תורה, פרשת שבוע
צילום: יחצ
פרשת השבוע

פרשת משפטים: צמצום פערים ודאגה לחלשים; ואיך זה קשור לשכר המנהלים?

לאחר קבלת עשרת הדיברות מקבל עם ישראל חוקים מפורטים בפעם הראשונה בתולדותיו. מה ניתן ללמוד מהעיסוק בנושא הדאגה לגר, ליתום ולאלמנה, ומאיסור הריבית שבתורה?
איתן גרסטנפלד | (2)

בפרשת השבוע הקודמת מסופר על מעמד הר סיני וקבלת עשרת הדיברות, ואילו הפרשה הנוכחית - פרשת משפטים יורדת לפרטי הדינים והחוקים. במסגרת כלל המצוות המוזכרות בפרשה, בולטות בכמות ובהתייחסות, מספר מצוות חברתיות. התורה מציבה נורמה גבוהה מן המקובל של דאגה לחלש, המהווה בסיס לחוקים ברוח זו, ולדרישה מוסרית כלפי כל אדם ואדם.

פרשת השבוע, עוסקת במשפט העברי, קרי בחוקים ובמצוות שניתנו לעם ישראל, לאחר יצאתם ממצרים וקבלת התורה. בין כל המצוות הללו, בולטות מספר מצוות סוציאליות-חברתיות. כשהראשונה שבהן היא דיני עבד עברי, אשר בבסיסה מחייבת את מי שקנה עבד לשחרר אותו לאחר שבע שנים. על אף, שהיום ברור לכל שהמצב של עבדות הוא לא מוסרי, הרי שבעת ההיא הדיבור על זכויות עבדים בכלל היו מהפכניות.

לאחר מכן, התורה מצווה את בני ישראל להיזהר מהפגיעה ביתום, באלמנה ובגר, "ְגֵר לֹא־תוֹנֶה וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ כִּי־גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם׃ כָּל־אַלְמָנָה וְיָתוֹם לֹא תְעַנּוּן׃ אִם־עַנֵּה תְעַנֶּה אֹתוֹ כִּי אִם־צָעֹק יִצְעַק אֵלַי שָׁמֹעַ אֶשְׁמַע צַעֲקָתוֹ". היתום, האלמנה והגר הן האוכלוסיות החלשות, על כן מזהירה התורה מניצולם ופגיעה בזכויותיהם. 

מצווה נוספת המדגישה את החשיבות שבסולידאריות נמצאת בפסוקים הבאים: "אִם־כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת־עַמִּי אֶת־הֶעָנִי עִמָּךְ לֹא־תִהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁה לֹא־תְשִׂימוּן עָלָיו נֶשֶׁךְ אִם־חָבֹל תַּחְבֹּל שַׂלְמַת רֵעֶךָ עַד־בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ׃כִּי הִוא כְסוּתוֹ לְבַדָּהּ הִוא שִׂמְלָתוֹ לְעֹרוֹ בַּמֶּה יִשְׁכָּב וְהָיָה כִּי־יִצְעַק אֵלַי וְשָׁמַעְתִּי כִּי־חַנּוּן אָנִי". התורה אוסרת על השטת ריבית! ובנוסף, מצווה כי אם לקח אדם משכון מאדם שחייב לו, עליו להחזיר לו אותו כשהוא יזדקק לו. אם לקח ממנו כלי שמשמשים אותו בלילה, הוא חייב להחזירם לו לעת ערב.

רף גבוה של דאגה לחלש

מעניין לגלות שבמצוות אשר עוסקות בהתנהלות הכלכלית בוחרת התורה לעסוק בראש ובראשונה בהגבלות ובחוקים למניעת עוולות. המצוות הללו, יחד עם עוד מצוות בתורה משמשות בסיס להתעסקות בדאגה לחלשים בחברה ולזכויותיהם. התורה לא מסתפקת בנורמות המקובלות, ודורשת מאיתנו נורמה גבוה בהרבה מן המקובל ומציבה רף גבוה המלמד על חשיבות הנושא. כך, במסכת קידושין, בתלמוד הבבלי, נכתב כל הקונה עבד עברי כקונה אדון, כלומר על האדון לדאוג לעבדו כפי שדואג לעצמו ואף מעבר לכך.

