האינפלציה והדולר: אילו חברות צפויות לפרסם אזהרת רווח?

אנליסטים: "גל האזהרות עלול להתחיל כבר בימים הקרובים". מאילו חברות כדאי להתרחק עד יעבור זעם ואיזו הפתעה תספק דווקא טבע?
עדי בן ישראל |

מדד דצמבר שפורסם אתמול והצביע על עלייה של 0.6% במחירים במשק הקפיץ את האינפלציה ברבעון הרביעי של 2007 לעלייה בקצב שנתי של 1.1%. זאת, בשילוב עם היחלשות בשיעור של 4.2% בשער הדולר ברבעון זה, מזכירים את התסמינים שהובילו ברבעון השלישי של 2007 לפרסום שלל אזהרות רווח מצד חברות רבות הנסחרות בבורסה של ת"א.

הנפגעות העיקריות ברבעון השלישי היו מניות הפיננסים, הביטוח האחזקה והנדל"ן. מדד דצמבר שפורסם אתמול אמנם ישפיע על הדוחות לרבעון הראשון של 2008 ולא על הרבעון הרביעי של 2007, אולם הצפי למדדים גבוהים גם בחודשים ינואר-פברואר מעיב על ביצועי החברות בהמשך. באשר לרבעון הרביעי, החשש העיקרי הוא מפני היחלשות הדולר מול השקל. אנליסטים בשוק מעריכים, כי יש להיכנס בשבועות הקרובים לכוננות ספיגה, שכן גל אזהרות רווח לרבעון הרביעי נמצא בפתח.

האנליסט יובל זעירא מבית ההשקעות IBI, מסביר כי הנפגעות העיקריות מעליית המדד הן חברות הנדל"ן, האחזקה והביטוח. "ראינו את זה גם ברבעון השלישי", אומר זעירא. "הבעיה היא שלא יודעים איזו הגנה עשתה כל חברה ולכן לא ניתן לומר בוודאות אילו חברות ייפגעו ועד כמה. סביר להניח שהחברות שייפגעו, אם לא הפיקו לקחים מהרבעון השלישי ולא ביצעו הגנות מתאימות, הן אפריקה, החברה לישראל, קבוצת דלק וכן חברות נדל"ן שונות. אם הן לא ביצעו הגנות ברבעון הרביעי - הן ייפגעו שוב.

"גל האזהרות עלול להתחיל כבר בימים הקרובים. בהקשר לדולר, חברות שהן מוטות ייצוא ייפגעו, כדוגמת אסם ופמס. יבואניות כמו קסטרו ופוקס יכולות ליהנות מהיחלשות הדולר. יש חברות שמדווחות בדולרים ויש להן הוצאות שקליות כמו מכתשים אגן (שכבר פרסמה אזהרת רווח), כי"ל, אל על, אורמת ועוד. הן גם ייפגעו מהיחלשות הדולר".

וללא קשר לאיומי האינפלציה ולהיחלשות הדולר, בלידר שוקי הון אומרים כי המניות הדואליות שנסחרות בחו"ל לא יפרסמו אזהרות, שכן האנליסטים סבורים כי "אם עד עכשיו לא ראינו אזהרות אז כבר לא נראה כי בחו"ל נהוג לפרסם אזהרות עד 10 ימים לאחר תחילת הרבעון החדש. הבעיה היותר גדולה לגבי חלק מהחברות הדואליות היא האם הן ינמיכו תחזיות לגבי שנת 2008 באופן כללי".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"

בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש, באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"

מנדי הניג |

ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.

המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.

לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה  בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.

שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.

כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.