תורה, פרשת שבוע
צילום: יחצ
פרשת השבוע

פרשת יתרו: אורח לרגע רואה כל פגע

יתרו מגיע אל מחנה בני ישראל ומלמד את משה והעם את רזי הייעוץ הארגוני - כיצד לנהל ארגון גדול, ולמה חשוב להאציל סמכויות; איך זה קשור להשקעות בחברות משפחתיות וחברות שתלויות באיש אחד - בעלים או מנכ"ל 
איתן גרסטנפלד | (9)

פרשת השבוע שעבר עסקה ביציאת מצרים וחציית ים סוף. בפרשה השבוע מגיע יתרו חותן משה אל מחנה ישראל ומשיא למשה מספר עצות שיעזרו לו לנהל את העם. עצות יתרו מגיעות דווקא מאדם שלא מכיר את האופי של עם ישראל, ולא היה חלק מיציאתם ממצרים. עם זאת, דווקא בגלל העובדה הזאת יש בהן בכדי ללמד אותנו רבות על הדרך הטובה לנהל או להנהיג ארגון גדול. 

תחילת הפרשה הנוכחית, פרשת יתרו, פותחת בכך שיתרו חותן משה מגיע אל מחנה בני ישראל, לאחר שהשמועה על יציאת מצרים הגיעה אליו. יחד עמו, מביא יתרו את ציפורה אשתו של משה ושני ילדיו גרשום ואליעזר. משה מספר ליתרו את סיפור יציאת מצרים שגוררת התפעלות רבה מצדו: "וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ עַל כָּל-הַטּוֹבָה אֲשֶׁר-עָשָׂה ה' לְיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הִצִּילוֹ מִיַּד מִצְרָיִם". לאור האיחוד המשפחה וההתרגשות מיציאת מצרים מקריב יתרו עולה וזבחים לה', וניכרת התרגשות רבה בקרב המחנה.

למחרת, צופה יתרו בהתנהלותו היום-יומית של משה כמנהיג. יתרו,רואה את משה מתעסק מבוקר ועד ערב עם פניות מצד העם, ועם הצורך לפתור את בעיותיו. יתרו שואל לפשר מעשיו, ומשה משיב לו על האופי של עבודתו. אך, יתרו סבור שהתנהלות של משה והעם לא אפקטיבית וכי היא תפגע בטטוח הארוך בשני הצדדים: "וַיֹּאמֶר חֹתֵן מֹשֶׁה אֵלָיו לֹא־טוֹב הַדָּבָר אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה, נָבֹל תִּבֹּל גַּם־אַתָּה גַּם־הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ כִּי־כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר לֹא־תוּכַל עֲשֹׂהוּ לְבַדֶּךָ".

יתרו מבחין בכך שמשה לא יהיה מסוגל לעמוד בעבודתו לאורך זמן, וכי הוא מעמיס על עצמו יותר ממה שהוא מסוגל. לטענתו, הצורה בה הוא עובד תפגע לא רק בו, אלא גם בעם אותו הוא מנהיג. מעבר לכך, יתרו משיא למשה עצה בכדי לייעל את עבודתו. ראשית, מציע יתרו למשה להורות לעם חלק מן החוקים, ובכך להקטין את התלות האבסולוטית בו, "וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת־הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ וְאֶת־הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן". שנית, הוא מציע לו להאציל סמכויות על ידי הקמה של מעין מערכת שיפוטית היררכית, שהוא יעמוד בראשה: "ְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל־הָעָם אַנְשֵׁי־חַיִל יִרְאֵי אֱלֹהִים אַנְשֵׁי אֱמֶת שֹׂנְאֵי בָצַע וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת׃ וְשָׁפְטוּ אֶת־הָעָם בְּכָל־עֵת וְהָיָה כָּל־הַדָּבָר הַגָּדֹל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ וְכָל־הַדָּבָר הַקָּטֹן יִשְׁפְּטוּ־הֵם וְהָקֵל מֵעָלֶיךָ וְנָשְׂאוּ אִתָּךְ".

