רשות שוק ההון דורשת כ-30 מיליון שקל נוספים: המאבק בהונאות פיננסיות מתעצם

רשות שוק ההון מבקשת תוספת של כ-30 מיליון שקל לתקציבה ל-2026, בעיקר לרכיבים שאינם שכר. כשמסתכלים על היחס היבש זה נראה כמעט אבסורדי, תקציב כולל של כ-154 מיליון שקל בשנה מול פיקוח על נכסים בהיקף של כ-3 טריליון שקל, ובשוק שמייצר עוד ועוד נקודות תורפה להונאות ולשיווק אגרסיבי. הבקשה עלתה בדיונים בוועדה לביקורת המדינה בכנסת. רשות שוק ההון היא הרגולטור הכי חלש גם כי התקציב שלו הכי נמוך, אבל גם כי הוא לא עושה את העבודה. הוא נותן לחברות הביטוח להרוויח על חשבוננו סכומים עודפים, הוא לא בולם תחרות, בודק מחירים בזמן אמת. הוא נותן לגופים המוסדיים לשחק ולזייף" תשואות לציבור. יש המון חורים בגבינה של רשות שוק ההון, וזה לא רק בגלל תקציב. 

הרשות אומרת שהכסף מיועד לביקורות ואכיפה, מאבק בהון שחור, הסברה לציבור והיערכות לחירום, עם יותר נוכחות בשטח וכלים דיגיטליים לניטור וטיפול בהונאות. הוועדה דרשה גם חיזוק בקמפיינים נגד הונאות פיננסיות וסייבר, בעיקר כאלה שפועלות דרך שיווק שמבטיח תשואות גבוהות או עסקאות מהירות.

בשנה האחרונה הונאות ההשקעה זזו למקומות שבהם הכי קל להיראות לגיטימיים, מודעות ממומנות ברשתות חברתיות, קבוצות ווטסאפ ואתרים שנראים כמו גוף פיננסי אמיתי, לפעמים גם עם שימוש ביכולות AI שמקשות להבחין בין אמת לפייק. זה הופך את המשחק למהיר וחוצה גבולות, כסף זז בלחיצת כפתור והעקבות נעלמות מהר, ובדיוק בגלל זה פיקוח ידני ובדיקות בדיעבד לא מספיקים. כשזה המגרש, ההסברה לציבור וכלי ניטור דיגיטליים הם לא סעיף תקציבי נחמד, אלא תשתית בסיסית.

קנסות כבדים לחברות שפועלות ללא רישיון

לאחרונה הוטל קנס של 2.3 מיליון שקל על אלמוג פתרונות פיננסים, שפעלה ללא רישיון והציעה משיכת כספי פנסיה מוקדמת תמורת עמלה של 20%. באוגוסט הוטל קנס של 5.5 מיליון שקל על י.פ פיננסים על פעילות דומה. הסיפור כאן הוא לא רק עוד שני שמות ברשימת קנסות, אלא תופעה שחוזרת בתקופות של יוקר מחיה ולחץ תזרימי, כשפתרונות מיידיים נדחפים לאנשים דרך שיווק אגרסיבי. בעסקאות כאלה הפגיעה היא כפולה, קודם כל העמלה הגבוהה ואז גם חשיפה למס של 35% על משיכה מוקדמת.

• פשיטה ארצית על נותני שירותים פיננסיים שפעלו ללא רישיון
• קנס חריג: 2.3 מיליון ש' נגבו מעוסק ללא רישיון ייעוץ פנסיוני
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בחודש שעבר הפניקס וביטוח ישיר קיבלו קנס של 125 אלף שקל כל אחת על אי העברת מידע מלא על פרמיות ביטוחי רכב, וזה מזכיר שהפיקוח לא נגמר אצל השחקנים הקטנים. דוח פניות הציבור מצביע על עלייה של 10% בפניות ב-2024, ורובן נגד חברות ביטוח, כלומר הלחץ מגיע מלמטה, מהלקוחות עצמם, ולא רק מבדיקות יזומות. הרשות החזירה כ-20 מיליון שקל למבוטחים דרך התערבויות, אבל עם כוח אדם של כ-200 עובדים בלבד, קשה להגביר את הקצב.

פערי תקציב עצומים מול רגולטורים אחרים

הרשות מפקחת על חברות ביטוח, בתי השקעות, קרנות פנסיה, קופות גמל ואשראי חוץ בנקאי. למרות זאת, תקציבה נמוך משמעותית מגופים דומים. רשות ניירות ערך פועלת עם כ-230 מיליון שקל ב-2025, ועשויה להגיע ל-256 מיליון השנה. בנק ישראל בתקציב של 1.3 מיליארד שקל.

רשות ניירות ערך גובה כ-200 מיליון שקל בשנה באגרות, בעוד שרשות שוק ההון גבתה עד כה כ-20 מיליון שקל בלבד, בעיקר מסוכנויות ביטוח. האוצר קידם העלאה לאגרות של יותר מ-100 מיליון שקל בשנה, אבל זה עדיין לא בתוקף, ובינתיים זה חלק מהסיפור של הפערים. גם בשכר רואים את זה בבירור: דוח מבקר המדינה מציין שהשכר הממוצע ברשות ני"ע ובבנק ישראל כפול מזה ברשות שוק ההון.

• Pai-Pay הגישה בקשה להנפקת כרטיס אשראי רביעי בישראל
• 100 מיליון שקל: התביעה החדשה בפרשת סלייס נגד מארגני "הקרנות האדומות"
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• "שלום, אנחנו ממוקד האבטחה של הבנק, זיהינו עסקה חשודה" - אם...

בפרשת סלייס, כ-850 מיליון שקל של כ-7,000 חוסכים נעלמו בקופות גמל בניהול אישי, אחרי ניודים לאפיקים בחו"ל דרך קרנות מפוקפקות. הרשות עצרה את זה אחרי תלונות ראשונות, אבל המקרה הזה מראה כמה קשה לתפוס בזמן אמת מה קורה כשכסף זז מהר, בין מסלולים, גופים ומדינות. תוספת תקציב יכולה לאפשר בניית כלי ניטור מתקדמים יותר.

הרשות אינה תאגיד סטטוטורי, והאוצר שולט בתקציב שלה, כך שהתוספת תלויה במסגרת תקציב המדינה ל-2026 ובמגבלות פוליטיות. הכסף, אם יגיע, מיועד להגביר ביקורות שטח, לחזק כלים נגד הונאות סייבר ולהרחיב את המאבק בהון שחור. בלי התוספת, הרשות תמשיך לפעול עם פערים גדולים ביחס להיקף נכסי הציבור שעליהם היא מפקחת.