צילום: דאלי אי

סיטיגרופ מזהירה: תקרת ריבית של 10% בכרטיסי אשראי עלולה לצמצם אשראי ולהאט צמיחה

יוזמת טראמפ לתקרת ריבית ובחינה מחודשת של עמלות סליקה מציבה איום כפול על מודל כרטיסי האשראי, עם השלכות אפשריות על רווחיות הבנקים, היצע האשראי והצריכה הפרטית בארה"ב

אדיר בן עמי | 14/01/2026 18:33

נושאים בכתבה כרטיסי אשראי סיטיגרופ

שוק כרטיסי האשראי בארה"ב, שמגלגל הוצאות שנתיות של כ-5 טריליון דולר והכנסות ריבית של למעלה מ-130 מיליארד דולר, ניצב בפני שינוי רגולטורי משמעותי. דונלד טראמפ הצהיר על כוונה להטיל תקרת ריבית של 10% עד 20 בינואר 2025, מהלך שסיטיגרופ Citi Inc -4.53% מגדירה כסיכון גבוה להיצע האשראי ולצריכה הפרטית.

המהלך של טראמפ משלב תקרת ריבית עם בדיקה מחודשת של עמלות סליקה, שמהוות כ-2-3% מערך עסקה. עמלות אלה מייצרות לבנקים הכנסות של כ-100 מיליארד דולר בשנה, והפחתתן תפגע ברווחיות לצד תקרת הריבית. סיטיגרופ, שמנהלת תיק כרטיסי אשראי בשווי 150 מיליארד דולר, מציינת כי שני הצעדים נתפסים בשוק כחבילה שמאיימת על מודל העסקים. ריבית נוכחית של 20-25% בקרב לקוחות סאב-פריים משקפת הפסדים פוטנציאליים של 4-5% מאי-פירעון, ותקרה של 10% תקטין תשואה נטו מתחת לרמת הסיכון.

בנקים גדולים נוספים, כמו ג'יי.פי. מורגן שמפעילה כרטיסים בהיקף של 200 מיליארד דולר, מביעים נכונות לשיתוף פעולה ביוקר מחיה אך מתנגדים להגבלה גורפת. הם טוענים כי תקרה כזו תאלץ העלאת עמלות שירות או הקשחת קריטריונים, מה שיצמצם אשראי בשוק שמספק כ-1.1 טריליון דולר נכסים צרכניים.

ריבית בכרטיסי אשראי נקבעת לפי דירוג אשראי, עם ממוצע של 15% ללקוחות פריים ו-28% לסאב-פריים. תקרה אחידה של 10% מתעלמת מהבדלים אלה, ומקטינה מרווחים לרמה של 5-6% מעל עלויות המימון הבנקאיות. בפועל, בנקים יצמצמו מתן אשראי ללווים חלשים, שמהווים 20% משוק הכרטיסים ומממנים הוצאות שוטפות בהיקף של 300 מיליארד דולר בשנה.

נתונים היסטוריים תומכים בכך: בשנות ה-80, תקרות ריבית מדינתיות בארה"ב גרמו לצניחה של 30% בהיצע אשראי צרכני. כיום, עם אינפלציה מתונה וריבית בסיסית של 4.5-5%, תקרה תיצור נתק בין מחירי השוק להלוואות מתגלגלות, ותגביר הפסדים אם שיעורי אי-פירעון יעלו מעל 3% הנוכחיים.

מעבר להכנסות חלופיות ומסגרות נמוכות יותר

תחת תקרה, הבנקים ישנו מודלים: הורדת תגמולים כמו נקודות או החזרי כסף, שהם 5-10% מערך עסקאות, והעברת עלויות לעמלות שנתיות או קנסות איחור. סיטיגרופ צופה ירידה של 20-30% בהכנסות מריבית, שמהווה 60% מרווחי כרטיסים, ותדחוף גיוס הון יקר יותר מאג"ח או פיקדונות. זה יעלה הוצאות תפעוליות ויפגע בתשואה על ההון, שכיום עומדת על 15-20% במגזר.

צרכנים יושפעו גם כן: מסגרות אשראי ממוצעות של 8,000 דולר עלולות לצנוח ב-25% בקרב סאב-פריים, ולהגביל צריכה של מוצרים יומיומיים כמו מזון ומחזות חוב. המציאות החדשה תכלול הקשחת תנאי קבלה לכרטיסים, עלייה בדרישות הבטחונות ופחות גמישות בהחזרים.

קיראו עוד ב"גלובל"

אשראי כרטיסים מניע 25% מצריכה פרטית בארה"ב, שמהווה 70% מהתמ"ג. צמצום היצע של 10-15% יפגע בהכנסות עסקים קמעונאיים וישפיע על מדדים כמו S&P 500, ש-30% ממנו קשור לצריכה. בסיטיגרופ מעריכים האטה של 0.5% בצמיחה ב-2025, במיוחד אם עמלות סליקה יקוצצו ב-20%, מה שיצמצם השקעות בשיווק.

תרחיש גרוע יותר: עלייה באי-פירעון ל-5%, שתגרום להפסדים של 50 מיליארד דולר לבנקים ותעלה עלויות מימון כלכליות. זה יתגלגל להלוואות יקרות יותר לעסקים ולחיסכון נמוך יותר במשקי בית.

