אזהרות בשרשרת בתדיראן: יעד 2026 שוב נחתך אבל השוק ציפה שיירד יותר והמניה עולה

תדיראן תדיראן גרופ 5.43%   נסחרת היום באווירה חיובית, למרות עדכון שמוריד משמעותית את יעד ההכנסות לשנת 2026. שווי השוק של החברה עומד על כ-1.42 מיליארד שקל, אחרי ירידה של כמעט 46% ב-12 החודשים האחרונים ועלייה של כמעט 18% מתחילת החודש, כך שהתגובה במסחר בולטת דווקא משום שהשוק ציפה לתחזית מאכזבת יותר. 

תדיראן מורידה את יעד ההכנסות ל-2026 ל-2.2-2.3 מיליארד שקל, אחרי יעד קודם של 2.5 מיליארד, ומכוונת לכ-1.25 מיליארד שקל ממגזר האנרגיה ולכ-1.05 מיליארד שקל ממגזר מוצרי הצריכה, עם יעד רווח תפעולי לפני הוצאות אחרות של 7%-9%. 

הטווח הזה משקף שינוי בגישה, מעבר מדיבור על צמיחה אגרסיבית לניהול זהיר יותר של מרווחים, בעיקר כשחלק גדול מהפעילות נשען על פרויקטים שבהם כל דחייה דוחפת הכנסות קדימה אבל משאירה את ההוצאות על השולחן.

המסחר החיובי סביב ההודעה נראה כמו תגובה לירידה באי הוודאות יותר מאשר חגיגה על היעד עצמו. אחרי רצף עדכונים כלפי מטה, יעד נמוך וברור נותן לשוק מספר שקל יותר למדוד מול הביצוע, ובמקרים כאלה גם חדשות לא טובות יכולות להיראות כמו ניקוי שולחן אם הן מיישרות סוף סוף את הציפיות עם השטח. מי שכבר תימחר תרחיש חלש מקבל כאן תחזית שמפחיתה את הסיכוי להפתעה נוספת, מה שמסביר את הסנטימנט החיובי שיש בשוק סביב התיקון.

• תדיראן: ירידה נוספת בהכנסות וברווח, והיעדים נראים רחוקים מתמיד
• בגלל הורדת התחזיות -הורדת דירוג לתדיראן
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

היעד נחתך אבל זה לא כל הסיפור

4.5 מיליארד שקל הופיעו לראשונה כיעד ההכנסות של תדיראן ל-2026 כבר במרץ 2023, אחר כך היעד עודכן ל-3 מיליארד בקיץ 2024, באוגוסט 2025 הוא ירד ל-2.5 מיליארד, ועכשיו הוא מתכנס ל-2.2-2.3 מיליארד שקל. הרצף הזה לא נשאר בתחום המספרים, כי כל הורדה כזאת מזיזה את הדיון בשוק משאלה של “כמה החברה תצמח” לשאלה של “מה הסיכוי שהיעד הבא יחזיק”, במיוחד כשחלק מההנחות שהיו אמורות לייצר קפיצה באנרגיה נדחקות קדימה בזמן.

בעדכון של אוגוסט אשתקד תדיראן כבר סימנה חולשה ב-VP Solar באיטליה ודיברה על ירידה בתחזיות ההכנסות והרווחיות שם, ובמקביל הציבה לוחות זמנים ארוכים יותר לצבר משמעותי באגירה. גם בעדכון הנוכחי הכיוון נשמע דומה, עם צמיחה מתונה יותר בצריכה, ירידה בצבר בפרויקטי חיפוי מבנים וכניסה ל-BIPV שנדחית כי אין עדיין רגולציה שתומכת בשוק הזה. 

החיבור בין הנקודות פשוט יחסית, פחות בעיה אחת ויותר כמה מנועים שזזים לאט ביחד, וכשזה קורה החברה נאלצת להתאים יעד כדי שלא יישאר פער קבוע בין מה שמבטיחים לבין מה שבאמת נסגר.

• אפולו פאוור מזנקת לאחר הסכם עם ארקו בארה״ב: פוטנציאל פרויקטים של כ-53 מיליון דולר
• בדיסקאונט של 8%: צבי לוי מממש בארית ומפיל את המניה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• 10 סימני אזהרה למפולת בבורסה - מה המחקרים מלמדים אותנו

ברבעון השלישי של 2025 תדיראן סיימה עם הכנסות של 523.4 מיליון שקל, ירידה של 12.6% לעומת הרבעון המקביל. זה בדיוק סוג הנתון שמכניס את הדיון לפסים קונקרטיים, כי כשקצב ההכנסות יורד קשה להחזיק תחזיות ארוכות טווח כאילו כלום לא קרה. 

במקביל נרשמה שחיקה ברווחיות התפעולית, ובהוצאות התפעול רואים עד כמה הן פחות גמישות מהמחזור, כך שגם אם הירידה במחזור נראית זמנית, היא משאירה סימן בשורה התפעולית. במצב כזה יעד שנחתך הוא לא דרמה, הוא פשוט תרגום של הנתונים לשפה שהשוק בוחן דרך המספרים בפועל.

האנרגיה על השעון

השנה תדיראן מצפה להכניס כ-1.25 מיליארד שקל ממגזר האנרגיה, כך שהוא אמור להיות המנוע הגדול בקבוצה. העניין הוא שבאנרגיה העסק עובד אחרת מצריכה, כי זה לא שוק של מדף, אלא עולם של פרויקטים, צבר הזמנות וסגירות שתלויות גם במימון וגם בלוחות זמנים של הלקוח. כשהסגירות נדחות, זה לא תמיד עיכוב קטן של שבועות, לפעמים זה נמרח לרבעונים ולפעמים זה פשוט מחליק לשנה שאחרי, ואז כל התכנון השנתי נראה אחרת.

