כצמן מגבש את השליטה בנורסטאר: מקבל ייפוי כח על האחזקות של סלע
ישראל קנדה מתכוונת להשתלט על נורסטאר-גזית גלוב, אבל, חיים כצמן שרוצה לשמור על כוחו מתחזק; כצמן חולק את הסיכון עם רוזן וטוכמאייר אך דואג לא לאבד את השליטה
ברק רוזן ואסי טוכמאייר באמצעות חברת הנדל"ן המניב שבשליטתם ישראל קנדה 0.66% נכנסו לתמונת בעלי העניין בחברת האחזקות נורסטאר נורסטאר 0.01% , החברה האם של גזית גלוב , וגרמו לבעל השליטה חיים כצמן למכור להם עוד 12% בחברה כך שהם מחזיקים כעת ב-21.7% לעומת 27.7% לכצמן עצמו. אבל, כצמן מחזק את השליטה שלו כעת באמצעות הסכם עם בעל המניות יצחק סלע, שמחזיק ב-4.88% ממניות נורסטאר. אז מה זאת בעצם? שליטה משותפת של ישראל קנדה וכצמן? לא בטוח, במיוחד לאור הנוכחות של כצמן בדירקטוריון, ההיכרות שלו עם הנכסים של החברה, הידיעה והשליטה שלו בכל מה שקורה בעסק והאנשים שלו. לרוזן יקח זמן להזיז את כצמן שעשה תרגיל נהדר - גם מכר מניות (לא בזול) והקטין את הסיכון והחשיפה שלו וגם ממשיך לשלוט.
לפי ההסכם, שנחתם לתקופה של 5 שנים, סלע נותן לעצמן ייפוי כח להצביע עבורו במניות בכל הצבעה שתהיה בחברה, ואף זכות סירוב ראשון אם יצחק סלע ירצה למכור מניות בחברה, כאשר כצמן נתן לסלע זכות הצטרפות אם כצמן עצמו ימכור מניות.
כפי שהוסבר כאן, חיים כצמן לא מאבד את השליטה בחברה אלא פועל לחלוק את הסיכון יחד עם רוזן וטוכמאייר, וזאת כאשר מחד בין ישראל קנדה לכצמן לא תהיה שליטה משותפת - אך ההסכם שחתמו הצדדים בסוף ינואר גם מבצר את האפשרות שרוזן וטוכמאייר יקראו עליו תיגר וינסו ליצור מאבק שליטה תוך חבירה לגורמים אחרים. במסגרת זאת בישראל קנדה התחייבו שלא לשתף פעולה עם מחזיקי מניות אחרים בנורסטאר. מכאן מתפרש שכצמן אכן מנסה לחלוק את הסיכון - תוך שמירה על מעמדו.
בתחילת החודש דיווחה גזית גלוב על תוצאותיה לרבעון רביעי של השנה ועל תוצאות השנה כולה. ה-NOI ברבעון הרביעי של 2021 גדל בכ- 10.7% והסתכם בכ-270 מיליון שקל. ה-FFO בנטרול הפרשי שער צמח ברבעון בכ-5.4% והסתכם בכ-98 מיליון שקל (0.65 שקל למניה). ה-NOI מנכסים זהים עלה 21%. שיעור התפוסה בנכסי החברה עלה בכ-0.9% לעומת הרבעון השלישי ועמד בסוף השנה על כ- 94.3%. בהשפעת השערוכים החברה עברה מהפסד לרווח של 320 מיליון שקל.
- ישראל קנדה מכרה דירות ב-1.33 מיליארד שקל; מחיר ממוצע לדירה - 6.1 מיליון שקל
- הבעת אמון של הפניקס בקנדה גלובל; המניה עולה בכ-8%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מאז פרצה המלחמה באוקראינה מניית גזית גלוב שילמה את המחיר, והחברה שחשופה לרוסיה איבדה 15%. ישראל קנדה כבר מופסדת על ההשקעה, והמפסידים הגדולים ביותר הם הגופים המוסדיים שהתלהבו מהכניסה של ישראל קנדה ורכשו בהנפקה פרטית מניות של גזית גלוב בסכום של כ-600 מיליון שקל - ההפסד שלהם מוערך בכ-12%.
