תורה, פרשת שבוע
צילום: יחצ
פרשת השבוע

פרשת תרומה: הגיוס הראשון בתורה; מודל חדש של שותפות

הפרשה פותחת בציווי למשה לאסוף כסף עבור המשכן, כל אחד לפי רצונו; מה ניתן ללמוד לימינו מהמודל החדש אות מנחיל הקב"ה לבני ישראל על שותפויות עסקיות?
איתן גרסטנפלד | (7)

פרשת השבוע שעבר, עסקה בדינים ובחוקים שניתנו לעם ישראל לאחר יציאתם ממצרים, ולאחר מעמד הר סיני. פרשתנו, עוסקת בהקמת המשכן ובצורך בתרומה מצד בני ישראל לטובת השלמת הבנייה. התרומה של בני ישראל מחד, ובקשת התרומה של ה' מאידך, יש בה בכדי ללמד על שותפויות בין אנשים.

פרשת השבוע הנוכחית, פרשת תרומה, פותחת בציווי של ה' למשה לאסוף מבני ישראל תרומות לבניין המשכן: "דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ־לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל־אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת־תְּרוּמָתִי". כאן אנחנו פוגשים, את גיוס ההון הראשון בתורה, לא באמצעות חוב וגם לא באמצעות הנפקת מניות, אלא פשוט תרומה.

על פניו, אולי נראה שציווי ה' פוגם בדימוי הכל יכול שלו. אך למעשה, נראה שיש כאן משהו מעבר לכך, עד עתה התרגלו בני ישראל שהכל נעשה בדרך נס החל מיציאת מצרים עובר בחציית ים סוף וכלה במעמד הר סיני. נדמה שבבקשת ה' יש רצון ליצור מערכת יחסים חדשה בינו לבין עם ישראל. מערכת יחסים, שמתבטאת בצורה מדויקת בפסוק "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם".

המודל החדש, דומה יותר לשותפות, בני ישראל משתתפים בהקמת המשכן בכדי שהקב"ה ישכון בקרבם. בניגוד לריחוק שבתקופה שלהם במצרים, הקב"ה יוצר שותפות בינו לבין עמו, שתחילתה בהתנדבות לתרום, ולקחת חלק בבניין המשכן. מרגע שבני ישראל נותנים תרומה למשכן הם למעשה נהפכים לשותפים בחוויה הדתית. עם ישראל עובר ממצב פאסיבי למצב בו יש לו חלק אינטגרלי בקשר עם הקב"ה.

למהלך הזה, יתרונות רבים, אך לצידם גם חסרונות. מחד, יש מעין פגיעה כביכול במעמדו של הקב"ה שנזקק ל"סיוע" מבני ישראל. בנוסף, ברגע שעם ישראל משתתף בבניין המשכן זה מאפשר לו לטעון ולדרוש דרישות מהקב"ה. אך מאידך, בהשתתת השותפות ביניהם, יש בה בכדי לחזק את הקשר בין הקב"ה לעם. בני ישראל, מבינים שמעתה לכל צעד שלהם יש השפעה ישירה, על היחס של הקב"ה אליהם. הקרבה יוצרת מחויבות רבה יותר על מעשיו מצד בני ישראל.

הגיוס שעורך משה באמצע מסע בני ישראל במדבר, אמנם לא דומה לגיוסים בימינו אך ניתן להשליך מהם במעט על ימינו. נראה שהעיקרון של השותפות דומה מאד לנעשה בימינו. אנחנו מכירים צורות שונות של גיוסי כספים למטרות שונות, החל מגיוס חוב, עובר בגיוסי הון בהנפקות, וכלה בגיוסי המונים. כל אלו, מושתתים על שותפות בין צד אחד שמכניס מכספו למען מטרה מסוימת בין היא למטרה נעלה  כתרומה, ובין אם היא במטרה להביא ערך כלכלי.

הפרשה מלמד אותנו ששותפות מוצלחת, יסודה בהבנה שמרגע שנעשתה העסקה נכנסים כל המעורבים לסירה אחת, ועליהם לפעול למטרה משותפת. זה לא קל, לכל צד אינטרסים ודעות אחרות, אבל בהינתן וכל הצדדים מבינים ומיישמים את העקרונות הללו, הרי שבכך נעשה צעד גדול בדרך אל ההצלחה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

