תורה, פרשת שבוע
צילום: יחצ
פרשת השבוע

פרשת משפטים: צמצום פערים ודאגה לחלשים; ואיך זה קשור לשכר המנהלים?

לאחר קבלת עשרת הדיברות מקבל עם ישראל חוקים מפורטים בפעם הראשונה בתולדותיו. מה ניתן ללמוד מהעיסוק בנושא הדאגה לגר, ליתום ולאלמנה, ומאיסור הריבית שבתורה?
איתן גרסטנפלד | (2)

בפרשת השבוע הקודמת מסופר על מעמד הר סיני וקבלת עשרת הדיברות, ואילו הפרשה הנוכחית - פרשת משפטים יורדת לפרטי הדינים והחוקים. במסגרת כלל המצוות המוזכרות בפרשה, בולטות בכמות ובהתייחסות, מספר מצוות חברתיות. התורה מציבה נורמה גבוהה מן המקובל של דאגה לחלש, המהווה בסיס לחוקים ברוח זו, ולדרישה מוסרית כלפי כל אדם ואדם.

פרשת השבוע, עוסקת במשפט העברי, קרי בחוקים ובמצוות שניתנו לעם ישראל, לאחר יצאתם ממצרים וקבלת התורה. בין כל המצוות הללו, בולטות מספר מצוות סוציאליות-חברתיות. כשהראשונה שבהן היא דיני עבד עברי, אשר בבסיסה מחייבת את מי שקנה עבד לשחרר אותו לאחר שבע שנים. על אף, שהיום ברור לכל שהמצב של עבדות הוא לא מוסרי, הרי שבעת ההיא הדיבור על זכויות עבדים בכלל היו מהפכניות.

לאחר מכן, התורה מצווה את בני ישראל להיזהר מהפגיעה ביתום, באלמנה ובגר, "ְגֵר לֹא־תוֹנֶה וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ כִּי־גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם׃ כָּל־אַלְמָנָה וְיָתוֹם לֹא תְעַנּוּן׃ אִם־עַנֵּה תְעַנֶּה אֹתוֹ כִּי אִם־צָעֹק יִצְעַק אֵלַי שָׁמֹעַ אֶשְׁמַע צַעֲקָתוֹ". היתום, האלמנה והגר הן האוכלוסיות החלשות, על כן מזהירה התורה מניצולם ופגיעה בזכויותיהם. 

מצווה נוספת המדגישה את החשיבות שבסולידאריות נמצאת בפסוקים הבאים: "אִם־כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת־עַמִּי אֶת־הֶעָנִי עִמָּךְ לֹא־תִהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁה לֹא־תְשִׂימוּן עָלָיו נֶשֶׁךְ אִם־חָבֹל תַּחְבֹּל שַׂלְמַת רֵעֶךָ עַד־בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ׃כִּי הִוא כְסוּתוֹ לְבַדָּהּ הִוא שִׂמְלָתוֹ לְעֹרוֹ בַּמֶּה יִשְׁכָּב וְהָיָה כִּי־יִצְעַק אֵלַי וְשָׁמַעְתִּי כִּי־חַנּוּן אָנִי". התורה אוסרת על השטת ריבית! ובנוסף, מצווה כי אם לקח אדם משכון מאדם שחייב לו, עליו להחזיר לו אותו כשהוא יזדקק לו. אם לקח ממנו כלי שמשמשים אותו בלילה, הוא חייב להחזירם לו לעת ערב.

רף גבוה של דאגה לחלש

מעניין לגלות שבמצוות אשר עוסקות בהתנהלות הכלכלית בוחרת התורה לעסוק בראש ובראשונה בהגבלות ובחוקים למניעת עוולות. המצוות הללו, יחד עם עוד מצוות בתורה משמשות בסיס להתעסקות בדאגה לחלשים בחברה ולזכויותיהם. התורה לא מסתפקת בנורמות המקובלות, ודורשת מאיתנו נורמה גבוה בהרבה מן המקובל ומציבה רף גבוה המלמד על חשיבות הנושא. כך, במסכת קידושין, בתלמוד הבבלי, נכתב כל הקונה עבד עברי כקונה אדון, כלומר על האדון לדאוג לעבדו כפי שדואג לעצמו ואף מעבר לכך.

כפי שכבר עסקנו בעבר, לחלשים במקרים רבים אין את היכולת להתגונן מפני עושק ועוולות, בגלל ההתעסקות ההישרדותית שלהם. על כן, אנחנו צריכים לדאוג שזכויותיהם לא יפגעו, ויתרה מזאת, להציב רף של דאגה וחמלה מעבר למקובל. אל מקומות שבהם לא נכנס החוק אנחנו צריכים לראות את רוח הדברים בתורה ולהחיל נורמות גבוהות של דאגה לחלש.

בימינו, אמנם קיימים חוקים רבים אשר מטרתם להגן על זכויות העובדים ככלל, ועל השכבות החלשות בפרט. אך, לעתים רבות מנצלים בעלי עסקים את הצורך הנואש של אנשים בפרנסה ובעבודה, ופוגעים בתנאיהם. עלינו לראות כמדינה וכפרטים איך אנחנו דואגים לחלשים ולצמצום הפערים.

