פרשת משפטים: צמצום פערים ודאגה לחלשים; ואיך זה קשור לשכר המנהלים?
בפרשת השבוע הקודמת מסופר על מעמד הר סיני וקבלת עשרת הדיברות, ואילו הפרשה הנוכחית - פרשת משפטים יורדת לפרטי הדינים והחוקים. במסגרת כלל המצוות המוזכרות בפרשה, בולטות בכמות ובהתייחסות, מספר מצוות חברתיות. התורה מציבה נורמה גבוהה מן המקובל של דאגה לחלש, המהווה בסיס לחוקים ברוח זו, ולדרישה מוסרית כלפי כל אדם ואדם.
פרשת השבוע, עוסקת במשפט העברי, קרי בחוקים ובמצוות שניתנו לעם ישראל, לאחר יצאתם ממצרים וקבלת התורה. בין כל המצוות הללו, בולטות מספר מצוות סוציאליות-חברתיות. כשהראשונה שבהן היא דיני עבד עברי, אשר בבסיסה מחייבת את מי שקנה עבד לשחרר אותו לאחר שבע שנים. על אף, שהיום ברור לכל שהמצב של עבדות הוא לא מוסרי, הרי שבעת ההיא הדיבור על זכויות עבדים בכלל היו מהפכניות.
לאחר מכן, התורה מצווה את בני ישראל להיזהר מהפגיעה ביתום, באלמנה ובגר, "ְגֵר לֹא־תוֹנֶה וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ כִּי־גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם׃ כָּל־אַלְמָנָה וְיָתוֹם לֹא תְעַנּוּן׃ אִם־עַנֵּה תְעַנֶּה אֹתוֹ כִּי אִם־צָעֹק יִצְעַק אֵלַי שָׁמֹעַ אֶשְׁמַע צַעֲקָתוֹ". היתום, האלמנה והגר הן האוכלוסיות החלשות, על כן מזהירה התורה מניצולם ופגיעה בזכויותיהם.
מצווה נוספת המדגישה את החשיבות שבסולידאריות נמצאת בפסוקים הבאים: "אִם־כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת־עַמִּי אֶת־הֶעָנִי עִמָּךְ לֹא־תִהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁה לֹא־תְשִׂימוּן עָלָיו נֶשֶׁךְ אִם־חָבֹל תַּחְבֹּל שַׂלְמַת רֵעֶךָ עַד־בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ׃כִּי הִוא כְסוּתוֹ לְבַדָּהּ הִוא שִׂמְלָתוֹ לְעֹרוֹ בַּמֶּה יִשְׁכָּב וְהָיָה כִּי־יִצְעַק אֵלַי וְשָׁמַעְתִּי כִּי־חַנּוּן אָנִי". התורה אוסרת על השטת ריבית! ובנוסף, מצווה כי אם לקח אדם משכון מאדם שחייב לו, עליו להחזיר לו אותו כשהוא יזדקק לו. אם לקח ממנו כלי שמשמשים אותו בלילה, הוא חייב להחזירם לו לעת ערב.
- פרשת תרומה: הגיוס הראשון בתורה; מודל חדש של שותפות
- פרשת יתרו: אורח לרגע רואה כל פגע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רף גבוה של דאגה לחלש
מעניין לגלות שבמצוות אשר עוסקות בהתנהלות הכלכלית בוחרת התורה לעסוק בראש ובראשונה בהגבלות ובחוקים למניעת עוולות. המצוות הללו, יחד עם עוד מצוות בתורה משמשות בסיס להתעסקות בדאגה לחלשים בחברה ולזכויותיהם. התורה לא מסתפקת בנורמות המקובלות, ודורשת מאיתנו נורמה גבוה בהרבה מן המקובל ומציבה רף גבוה המלמד על חשיבות הנושא. כך, במסכת קידושין, בתלמוד הבבלי, נכתב כל הקונה עבד עברי כקונה אדון, כלומר על האדון לדאוג לעבדו כפי שדואג לעצמו ואף מעבר לכך.
כפי שכבר עסקנו בעבר, לחלשים במקרים רבים אין את היכולת להתגונן מפני עושק ועוולות, בגלל ההתעסקות ההישרדותית שלהם. על כן, אנחנו צריכים לדאוג שזכויותיהם לא יפגעו, ויתרה מזאת, להציב רף של דאגה וחמלה מעבר למקובל. אל מקומות שבהם לא נכנס החוק אנחנו צריכים לראות את רוח הדברים בתורה ולהחיל נורמות גבוהות של דאגה לחלש.
בימינו, אמנם קיימים חוקים רבים אשר מטרתם להגן על זכויות העובדים ככלל, ועל השכבות החלשות בפרט. אך, לעתים רבות מנצלים בעלי עסקים את הצורך הנואש של אנשים בפרנסה ובעבודה, ופוגעים בתנאיהם. עלינו לראות כמדינה וכפרטים איך אנחנו דואגים לחלשים ולצמצום הפערים.
- הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה
- סקר הלמ"ס: לראשונה מאז תחילת המלחמה ציפיות חיוביות לתיירות הנכנסת
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
ההקשר האקטואלי - צמצום פערים ודאגה לחלשים הם תפקידה של הממשלה. הרגולטור אמור לדאוג לרווחת הפרט ולדאוג לצמצום חוסר השיוויון. איך עושים את זה? למשל - שכר מינימום. לא ניתן לשלם שכר מתחת לשכר המינימום. האם זה טוב, האם זה נכון? לא בטוח - שכר מינימום גורם למעסיקים לפטר עובדים (במקביל לעליית שכר המינימום) - אז מה עדיף להיות עובד בשכר נמוך או מובטל? ועדיין מדובר ברגולציה שאמורה להיטיב עם הרוב הגדול של העובדים.
חוץ מזה, נקבע במקומות מסוימים - חברות פיננסיות - הגבלה על שכר המנהלים. גם כאן, הדבר נועד ליצור צמצום הפער בין השכר של המנהלים לעובדים בכלל במקומות האלו. האם זה עוזר? לא בטוח שהעובדים מרגישים את צמצום הפערים האלו - המנכ"לים עדיין מרוויחים 3 מיליון שקל בשנה והם בממוצע 200 אלף שקל בשנה.
גם אם זה עוזר, הרי שזה לא בכל החברות - מנהלי החברות הציבוריות ובעלי השליטה מרוויחים הרבה מאוד כסף - מיליונים רבים בשנה ויש גם כאלו שעשרות מיליונים בשנה. יש פער מאוד גדול בין השכבות החלשות לעשירות. זו עובדה, אבל לא בטוח שזה לא טוב - ככה זה בעולם הקפיטליסטי.
הדבר החשוב הוא לשמור על קפיטליזם ועדיין לשמור על המוסר והדאגה לחלש. זה תפקידה של המדינה, אך נראה שלאותם אנשים בשכבות העושר הגבוהות יש יכולת גם לעזור. הפרשה מדברת בדיוק על העניין הזה - מעבר לצורך בחוק, משפט ורגולציה שייגנו על החלשים, זה צריך להיות טבוע באנשים - קוראים לזה - הזדהות, חמלה ומוסר.
- 2.לרון 21/02/2020 11:11הגב לתגובה זוהיה בורא אותנו מוסריים,לא היה צריך אח"כ להוציא "manual" לתיקון המעוות!
- 1.לילי 21/02/2020 11:05הגב לתגובה זולכן המפלגות החרדיות הפכו את התורה לקרדום לחפור בו התורה כולה נתנה לחיים שבין אדם לחברו . אלוהים הוא היושרה שלנו

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