המשקיע מצדו, צריך להבין שהמנהלים הם שמחליטים (פעמים בשיתוף עם המשקיעים) ושהעיקרון שמנחה אותם הוא הצלחת החברה, ואילו המנהלים צריכים להבין שהם לא לבד בעסק, ועליהם לפעול בשקיפות מריבית במטרה להציף ערך עבור המשקיעים ולא רק עבורם.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    דירה=קורת גג 28/02/2020 18:12
    הגב לתגובה זו
    דירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
  • 5.
    יצחק פרץ 28/02/2020 15:18
    הגב לתגובה זו
    מעניינן יפה
  • 4.
    א 28/02/2020 15:02
    הגב לתגובה זו
    יהדות אירופה בנתה את מדינת ישראל מכספם ומכספי הפיצויים בגין השואה , איזה ערך הביאו המרוקאנים למדינה חוץ מחורבן פשע אלימות ושחיתות ? אפילו חוכמה אין בהם ? אפשר לקרוא לזה שותפות ?
  • אתה בור ועם הארץ..בין היתר.. (ל"ת)
    רונ 28/02/2020 19:04
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אלון 28/02/2020 13:32
    הגב לתגובה זו
    תודה רבה!
  • 2.
    תרומה 28/02/2020 13:19
    הגב לתגובה זו
    מעניין ...לחיים טובים
  • 1.
    כתבה מעולה! (ל"ת)
    יורי 28/02/2020 12:28
    הגב לתגובה זו
רונן גינזבורג. קרדיט: רשתות חברתיותרונן גינזבורג. קרדיט: רשתות חברתיות

564 מיליון שקלים: דניה סיבוס זכתה במכרז להרחבת כביש 6

העבודות צפויות להימשך כ-3 שנים מרגע קבלת צו התחלה, התשלום לפי כמויות בפועל ובהצמדה למדדים, אך בינתיים ההתקשרות עדיין לא נסגרה

ליאור דנקנר |

דניה סיבוס דניה סיבוס 1.02%  מודיעה על זכייתה במכרז של דרך ארץ הייווייז (1997), החברה שמפעילה ומתחזקת את כביש 6, לביצוע הרחבת הכביש בשני מקטעים באזור מחלף דניאל ועד מנהרת חדיד. מדובר בפרויקט תשתית רחב שמצטרף לצבר העבודות של החברה בתחום התחבורה, עם עבודות שמתפרסות על כמה חזיתות ולא מסתכמות רק בהוספת נתיב.

היקף התמורה הכולל מוערך בכ-564 מיליון שקלים בתוספת מע"מ. התמורה צמודה לתמהיל מדדים שכולל את מדד תשומות הבניה למגורים ואת מדד תשומות סלילה וגישור, בהתאם למנגנון שנקבע בין הצדדים. בענף שבו עלויות החומרים והעבודה משתנות מהר, להצמדה הזו יש משמעות, גם אם היא לא מעלימה את חוסר הוודאות סביב מה שיקרה בשטח בפועל, מתי זה יתחיל ובאיזה קצב. נכון לעכשיו עדיין לא נחתמו חוזים מפורטים ומחייבים מול המזמינה, ועדיין לא התקבל צו התחלת עבודה.

המניה נסחרת היום סביב 149 שקלים, וכרגע בעלייה קלה של אזור ה-1%. מתחילת השנה היא מציגה עלייה של כ-34%, והיא כבר נוגעת באזור הגבוה של הטווח השנתי, אחרי שבשפל של השנה האחרונה הייתה סביב 90 שקלים. גם במחזור יש תנועה, עם מסחר יומי של כ-33 מיליון שקלים, ושווי שוק של כ-4.9 מיליארד שקלים.


ברקע הזכייה: הצבר גדל והפעילות מתרחבת

בדוח האחרון שפרסמה דניה סיבוס באוגוסט היא הציגה המשך התרחבות בפעילות, עם גידול בהכנסות וצבר הזמנות שהמשיך לעלות. ההכנסות ברבעון השני הסתכמו בכ-1.7 מיליארד שקלים, והצבר הגיע לכ-18.6 מיליארד שקלים, בין היתר בעקבות כניסת חלקה בפרויקט הקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים לדוחות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ירידות חדות במניות הנדל"ן; ת"א 90 איבד 1.25%

ג'י. סיטי איבדה 7%, אקרו כ-4%

מערכת ביזפורטל |

הירידות בסיום התחזקו - מדד ת"א 125 בלט בירידה של 1.25%. מניות הגז ירדו משמעותית, והירידות הבולטות ביותר היו בנדל"ן - וול סטריט שפתחה בירוק התחלפה לאדום, ובהתאמה הכבודה על המדדים בת"א.  (לסקירת וול סטריט


   


התנועות במדדים:מדד ת"א 35 -0.51%     מדד ת"א 90 -1.25%   מדד ת"א 125 -0.69%   

מדדים ענפיים:  מדד ת"א בנקים -0.41%   מדד ת"א-ביטוח -0.32%  , מדד ת"א נדל"ן -1.92%    מדד ת"א נפט וגז -2.48%   מדד ת"א בטחוניות -0.31%