תורה, פרשת שבוע
צילום: יחצ
פרשת השבוע

פרשת משפטים: צמצום פערים ודאגה לחלשים; ואיך זה קשור לשכר המנהלים?

לאחר קבלת עשרת הדיברות מקבל עם ישראל חוקים מפורטים בפעם הראשונה בתולדותיו. מה ניתן ללמוד מהעיסוק בנושא הדאגה לגר, ליתום ולאלמנה, ומאיסור הריבית שבתורה?
איתן גרסטנפלד | (2)

בפרשת השבוע הקודמת מסופר על מעמד הר סיני וקבלת עשרת הדיברות, ואילו הפרשה הנוכחית - פרשת משפטים יורדת לפרטי הדינים והחוקים. במסגרת כלל המצוות המוזכרות בפרשה, בולטות בכמות ובהתייחסות, מספר מצוות חברתיות. התורה מציבה נורמה גבוהה מן המקובל של דאגה לחלש, המהווה בסיס לחוקים ברוח זו, ולדרישה מוסרית כלפי כל אדם ואדם.

פרשת השבוע, עוסקת במשפט העברי, קרי בחוקים ובמצוות שניתנו לעם ישראל, לאחר יצאתם ממצרים וקבלת התורה. בין כל המצוות הללו, בולטות מספר מצוות סוציאליות-חברתיות. כשהראשונה שבהן היא דיני עבד עברי, אשר בבסיסה מחייבת את מי שקנה עבד לשחרר אותו לאחר שבע שנים. על אף, שהיום ברור לכל שהמצב של עבדות הוא לא מוסרי, הרי שבעת ההיא הדיבור על זכויות עבדים בכלל היו מהפכניות.

לאחר מכן, התורה מצווה את בני ישראל להיזהר מהפגיעה ביתום, באלמנה ובגר, "ְגֵר לֹא־תוֹנֶה וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ כִּי־גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם׃ כָּל־אַלְמָנָה וְיָתוֹם לֹא תְעַנּוּן׃ אִם־עַנֵּה תְעַנֶּה אֹתוֹ כִּי אִם־צָעֹק יִצְעַק אֵלַי שָׁמֹעַ אֶשְׁמַע צַעֲקָתוֹ". היתום, האלמנה והגר הן האוכלוסיות החלשות, על כן מזהירה התורה מניצולם ופגיעה בזכויותיהם. 

מצווה נוספת המדגישה את החשיבות שבסולידאריות נמצאת בפסוקים הבאים: "אִם־כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת־עַמִּי אֶת־הֶעָנִי עִמָּךְ לֹא־תִהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁה לֹא־תְשִׂימוּן עָלָיו נֶשֶׁךְ אִם־חָבֹל תַּחְבֹּל שַׂלְמַת רֵעֶךָ עַד־בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ׃כִּי הִוא כְסוּתוֹ לְבַדָּהּ הִוא שִׂמְלָתוֹ לְעֹרוֹ בַּמֶּה יִשְׁכָּב וְהָיָה כִּי־יִצְעַק אֵלַי וְשָׁמַעְתִּי כִּי־חַנּוּן אָנִי". התורה אוסרת על השטת ריבית! ובנוסף, מצווה כי אם לקח אדם משכון מאדם שחייב לו, עליו להחזיר לו אותו כשהוא יזדקק לו. אם לקח ממנו כלי שמשמשים אותו בלילה, הוא חייב להחזירם לו לעת ערב.

רף גבוה של דאגה לחלש

מעניין לגלות שבמצוות אשר עוסקות בהתנהלות הכלכלית בוחרת התורה לעסוק בראש ובראשונה בהגבלות ובחוקים למניעת עוולות. המצוות הללו, יחד עם עוד מצוות בתורה משמשות בסיס להתעסקות בדאגה לחלשים בחברה ולזכויותיהם. התורה לא מסתפקת בנורמות המקובלות, ודורשת מאיתנו נורמה גבוה בהרבה מן המקובל ומציבה רף גבוה המלמד על חשיבות הנושא. כך, במסכת קידושין, בתלמוד הבבלי, נכתב כל הקונה עבד עברי כקונה אדון, כלומר על האדון לדאוג לעבדו כפי שדואג לעצמו ואף מעבר לכך.

