דוח הביטוח הלאומי לחצי הראשון של השנה מציג שוק עבודה חזק לכאורה, עם עלייה בשכר הממוצע, אך הפערים החברתיים נותרים עמוקים והאינפלציה שוחקת חלק ניכר מהגידול. השכר הממוצע עמד על 15,098 שקל לחודש בממוצע לחצי השנה, ועלה ל-15,452 שקל ביוני, החודש האחרון בדוח. סיכוי טוב שעכשיו הוא כבר מגיע לאזור 15,800 שקלים ואפילו יותר, בהשוואה ל-14,655 שקל בחצי הראשון של 2024.

העלייה הנומינלית בין המחציות (חצי ראשון של 2025 לחצי מקביל ב-2024) של כ-3% נראית צנועה כשמתאימים אותה לאינפלציה, שצפויה להסתכם בכ-3% לשנה כולה. כתוצאה מכך, העלייה הריאלית כנראה אפסית, כלומר כוח הקנייה של רוב העובדים לא השתפר. 

נתוני הלמ"ס, שונים מנתוני הביטוח הלאומי ומראים שכר ממוצע של 14,219 שקל ביוני, הפער נובע משיטות מדידה שונות: הלמ"ס סוקרת משרות, בעוד הביטוח הלאומי משתמש בנתונים מנהליים המדווחים על ידי מעסיקים ומחשב שכר לאדם. כך, עובד עם מספר משרות נספר כאחד עם הכנסה כוללת, מה שמעלה את הממוצע. כשמחשבים שכר למשרה בנתוני הביטוח הלאומי, הנתון יורד ל-14,095 שקל, קרוב לזה של הלמ"ס.

עבודה במספר משרות

תופעת העבודה במספר משרות הפכה נפוצה, כש-9% מהשכירים מועסקים ביותר ממשרה אחת. הדבר משקף יוקר מחיה גבוה, במיוחד בענפים כמו שירותים וחינוך, שבהם שכר הבסיס נמוך יחסית. לדוגמה, מורים המשלימים הכנסה בשיעורים פרטיים או רופאים העובדים במספר מוסדות תורמים להעלאת הממוצע הכללי. מצד אחד, הנתון מעיד על שוק עבודה גמיש; מצד שני, הוא מצביע על קושי לשמור על רמת חיים במשרה יחידה. ב-2025, עם צמיחה כלכלית צפויה של 3.3%, שוק העבודה מראה התאוששות מהשפעות המלחמה, כולל גידול של 5.5% בשכר למשרה מ-2023 ל-2024. עם זאת, לחצי השכר מתמתנים ככל שהיצע העובדים גדל, מה שמקל על איוש משמרות ללא תוספות שכר משמעותיות.

• שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
• עובד במקורות מול עובד בחברת החשמל - מי מרוויח יותר?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

השכר החציוני, המייצג טוב יותר את העובד האמצעי, עמד על 10,586 שקל בחצי הראשון של 2025, פער של 42.6% מהממוצע. נתון זה מעיד על אי-שוויון גבוה, אם כי הפער ירד מ-43.7% ב-2023 ו-43.1% ב-2024. בקנה מידה בינלאומי, ישראל נמצאת במקום גבוה באי-שוויון, עם השפעה של משכורות עתק בהייטק ובפיננסים. בפילוח מגדרי הפער בולט במיוחד: השכר הממוצע של גברים עומד על 18,441 שקל, לעומת 11,940 שקל לנשים, משמע פער של 54%. בשכר החציוני, הפער עומד על 26% בקרב יהודים ו-21% בקרב ערבים. ישראל מדורגת רביעית בין מדינות ה-OECD בפערי שכר מגדריים, עם פער של 20.8% במשרות מלאות, כמעט ללא שינוי בעשורים האחרונים. נשים מרוכזות בענפים מתגמלים פחות כמו חינוך ובריאות, ושיעור משרות חלקיות גבוה יותר תורם לכך. הפערים מתרחבים סביב הקמת משפחה, עם ירידה בשכר נשים לאחר לידה, בעוד גברים ממשיכים להתקדם.

שוק העבודה העולמי ניצב בפני טלטלה היסטורית. שינויים טכנולוגיים, כלכליים ודמוגרפיים משנים את אופי העבודה, את הכישורים הנדרשים ואפילו את הערך של מקצועות מסורתיים. עבור צעירים העומדים בפני בחירת מסלול לימודים, או עבור מבוגרים השוקלים הסבה מקצועית, השאלה "איזה מקצוע יהיה רלוונטי בעתיד?" הפכה לקריטית מתמיד. בחירה מושכלת אינה רק עניין של שכר או עניין אישי; מדובר בבחירת מסלול המבטיח יציבות תעסוקתית, אפשרויות צמיחה והזדמנות להשתלב בתחומים שהם מנועי הכלכלה העולמית של המחר. במציאות שבה רבע מהמשרות הקיימות נמצאות בסכנת היכחדות, היכולת לבחור בחוכמה היא המפתח להצלחה. 

בכתבה זו נסקור ארבעה תחומי ליבה שנראה שהם כאן כדי להישאר.

ניהול סביבתי ואנרגיה ירוקה: חוד החנית של הקיימות הגלובלית

משבר האקלים והרגולציה הסביבתית הגוברת. זהו כבר לא רק טרנד של פעילי סביבה, אלא הכרח כלכלי גלובלי. ממשלות ותאגידים משקיעים הון עתק במעבר לאנרגיה נקייה ובפתרונות שיסייעו להילחם במשבר האקלים. מי שיעבוד בתחום ייהנה - במקביל לתרומה לכדור ולסביבה - גם מביקוש שיא למיומנויות מעשיות שאינן תלויות במסך מחשב. מדובר בעבודה בשטח, בפתרון בעיות מורכבות וביישום פתרונות הנדסיים חדשניים בזמן אמת.

דוגמאות לתפקידים:

• איך מנהלי הביניים יכולים להרים את הארגון ולשנות את כללי המשחק
• מנהלים רוצים בינה מלאכותית, העובדים עדיין מהססים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

טכנאי שטח - אלה בעצם ה"מתקינים" של העתיד, אבל במקום לתקן מכונות כתיבה, הם יתקינו ויתחזקו טורבינות ענק בלב ים או מערכות סולאריות חכמות בערים. מדובר בעבודה פיזית מאתגרת עם השפעה עצומה.