כפי שכבר עסקנו בעבר, לחלשים במקרים רבים אין את היכולת להתגונן מפני עושק ועוולות, בגלל ההתעסקות ההישרדותית שלהם. על כן, אנחנו צריכים לדאוג שזכויותיהם לא יפגעו, ויתרה מזאת, להציב רף של דאגה וחמלה מעבר למקובל. אל מקומות שבהם לא נכנס החוק אנחנו צריכים לראות את רוח הדברים בתורה ולהחיל נורמות גבוהות של דאגה לחלש.

בימינו, אמנם קיימים חוקים רבים אשר מטרתם להגן על זכויות העובדים ככלל, ועל השכבות החלשות בפרט. אך, לעתים רבות מנצלים בעלי עסקים את הצורך הנואש של אנשים בפרנסה ובעבודה, ופוגעים בתנאיהם. עלינו לראות כמדינה וכפרטים איך אנחנו דואגים לחלשים ולצמצום הפערים.

קיראו עוד ב"בארץ"

ההקשר האקטואלי - צמצום פערים ודאגה לחלשים הם תפקידה של הממשלה. הרגולטור אמור לדאוג לרווחת הפרט ולדאוג לצמצום חוסר השיוויון. איך עושים את זה? למשל - שכר מינימום. לא ניתן לשלם שכר מתחת לשכר המינימום. האם זה טוב, האם זה נכון? לא בטוח - שכר מינימום גורם למעסיקים לפטר עובדים (במקביל לעליית שכר המינימום) - אז מה עדיף להיות עובד בשכר נמוך או מובטל? ועדיין מדובר ברגולציה שאמורה להיטיב עם הרוב הגדול של העובדים. 

חוץ מזה, נקבע במקומות מסוימים - חברות פיננסיות - הגבלה על שכר המנהלים. גם כאן, הדבר נועד ליצור צמצום הפער בין השכר של המנהלים לעובדים בכלל במקומות האלו. האם זה עוזר? לא בטוח שהעובדים מרגישים את צמצום הפערים האלו - המנכ"לים עדיין מרוויחים 3 מיליון שקל בשנה והם בממוצע 200 אלף שקל בשנה.

גם אם זה עוזר, הרי שזה לא בכל החברות - מנהלי החברות הציבוריות ובעלי השליטה מרוויחים הרבה מאוד כסף - מיליונים רבים בשנה ויש גם כאלו שעשרות מיליונים בשנה. יש פער מאוד גדול בין השכבות החלשות לעשירות. זו עובדה, אבל לא בטוח שזה לא טוב - ככה זה בעולם הקפיטליסטי.

הדבר החשוב הוא לשמור על קפיטליזם ועדיין לשמור על המוסר והדאגה לחלש. זה תפקידה של המדינה, אך נראה שלאותם אנשים בשכבות העושר הגבוהות יש יכולת גם לעזור. הפרשה מדברת בדיוק על העניין הזה - מעבר לצורך בחוק, משפט ורגולציה שייגנו על החלשים, זה צריך להיות טבוע באנשים - קוראים לזה - הזדהות, חמלה ומוסר. 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    לרון 21/02/2020 11:11
    הגב לתגובה זו
    היה בורא אותנו מוסריים,לא היה צריך אח"כ להוציא "manual" לתיקון המעוות!
  • 1.
    לילי 21/02/2020 11:05
    הגב לתגובה זו
    לכן המפלגות החרדיות הפכו את התורה לקרדום לחפור בו התורה כולה נתנה לחיים שבין אדם לחברו . אלוהים הוא היושרה שלנו
סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)

סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר

השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה סטיב ויטקוף

סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר

ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.

הצצה לנכסים של ויטקוף

לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.

המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.

World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ

ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.

לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.

