פרשת משפטים: צמצום פערים ודאגה לחלשים; ואיך זה קשור לשכר המנהלים?
בפרשת השבוע הקודמת מסופר על מעמד הר סיני וקבלת עשרת הדיברות, ואילו הפרשה הנוכחית - פרשת משפטים יורדת לפרטי הדינים והחוקים. במסגרת כלל המצוות המוזכרות בפרשה, בולטות בכמות ובהתייחסות, מספר מצוות חברתיות. התורה מציבה נורמה גבוהה מן המקובל של דאגה לחלש, המהווה בסיס לחוקים ברוח זו, ולדרישה מוסרית כלפי כל אדם ואדם.
פרשת השבוע, עוסקת במשפט העברי, קרי בחוקים ובמצוות שניתנו לעם ישראל, לאחר יצאתם ממצרים וקבלת התורה. בין כל המצוות הללו, בולטות מספר מצוות סוציאליות-חברתיות. כשהראשונה שבהן היא דיני עבד עברי, אשר בבסיסה מחייבת את מי שקנה עבד לשחרר אותו לאחר שבע שנים. על אף, שהיום ברור לכל שהמצב של עבדות הוא לא מוסרי, הרי שבעת ההיא הדיבור על זכויות עבדים בכלל היו מהפכניות.
לאחר מכן, התורה מצווה את בני ישראל להיזהר מהפגיעה ביתום, באלמנה ובגר, "ְגֵר לֹא־תוֹנֶה וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ כִּי־גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם׃ כָּל־אַלְמָנָה וְיָתוֹם לֹא תְעַנּוּן׃ אִם־עַנֵּה תְעַנֶּה אֹתוֹ כִּי אִם־צָעֹק יִצְעַק אֵלַי שָׁמֹעַ אֶשְׁמַע צַעֲקָתוֹ". היתום, האלמנה והגר הן האוכלוסיות החלשות, על כן מזהירה התורה מניצולם ופגיעה בזכויותיהם.
מצווה נוספת המדגישה את החשיבות שבסולידאריות נמצאת בפסוקים הבאים: "אִם־כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת־עַמִּי אֶת־הֶעָנִי עִמָּךְ לֹא־תִהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁה לֹא־תְשִׂימוּן עָלָיו נֶשֶׁךְ אִם־חָבֹל תַּחְבֹּל שַׂלְמַת רֵעֶךָ עַד־בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ׃כִּי הִוא כְסוּתוֹ לְבַדָּהּ הִוא שִׂמְלָתוֹ לְעֹרוֹ בַּמֶּה יִשְׁכָּב וְהָיָה כִּי־יִצְעַק אֵלַי וְשָׁמַעְתִּי כִּי־חַנּוּן אָנִי". התורה אוסרת על השטת ריבית! ובנוסף, מצווה כי אם לקח אדם משכון מאדם שחייב לו, עליו להחזיר לו אותו כשהוא יזדקק לו. אם לקח ממנו כלי שמשמשים אותו בלילה, הוא חייב להחזירם לו לעת ערב.
- פרשת תרומה: הגיוס הראשון בתורה; מודל חדש של שותפות
- פרשת יתרו: אורח לרגע רואה כל פגע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רף גבוה של דאגה לחלש
מעניין לגלות שבמצוות אשר עוסקות בהתנהלות הכלכלית בוחרת התורה לעסוק בראש ובראשונה בהגבלות ובחוקים למניעת עוולות. המצוות הללו, יחד עם עוד מצוות בתורה משמשות בסיס להתעסקות בדאגה לחלשים בחברה ולזכויותיהם. התורה לא מסתפקת בנורמות המקובלות, ודורשת מאיתנו נורמה גבוה בהרבה מן המקובל ומציבה רף גבוה המלמד על חשיבות הנושא. כך, במסכת קידושין, בתלמוד הבבלי, נכתב כל הקונה עבד עברי כקונה אדון, כלומר על האדון לדאוג לעבדו כפי שדואג לעצמו ואף מעבר לכך.
כפי שכבר עסקנו בעבר, לחלשים במקרים רבים אין את היכולת להתגונן מפני עושק ועוולות, בגלל ההתעסקות ההישרדותית שלהם. על כן, אנחנו צריכים לדאוג שזכויותיהם לא יפגעו, ויתרה מזאת, להציב רף של דאגה וחמלה מעבר למקובל. אל מקומות שבהם לא נכנס החוק אנחנו צריכים לראות את רוח הדברים בתורה ולהחיל נורמות גבוהות של דאגה לחלש.
בימינו, אמנם קיימים חוקים רבים אשר מטרתם להגן על זכויות העובדים ככלל, ועל השכבות החלשות בפרט. אך, לעתים רבות מנצלים בעלי עסקים את הצורך הנואש של אנשים בפרנסה ובעבודה, ופוגעים בתנאיהם. עלינו לראות כמדינה וכפרטים איך אנחנו דואגים לחלשים ולצמצום הפערים.
- זהירות - הפצת דוחות חניה מזויפים עם קישור לתשלום באתר מתחזה
- המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין...
ההקשר האקטואלי - צמצום פערים ודאגה לחלשים הם תפקידה של הממשלה. הרגולטור אמור לדאוג לרווחת הפרט ולדאוג לצמצום חוסר השיוויון. איך עושים את זה? למשל - שכר מינימום. לא ניתן לשלם שכר מתחת לשכר המינימום. האם זה טוב, האם זה נכון? לא בטוח - שכר מינימום גורם למעסיקים לפטר עובדים (במקביל לעליית שכר המינימום) - אז מה עדיף להיות עובד בשכר נמוך או מובטל? ועדיין מדובר ברגולציה שאמורה להיטיב עם הרוב הגדול של העובדים.
חוץ מזה, נקבע במקומות מסוימים - חברות פיננסיות - הגבלה על שכר המנהלים. גם כאן, הדבר נועד ליצור צמצום הפער בין השכר של המנהלים לעובדים בכלל במקומות האלו. האם זה עוזר? לא בטוח שהעובדים מרגישים את צמצום הפערים האלו - המנכ"לים עדיין מרוויחים 3 מיליון שקל בשנה והם בממוצע 200 אלף שקל בשנה.
גם אם זה עוזר, הרי שזה לא בכל החברות - מנהלי החברות הציבוריות ובעלי השליטה מרוויחים הרבה מאוד כסף - מיליונים רבים בשנה ויש גם כאלו שעשרות מיליונים בשנה. יש פער מאוד גדול בין השכבות החלשות לעשירות. זו עובדה, אבל לא בטוח שזה לא טוב - ככה זה בעולם הקפיטליסטי.
הדבר החשוב הוא לשמור על קפיטליזם ועדיין לשמור על המוסר והדאגה לחלש. זה תפקידה של המדינה, אך נראה שלאותם אנשים בשכבות העושר הגבוהות יש יכולת גם לעזור. הפרשה מדברת בדיוק על העניין הזה - מעבר לצורך בחוק, משפט ורגולציה שייגנו על החלשים, זה צריך להיות טבוע באנשים - קוראים לזה - הזדהות, חמלה ומוסר.
- 2.לרון 21/02/2020 11:11הגב לתגובה זוהיה בורא אותנו מוסריים,לא היה צריך אח"כ להוציא "manual" לתיקון המעוות!
- 1.לילי 21/02/2020 11:05הגב לתגובה זולכן המפלגות החרדיות הפכו את התורה לקרדום לחפור בו התורה כולה נתנה לחיים שבין אדם לחברו . אלוהים הוא היושרה שלנו

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
