למרות שטרם הושג הסכם: אמפל מודיעה למחזיקי האג"ח כי לא תשלם תשלומי קרן
המו"מ בין מחזיקי האג"ח של אמפל אמריקן לבין החברה עדיין לא הבשיל לידי הסכם מחייב. עם זאת, בחברת אמפל הודיעו על דחיית תשלומי הקרן של שלושת סדרות האג"ח כאשר במקביל החברה תמשיך לשלם את הריבית על האג"ח כסדרה.
חברת אמפל אמריקן נאלצה לפנות למחזיקי אג"ח בבקשה להסדר חוב בעקבות התקפות חוזרות ונישנות על צינור הגז של EMG המספק גז טבעי לישראל. סך החוב למחזיקי האג"ח של אמפל נאמד בכמיליארד שקל. בחברה ביקשו לדחות את תשלומי הקרן בשנתיים.
במקביל הודיעה החברה כי השיחות עם נציגות האג"ח לגיבוש הסדר חוב נמשכות. הדירקטוריון של החברה הדגיש שבכל הסכם מחייב שייחתם מול הנציגות החברה תידרש לשחרר כספים אשר נמצאים בנאמנות כדי לממש את צרכי המזומנים של החברה.
- 3.אריה 23/01/2012 11:15הגב לתגובה זוליוסי מימון יש הרבה כסף בחברות שלו. אני מוכן לדחיה של תשלום הקרן, בתנאי שהריבית על האג" ח תשולם. אני מכן לדחיית תשלום הקרן. אני צריך ערבות כספית שאחרי תום תקופת הדחייה הקרן תשולם במלואה
- 2.אגח ב צריך להסכים לדחייה בשנה תמורת הקצאה (ל"ת)של 50% מהחברה 23/01/2012 09:18הגב לתגובה זו
- 1.ותיק בשוק 23/01/2012 09:09הגב לתגובה זותנו לו צ' אנס.בסוף ישלם
- משקיע מודאג 23/01/2012 15:15הגב לתגובה זוהנהלת החברה אינה משדרת אמינות. 1. יש לבקש בטחונות מהבעלים כתנאי לדחיה. 2. יש לדרוש תוספת ריבית.
קידוח גז (רשתות)מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש
בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.
ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.
עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה
השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.
בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.
- קטאר מתעצמת במיזמי AI - עסקה של 20 מיליארד עם ברוקפילד
- ארה״ב וקטאר נגד אירופה: חוק הקיימות החדש יוביל להפסקת מסחר וסנקציות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.