יתרו - יועץ ארגוני

יתרו, כמאמר הביטוי הוא "אורח לרגע רואה כל פגע", הוא מזהה את הפגמים שבמערכת ההנהגה ההולכת ונרקמת של עם שזה עתה הפך לחופשי. רק אדם מבחוץ יכול לזהות את הפגמים, שכן מי שבתוך הסיפור לא מכיר סיטואציה אחרת. אבל מעבר לכך יש בהצעות שלו תובנות עמוקות על מנהיגות והיררכיה ארגונית.

יתרו מבין, ראשית שכח רב בידי אדם אחד עלול ליצור בעיות, שנית שלא משנה עד כמה האדם מוכשר יש גבול לכמות הדברים שיש ביכולתו לעשות. בנוסף, הוא מלמד את משה והעם הטרי את רזי הארגון ההיררכי, בכדי להתקדם, על העם לבנות מערך משוכלל הבנוי על היררכיה ברורה. הזמנים השתנו עבור בני ישראל, הם כבר לא עבדים ובכדי להתנהל בצורה טובה הם זקוקים למערכת מסודרת.

דבריו של יתרו הם מופת של ייעוץ ארגוני, הרלוונטי גם בימינו, החל מהצורך במבט חיצוני וכלה בהשתתת מבנה היררכי ברור. בגלל קוצר היריעה נתמקד רק בשני דברים מהם ניתן ללמוד לחיינו. הראשון הוא הצורך בייעוץ מבחוץ, כמו שאומר הביטוי,  "הגמל לא רואה את הדבשת של עצמו". פעמים רבות אדם מבחוץ המנותק מאינטרסים ודעות קדומות מסוגל לספק מבט על הכשלים שהאנשים שבתוך המערכת לא יכולים לראות. זה נכון ברגעי משבר, אך נכון לא פחות כשהדברים מתנהלים בצורה טובה. התובנות עשויות לספק תרופה מקדימה לסדקים שעשויים לצוץ בהמשך, ולא זוכים לטיפול.

קיראו עוד ב"בארץ"

נקודה נוספת, הנלמדת מיתרו היא הצורך בחלוקת אחריות וסמכויות. לפעמים אנשים חזקים אוהבים לשלוט ולנהל את הכל. אך סיפור משה מלמד אותנו, שלא משנה עד כמה אדם מוכשר קשה לנהל מערכות גדולות באופן בלעדי. חלוקה של הסמכויות תוך פיקוח מתמיד מאפשרים שליטה מחד, והימנעות מקריסה ומהשלכות נוספות של ריכוז סמכויות מאידך.

פרשת יתרו מלמדת בהקשר של השקעות ושוק ההון על הבעיה בהסתמכות על "אנשי מפתח בחברה". כשאתם משקיעים בחברה אתם לרוב מסתכלים ובוחנים את המספרים, את המגמה בעסקים, את הסביבה העסקית - מתחרות, לקוחות. אבל לא פחות חשוב - צריך להבין את התלות של החברה באנשי מפתח.

יש בבורסה המקומית ובכלל - גם בבורסה בניו יורק, חברות רבות שתלויות ונשענות על איש אחד, או על מספר קטן של אנשים. זה לא נכון לעסק, זה נובע מהיותן של החברות, חברות משפחתיות וזה נובע מכך שמנהלים ובעלים לפעמים "לא משחררים". אז אולי זה מצליח במשך תקופה, אבל בדומה לעצה שיתרו נתן - חלק חשוב מבריאות של ארגון הוא היכולת להתנהל מבלי להיות תלוי במנהיג. האצלת סמכויות גם בחברה עסקית היא הכרח לצמיחה שלה, להצלחה שלה. אז בפעם הבאה שאתם בודקים ומנתחים חברות - תתייחסו גם לשדרה הניהולית ולשאלה - האם קיימת לחברה תלות גדולה מדי באיש או אנשי מפתח?    

