האינפלציה והדולר: אילו חברות צפויות לפרסם אזהרת רווח?
מדד דצמבר שפורסם אתמול והצביע על עלייה של 0.6% במחירים במשק הקפיץ את האינפלציה ברבעון הרביעי של 2007 לעלייה בקצב שנתי של 1.1%. זאת, בשילוב עם היחלשות בשיעור של 4.2% בשער הדולר ברבעון זה, מזכירים את התסמינים שהובילו ברבעון השלישי של 2007 לפרסום שלל אזהרות רווח מצד חברות רבות הנסחרות בבורסה של ת"א.
הנפגעות העיקריות ברבעון השלישי היו מניות הפיננסים, הביטוח האחזקה והנדל"ן. מדד דצמבר שפורסם אתמול אמנם ישפיע על הדוחות לרבעון הראשון של 2008 ולא על הרבעון הרביעי של 2007, אולם הצפי למדדים גבוהים גם בחודשים ינואר-פברואר מעיב על ביצועי החברות בהמשך. באשר לרבעון הרביעי, החשש העיקרי הוא מפני היחלשות הדולר מול השקל. אנליסטים בשוק מעריכים, כי יש להיכנס בשבועות הקרובים לכוננות ספיגה, שכן גל אזהרות רווח לרבעון הרביעי נמצא בפתח.
האנליסט יובל זעירא מבית ההשקעות IBI, מסביר כי הנפגעות העיקריות מעליית המדד הן חברות הנדל"ן, האחזקה והביטוח. "ראינו את זה גם ברבעון השלישי", אומר זעירא. "הבעיה היא שלא יודעים איזו הגנה עשתה כל חברה ולכן לא ניתן לומר בוודאות אילו חברות ייפגעו ועד כמה. סביר להניח שהחברות שייפגעו, אם לא הפיקו לקחים מהרבעון השלישי ולא ביצעו הגנות מתאימות, הן אפריקה, החברה לישראל, קבוצת דלק וכן חברות נדל"ן שונות. אם הן לא ביצעו הגנות ברבעון הרביעי - הן ייפגעו שוב.
"גל האזהרות עלול להתחיל כבר בימים הקרובים. בהקשר לדולר, חברות שהן מוטות ייצוא ייפגעו, כדוגמת אסם ופמס. יבואניות כמו קסטרו ופוקס יכולות ליהנות מהיחלשות הדולר. יש חברות שמדווחות בדולרים ויש להן הוצאות שקליות כמו מכתשים אגן (שכבר פרסמה אזהרת רווח), כי"ל, אל על, אורמת ועוד. הן גם ייפגעו מהיחלשות הדולר".
וללא קשר לאיומי האינפלציה ולהיחלשות הדולר, בלידר שוקי הון אומרים כי המניות הדואליות שנסחרות בחו"ל לא יפרסמו אזהרות, שכן האנליסטים סבורים כי "אם עד עכשיו לא ראינו אזהרות אז כבר לא נראה כי בחו"ל נהוג לפרסם אזהרות עד 10 ימים לאחר תחילת הרבעון החדש. הבעיה היותר גדולה לגבי חלק מהחברות הדואליות היא האם הן ינמיכו תחזיות לגבי שנת 2008 באופן כללי".
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
