נייס צנחה ב-35% בחודשיים וחצי: בכלל נותנים פרמיה של 45% למניה
מניית נייס, המפתחת מערכות מחשב, למגזר הפיננסי והבטחוני, צנחה ב-35% מאז תחילת חודש נובמבר 2007. היום (א) נסחרת המניה בעליה של 4.5% ברמה של 105.1 שקל או 28.3 דולר.
האנליסט צחי אברהם מכלל פיננסים מוסר, כי "בתחום הארגוני כמה סימנים לכך שגם אם נראה האטה המצב לא כל לך נורא. מספר חברות תוכנה בתחום הארגוני בארה"ב דווקא הפתיעו לטובה מאורקל ועד אמדוקס. הסיבה השניה לאופטימיות היא, כי בתחום הישיר, המנכ"ל של Avaya, הלקוחה הגדולה ביותר של נייס, אמר השבוע בדאבוס כי הוא עדיין לא רואה פגיעה בתחום בו פועלת החברה".
לגבי אקטימייז, החברה שאוחדה לנייס ברבעון השלישי של 2007 מוסר אברהם, כי "ביום חמישי התבשרנו על הונאה בבנק סוסייטה גנרל בסכום של 4.9 מיליארד יורו. לפני כן נגנב בלונדון מחשב שכלל פרטים מזהים רבים כולל פרטי חשבונות בנק. כל אילו רק מחזקים את הפתרונות שמציגה אקטימייז כנגד אי ציות והונאה. מול נזק של מיליארדים כל השקעה של מיליוני דולרים נראית שולית גם בעיתות משבר".
בנוגע לסקטור הבטחוני בו עוסקת החברה מוסר אברהם, כי "מהתחום הבטחוני שתפס כרבע ממכירות החברה בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה, אנחנו מצפים לשנה חזקה במיוחד לאור התגברות החששות מפני טרור והפניית תקציבים ממשלתיים לתחום. תמחור נוח יותר בתחום יכול לעזור לנייס לעשות שימוש בקופת מזומנים של 357 מיליון דולר למטרות רכישה".
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
