כצמן מגבש את השליטה בנורסטאר: מקבל ייפוי כח על האחזקות של סלע
ישראל קנדה מתכוונת להשתלט על נורסטאר-גזית גלוב, אבל, חיים כצמן שרוצה לשמור על כוחו מתחזק; כצמן חולק את הסיכון עם רוזן וטוכמאייר אך דואג לא לאבד את השליטה
ברק רוזן ואסי טוכמאייר באמצעות חברת הנדל"ן המניב שבשליטתם ישראל קנדה 3.95% נכנסו לתמונת בעלי העניין בחברת האחזקות נורסטאר נורסטאר 2.99% , החברה האם של גזית גלוב , וגרמו לבעל השליטה חיים כצמן למכור להם עוד 12% בחברה כך שהם מחזיקים כעת ב-21.7% לעומת 27.7% לכצמן עצמו. אבל, כצמן מחזק את השליטה שלו כעת באמצעות הסכם עם בעל המניות יצחק סלע, שמחזיק ב-4.88% ממניות נורסטאר. אז מה זאת בעצם? שליטה משותפת של ישראל קנדה וכצמן? לא בטוח, במיוחד לאור הנוכחות של כצמן בדירקטוריון, ההיכרות שלו עם הנכסים של החברה, הידיעה והשליטה שלו בכל מה שקורה בעסק והאנשים שלו. לרוזן יקח זמן להזיז את כצמן שעשה תרגיל נהדר - גם מכר מניות (לא בזול) והקטין את הסיכון והחשיפה שלו וגם ממשיך לשלוט.
לפי ההסכם, שנחתם לתקופה של 5 שנים, סלע נותן לעצמן ייפוי כח להצביע עבורו במניות בכל הצבעה שתהיה בחברה, ואף זכות סירוב ראשון אם יצחק סלע ירצה למכור מניות בחברה, כאשר כצמן נתן לסלע זכות הצטרפות אם כצמן עצמו ימכור מניות.
כפי שהוסבר כאן, חיים כצמן לא מאבד את השליטה בחברה אלא פועל לחלוק את הסיכון יחד עם רוזן וטוכמאייר, וזאת כאשר מחד בין ישראל קנדה לכצמן לא תהיה שליטה משותפת - אך ההסכם שחתמו הצדדים בסוף ינואר גם מבצר את האפשרות שרוזן וטוכמאייר יקראו עליו תיגר וינסו ליצור מאבק שליטה תוך חבירה לגורמים אחרים. במסגרת זאת בישראל קנדה התחייבו שלא לשתף פעולה עם מחזיקי מניות אחרים בנורסטאר. מכאן מתפרש שכצמן אכן מנסה לחלוק את הסיכון - תוך שמירה על מעמדו.
בתחילת החודש דיווחה גזית גלוב על תוצאותיה לרבעון רביעי של השנה ועל תוצאות השנה כולה. ה-NOI ברבעון הרביעי של 2021 גדל בכ- 10.7% והסתכם בכ-270 מיליון שקל. ה-FFO בנטרול הפרשי שער צמח ברבעון בכ-5.4% והסתכם בכ-98 מיליון שקל (0.65 שקל למניה). ה-NOI מנכסים זהים עלה 21%. שיעור התפוסה בנכסי החברה עלה בכ-0.9% לעומת הרבעון השלישי ועמד בסוף השנה על כ- 94.3%. בהשפעת השערוכים החברה עברה מהפסד לרווח של 320 מיליון שקל.
- ישראל קנדה: ההכנסות גדלו בשל הכרה בפרויקטים אבל שחיקה נרשמה בשורה התחתונה
- ישראל קנדה מכרה דירות ב-1.33 מיליארד שקל; מחיר ממוצע לדירה - 6.1 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מאז פרצה המלחמה באוקראינה מניית גזית גלוב שילמה את המחיר, והחברה שחשופה לרוסיה איבדה 15%. ישראל קנדה כבר מופסדת על ההשקעה, והמפסידים הגדולים ביותר הם הגופים המוסדיים שהתלהבו מהכניסה של ישראל קנדה ורכשו בהנפקה פרטית מניות של גזית גלוב בסכום של כ-600 מיליון שקל - ההפסד שלהם מוערך בכ-12%.
- 1.מבין 28/03/2022 17:48הגב לתגובה זובנקים יבקשו מימושים והחזרים בעקבות עליית הריבית ומלחמת עולם/ אינתיפדה מתקרבת!
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?
קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר
קובי אלכסנדר קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12.
שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו.
בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים
מי הוא קובי אלכסנדר?
קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).
ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה.
ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.
רו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרי״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך מזהירים מפער בין התמונה האופטימית בשוק ההון לבין מצב הפרויקטים
בשטח, ומציגה מתווה גילוי חדש לחברות היזמיות שיתמקד במהות, בעודפים צפויים ובגילוי מצרפי
״על המסכים הכל נראה טוב, בפרויקטים זה כבר פחות פשוט״
היום (שלישי), בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך, עלתה רו״ח פרידה עבאס לבמה עם מסר מפוכח לשחקניות הנדל״ן היזמי. לדבריה, בעיני הרשות מתווה הגילוי החדש אינו רק שינוי טכני, אלא שינוי תפיסתי סביב מהות. היא הוסיפה שמי שמסתכל מלמעלה רואה שוק שנראה מצוין: בשנה האחרונה הצטרפו לבורסה 12 חברות נדל״ן יזמי, מספר שישראל לא ראתה כבר שנים. רוב החברות האלה גייסו אגרות חוב בהיקף כולל של כמעט 1.4 מיליארד שקלים, ובשנה החולפת נרשמה עלייה בשווי השוק של חברות הנדל״ן הציבוריות.
הנתונים האלה, אמרה, משקפים התעניינות גוברת מצד הציבור וציפייה לרווחיות גבוהה בשנים הבאות, במיוחד על רקע חזרה הדרגתית של השוק לפעילות אחרי סיום הלחימה. ״אם מסתכלים מלמעלה, הכל נראה ממש טוב״, אמרה, ״אבל כשנכנסים לעובדות בשטח, הסיפור מורכב יותר״.
עבאס הזכירה שבמקביל לעלייה בשוויי השוק נרשמה בשנה האחרונה ירידה בקצב מכירת הדירות, שהובילה לשיא חדש במספר הדירות הלא מכורות. יחד עם זאת, מדד תשומות הבנייה ושכר העבודה בענף ממשיכים לעלות ולהגדיל את עלות הפרויקטים עבור היזמים.
- יו"ר רשות ני"ע: "הונאות משקיעים ברשתות החברתיות מתרחבות - נדרשת פעולה משותפת עם הרשתות"
- רשות ני״ע: אישור גילוי מרצון לא מעיד על מקור חוקי של הכספים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
״השילוב של ירידה במכירות ועלייה בעלויות פוגע בתזרים המזומנים של החברות״, אמרה. ״את התוצאה רואים בשטח, בשלטי החוצות ובקמפיינים: מבצעי מכירות יצירתיים שמגלמים הנחות משמעותיות, הצעות למשכנתאות ללא ריבית, פטור מהצמדות ואפילו אפשרות לביטול הסכמים. אלה לא רק גימיקים שיווקיים, אלא כלים להתמודד עם מצוקה פיננסית שמתגברת״.