- 1.מבין 28/03/2022 17:48הגב לתגובה זובנקים יבקשו מימושים והחזרים בעקבות עליית הריבית ומלחמת עולם/ אינתיפדה מתקרבת!
בורסה, משקיעים (AI)להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה
על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009
הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P.
בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.
אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.
השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.
- בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל
- המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?". כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות.
עופר ינאי חושב שהוא אילון מאסק - רוצה מניות ב-800 מיליון שקל
ינאי קצת מתבלבל, דורש חבילת הטבות מותנית של 800 מיליון שקל אם המניה תעלה פי 4 בשלוש שנים - מזכיר מישהו?
אין גבול לשיגעון הגדולות. ההצלחה גורמת לאנשים לחשוב שהם מעל הכל. עופר ינאי דורש שכר תיאורטי (בהינתן תרחישים מסוימים) של 800 מיליון שקל. אילון מאסק מנסה לקבל עכשיו 1 טריליון דולר תחת התניות מסוימות. ינאי מנסה להיות "מאסק הישראלי". קצת צניעות לא תזיק לו, אחרי הכל - ערך למשקיעים הוא לא ייצר. נופר היא מניה שלא סיפקה את הסחורה מאז ההנפקה לפני שש שנים. אלמלא זרימת הכסף מההנפקה והנפקות המשך שהיו מאז, לא ברור איפה נופר היתה. חוץ מזה, נופר היום היא סוג של פעילות מניבה עם פייפליין של ייזום. לא צריך מנכ"לים שהם אילון מאסק כדי לנהל אותה. כל מנהל סביר יעשה עבודה.
יש צד חיובי בשגעון הגדלות, וזה בלי ציניות - אנשים עם שגעון גדלות מצליחים יותר. הדרייב לגדלות מביא אותם לשם. תביטו על המצליחים הגדולים, רובם עם שגעון גדלות. מאסק כנראה מוביל את השיגעון.
מאסק לפחות דורש שכר על חדשנות טכנולוגית, על מהפכות עולמיות, על רובוטים שיהיו לכם בבתים, על רובוטקסי, על מכונית אוטונומית, על מה בדיוק ינאי דורש שכר? משהו התבלבל ומתבלבל לבעלי השליטה ולמנהלים - הם חושבים שהם מעל הכל ושמגיע להם הכל. ההצלחה ממכרת, בשביל זה יש מוסדיים. צריכים לעצור את הטירוף.
ינאי מכוון לחבילה של 800 מיליון שקל באם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים. אפשר להגיד - מענק גדול אבל התנאי מאוד משמעותי, אבל דמיינו מה זה יכול לעשות למוטיבציה של ינאי להרים את המניה. מניות, כולם יודעים, לא עולת רק בזכות ביצועים. חוץ מזה, גם אם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים, קחו את התשואה מאז ההנפקה ועוד 4 שנים, לא תקבלו משהו שמגיע עבורו - 800 מיליון שקל! השכר הכי גבוה מעולם למנכ"ל בבורסה המקומית, למעשה השכר השנתי הגבוה פי 4-5 מהשכר הכי גבוה שהי ה למנכ"ל בבורסה המקומית.
- ינאי רצה כדורסל אבל קיבל ניהול - לאן הולכת נופר אנרגיה?
- המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאחר שהמוסדיים בלמו את חבילת השכר החריגה של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו שהחליט לא להגיע (המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה), נופר אנרג'י נופר אנרג'י 0% מציגה מתווה חדש, הפעם עבור עופר ינאי עצמו, בעל השליטה שהפך למנכ"ל הקבוע (עופר ינאי מינה את עצמו למנכ"ל הקבוע של נופר אנרגיה).