באוגוסט אשתקד תדיראן רשמה הפחתת מוניטין של 73 מיליון שקל, בעקבות הנמכת תחזיות ל-2025-2028 בפעילות VP Solar באיטליה. הסעיף הזה יושב בלב התמונה של מגזר האנרגיה, כי הוא לא נולד מרישום טכני אלא משינוי בהנחות על קצב מכירות ורווחיות בשוק האירופי. 

כשחברה מגיעה למצב שבו היא מורידה תחזיות לכמה שנים קדימה, זה בדרך כלל אומר שהשוק מתפתח לאט יותר, התחרות לוחצת, או שהמימון פחות זמין, וכל אחד מהדברים האלה מתגלגל בסוף גם ליכולת לעמוד ביעדים של הקבוצה.

עיכוב בכניסה ל-BIPV יכול להישמע כמו פרט טכני, אבל הוא יושב על נקודת מאקרו מאוד פשוטה. בלי רגולציה תומכת ובלי מסגרת שמייצרת כדאיות מסחרית, פעילות חדשה לא באמת נפתחת בקצב שהחברה רוצה. כשהעיכוב הזה מגיע יחד עם ירידה בצבר בפרויקטי חיפוי מבנים, גם החלקים שאמורים להשלים את מנוע האנרגיה לא נותנים גב בזמן אמת.

בעסקאות האגירה תדיראן מדברת על עיכוב בקצב ההתקשרות, אבל במקביל היא משאירה את ההערכה שצבר משמעותי ייבנה רק לקראת סוף השנה הנוכחית ובשנים 2027-2028. החברה קושרת את זה לצמיחה הצפויה בשוק האגירה בישראל כתוצאה מהתקדמות רגולטורית, כולל הכרזה על זוכים במכרז האגירה הראשון במתח עליון בפברואר 2025 ורגולציה תומכת להקמת מתקני אגירה במתח גבוה גם במערכות מסחריות-תעשייתיות.

הצריכה נלחצת

מגזר הצריכה נשאר הבסיס המוכר של תדיראן, בעיקר דרך מותג המזגנים, והוא אמור לייצר הכנסות של כ-1.05 מיליארד שקל השנה. בשוק המקומי הכסף נהיה יותר זהיר, והתחרות מתרכזת במחיר, עם מבצעים עמוקים ורשתות שמושכות את הספקים לתנאים אגרסיביים יותר. בסביבה כזאת אפשר לשמור על מחזור, אבל הרבה יותר קשה לשמור על מרווחים.

הביקוש במוצרים לבית נוטה להתנהג לפי מזג האוויר ולפי מצב הרוח של הצרכן, והעונתיות מרגישה חדה יותר בשנים האחרונות. קיץ חלש, דחייה של החלפת מזגן, או פשוט פחות קניות גדולות, יכולים להשאיר את המחזור קרוב למה שהיה, אבל להוריד את הרווחיות בגלל עלויות שירות, אחריות והתקנות שלא יורדות באותו קצב. על הרקע הזה, כשמדברים על צמיחה מתונה יותר במוצרי הצריכה, זה פחות עניין של “תחושה” ויותר התאמה למה שנראה בפועל בביקושים.

ברגע שמגזר הצריכה לא מרים את המרווחים כמו בעבר, ובמקביל האנרגיה סובלת מדחיות שמזיזות הכנסות בין רבעונים ושנים, השורה התפעולית של הקבוצה נשארת חשופה יותר לתנודות. בתוך התמונה הזאת יעד של 7%-9% רווח תפעולי לפני מס הופך למדד שהשוק יבחן מול הביצוע בפועל.

היעד לרווח התפעולי משקף זהירות בהמשך הדרך

כשהצריכה נותנת מחזור אבל לא דוחפת את המרווחים כמו פעם, ובאנרגיה כל עיכוב דוחף הכנסות קדימה ברבעון או אפילו בשנה, התפעול של הקבוצה נהיה הרבה יותר רגיש לשינויים בקצב. בתוך התמונה הזאת יעד של 7%-9% רווח תפעולי לפני מס מציב מראש טווח עבודה זהיר יותר, כזה שלא נשען על זה שמגזר אחד יעשה קפיצה ויציל את התוצאה.

השאלה כבר לא מסתכמת באם 2.2-2.3 מיליארד שקל יושגו, אלא כמה שקט באמת יהיה בדרך לשם. המשקיעים מתמקדים בעיקר בדבר אחד ובודקים אותו רבעון אחרי רבעון. הם רוצים לראות אם המספרים מתחילים להתכנס ליעד, או שבדרך צצות עוד סיבות לדחיות. 

תדיראן עצמה מצביעה על נקודות החיכוך שמקשות להגיע ליעד ההכנסות, עם אגירה שמתעכבת, צבר בפרויקטים שנחלש ותחום חדש שמחכה לרגולציה. מכאן הדיון עובר פחות לשאלה מה המספר על הדף ויותר לשאלה מה באמת נסגר בשטח, כמה עסקאות אגירה הופכות להזמנות חתומות, כמה פרויקטים חוזרים לצבר, ומתי נכנסת הרגולציה שאמורה לפתוח את הדלת ל-BIPV.