המספרים שלפני מלחמת המחירים: הרווח הרבעוני של רמי לוי צמח ב-30% לרמה של 37.1 מ' ש'
רשת חנויות המזון, רמי לוי שיווק השקמה, שהשלימה במאי 2007 הנפקה ראשונה בבורסה בתל-אביב, מסיימת את שנת 2007 עם גידול בהכנסות וברווחים.
הכנסות החברה בשנת 2007 הסתכמו בכ-689.4 מיליון שקל, גידול של כ-10.2% לעומת הכנסות של כ-625.1 מיליון שקל בשנת 2006. הרווח הנקי בשנת 2007 צמח בכ-30.2% והסתכם בכ- 37.1 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של כ- 28.5 מיליון שקל בשנת 2006.
את הרבעון הרביעי של 2007 סיימה רמי לוי עם הכנסות של כ-204.1 מיליון שקל, לעומת כ-155.8 מיליון שקל ברבעון הרביעי בשנת 2006, גידול של כ-31%. הרווח הנקי ברבעון צמח בכ-71.9% והסתכם בכ-10.7 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של כ- 6.2 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2006.
הכנסות החברה ברבעון הרביעי עלו בשיעור של 31% והסתכמו בכ-204.1 מליון שקל; הרווח הנקי ברבעון הסתכם בכ- 10.7 מיליון שקל עליה של כ-72%
ממאזנה של החברה עולה, כי בקופתה מזומנים ושווי מזומנים בהיקף כולל של כ-200 מיליון שקל, וכי הונה העצמי מסתכם בסוף דצמבר 2007 בכ-119.7 מיליון שקל.
רמי לוי, מנכ"ל הרשת, אמר היום: "אנו שמחים לסכם את שנת 2007, שבה המשכנו בפעילות הרחבת הרשת, עם גידול ברווחים ובמחזור המכירות, וזאת על רקע תנאי התחרות השוררים במוקדי הפעילות שלנו".
"בשנת 2007 פתחנו שני סניפים חדשים ואנו גאים על הצלחתנו לשמור על יעילות גבוהה, המתבטאת בשיעור רווחיות תפעולית של כ-7.4%, הגבוה משמעותית בהשוואה למתחרים".
"אנו מתכוונים לפתוח במהלך שנת 2008 שלושה סניפים נוספים, שיביאו להגדלת היקפי הפעילות של החברה ונמשיך לפעול בהתאם למדיניות של מחירי מכירה הנמוכים ביחס למתחרים".
רשת רמי לוי שיווק השקמה, בניהולו של רמי לוי, פועלת למעלה מ-30 שנה כרשת חנויות דיסקאונט בתחומי המזון והטואלטיקה. הרשת מפעילה כיום 12 סניפים, ובכוונתה להקים בשנה הקרובה כ-3 סניפים נוספים. הרשת פועלת הן במגזר הקמעונאי והן במגזר הסיטונאי, והיא מוכרת גם מוצרים תחת מותג פרטי שבבעלותה.
רמי לוי בראיון ל-Bizportal לאחר הדוחות מוסר כי "אנחנו נאמנים ללקוח ונמשיך להיות כאלה גם בעתיד. הלקוח יודע להעריך זאת ושומר לנו אמונים בתמורה".
במידה ולא התקיימה התחרות הרצחנית בשוק המחירים, האם הרווח הנקי שלכם היה גבוה יותר?
"לא, אני לא חושב מכיוון שזו האסטרטגיה שלנו".
האם האסטרטגיה שלך הוכיחה את עצמה?
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
תקשורת וסטרימינג, נוצר באמצעות AIמי מהענקיות התקשורת: סלקום או פרטנר, באמת מעניקה ללקוח "שנה של שקט"?
סוף השנה הוא זמן מצוין לבחון את הנכסים הדיגיטליים של חברות תקשורת גדולות, הרי הם הופכים בהדרגה למנוע ליבה של השירות והצמיחה
החדשות על כוונת נטפליקס Netflix, Inc -0.39% לרכוש את אולפני WB Warner Bros. Discovery 0.52% ממחישות את התחרות הגוברת והקשה שעומדות בפניה השחקניות המקומיות. נטפליקס, דיסני ואפל העלו את הרף לחוויית הלקוח לסטנדרט חדש, שדורש שירות עצמי מלא, ללא צורך בנציג טלפוני, ובאפס חיכוך דיגיטלי. עבור חברות התקשורת המקומיות, פער בחוויה הוא כבר לא רק "כאב ראש שיווקי", אלא סיכון עסקי ישיר, שמתורגם לעלויות תפעול גבוהות ולסיכון לנטישת לקוחות.
בחנתי את תהליכי ההצטרפות הדיגיטלית לשירות הטלוויזיה של סלקום ושל פרטנר. בדיקה יסודית של הנכסים הדיגיטליים מעידה על פערים בתפיסת הלקוחות הדיגיטליים.
הציונים בכתבה: 1 = חוויה גרועה, 3 = בינונית, 5 = מצוינת
רושם ראשוני ומסר שיווקי
סלקום
הפרסומת האחרונה הבטיחה ללקוחות "שנה של שקט", ומניתוח החוויה ניתן להבין איך המסר נובע. כבר בעמוד המוצר, סלקום מדברת קודם כל על חוויה ותוכן, כולל פנייה ממוקדת לקהלי יעד ספציפיים, כמו משפחות או חובבי ספורט. זוהי אסטרטגיה מכירתית שבונה ערך מוסף מעבר למחיר.
פרטנר
שמה את המחיר כמוטיב המרכזי שמוביל את העמוד, זהו הדבר הראשון שפוגש הגולש, מה שמיישר קו עם הקמפיין החדש שלהם "שדרוג של הביוקר בלי מחיר של הביוקר". מגוון התוכן מופיע רק בהמשך כקרוסלה פחות מעניינת. חסר דגש לקהלי יעד ממוקדים, מה שמצביע על פנייה לצרכני מחיר גרידא. אולי החמצה אסטרטגית בבניית נאמנות ארוכת טווח.
- האם סלקום תפצה את הלקוחות על נפילת השרתים?
- הסכם עבודה חדש בסלקום: פיילוט עבודה מהבית ותוכנית פרישה מרצון בתנאים משופרים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ציון הרושם הראשוני: סלקום 4, פרטנר 2
קלות הצטרפות וזרימה
סלקום
תהליך האונבורדינג מרגיש כמו חוויית איקומרס מוצלחת. הממשק נעים, הנתונים נשמרים בעגלת קניות דיגיטלית, והזרימה בין העמודים מהירה. השימוש בזיהוי באמצעות קוד חד פעמי הוא לגיטימי ומקצועי לשם אבטחה, ולא שובר את רצף התהליך.
