כצמן מוכר לישראל קנדה 12% מנורסטאר; לא מאבק - הכנסת שותף

העסקה הנוספת בהיקף 192 מ' ש' ובפרמיה של 12% תביא את ישראל קנדה לשיעור אחזקה של 18.6%. החברות מתחייבות שלא תהיה שליטה משותפת שתפר את חוק הריכוזיות אך מבינות שביהמ"ש עשוי לחשוב אחרת. כצמן חולק את הסיכון ומבצר את מעמדו: רוזן וטוכמאייר לא יחברו לאחרים

איתי פת-יה | (5)

אחרי שחברת הנדל"ן המניב ישראל קנדה -3.47% שבשליטת ברק רוזן ואסי טוכמאייר עלתה אתמול לשיעור אחזקה של 10% ב נורסטאר -1.51% , החברה האם של גזית גלוב , כעת היא מדווחת לבורסה על רכישה של 12% נוספים - ישירות מידי בעל השליטה חיים כצמן. בשונה מההשערות הראשוניות בשוק מסתמן כי מדובר יותר בהכנסת שותף לפעילות - ולא במאבק שליטה.

לאחר העסקה ישראל קנדה מחזיקה ב-18.6% מזכויות ההצבעה בדילול מלא. לצדדים חודש להשלים את העסקה. קודם לעסקה כצמן החזיק בכ-42% מנורסטאר ולאחריה ירד לשיעור אחזקה של כ-30%, כשעדיין יהיה בעל המניות הגדול ביותר בחברה. נורסטאר מחזיקה ב-55% מגזית גלוב.

העדכון על פני המידע שפורסם כבר אתמול הוא כי נרכשו 3.8 מיליון מניות נוספות של נורסטאר מידי כצמן במחיר של 50.55 שקל למניה (פרמיה של 12% על השער קודם לסגירת העסקה) ובתמורה כוללת של כ-192 מיליון שקל. לצורך רכישה זו תיטול ישראל קנדה הלוואה.

לעומת זאת, החברה רכשה מקופת המזומנים שלה עוד קודם לכן חבילת מניות בנורסטאר מצדדי ג'. עסקה זו הייתה בהיקף של כ-3.9 מיליון מניות ובתמורה ל-118 מיליון שקל, הגוזרת מחיר ממוצע של 36 שקל למניה. כאמור, מדובר בהגדלת אחזקות שהפכה אותם לבעלי עניין בחברה ואילצה אותם להיחשף - כבר קודם לכן החזיקה ישראל קנדה במניות של נורסטאר בשיעור הקרוב ל-5%.

בסך הכל בשתי העסקאות הללו עולה כי המחיר הממוצע למניית נורסטאר עמד על 43.8 שקל למניה - נמוך בכ-35% מההון העצמי למניה של נורסטאר לפי דוחותיה לרבעון השלישי של 2021.

ומה המשמעות של העסקה הזו - האם כצמן רק חולק את הסיכון עם ישראל קנדה, וזו תהיה חופשית להצביע כרצונה באשר להחלטות העסקיות, או שמא יפעלו יחדיו כדבוקת שליטה ויקבלו החלטות יחדיו? לפי הדיווח לבורסה "החברה וקבוצת כצמן הצהירו כי אין בהסכם כדי ליצור הסכם שליטה משותפת ביחד עם קבוצת כצמן". עוד נכתב שישראל קנדה לא תעלה לאחזקה של יותר מ-22.26% מההון המונפק והנפרע של נורסטאר כש"ההתחייבות נעשית לטובת בעלי מניות נורסטאר ולטובת נורסטאר, בכדי לעמוד בהוראות החוק לקידום התחרות וצמצום הריכוזיות".

