ברק רוזן
צילום: יח"צ

ישראל קנדה מכרה דירות ב-1.33 מיליארד שקל; מחיר ממוצע לדירה - 6.1 מיליון שקל

למרות ההאטה בשוק הנדל"ן למגורים, והשיח הגובר על ירידות המחירים - החברה מציגה מכירות של 218 דירות מתחילת השנה; המחיר הממוצע לדירה שהיא מציגה מבטא את המשך הפעילות הגואה בשוק היוקרה באזורים המבוקשים. וגם - מה קורה בשדה דב?
צלי אהרון | (1)

בתקופה האחרונה, רוב השיח סביב תחום הנדל"ן הוא על ההאטה הגדולה בשוק הנדל"ן למגורים - דבר אשר בא לידי ביטוי גם בנתוני הלמ"ס, אשר טוענים לירידה מצרפית ב-3 חודשים האחרונים בכ-1.4%. אבל לפי שהערכנו בעבר - הלמ"ס מפרסמת את הנתונים באיחור של חודשיים וחצי מה שגורם לעיכוב בנתונים והירידה היא עמוקה יותר. 5% לפחות. להרחבה בנושא ראו כאן - יולי אוגוסט בשוק הדירות - הנחות גדולות ויותר עסקאות

ובכל זאת - כאשר מסתכלים על דוחות חברת ישראל קנדה ישראל קנדה 6.02%  , העוסקת בהקמת פרוייקטי נדל"ן - בין היתר בבבלי בתל אביב - 'פרויקט לב בבלי'. פרויקט 'SHE' בתל אביב (לשעבר בנין לאומי) ופרויקט ה'ריינבאו' בשדה דב. רואים כי היא הצליחה להציג נתון יוצא דופן בתחום הדיור למגורים בשוק היוקרה. 

מתחילת השנה הנוכחית ועד מועד פרסומם מכרה החברה 218 דירות יוקרה בהיקף כספי כולל של כ-1.33 מיליארד שקל. מדובר במחיר ממוצע של כ-6.1 מיליון שקל לדירה - נתון גבוה במיוחד, שממחיש את המשך הפעילות הענפה בשוק היוקרה באזורים המבוקשים.

נתון זה מקבל משמעות מיוחדת על רקע מגמה כללית של האטה במכירת דירות בישראל, כאשר בחודשים האחרונים נרשמת ירידה בהיקפי העסקאות וברמת הביקוש בשוק הכללי למגורים. למרות זאת, נראה כי עפ"י ישראל קנדה, שוק היוקרה ממשיך להפגין עמידות יחסית, עם קהל רוכשים שממשיך לחפש נכסים איכותיים במיקומים מרכזיים גם בתקופה מאתגרת יחסית.

ומה קורה בשדה דב?

במרכז הפעילות של ישראל קנדה בולט פרויקט "ריינבואו" בשדה דב, שנחשב לאחד ממיזמי היוקרה הגדולים בתל אביב. במחצית הראשונה של השנה מכרה החברה 20 דירות בהיקף של כ-200 מיליון שקל, כאשר ברבעון השני לבדו נמכרו 10 דירות במחיר ממוצע של כ-11 מיליון שקל. מדובר על עלייה של כ-23% לעומת הרבעון הראשון. 

עד כה נמכרו בפרויקט זה 265 דירות בסכום מצטבר של כ-2.3 מיליארד שקל, במחיר ממוצע של 8.7 מיליון שקל לדירה, נתון שממחיש את המשך מגמת ההתייקרות באזור. השוואה לפרויקטים אחרים של החברה ממחישה את עוצמתו של שוק היוקרה בתל אביב לעומת ערים אחרות. כך למשל, בפרויקט 'מידטאון' בירושלים נמכרו עד היום 246 דירות בהיקף כולל של כמיליארד שקל - מחיר ממוצע של כ-4 מיליון שקל לדירה. 

