תורה, פרשת שבוע
צילום: יחצ
פרשת השבוע

פרשת יתרו: אורח לרגע רואה כל פגע

יתרו מגיע אל מחנה בני ישראל ומלמד את משה והעם את רזי הייעוץ הארגוני - כיצד לנהל ארגון גדול, ולמה חשוב להאציל סמכויות; איך זה קשור להשקעות בחברות משפחתיות וחברות שתלויות באיש אחד - בעלים או מנכ"ל 
איתן גרסטנפלד | (9)

פרשת השבוע שעבר עסקה ביציאת מצרים וחציית ים סוף. בפרשה השבוע מגיע יתרו חותן משה אל מחנה ישראל ומשיא למשה מספר עצות שיעזרו לו לנהל את העם. עצות יתרו מגיעות דווקא מאדם שלא מכיר את האופי של עם ישראל, ולא היה חלק מיציאתם ממצרים. עם זאת, דווקא בגלל העובדה הזאת יש בהן בכדי ללמד אותנו רבות על הדרך הטובה לנהל או להנהיג ארגון גדול. 

תחילת הפרשה הנוכחית, פרשת יתרו, פותחת בכך שיתרו חותן משה מגיע אל מחנה בני ישראל, לאחר שהשמועה על יציאת מצרים הגיעה אליו. יחד עמו, מביא יתרו את ציפורה אשתו של משה ושני ילדיו גרשום ואליעזר. משה מספר ליתרו את סיפור יציאת מצרים שגוררת התפעלות רבה מצדו: "וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ עַל כָּל-הַטּוֹבָה אֲשֶׁר-עָשָׂה ה' לְיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הִצִּילוֹ מִיַּד מִצְרָיִם". לאור האיחוד המשפחה וההתרגשות מיציאת מצרים מקריב יתרו עולה וזבחים לה', וניכרת התרגשות רבה בקרב המחנה.

למחרת, צופה יתרו בהתנהלותו היום-יומית של משה כמנהיג. יתרו,רואה את משה מתעסק מבוקר ועד ערב עם פניות מצד העם, ועם הצורך לפתור את בעיותיו. יתרו שואל לפשר מעשיו, ומשה משיב לו על האופי של עבודתו. אך, יתרו סבור שהתנהלות של משה והעם לא אפקטיבית וכי היא תפגע בטטוח הארוך בשני הצדדים: "וַיֹּאמֶר חֹתֵן מֹשֶׁה אֵלָיו לֹא־טוֹב הַדָּבָר אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה, נָבֹל תִּבֹּל גַּם־אַתָּה גַּם־הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ כִּי־כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר לֹא־תוּכַל עֲשֹׂהוּ לְבַדֶּךָ".

יתרו מבחין בכך שמשה לא יהיה מסוגל לעמוד בעבודתו לאורך זמן, וכי הוא מעמיס על עצמו יותר ממה שהוא מסוגל. לטענתו, הצורה בה הוא עובד תפגע לא רק בו, אלא גם בעם אותו הוא מנהיג. מעבר לכך, יתרו משיא למשה עצה בכדי לייעל את עבודתו. ראשית, מציע יתרו למשה להורות לעם חלק מן החוקים, ובכך להקטין את התלות האבסולוטית בו, "וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת־הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ וְאֶת־הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן". שנית, הוא מציע לו להאציל סמכויות על ידי הקמה של מעין מערכת שיפוטית היררכית, שהוא יעמוד בראשה: "ְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל־הָעָם אַנְשֵׁי־חַיִל יִרְאֵי אֱלֹהִים אַנְשֵׁי אֱמֶת שֹׂנְאֵי בָצַע וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת׃ וְשָׁפְטוּ אֶת־הָעָם בְּכָל־עֵת וְהָיָה כָּל־הַדָּבָר הַגָּדֹל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ וְכָל־הַדָּבָר הַקָּטֹן יִשְׁפְּטוּ־הֵם וְהָקֵל מֵעָלֶיךָ וְנָשְׂאוּ אִתָּךְ".

יתרו - יועץ ארגוני

יתרו, כמאמר הביטוי הוא "אורח לרגע רואה כל פגע", הוא מזהה את הפגמים שבמערכת ההנהגה ההולכת ונרקמת של עם שזה עתה הפך לחופשי. רק אדם מבחוץ יכול לזהות את הפגמים, שכן מי שבתוך הסיפור לא מכיר סיטואציה אחרת. אבל מעבר לכך יש בהצעות שלו תובנות עמוקות על מנהיגות והיררכיה ארגונית.

