא להקשיח את הכללים בלי לייצר שבר מיידי בשרשראות האספקה, ולכן נבנית מסגרת שמעלה עלויות וסיכוני ציות רק במקומות מסוימים. זה מוסיף לחברות שכבת תמחור של פרמיית רגולציה ומגדיל את ההסתברות שמנגנונים דומים יורחבו לקטגוריות נוספות, בהתאם להתפתחויות במגעי הסחר ולהכרעות משפטיות.