למה החוזים על הנפט למאי מתרסקים והחוזים ליוני יורדים פחות מ-8%?
מה גורם לקריסת מחיר הנפט היום? לפי אלה פריד, אנליסטית בכירה בלאומי שוקי הון, שילוב של כמה גורמים, בהם מלחמת המחירים, עודף שנוצר במחסנים ושיתוק בכלכלה העולמית, הובילו להתרסקויות ההיסטוריות. החוזים על הנפט מסוג WTI לחודש מאי נפלו היום עד 40% לרמה של של כ-11 דולר לחבית, אבל החוזים על חודש יוני מראים על ירידה של כ-8% בלבד ונסחרים תמורת כ-23 דולר, כאשר הברנט מאבד כ-4% בלבד. למה?
מה שקרה הוא שנוצר פער של 100% בין החוזים ליוני לחוזים למאי, כי אף אחד לא רוצה להיתקע ביום שלישי עם יותר מידי חביות במלאי, השאיבה תימשך בכל מקרה וזה יפעיל לחץ על המחסנים. בעניין זה צריך להבהיר כי ביום שלישי פוקעים החוזים לחודש מאי ועם פקיעת החוזים, הקונים מקבלים משלוח פיזי של הסחורה שהתחייבו לרכוש בחוזה תמורת מחיר שנקבע מראש, כאשר נכון לכרגע אין ממש איפה לאחסן אותה.
"המחיר של הנפט מאוד חלש אבל מה שרואים כרגע זה ירידה בנפט מסוג WTI, הברנט יורד רק ב-4%", אומרת פריד. "אנחנו רואים אנומליה. כי ברנט הוא נפט ימי שמופק בים הצפוני ויש אפשרות לאחסן אותו על פני מים. ל-WTI לעומת זאת יש פחות אפשרויות אחסון. שם חשופים מאוד לשוק במקסיקו שנמצא בהסגר. כמות האחסון מאוד חשובה. מי שייקח את הנפט ישלמו לו.
"העלויות של התנעה ושל אחזקה של קידוחים של בארות הן כל כך גבוהות שכולם מתעקשים לא להפחית. זה חלק מהסיפור. מתחילים לווסת רק במאי ועזוב שהוויסות מתון. יש כרגע עולם מושבת ויש סחורה פיסית שצריך לקחת לאנשהו. הקיצוץ היה צריך להיות מיידי וחד יותר", היא מוסיפה.
- תדיראן השקיעה 60 מיליון שקל בטכנולוגיית טיהור אוויר מזגנים עיליים
- ג'נרל מוטורס: ירידה של 35% בהכנסות הרבעון בסין אבל לא הכל שחור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"החשש מהשוק של ארה"ב מגיע ממקסיקו, שם השוק סגור וזה מקשה על התעשייה שם. יש מישהו שצריך לקחת את הנפט ומחיר האחסון יקר יותר. אבל האמריקאים עקשנים. הם לא רוצים לוותר לרוסים ולסעודים. יש גם עלויות ריאליות שהם לא רוצים לספוג במחירים כל כך נמוכים. הבעיה עם הנפט היא שאי אפשר לשפוך אותו לים ואין מה לעשות איתו".
- 9.משה 21/04/2020 06:40הגב לתגובה זוהכי נכון צריכים קיצוץ של 50% בתפוקה מ 200.000.000 חביות ליום ל 100.000.000
- 8.רפאל הכלכלן 21/04/2020 01:53הגב לתגובה זולא יאומן בחיים לא היה בהיסטוריה שאי אפ0שר להפסיק לשאוב ואין מקום לאכסן מה עושה 0.01 מיקרון בעולם (קורונה) ישתבח שמו לעד 0.01 מיקרון שיבש עולם שלם , יש לכם את המצרך הכי יקר בעולם בשפע ואין קונים ומוכנים לתת לך כדי שתיקח ישתבח הבורא
- 7.YL 21/04/2020 01:52הגב לתגובה זוהיה עדיף לאור התחזיות בעבר ב תחום הנפט ש.....קולה ידום.
- 6.אז למכור או לא? 20/04/2020 21:15הגב לתגובה זואז מה הצפי לעתיד? למכור או לא?
- רענן 21/04/2020 07:25הגב לתגובה זוuso אינה משקפת את מחיר הנפט לאורך זמן, מפני שהיא על חוזה נפט יומי, וכל יום התעודה קונה מחדש את חוזה הנפט החדש וזה גורם לנפסד רב לאורך זמן בנוסף יש עלות של מס מידי יום גם אם לא מכרת את התעודה..
- טעות קשה (ל"ת)אנונימי 20/04/2020 23:14הגב לתגובה זו
- אביעד 20/04/2020 22:03הגב לתגובה זויכולה להמשיך לצנוח. ממתין לפקיעה מחר ואז אחליט. אם אופציה ליוני גם תצנח, אז למעשה תעודת הסל תמשיך לרדת ולרדת. וכן הלאה
- אנונימי 20/04/2020 23:55היום קניתי אותה ב3.78אין בעצם אופציה לעקוב אחרי מחיר הנפט? רק דרך חוזים עתידיים? אם אשאיר את התעודה נניח למשך שנה והנפט יעלה 50 דולר וקניתי היום אני ארוויח? או שהתעודה נשחקת עם הזמן?
- התעודה יכולה לרדת למינוס? (ל"ת)אבישלום 20/04/2020 22:55
- 5.משקיע מרקיע 20/04/2020 20:09הגב לתגובה זויהפוך למליון אחרי מס רווחי הון
- איך משקיעים? ובאיזו תעודת סל? (ל"ת)תם 20/04/2020 22:43הגב לתגובה זו
- 4.ג'סי ליבמור 20/04/2020 19:24הגב לתגובה זוחבל סתם להתפלפל. רוב השוק זה כסף ספקולטיבי של קרנות גידור ומשקיעים. הרבה מכונות והם לא הצליחו לגלגל את הפוזיציה לחוזים של החודש הבא
- 3.סוחר ותיק 20/04/2020 18:33הגב לתגובה זותתרחקו מכתבות של הטרמח הזה
- 2.גלוב 20/04/2020 18:08הגב לתגובה זוהסבר מלומד ומתומצט ומונגש לפשוטי הון כמוני שלא הבינו עד עתה על מה הטררם...ישר כח
- 1.גבי 20/04/2020 17:41הגב לתגובה זוהימר גרוע.
- חיים 21/04/2020 02:01הגב לתגובה זוהוא גידר את המחיר ל64 דולר אין לו שום הפסד
- דווקא יצא לו טוב. גידר 80% מהתפוקה השנה. (ל"ת)אבי 20/04/2020 19:49הגב לתגובה זו
- אחד שמבין 21/04/2020 07:13יצא גאון
קידוח גז (רשתות)מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש
בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.
ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.
עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה
השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.
בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.
- קטאר מתעצמת במיזמי AI - עסקה של 20 מיליארד עם ברוקפילד
- ארה״ב וקטאר נגד אירופה: חוק הקיימות החדש יוביל להפסקת מסחר וסנקציות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותמבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים
המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים
וציבוריים
משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.
על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.
מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.
במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.
- מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?
- 400 אלף ילדים בשנה ילמדו על אנרגיות מתחדשות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.