יתרו מבין, ראשית שכח רב בידי אדם אחד עלול ליצור בעיות, שנית שלא משנה עד כמה האדם מוכשר יש גבול לכמות הדברים שיש ביכולתו לעשות. בנוסף, הוא מלמד את משה והעם הטרי את רזי הארגון ההיררכי, בכדי להתקדם, על העם לבנות מערך משוכלל הבנוי על היררכיה ברורה. הזמנים השתנו עבור בני ישראל, הם כבר לא עבדים ובכדי להתנהל בצורה טובה הם זקוקים למערכת מסודרת.

דבריו של יתרו הם מופת של ייעוץ ארגוני, הרלוונטי גם בימינו, החל מהצורך במבט חיצוני וכלה בהשתתת מבנה היררכי ברור. בגלל קוצר היריעה נתמקד רק בשני דברים מהם ניתן ללמוד לחיינו. הראשון הוא הצורך בייעוץ מבחוץ, כמו שאומר הביטוי,  "הגמל לא רואה את הדבשת של עצמו". פעמים רבות אדם מבחוץ המנותק מאינטרסים ודעות קדומות מסוגל לספק מבט על הכשלים שהאנשים שבתוך המערכת לא יכולים לראות. זה נכון ברגעי משבר, אך נכון לא פחות כשהדברים מתנהלים בצורה טובה. התובנות עשויות לספק תרופה מקדימה לסדקים שעשויים לצוץ בהמשך, ולא זוכים לטיפול.

קיראו עוד ב"בארץ"

נקודה נוספת, הנלמדת מיתרו היא הצורך בחלוקת אחריות וסמכויות. לפעמים אנשים חזקים אוהבים לשלוט ולנהל את הכל. אך סיפור משה מלמד אותנו, שלא משנה עד כמה אדם מוכשר קשה לנהל מערכות גדולות באופן בלעדי. חלוקה של הסמכויות תוך פיקוח מתמיד מאפשרים שליטה מחד, והימנעות מקריסה ומהשלכות נוספות של ריכוז סמכויות מאידך.

פרשת יתרו מלמדת בהקשר של השקעות ושוק ההון על הבעיה בהסתמכות על "אנשי מפתח בחברה". כשאתם משקיעים בחברה אתם לרוב מסתכלים ובוחנים את המספרים, את המגמה בעסקים, את הסביבה העסקית - מתחרות, לקוחות. אבל לא פחות חשוב - צריך להבין את התלות של החברה באנשי מפתח.

יש בבורסה המקומית ובכלל - גם בבורסה בניו יורק, חברות רבות שתלויות ונשענות על איש אחד, או על מספר קטן של אנשים. זה לא נכון לעסק, זה נובע מהיותן של החברות, חברות משפחתיות וזה נובע מכך שמנהלים ובעלים לפעמים "לא משחררים". אז אולי זה מצליח במשך תקופה, אבל בדומה לעצה שיתרו נתן - חלק חשוב מבריאות של ארגון הוא היכולת להתנהל מבלי להיות תלוי במנהיג. האצלת סמכויות גם בחברה עסקית היא הכרח לצמיחה שלה, להצלחה שלה. אז בפעם הבאה שאתם בודקים ומנתחים חברות - תתייחסו גם לשדרה הניהולית ולשאלה - האם קיימת לחברה תלות גדולה מדי באיש או אנשי מפתח?    

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    לא יאמן שכתבה כזאת מופיעה (ל"ת)
    דת השקר והכזב 16/02/2020 09:03
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    כתבה נהדרת תודה רבה!! (ל"ת)
    איתמר 14/02/2020 18:40
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    יתרו לא אמר איך למנוע מאזרח ביובי לא ראוי להגיע להנהגה? (ל"ת)
    מרוקוסטאן 14/02/2020 17:05
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אחלה יפה מאוד כיף לקרוא (ל"ת)
    אסף 14/02/2020 16:58
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    ביבי 14/02/2020 15:56
    הגב לתגובה זו
    אחד רק הוא גאון ויכול להיות קבוצת כדורגל בעצמו
  • בא 14/02/2020 18:41
    הגב לתגובה זו
    את שילטון הימין כולו,השמאל הוא סכנה קיומית לישראל.
  • 3.
    יפה מאוד! (ל"ת)
    יורי 14/02/2020 12:19
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    האצלת סמכויות זה לא ביבי ,לא רוצה לגדל מיתחרים . (ל"ת)
    בא 14/02/2020 11:35
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 14/02/2020 10:02
    הגב לתגובה זו
    הייתה קריאה מהנה מאוד. תודה
אסיסי נשיא מצרים
צילום: מצרים

הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?

חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב; איך סיום הלחימה ישפר את המצב הכלכלי של מצרים? 

משה כסיף |
נושאים בכתבה מצרים

חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב - שלב נוסף בחיזוק ההתאוששות הכלכלית של המדינה הערבית המאוכלסת ביותר. השדרוג מצטרף לשורת מהלכים כלכליים שמובילה קהיר מאז תחילת 2024, במטרה להחזיר את אמון המשקיעים הזרים והשווקים הגלובליים.