קיראו עוד ב"בארץ"

ההקשר האקטואלי - צמצום פערים ודאגה לחלשים הם תפקידה של הממשלה. הרגולטור אמור לדאוג לרווחת הפרט ולדאוג לצמצום חוסר השיוויון. איך עושים את זה? למשל - שכר מינימום. לא ניתן לשלם שכר מתחת לשכר המינימום. האם זה טוב, האם זה נכון? לא בטוח - שכר מינימום גורם למעסיקים לפטר עובדים (במקביל לעליית שכר המינימום) - אז מה עדיף להיות עובד בשכר נמוך או מובטל? ועדיין מדובר ברגולציה שאמורה להיטיב עם הרוב הגדול של העובדים. 

חוץ מזה, נקבע במקומות מסוימים - חברות פיננסיות - הגבלה על שכר המנהלים. גם כאן, הדבר נועד ליצור צמצום הפער בין השכר של המנהלים לעובדים בכלל במקומות האלו. האם זה עוזר? לא בטוח שהעובדים מרגישים את צמצום הפערים האלו - המנכ"לים עדיין מרוויחים 3 מיליון שקל בשנה והם בממוצע 200 אלף שקל בשנה.

גם אם זה עוזר, הרי שזה לא בכל החברות - מנהלי החברות הציבוריות ובעלי השליטה מרוויחים הרבה מאוד כסף - מיליונים רבים בשנה ויש גם כאלו שעשרות מיליונים בשנה. יש פער מאוד גדול בין השכבות החלשות לעשירות. זו עובדה, אבל לא בטוח שזה לא טוב - ככה זה בעולם הקפיטליסטי.

הדבר החשוב הוא לשמור על קפיטליזם ועדיין לשמור על המוסר והדאגה לחלש. זה תפקידה של המדינה, אך נראה שלאותם אנשים בשכבות העושר הגבוהות יש יכולת גם לעזור. הפרשה מדברת בדיוק על העניין הזה - מעבר לצורך בחוק, משפט ורגולציה שייגנו על החלשים, זה צריך להיות טבוע באנשים - קוראים לזה - הזדהות, חמלה ומוסר. 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    לרון 21/02/2020 11:11
    הגב לתגובה זו
    היה בורא אותנו מוסריים,לא היה צריך אח"כ להוציא "manual" לתיקון המעוות!
  • 1.
    לילי 21/02/2020 11:05
    הגב לתגובה זו
    לכן המפלגות החרדיות הפכו את התורה לקרדום לחפור בו התורה כולה נתנה לחיים שבין אדם לחברו . אלוהים הוא היושרה שלנו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

קרנות פרייבט אקוויטי, לוגואיםקרנות פרייבט אקוויטי, לוגואים

שנת הקציר של קרנות הפרייבט אקוויטי: מי הציפו ערך ומי עדיין מחכים?

מהאקזיט ביד2, דרך המימושים של פימי בעשות אשקלון ובאורביט ועד ההנפקה של סוגת  קרנות הפרייבט אקוויטי סגרו שנה של אקזיטים והנפקות, אבל לא כל הקרנות נהנו מהגאות
רונן קרסו |

הגאות ההיסטורית בשווקים לא פסחה גם על עולם הפרייבט אקוויטי. אחרי תקופה של ריבית גבוהה, אי-ודאות ובלימת עסקאות, חלק מקרנות ההשקעה הפרטיות מצאו את עצמן שוב בסביבה נוחה יותר למימושים ולהנפקות.

לצד הזינוקים במדדים, והפתיחה המחודשת של שוק ההנפקות, חלק מקרנות ההשקעה הפרטיות נהנו גם הן משנה חריגה במיוחד. 4 קרנות פרייבט אקוויטי רשמו תשואות דו-ספרתיות, ובמקרים מסוימים גם הצליחו לתרגם את העליות למימושים בפועל, דרך אקזיטים והנפקות ברווחים נאים.


קרנות ההשקעה הפרטיות לא מדווחות על הרווחים שלהן, אבל אם נסתכל בתוצאות המצוינות של הבנקים - פועלים אקוויטי, לאומי פרטנרס ודיסקונט קפיטל, שעוסקות באותם תחומים - נבין שהייתה זו בהחלט שנה מדהימה. במקביל, קרנות ההשקעה המשיכו בהשקעות חדשות בחברות מקומיות בתחומים שונים כשהן נערכות גם להמשך הדרך.



פימי

קרן פימי, שנוסדה בשנת 1996 על ידי ישי דוידי, היא הגדולה והמובילה בישראל. הקרן מנהלת נכסים בשווי כולל של כ-8 מיליארד דולר.

לפני חודש הודיעה פימי על תחילת הגיוס של קרן פימי 8, לגיוס של 1.5 מיליארד דולר, ארבע שנים לאחר סיום הגיוס של קרן פימי 7, שבה גייסה 1.25 מיליארד דולר.

עד כה רכשה הקרן שליטה ב-108 חברות ומימשה 76 מהן, בהיקף עסקאות של למעלה מ-9 מיליארד דולר.