נתבג (רש"ת)נתבג (רש"ת)

מעל 2 מיליון נוסעים יעברו בנתב"ג בחגים

רשות שדות התעופה השלימה את ההיערכות לקראת חגי תשרי, שבמהלכם צפויים לעבור במתקני רש"ת כ-2.3 מיליון נוסעים; מתוכם, כ-2.1 מיליון יעברו בנתב"ג, כ-54 אלף בנמל רמון, כ-23 אלף בנמל חיפה וכ-90 אלף במעברי הגבול היבשתיים לירדן ולסיני.

רן קידר |
נושאים בכתבה נתב"ג עונת החגים
רשות שדות התעופה השלימה את ההיערכות לקראת תקופת חגי תשרי, שצפויה להיות מהעמוסות ביותר אי פעם בנתב"ג. על פי הערכות רש"ת, כ-2.3 מיליון נוסעים יעברו במתקני הרשות בחודש הקרוב: כ־2.1 מיליון מתוכם צפויים לעבור בנתב"ג, כ-54 אלף ישתמשו בשדה התעופה רמון, כ-23 אלף ינצלו את נמל חיפה, וכ-90 אלף נוסעים יבחרו במעברי הגבול היבשתיים לסיני ולירדן. 

העומס הגדול ביותר צפוי ביום חמישי, 18 בספטמבר, אז צפויים לעבור בנתב"ג כ-100 אלף נוסעים בכ-570 טיסות בינלאומיות, נתון חסר תקדים לתקופה זו. גם ערב ראש השנה, 21 בספטמבר, צפוי להיות עמוס במיוחד, עם תנועה של כ-88 אלף נוסעים. ימי שיא נוספים צפויים גם ב-25 בספטמבר וב-28 בספטמבר, שבהם צפויים לעבור בכל יום כ-92 אלף נוסעים. 

בנוסף, הטיסות הייעודיות לאומן, המושכות אלפי מתפללים מדי שנה, יחלו ב-17 בספטמבר ויימשכו עד 21 בחודש. 

היעדים המועדפים על הישראלים 

הישראלים ממשיכים לבחור ביעדים קרובים וזולים יחסית לצד חופשות ארוכות יותר. בראש רשימת היעדים הפופולריים ניצבים יוון וקפריסין, אחריהם ארצות הברית ואיטליה, והיעד שממשיך לצבור תאוצה הוא איחוד האמירויות, שמציע מגוון טיסות ישירות ועסקאות נופש אטרקטיביות. 

חידושים והקלות לנוסעים 

כדי להתמודד עם המספרים הגבוהים, רש"ת הפעילה לאחרונה מספר שדרוגים: בטרמינל 3 נפתח מתחם G החדש, הכולל 26 עמדות צ’ק-אין מתקדמות, שמאפשרות לייעל את קליטת הנוסעים. בנוסף, נפתח מתחם נעזרים ייעודי לנוסעים בעלי מוגבלויות, שבו ניתן לבצע את כל הליך הצ’ק-אין ומסירת המזוודות במקום אחד. 

בנמל התעופה חיפה הוכנסה לשימוש מכונת CT מתקדמת, שתסייע להאיץ את תהליך הבידוק הביטחוני. 

גם במעברי הגבול נערכה רש"ת לעומסים, עם תגבור כוחות והרחבת שעות הפעילות, בעיקר במעבר טאבה לסיני, שם צפויים לעבור כ-65 אלף איש. 

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, תא"ל (במיל') מירי רגב, הדגישה כי "חזרתן של חברות התעופה הבינלאומיות וגידול בתנועת הנוסעים הם עדות לחוסנה של ישראל ולחזרת השגרה. ההיערכות המקיפה בחגי תשרי נועדה להבטיח לכלל הנוסעים חוויה בטוחה, נוחה ונעימה". 

מנכ"ל משרד התחבורה, משה בן זקן, הוסיף: "אנו עובדים סביב השעון כדי לתת מענה לעומסים. תגברנו את כוח האדם, שיפרנו תהליכים והרחבנו את השירותים בנמלי התעופה ובמעברי הגבול".