ניסוח זה הוא אולי טכני בבסיסו, שכן מבחינת שיעור האחזקה של ישראל קנדה, זו לא תחשב כבעלת שליטה בחברה, והשפט המצוין הוא יותר בגדר איתות לכך שעל פניו חוק הריכוזיות (המונע מחברה ציבורית להיות בעלת שלוש שכבות) לא מופר בעסקה על ידי שליטה משותף בפועל. ואולם, מדובר באזור אפור והצדדים מודעים לכך, על כן הם כותבים בדיווח לבורסה כי "יובהר כי אם בית משפט בישראל או רשות מוסמכת בישראל יקבעו כי בשל ההתחייבות יש לראות בחברה כבעלת שליטה משותפת עם קבוצת כצמן בנורסטאר, תפקע ההתחייבות באופן שיהיה לשביעות רצון בית המשפט או הרשות כאמור".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אז מחד בין ישראל קנדה לכצמן לא תהיה שליטה משותפת - אך ההסכם גם מבצר את האפשרות שרוזן וטוכמאייר יקראו עליו תיגר וינסו ליצור מאבק שליטה תוך חבירה לגורמים אחרים. במסגרת זאת בישראל קנדה התחייבו שלא לשתף פעולה עם מחזיקי מניות אחרים בנורסטאר. מכאן מתפרש שכצמן אכן מנסה לחלוק את הסיכון - תוך שמירה על מעמדו.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    לילי 29/01/2022 11:31
    הגב לתגובה זו
    ההון העצמי בכל החברות עולה ורק בג.ג. יורד . ברור שצריך להחליף ניהול .
  • 3.
    נ.ש. 27/01/2022 15:06
    הגב לתגובה זו
    כבר מכסה את השווי של גזית גלוב. אם מחשבים את האגח מדובר במימוש של כצמן. אם לא מחשבים את האגח מדובר במכירה בדיסקאונט ביחס לשווי המניות של גזית גלוב שאם היו מחולקים כדיבידנד היא שווים עוד מיליארד שקל
  • 2.
    נורסטאר לירח (ל"ת)
    תום 27/01/2022 12:25
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    דני 27/01/2022 12:16
    הגב לתגובה זו
    יש לנורסטאר החזקות נוספות? ואם לא, אז למה לא פשוט להשקיע ישירות בגזית?
  • גיורא 27/01/2022 13:32
    הגב לתגובה זו
    המחיר של נורסטאר היה זול והם רכשו נתח עצום ללא פרמיה.במצב רגיל הם היו מתחילים ברכישה בשער 4000 ומגיעים לשער 7500
ניתוח דוחות כספיים (GEMINI)ניתוח דוחות כספיים (GEMINI)
ניתוח

ארית מציגה מרווחים של אנבידיה; איפה מסתתרת החולשה בדוחות?

האם שווי של 4.2 מיליארד שקל מוצדק? ארית תעשיות סוגרת מחצית ראשונה יוצאת דופן עם זינוק של מאות אחוזים בהכנסות ושולי רווח שמזכירים חברות טכנולוגיה מתקדמות, המחצית השנייה תהיה טובה פי כמה; אך יש נקודה אחת בדוחות שעשויה להעיד על חולשה בהמשך; מה ההזדמנויות ומה הסיכונים עבור החברה?

תמיר חכמוף |

בזמן שחברות ביטחוניות מתחרות על כותרות בזכות צבר הזמנות ענק או חוזים חדשים, ארית תעשיות ארית תעשיות 9.26%   הפתיעה מכיוון פחות צפוי, עם שיעורי רווחיות שמעלים תהיה האם מדובר בחברת טכנולוגיה בתחום הבינה המלאכותית. מדובר בחברת תעשייה, יצרנית "לואו־טק" של מרעומים, רכיב פונקציונלי אך לא נוצץ במיוחד בתעשייה הביטחונית. אלא שהביקוש הגובר למוצרים שלה, בשילוב ניהול קפדני של עלויות, הפכו את ארית לשחקנית שמדווחת על מספרים שמזכירים יותר את עולם השבבים מאשר את שוק התחמושת.

אבל זה מה שיצר סיפור מעניין, עם חברה קטנה יחסית שמגיעה לתוצאות חזקות על רקע גל הזמנות ביטחוני גלובלי, אך עשויה להתמודד עם מגבלות קיבולת ייצור וצבר הזמנות שלא התרחב בחצי השנה החולפת. אנחנו כאן נבחן את החוזקות המרשימות, ההזדמנויות שעדיין לפניה, וגם החולשות והסיכונים שעשויים ללוות אותה בהמשך הדרך.

תוצאות חזקות למחצית הראשונה

במחצית הראשונה של 2025 ארית מציגה מספרים מרשימים, עם ההכנסות שזינקו לכ-155 מיליון שקל, פי חמישה מהתקופה המקבילה אשתקד, אבל הסיפור האמיתי נמצא בשולי הרווח. הרווח הגולמי קפץ מכ-37% בשנה שעברה לכ-60% השנה, נתון חריג לחברה שמייצרת מרעומים ולא שבבים מתקדמים.

גם בשורה התפעולית נרשם זינוק, כאשר הרווח התפעולי הגיע לכ-85 מיליון שקל, מרווח של 55% מההכנסות, לעומת כ-20% בלבד במחצית 2024. הנתון המרשים פה הוא הגידול הזניח של 2 מיליון שקל בהוצאות מכירה ושיווק על גידול של כ-135 מיליון שקל במכירות, נתון שכל חברה יכולה להתקנא בו. בשורה התחתונה, הרווח הנקי עמד על כמעט 96 מיליון שקל, שולי רווח של 62%, אחרי שבתקופה המקבילה אשתקד החברה הסתפקה בכ-20%. הגידול הודות להכנסות של כ-19 מיליון שקל ממימון (שערוך ני"ע והשפעה חיובית של התחזקות השקל).

