תורה, פרשת שבוע
צילום: יחצ
פרשת השבוע

פרשת יתרו: אורח לרגע רואה כל פגע

יתרו מגיע אל מחנה בני ישראל ומלמד את משה והעם את רזי הייעוץ הארגוני - כיצד לנהל ארגון גדול, ולמה חשוב להאציל סמכויות; איך זה קשור להשקעות בחברות משפחתיות וחברות שתלויות באיש אחד - בעלים או מנכ"ל 
איתן גרסטנפלד | (9)

פרשת השבוע שעבר עסקה ביציאת מצרים וחציית ים סוף. בפרשה השבוע מגיע יתרו חותן משה אל מחנה ישראל ומשיא למשה מספר עצות שיעזרו לו לנהל את העם. עצות יתרו מגיעות דווקא מאדם שלא מכיר את האופי של עם ישראל, ולא היה חלק מיציאתם ממצרים. עם זאת, דווקא בגלל העובדה הזאת יש בהן בכדי ללמד אותנו רבות על הדרך הטובה לנהל או להנהיג ארגון גדול. 

תחילת הפרשה הנוכחית, פרשת יתרו, פותחת בכך שיתרו חותן משה מגיע אל מחנה בני ישראל, לאחר שהשמועה על יציאת מצרים הגיעה אליו. יחד עמו, מביא יתרו את ציפורה אשתו של משה ושני ילדיו גרשום ואליעזר. משה מספר ליתרו את סיפור יציאת מצרים שגוררת התפעלות רבה מצדו: "וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ עַל כָּל-הַטּוֹבָה אֲשֶׁר-עָשָׂה ה' לְיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הִצִּילוֹ מִיַּד מִצְרָיִם". לאור האיחוד המשפחה וההתרגשות מיציאת מצרים מקריב יתרו עולה וזבחים לה', וניכרת התרגשות רבה בקרב המחנה.

למחרת, צופה יתרו בהתנהלותו היום-יומית של משה כמנהיג. יתרו,רואה את משה מתעסק מבוקר ועד ערב עם פניות מצד העם, ועם הצורך לפתור את בעיותיו. יתרו שואל לפשר מעשיו, ומשה משיב לו על האופי של עבודתו. אך, יתרו סבור שהתנהלות של משה והעם לא אפקטיבית וכי היא תפגע בטטוח הארוך בשני הצדדים: "וַיֹּאמֶר חֹתֵן מֹשֶׁה אֵלָיו לֹא־טוֹב הַדָּבָר אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה, נָבֹל תִּבֹּל גַּם־אַתָּה גַּם־הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ כִּי־כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר לֹא־תוּכַל עֲשֹׂהוּ לְבַדֶּךָ".

יתרו מבחין בכך שמשה לא יהיה מסוגל לעמוד בעבודתו לאורך זמן, וכי הוא מעמיס על עצמו יותר ממה שהוא מסוגל. לטענתו, הצורה בה הוא עובד תפגע לא רק בו, אלא גם בעם אותו הוא מנהיג. מעבר לכך, יתרו משיא למשה עצה בכדי לייעל את עבודתו. ראשית, מציע יתרו למשה להורות לעם חלק מן החוקים, ובכך להקטין את התלות האבסולוטית בו, "וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת־הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ וְאֶת־הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן". שנית, הוא מציע לו להאציל סמכויות על ידי הקמה של מעין מערכת שיפוטית היררכית, שהוא יעמוד בראשה: "ְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל־הָעָם אַנְשֵׁי־חַיִל יִרְאֵי אֱלֹהִים אַנְשֵׁי אֱמֶת שֹׂנְאֵי בָצַע וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת׃ וְשָׁפְטוּ אֶת־הָעָם בְּכָל־עֵת וְהָיָה כָּל־הַדָּבָר הַגָּדֹל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ וְכָל־הַדָּבָר הַקָּטֹן יִשְׁפְּטוּ־הֵם וְהָקֵל מֵעָלֶיךָ וְנָשְׂאוּ אִתָּךְ".

יתרו - יועץ ארגוני

יתרו, כמאמר הביטוי הוא "אורח לרגע רואה כל פגע", הוא מזהה את הפגמים שבמערכת ההנהגה ההולכת ונרקמת של עם שזה עתה הפך לחופשי. רק אדם מבחוץ יכול לזהות את הפגמים, שכן מי שבתוך הסיפור לא מכיר סיטואציה אחרת. אבל מעבר לכך יש בהצעות שלו תובנות עמוקות על מנהיגות והיררכיה ארגונית.

