חברת התוכנה שנכנסת גם לתחום ההתחדשות העירונית
חברת פרופדו פרופדו 0% העוסקת בפיתוח שירותי תוכנה תומכי החלטה בשוק הנדל"ן, מקיימת מגעים להסכם מיזוג עם חברת ד.א דוראל יזמות נדל"ן בע"מ, חברה פרטית בבעלות ובשליטה מלאה ושווה של יו"ר החברה דורון דודוביץ (ואביו של אחד מבעל השליטה בחברה ומנכ"ל החברה, פלג דודוביץ) ואלון קסל (אחד מבעלי השליטה בחברה).
על-פי ההצעה, שווי החברה לצורך יחס החליפין במסגרת המיזוג, יקבע על ידי מעריך שווי חיצוני, אך הוא לא יפחת משווי החברה כפי שמשתקף משווי החברה במסחר בבורסה אתמול שעמד על 87.8 מיליון שקל.
דוראל יזמות מחזיקה בשיעור של 85% בחברת ד.א דוראל-נדל"ן, יזום והתחדשות בע"מ העוסקת בייזום פרויקטים של התחדשות עירונית בישראל. דוראל התחדשות עירונית מנהלת מו"מ בשלבים שונים להתקשרות עם בעלי הזכויות בפרויקטים של התחדשות עירונית בישובים שונים אשר הינם בשלבי תכנון ומו"מ מול בעלי הזכויות אך טרם התגבשו הסכמים מחייבים ואין כל ודאות שהמו"מ האמורים יבשילו לכדי הסכמים מחייבים.
בפרופדו מסבירים את המיזוג בטענה כי קיימת סינרגיה בין ליבת הפעילות הטכנולוגית שלה לתחום ההתחדשות העירונית, ובכוונתה להשתמש באמצעים ובכלים הטכנולוגיים שפיתחה בתהליכים רחבים בשרשרת הערך של יזמות בתחום זה לרבות בהיבטי תמחור, ניתוח כדאיות עסקה, שיווק, מכירה, שיקולי השבחה וכיוצא באלה, בסינרגיה לפעילות החברה.
- ועדת ערר עצרה תמ"א 38 לטובת בחינת פינוי־בינוי
- ICR מתקדמת בשני פרויקטים של התחדשות בר"ג ובגבעתיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ואנחנו נגיד בכל זאת כי החברה אמנם עסקה בפיתוח תוכנה שתתמוך בהחלטות בשוק הנדל"ן, אך כניסה לתחום ההתחדשות העירונית די תמוהה ולא ממש ברורה. טרם ראינו חברות בורסאיות מתחום התוכנה שנכנסות לתחום הנדל"ן והיחידות שעשו זאת עד כה היו חברות הקנאביס לאחר שמניותיהן כמעט התאדו לחלוטין. יתכן מאוד ששינוי הדיסקט שעושה פרופדו יתברר כהצלחה ולראיה שהשוק אוהב את ההודעה ומניית החברה מזנקת ב-11%, אך טרם ברור האם וכיצד הדבר יתבצע.
בחברה ביקשו להבהיר כי "לא מדובר על הסבת פעילות אלא בזרוע פעילות נוספת של החברה הציבורית לצד הפעילות הטכנולוגית בישראל, ברזיל, ארה"ב, וכן לצד פעילות תיווך, לצד פעילות השקעות, לצד פעילות ה-MLS וכו'".
מניית פרופדו נסחרת כעת במחיר של 24.2 שקל ושווי שוק של 97.4 מיליון שקל.
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIהתיק השקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
