האינפלציה והדולר: אילו חברות צפויות לפרסם אזהרת רווח?

אנליסטים: "גל האזהרות עלול להתחיל כבר בימים הקרובים". מאילו חברות כדאי להתרחק עד יעבור זעם ואיזו הפתעה תספק דווקא טבע?
עדי בן ישראל |

מדד דצמבר שפורסם אתמול והצביע על עלייה של 0.6% במחירים במשק הקפיץ את האינפלציה ברבעון הרביעי של 2007 לעלייה בקצב שנתי של 1.1%. זאת, בשילוב עם היחלשות בשיעור של 4.2% בשער הדולר ברבעון זה, מזכירים את התסמינים שהובילו ברבעון השלישי של 2007 לפרסום שלל אזהרות רווח מצד חברות רבות הנסחרות בבורסה של ת"א.

הנפגעות העיקריות ברבעון השלישי היו מניות הפיננסים, הביטוח האחזקה והנדל"ן. מדד דצמבר שפורסם אתמול אמנם ישפיע על הדוחות לרבעון הראשון של 2008 ולא על הרבעון הרביעי של 2007, אולם הצפי למדדים גבוהים גם בחודשים ינואר-פברואר מעיב על ביצועי החברות בהמשך. באשר לרבעון הרביעי, החשש העיקרי הוא מפני היחלשות הדולר מול השקל. אנליסטים בשוק מעריכים, כי יש להיכנס בשבועות הקרובים לכוננות ספיגה, שכן גל אזהרות רווח לרבעון הרביעי נמצא בפתח.

האנליסט יובל זעירא מבית ההשקעות IBI, מסביר כי הנפגעות העיקריות מעליית המדד הן חברות הנדל"ן, האחזקה והביטוח. "ראינו את זה גם ברבעון השלישי", אומר זעירא. "הבעיה היא שלא יודעים איזו הגנה עשתה כל חברה ולכן לא ניתן לומר בוודאות אילו חברות ייפגעו ועד כמה. סביר להניח שהחברות שייפגעו, אם לא הפיקו לקחים מהרבעון השלישי ולא ביצעו הגנות מתאימות, הן אפריקה, החברה לישראל, קבוצת דלק וכן חברות נדל"ן שונות. אם הן לא ביצעו הגנות ברבעון הרביעי - הן ייפגעו שוב.

"גל האזהרות עלול להתחיל כבר בימים הקרובים. בהקשר לדולר, חברות שהן מוטות ייצוא ייפגעו, כדוגמת אסם ופמס. יבואניות כמו קסטרו ופוקס יכולות ליהנות מהיחלשות הדולר. יש חברות שמדווחות בדולרים ויש להן הוצאות שקליות כמו מכתשים אגן (שכבר פרסמה אזהרת רווח), כי"ל, אל על, אורמת ועוד. הן גם ייפגעו מהיחלשות הדולר".

וללא קשר לאיומי האינפלציה ולהיחלשות הדולר, בלידר שוקי הון אומרים כי המניות הדואליות שנסחרות בחו"ל לא יפרסמו אזהרות, שכן האנליסטים סבורים כי "אם עד עכשיו לא ראינו אזהרות אז כבר לא נראה כי בחו"ל נהוג לפרסם אזהרות עד 10 ימים לאחר תחילת הרבעון החדש. הבעיה היותר גדולה לגבי חלק מהחברות הדואליות היא האם הן ינמיכו תחזיות לגבי שנת 2008 באופן כללי".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.