כפי שכבר עסקנו בעבר, לחלשים במקרים רבים אין את היכולת להתגונן מפני עושק ועוולות, בגלל ההתעסקות ההישרדותית שלהם. על כן, אנחנו צריכים לדאוג שזכויותיהם לא יפגעו, ויתרה מזאת, להציב רף של דאגה וחמלה מעבר למקובל. אל מקומות שבהם לא נכנס החוק אנחנו צריכים לראות את רוח הדברים בתורה ולהחיל נורמות גבוהות של דאגה לחלש.

בימינו, אמנם קיימים חוקים רבים אשר מטרתם להגן על זכויות העובדים ככלל, ועל השכבות החלשות בפרט. אך, לעתים רבות מנצלים בעלי עסקים את הצורך הנואש של אנשים בפרנסה ובעבודה, ופוגעים בתנאיהם. עלינו לראות כמדינה וכפרטים איך אנחנו דואגים לחלשים ולצמצום הפערים.

קיראו עוד ב"בארץ"

ההקשר האקטואלי - צמצום פערים ודאגה לחלשים הם תפקידה של הממשלה. הרגולטור אמור לדאוג לרווחת הפרט ולדאוג לצמצום חוסר השיוויון. איך עושים את זה? למשל - שכר מינימום. לא ניתן לשלם שכר מתחת לשכר המינימום. האם זה טוב, האם זה נכון? לא בטוח - שכר מינימום גורם למעסיקים לפטר עובדים (במקביל לעליית שכר המינימום) - אז מה עדיף להיות עובד בשכר נמוך או מובטל? ועדיין מדובר ברגולציה שאמורה להיטיב עם הרוב הגדול של העובדים. 

חוץ מזה, נקבע במקומות מסוימים - חברות פיננסיות - הגבלה על שכר המנהלים. גם כאן, הדבר נועד ליצור צמצום הפער בין השכר של המנהלים לעובדים בכלל במקומות האלו. האם זה עוזר? לא בטוח שהעובדים מרגישים את צמצום הפערים האלו - המנכ"לים עדיין מרוויחים 3 מיליון שקל בשנה והם בממוצע 200 אלף שקל בשנה.

גם אם זה עוזר, הרי שזה לא בכל החברות - מנהלי החברות הציבוריות ובעלי השליטה מרוויחים הרבה מאוד כסף - מיליונים רבים בשנה ויש גם כאלו שעשרות מיליונים בשנה. יש פער מאוד גדול בין השכבות החלשות לעשירות. זו עובדה, אבל לא בטוח שזה לא טוב - ככה זה בעולם הקפיטליסטי.

הדבר החשוב הוא לשמור על קפיטליזם ועדיין לשמור על המוסר והדאגה לחלש. זה תפקידה של המדינה, אך נראה שלאותם אנשים בשכבות העושר הגבוהות יש יכולת גם לעזור. הפרשה מדברת בדיוק על העניין הזה - מעבר לצורך בחוק, משפט ורגולציה שייגנו על החלשים, זה צריך להיות טבוע באנשים - קוראים לזה - הזדהות, חמלה ומוסר. 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    לרון 21/02/2020 11:11
    הגב לתגובה זו
    היה בורא אותנו מוסריים,לא היה צריך אח"כ להוציא "manual" לתיקון המעוות!
  • 1.
    לילי 21/02/2020 11:05
    הגב לתגובה זו
    לכן המפלגות החרדיות הפכו את התורה לקרדום לחפור בו התורה כולה נתנה לחיים שבין אדם לחברו . אלוהים הוא היושרה שלנו
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.