בעוד שבירושלים מדובר בסכום גבוה ביחס לשוק המקומי, בשדה דב נרשמות עסקאות כמעט כפולות, מה שמראה את הפערים בין מרכז הביקוש בגוש דן לבין ערים אחרות. במבט 'מלמעלה', החברה מכרה מתחילת השנה 218 דירות יוקרה בסכום כולל של כ-1.33 מיליארד שקל, עם מחיר ממוצע כאמור של 6.1 מיליון שקל לדירה. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

וזה בולט במיוחד על רקע ירידה כללית בהיקף העסקאות בשוק הדיור, וממחיש את עמידותו היחסית של סגמנט היוקרה.


שווי שוק, הון עצמי ומה עשתה המניה?

שווי השוק של החברה עומד על כ-4.9 מיליארד שקל. הונה העצמי נאמד בכ-3.5 מיליארד שקל. המניה עלתה בכ-6% וב-12 החודשים האחרונים בכ-17%. המניה עלתה פי 4 ב-5 השנים האחרונות.



קריאות מומלצות על החברה: העסקה החלומית של ישראל קנדהברק רוזן משבח את גינדי - ומוכר ב-2.15 מיליארד שקלשווי של כמיליארד שקל: ישראל קנדה מתקדמת למיזוג פעילות המלונות עם די.אן.איי.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    דניאל 31/08/2025 00:33
    הגב לתגובה זו
    הסיבה שבירושלים הממוצע נמוך יותר הוא בגלל שהם מכרו דירות קטנות של 50 מר.לא בגלל שהשוק פה חלש יותר.ההיפך המקום היחידי בארץ שעוד עובד הוא ירושלים
בנק פיקדון (דאלי)בנק פיקדון (דאלי)

כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?

התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות

מנדי הניג |

סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ. 

הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.

המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות. 

שינוי תשואות בשוק

התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%.  הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה  כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.

לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו -  בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה. 

ניתוח דוחות כספיים (GEMINI)ניתוח דוחות כספיים (GEMINI)

הבורסה בשנתיים של מלחמה - מי הרוויח ומי נשאר מאחור?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מלחמה בורסה

ברקע היום ההיסטורי שבו החטופים החיים שבו לישראל, נדמה שגם שוק ההון נכנס בהדרגה לשלב "היום שאחרי". מעבר לשינוי במציאות הביטחונית והמדינית, מדובר גם ברגע מתאים להביט אחורה - אחרי יותר משנתיים של מלחמה ולמרות אי ודאות מתמשכת, הבורסה בתל אביב רשמה שגשוג יוצא דופן.

למרות הצניחה בתחילת הלחימה והחשש מהאטה חדה, כל הסקטורים המרכזיים סיימו את התקופה בעליות. חלקם, כמו הביטוח והבנקים, הציגו תשואות תלת ספרתיות, תוצאה ישירה של יציבות פיננסית, רווחיות גבוהה, וזרימת כספים לשוק המקומי.



TRADINGVIEW


הסקטור הפיננסי הוביל את השוק


שני הסקטורים הבולטים של השנתיים האחרונות היו הפיננסיים: הביטוח והבנקים.

מדד הביטוח זינק ביותר מ-240%, כשהחברות בענף הציגו רווחי שיא לאורך התקופה. סביבת הריבית הגבוהה סיפקה רוח גבית משמעותית, הגדילה את רווחי ההשקעות בתיקי הנוסטרו ואת הכנסות המימון, לצד עלייה בפרמיות בביטוחי חיים, בריאות ורכב. בנוסף, הבורסה החזקה תרמה לעליות שווי בתיקי הנכסים, והמשקיעים חזרו למניות הביטוח לאחר תקופה ארוכה של תמחור חסר.

גם מערכת הבנקאות נהנתה מתנאים תומכים. הריבית הגבוהה יצרה רווחי עתק לבנקים, שהציגו דוחות עם רווחיות גבוהה בכל רבעון, וחלוקות דיבידנד נדיבות שהגיעו ל-50% מהרווחים תמכו בביקושים למניות הבנקים. במקביל, היציבות היחסית של השוק המקומי והיעדר חשש ממשי ליציבות פיננסית הפכו את הבנקים למקלט בטוח בעיני המשקיעים, ומדד ת"א בנקים עלה ביותר מ-115%.