יתרו מבין, ראשית שכח רב בידי אדם אחד עלול ליצור בעיות, שנית שלא משנה עד כמה האדם מוכשר יש גבול לכמות הדברים שיש ביכולתו לעשות. בנוסף, הוא מלמד את משה והעם הטרי את רזי הארגון ההיררכי, בכדי להתקדם, על העם לבנות מערך משוכלל הבנוי על היררכיה ברורה. הזמנים השתנו עבור בני ישראל, הם כבר לא עבדים ובכדי להתנהל בצורה טובה הם זקוקים למערכת מסודרת.

דבריו של יתרו הם מופת של ייעוץ ארגוני, הרלוונטי גם בימינו, החל מהצורך במבט חיצוני וכלה בהשתתת מבנה היררכי ברור. בגלל קוצר היריעה נתמקד רק בשני דברים מהם ניתן ללמוד לחיינו. הראשון הוא הצורך בייעוץ מבחוץ, כמו שאומר הביטוי,  "הגמל לא רואה את הדבשת של עצמו". פעמים רבות אדם מבחוץ המנותק מאינטרסים ודעות קדומות מסוגל לספק מבט על הכשלים שהאנשים שבתוך המערכת לא יכולים לראות. זה נכון ברגעי משבר, אך נכון לא פחות כשהדברים מתנהלים בצורה טובה. התובנות עשויות לספק תרופה מקדימה לסדקים שעשויים לצוץ בהמשך, ולא זוכים לטיפול.

קיראו עוד ב"בארץ"

נקודה נוספת, הנלמדת מיתרו היא הצורך בחלוקת אחריות וסמכויות. לפעמים אנשים חזקים אוהבים לשלוט ולנהל את הכל. אך סיפור משה מלמד אותנו, שלא משנה עד כמה אדם מוכשר קשה לנהל מערכות גדולות באופן בלעדי. חלוקה של הסמכויות תוך פיקוח מתמיד מאפשרים שליטה מחד, והימנעות מקריסה ומהשלכות נוספות של ריכוז סמכויות מאידך.

פרשת יתרו מלמדת בהקשר של השקעות ושוק ההון על הבעיה בהסתמכות על "אנשי מפתח בחברה". כשאתם משקיעים בחברה אתם לרוב מסתכלים ובוחנים את המספרים, את המגמה בעסקים, את הסביבה העסקית - מתחרות, לקוחות. אבל לא פחות חשוב - צריך להבין את התלות של החברה באנשי מפתח.

יש בבורסה המקומית ובכלל - גם בבורסה בניו יורק, חברות רבות שתלויות ונשענות על איש אחד, או על מספר קטן של אנשים. זה לא נכון לעסק, זה נובע מהיותן של החברות, חברות משפחתיות וזה נובע מכך שמנהלים ובעלים לפעמים "לא משחררים". אז אולי זה מצליח במשך תקופה, אבל בדומה לעצה שיתרו נתן - חלק חשוב מבריאות של ארגון הוא היכולת להתנהל מבלי להיות תלוי במנהיג. האצלת סמכויות גם בחברה עסקית היא הכרח לצמיחה שלה, להצלחה שלה. אז בפעם הבאה שאתם בודקים ומנתחים חברות - תתייחסו גם לשדרה הניהולית ולשאלה - האם קיימת לחברה תלות גדולה מדי באיש או אנשי מפתח?    

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    לא יאמן שכתבה כזאת מופיעה (ל"ת)
    דת השקר והכזב 16/02/2020 09:03
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    כתבה נהדרת תודה רבה!! (ל"ת)
    איתמר 14/02/2020 18:40
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    יתרו לא אמר איך למנוע מאזרח ביובי לא ראוי להגיע להנהגה? (ל"ת)
    מרוקוסטאן 14/02/2020 17:05
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אחלה יפה מאוד כיף לקרוא (ל"ת)
    אסף 14/02/2020 16:58
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    ביבי 14/02/2020 15:56
    הגב לתגובה זו
    אחד רק הוא גאון ויכול להיות קבוצת כדורגל בעצמו
  • בא 14/02/2020 18:41
    הגב לתגובה זו
    את שילטון הימין כולו,השמאל הוא סכנה קיומית לישראל.
  • 3.
    יפה מאוד! (ל"ת)
    יורי 14/02/2020 12:19
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    האצלת סמכויות זה לא ביבי ,לא רוצה לגדל מיתחרים . (ל"ת)
    בא 14/02/2020 11:35
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 14/02/2020 10:02
    הגב לתגובה זו
    הייתה קריאה מהנה מאוד. תודה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.