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    לא יאמן שכתבה כזאת מופיעה (ל"ת)
    דת השקר והכזב 16/02/2020 09:03
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    כתבה נהדרת תודה רבה!! (ל"ת)
    איתמר 14/02/2020 18:40
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    יתרו לא אמר איך למנוע מאזרח ביובי לא ראוי להגיע להנהגה? (ל"ת)
    מרוקוסטאן 14/02/2020 17:05
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אחלה יפה מאוד כיף לקרוא (ל"ת)
    אסף 14/02/2020 16:58
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    ביבי 14/02/2020 15:56
    הגב לתגובה זו
    אחד רק הוא גאון ויכול להיות קבוצת כדורגל בעצמו
  • בא 14/02/2020 18:41
    הגב לתגובה זו
    את שילטון הימין כולו,השמאל הוא סכנה קיומית לישראל.
  • 3.
    יפה מאוד! (ל"ת)
    יורי 14/02/2020 12:19
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    האצלת סמכויות זה לא ביבי ,לא רוצה לגדל מיתחרים . (ל"ת)
    בא 14/02/2020 11:35
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 14/02/2020 10:02
    הגב לתגובה זו
    הייתה קריאה מהנה מאוד. תודה
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.07%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

אינפלציה מדד המחירים פירות ירקות
צילום: תמר מצפי

בכמה יעלה מדד המחירים מחר?

מדד המחירים יפורסם מחר ב-14:00 בצהריים - איזה סעיפים ימשכו את המדד למטה ואיזה למעלה - ומה הנתון שהנגיד מחכה לו כדי להוריד ריבית?

תמיר חכמוף |

אחרי חודשים של ציפייה, מדד המחירים לצרכן של אוקטובר שיתפרסם מחר צפוי להכריע לקראת הורדת ריבית ראשונה. המדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, מה שהוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5% והחזיר אותה אל תוך טווח היעד של בנק ישראל. מאז, השוק התייצב: הפסקת האש החזיקה מעמד, אי-הוודאות הגיאופוליטית ירדה, והשקל המשיך להתחזק לרמות של 3.20 שקלים לדולר, הגבוהות ביותר מאז אוגוסט 2022.

בתנאים האלה, תחזיות האנליסטים מתכנסות סביב עלייה של 0.5% במדד אוקטובר, מדד חיובי גבוה אך דומה לעלייה בתקופה המקבילה, שיניח את האינפלציה השנתית סביב 2.5%.

מה עשוי לדחוף את המדד כלפי מעלה?

אחד הסעיפים שקשה כיום לחזות הוא מחירי הטיסות, שהפכו בחודשים האחרונים למפתח להפתעות במדד. לאחר שבתקופת החגים נרשמה עלייה במחירי הטיסות, הכלכלנים מציינים כי הפתעה נוספת, גם אם לא בעוצמה שהפוכה לזו של ספטמבר, עלולה לדחוף את מדד אוקטובר כלפי מעלה מעבר לצפי.

גם ההלבשה וההנעלה נכנסים לחודש עונתי חזק. תחילת דגימת קולקציות החורף מביאה בדרך כלל לעליות מחירים חדות יחסית בעונתיות, כאשר הכלכלנים מציינים כי זה עשוי להיות אחד הסעיפים הדומיננטיים הפעם. לצד זאת, בסעיפי המזון (ללא ירקות ופירות) נרשמו עליות שמוסיפות עוד כמה נקודות בסיס למדד.

ומה ימתן את המדד?

מנגד, הייסוף החד בשקל, שהעצים לאחר העלאת תחזית הדירוג לישראל שקרתה לאחרונה, צפוי למתן את המדד במגוון רחב של סעיפים המושפעים מייבוא. גם סעיף הפירות טריים עשוי להציג ירידות מחירים, שעשויות לעבוד נגד הלחצים העונתיים האחרים.