העימות בין הממשל לבנקים

ה-CFPB, הרגולטור הפיננסי, בוחן כבר עמלות סליקה ויכול להאיץ מהלכים נגד "תמחור סיכון מופרז". בנקים מגיבים בגיוס לוביסטים ובחיפוש פשרות, כמו תקרות גמישות לפי דירוג. שוק המניות כבר מגיב: מניית סיטיגרופ ירדה ב-2% מאז ההצהרה, בעוד מדד הבנקים XBKS נסוג ב-1.5%.

העימות הפוליטי־כלכלי צפוי להחריף בתקופה הקרובה, על רקע לחץ גובר מצד ארגוני צרכנים לקידום תקרת הריבית, מול התנגדות נחרצת של המערכת הבנקאית והלובי הפיננסי. הדיון משקף מתח מבני בין הרצון להקל על משקי הבית לבין הצורך לשמר מודל תמחור סיכון ויציבות פיננסית, כאשר אופי הפשרה שתתגבש צפוי להשפיע באופן מהותי על מבנה ושיעור האשראי הצרכני בארה"ב.

תוצאות מעורבות לסיטיגרופ

העימות סביב תקרת הריבית מתרחש בזמן רגיש עבור סיטיגרופ, שדיווחה על תוצאות רבעוניות מעורבות: הרווח למניה אמנם עקף את התחזיות, אך ההכנסות פספסו את ציפיות השוק. ההכנסות ברבעון הרביעי הסתכמו ב־19.87 מיליארד דולר, נמוך מקונצנזוס של 20.53 מיליארד,בין היתר בשל הפסדים חד־פעמיים הקשורים ליציאה מרוסיה ועלייה בהוצאות התפעול. הרווח הנקי ירד ב־13% ל־2.5 מיליארד דולר, כאשר מחיקה של 1.1 מיליארד דולר לאחר מס בגין מכירת הפעילות ברוסיה פגעה בשורה התחתונה.

למרות זאת, הפעילות הבנקאית הליבה מציגה תמונה מורכבת יותר: ההכנסות מריבית נטו עלו ב־14%, בעיקר בזכות חוזקה בשירותים פיננסיים, בנקאות אישית בארה"ב ושווקים, אך מנגד הכנסות שאינן מריבית צנחו ב־27%. העלייה בהוצאות דחפה את יחס היעילות ל־69.6%, ורמת התשואה על ההון המוחשי ירדה ל־5.1% בלבד – נתון שממחיש עד כמה רגיש מודל הרווחיות של הבנק ללחצים רגולטוריים נוספים.

ההכנסות מכרטיסים ממותגים עלו ב־5% ל־2.95 מיליארד דולר, אך במקביל עלות האשראי עלתה ל־2.2 מיליארד דולר, בעיקר בשל הפסדי אשראי בכרטיסים בארה"ב. הנהלת הבנק מבהירה כי אמנם נושא יוקר המחיה חשוב, אך תקרת ריבית תוביל לצמצום היצע האשראי ולפגיעה רחבה בכלכלה, עמדה שמתיישבת עם הנתונים שכבר מצביעים על שחיקה באיכות האשראי.

סיטיגרופ צופה לשנת 2026 שיעורי הפסד (NCL) של 3.5%–4% בכרטיסים ממותגים ו־5.75%–6.25% בשירותי קמעונאות, רמות שממחישות כי גם ללא תקרה, הסיכון במגזר גבוה. תקרת ריבית קשיחה, לטענת ההנהלה, תנתק לחלוטין בין תמחור סיכון למציאות המאקרו.

צעדי ההתייעלות

סיטיגרופ מאיצה צעדי התייעלות, כאשר הבנק צפוי לקצץ כ־1,000 משרות כבר השבוע, כחלק מתוכנית רחבה לצמצום כ־20 אלף עובדים עד סוף 2026. כוח האדם, שעמד על כ־227 אלף עובדים, צפוי לרדת לכ־180 אלף. במקביל, הבנק החזיר מעל 17 מיליארד דולר לבעלי המניות ב־2025, מתוכם 13 מיליארד ברכישות עצמיות – מהלך שמדגיש את המתח בין תגמול משקיעים לבין עמידה בלחצים רגולטוריים והון.

הנהלת סיטיגרופ מדגישה כי הצרכן האמריקאי נותר יציב, עם עלייה של 5% בהוצאות לקוחות כרטיסי האשראי, וכי שוק המיזוגים והרכישות שומר על מומנטום, כולל עסקאות ענק בצנרת. עם זאת, דווקא החוסן היחסי של הכלכלה מחזק את טענת הבנקים כי רגולציה אגרסיבית כעת עלולה לפגוע במערכת שעודנה מתמודדת עם סיכונים גיאופוליטיים, הפסדי אשראי ועלויות הון גבוהות.

במובן זה, המאבק על תקרת הריבית נוגע ישירות ליכולת של בנקים כמו סיטיגרופ לשמר רווחיות, לנהל סיכון ולהמשיך לספק אשראי בהיקפים רחבים ומחדד את השאלה האם פתרון רגולטורי אחיד אכן יקל על הצרכנים, או דווקא יכביד עליהם בטווח הבינוני.