ארית לא הסתפקה במספרים המרשימים של המחצית הראשונה, וגם העלתה את התחזית שלה לשנת 2025 כולה. במקום יעד של 477 מיליון שקל מכירות, החברה מצפה כעת להגיע לכ-514 מיליון שקל, תוספת של כמעט 40 מיליון שקל ביחס לתחזית הקודמת. המהלך הזה מבוסס על עמידה ביעדי ייצור ועל קבלת הזמנות נוספות. כאן אציין כי חלק מההכנסות הצפויות במחצית הראשונה נדחו למחצית השנייה של השנה. החברה ציינה בדוח כי כ-20 מיליון שקל שהיו אמורים להיכנס כבר במחצית הראשונה לא נרשמו כהכנסה בעקבות דחיית אספקות. בפועל, החברה ייצרה מוצרים ביותר מ-187 מיליון שקל בחציון, נתון גבוה בכ־32 מיליון שקל מההכנסות בפועל, מה שמעיד שהחלק הזה צפוי להתגלגל קדימה.

יעקב לוקסנבורג לפידות קפיטל
צילום: שלומי יוסף
דוחות

לפידות קפיטל: ירידה קלה ברווח הנקי וזינוק בהכנסות הייזום והבנייה למגורים

ההכנסות של קבוצת ההשקעות בתחום הייזום והבנייה למגורים זינקו פי שניים והגיעו ל-1.1 מיליארד שקל במחצית, ההכנסות מהשכרה עלו ל-22 מיליון שקל, אך בדניה סיבוס חלק מהפרויקטים הוגדרו במרווח אפס ואף נרשמו הפסדים גולמיים

רן קידר |
נושאים בכתבה לפידות קפיטל

לפידות קפיטל לפידות קפיטל -0.11%  , קבוצת ההשקעות השולטת בדניה סיבוס, אפריקה מגורים, סאני תקשורת ועוד, דיווחה על הרבעון השני של 2025, והציגה צמיחה בתחום הנדל"ן למגורים וההשכרה בייזום ובמכירות דירות, לצד עלייה ניכרת בהכנסות מהשכרה. מנגד, פרויקטים מסוימים בתחום התשתיות רשמו הפסדים גולמיים והאטו את השורה התפעולית. בסך רשמה רווח נקי מאוחד לחברות הקבוצה שהסתכם בכ-78.5 מיליון שקל, ירידה של כ-3.8% בהשוואה ל-85.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות נשאר כמעט זהה לתקופה המקבילה, ועמד על כ-54.5 מיליון שקל. 

ההון העצמי המאוחד של הקבוצה הסתכם בכ-3.8 מיליארד שקל (חלק הבעלים כ-2.4 מיליארד שקל), עלייה של כ-10% לעומת כ-3.5 מיליארד שקל (חלק הבעלים כ-2.2 מיליארד שקל) בתקופה המקבילה.

דירקטוריון החברה אישר חלוקת דיבידנד בסך של 100 מיליון שקל בגין רווחי הרבעון השני שזה מצטבר להכרזות על חלוקת דיבידנדים מתחילת השנה שמסתכמות בכ-168 מיליון שקל. בנוסף, החברה ביצעה רכישה עצמית של מניות ברבעון בסך 132 מיליון שקל.  

אמצעיה הנזילים של החברה וחברות הבנות שלה בבעלות מלאה בלבד הסתכמו לסך של כ-257 מיליון שקל (עלייה לעומת 148 מיליון שקל בסוף 2024) ואילו ברמת הקבוצה הסתכמו לכ-1.1 מיליארד שקל (לעומת 1.62 מיליארד שקל בסוף 2024. 

עיקרי התוצאות הכספיות של החברות המוחזקות על ידי קבוצת לפידות

דניה סיבוס,  חברת הבת בתחום הבניה והתשתיות, הציגה ברבעון השני של 2025 עלייה ניכרת בהכנסות, כ‑1.7 מיליארד שקל, גידול של כ‑21% לעומת התקופה המקבילה. עם זאת, הרווח הנקי ירד קלות ועמד על כ‑40.1 מיליון שקל, ירידה של כמיליון שקל לעומת רבעון מקביל, מה שמעיד על שחיקה בשיעור הרווחיות מתוך ההכנסות. במונחי EBITDA, נרשמה דווקא עלייה: כ‑72.6 מיליון שקל לעומת כ‑66 מיליון שקל ברבעון השני של 2024. הנתון הבולט בדוחות הוא היקף צבר ההזמנות, שהגיע לשיא חדש, כ‑18.6 מיליארד שקל, זינוק של כ‑28% לעומת התקופה המקבילה. עיקר הגידול מיוחס להכללת פרויקט הקו הכחול בירושלים, שהוספתו תרמה כ‑5 מיליארד שקל לצבר.