העלאת דירוג האשראי משקפת את הרפורמות בהובלת צמיחה מחודשת בכלכלה, עם צפי לצמיחה של 4% בשנת 2025, בהשוואה ל-3.8% ב-2024. ההעלאה בדירוג צפויה להקל על גיוס הון בעלויות נמוכות יותר בשווקים הבינלאומיים, מה שצפוי לתמוך בהמשך יציבות המטבע ובשיפור המאזן התקציבי של מצרים.

כלכלני חברת הדירוג , מסבירים כי המעבר של מצרים לשער חליפין גמיש מהווה גורם מרכזי בשיפור התחזית הכלכלית. המדיניות החדשה תורמת להאצת הצמיחה, מעודדת עלייה בתיירות ובהעברות כספים ממשפחות בגולה, ומשפרת את המאזן החיצוני - לרבות מאזן ההון וחשבון השוטף. 

במקביל, סוכנות הדירוג Fitch אישרה מחדש את דירוג B עם אופק יציב, בעוד Moody's ממשיכה לדרג את מצרים ברמה של Caa1 עם אופק חיובי מאז מרץ 2024. הרפורמות במצרים כוללות גם הפחתת סובסידיות על אנרגיה ומזון, צעד שמסייע בריסון הגירעון התקציבי ומאפשר השקעה בתשתיות, כמו פרויקטי התחדשות עירונית בקהיר ואלכסנדריה.

כלכלת מצרים משתפרת

מאז מרץ 2024, כאשר הבנק המרכזי של מצרים איפשר למטבע המקומי להיחלש בכ-40% במטרה להתמודד עם מחסור חמור במטבע חוץ, מתרחשת התייצבות הדרגתית בזירה הפיננסית. שיעור האינפלציה, שזינק בשיא המשבר לרמה של כ-38%, ירד בחדות לשפל של שלוש שנים. במקביל, המטבע המצרי מתחזק על רקע גידול בהשקעות בתיקי השקעה זרים, התאוששות ביצוא ועלייה בהכנסות מתיירות. 

אסיסי נשיא מצרים
צילום: מצרים

הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?

חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב; איך סיום הלחימה ישפר את המצב הכלכלי של מצרים? 

משה כסיף |
נושאים בכתבה מצרים

חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב - שלב נוסף בחיזוק ההתאוששות הכלכלית של המדינה הערבית המאוכלסת ביותר. השדרוג מצטרף לשורת מהלכים כלכליים שמובילה קהיר מאז תחילת 2024, במטרה להחזיר את אמון המשקיעים הזרים והשווקים הגלובליים.

העלאת דירוג האשראי משקפת את הרפורמות בהובלת צמיחה מחודשת בכלכלה, עם צפי לצמיחה של 4% בשנת 2025, בהשוואה ל-3.8% ב-2024. ההעלאה בדירוג צפויה להקל על גיוס הון בעלויות נמוכות יותר בשווקים הבינלאומיים, מה שצפוי לתמוך בהמשך יציבות המטבע ובשיפור המאזן התקציבי של מצרים.

כלכלני חברת הדירוג , מסבירים כי המעבר של מצרים לשער חליפין גמיש מהווה גורם מרכזי בשיפור התחזית הכלכלית. המדיניות החדשה תורמת להאצת הצמיחה, מעודדת עלייה בתיירות ובהעברות כספים ממשפחות בגולה, ומשפרת את המאזן החיצוני - לרבות מאזן ההון וחשבון השוטף. 

במקביל, סוכנות הדירוג Fitch אישרה מחדש את דירוג B עם אופק יציב, בעוד Moody's ממשיכה לדרג את מצרים ברמה של Caa1 עם אופק חיובי מאז מרץ 2024. הרפורמות במצרים כוללות גם הפחתת סובסידיות על אנרגיה ומזון, צעד שמסייע בריסון הגירעון התקציבי ומאפשר השקעה בתשתיות, כמו פרויקטי התחדשות עירונית בקהיר ואלכסנדריה.

כלכלת מצרים משתפרת

מאז מרץ 2024, כאשר הבנק המרכזי של מצרים איפשר למטבע המקומי להיחלש בכ-40% במטרה להתמודד עם מחסור חמור במטבע חוץ, מתרחשת התייצבות הדרגתית בזירה הפיננסית. שיעור האינפלציה, שזינק בשיא המשבר לרמה של כ-38%, ירד בחדות לשפל של שלוש שנים. במקביל, המטבע המצרי מתחזק על רקע גידול בהשקעות בתיקי השקעה זרים, התאוששות ביצוא ועלייה בהכנסות מתיירות.