דו"חות איומים לענקית הבנקאות הגרמנית דויטשה בנק - והמניה מגיבה בנפילות

הבנק הגדול בגרמניה שעומד כבר חודשים במוקד הסערה פרסם דו"חות והציג קריסה ברווחים, וגם ירידה בהכנסות
גיא ארז | (12)
נושאים בכתבה דויטשה בנק

עונת הדו"חות מתנהלת גם באירופה, והבוקר היה זה הבנק הגרמני דויטשה בנק שפרסם את תוצאותיו הכספיות לרבעון השני של 2016. תוצאות הבנק מרכזות עניין רב, זאת על רקע החששות שהצטברו סביב מערכת הבנקאות באירופה, ויציבות הבנקים ביבשת. 

רווחי הבנק ברבעון השני נחתכו ב-98% לעומת הרבעון המקביל אשתקד והסתכמו ב-18 מיליון אירו בלבד (לעומת 818 מיליון אירו בשנה שעברה). בין הסיבות לירידה הדרמטית נציין כי התכווצות הרווח ממסחר, את ההוצאות המידיות הקשורות בהפחתת היקף המשרות וכמובם גם את הריבית האפסית שמקשה על הבנק לייצר רווחי אשראי. גם הכנסות הבנק רשמו ירידה משמעותית, בשיעור של כ-20%, לסך של 7.4 מיליארד אירו.

מניית דויטשה בנק מאבדת מעל 5.5% ונסחרת ברמה של 12.2 אירו, וזאת לאחר שאיבדה מעל 40% מתחילת השנה, כשתוצאות משאל העם בבריטניה פגעו בה משמעותית. נציין כי המסחר באירופה מתנהל בעליות שערים כאשר הדאקס מטפס 0.6%. שווי השוק של דויטשה בנק עומד כעת על 17.7 מיליארד אירו בלבד. 

"אם הסביבה הכלכלית הנוכחית תמשיך להיות חלשה, נצטרך להיות עוד יותר שאפתנים לגבי השינוי המבני שלנו", נמסר מהבנק בהצהרה שפורסמה לאחר הדו"חות.

נזכיר כי בתחילת החודש הוציאו בקרן המטבע סקירה ולפיה דויטשה בנק הינו המוסד הפיננסי שמהווה את הסיכון הגדול ביותר למערכת הפיננסית העולמית, זאת בשל מרכזיותו במערכת הפיננסים הגלובאלית ומערכת הקשרים שלו עם בנקים גדולים אחרים מסביב לעולם. בקרן הציגו את השקף הבא בכדי להמחיש את מרכזיותו של הבנק הגרמני.  

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    מוטי 27/07/2016 13:14
    הגב לתגובה זו
    מוטי
  • 11.
    לא להיות חזירים (ל"ת)
    נוסו 27/07/2016 13:03
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    מוטי 27/07/2016 12:40
    הגב לתגובה זו
    לדעת מומחים יהיה פי כמה מקריסת ליימן ברדרס. החוב הרע שלה פי 5 מכל התמג של גוש היורו ביחד.
  • 9.
    שוב בועה בשווקים 27/07/2016 12:39
    הגב לתגובה זו
    אבל ממשיכים לנפח את הבלון
  • 8.
    צריך מועדון רקודים בבורסה הטנגו 2 קדימה 2 אחורה זה מה ש (ל"ת)
    דוד 27/07/2016 12:08
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    דוד 27/07/2016 12:06
    הגב לתגובה זו
    לקנות בסי זה מה שהבורסה רוצה יותר טוב חול
  • 6.
    אין מה לקנות בשוק הכול למעלה (ל"ת)
    דוד 27/07/2016 12:05
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    הבורסה עלתה למה אין מימושים שהציבור יוכל לכנס שוב (ל"ת)
    דוד 27/07/2016 12:05
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    רק אצלנו הבורסה בטנגו מי יכול ליכנס לבורסה שצחקת על הצ (ל"ת)
    דוד 27/07/2016 12:03
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    כותבי תרחישים 27/07/2016 12:03
    הגב לתגובה זו
    הסיבה שגב מרקל אישרה הלוואות להצלת יוון- כדי שיוון תחזיר לבנק הגרמני חלק מהחוב לכן הבנק הגרמני צלל יותר מ 50% כשלב א ומה בשלב ב = ב 2017= ולכן היורו יצלול ל 108 ! ול 102 ? ראו קראתם
  • 2.
    ביזפורטל מגמתיים, מתים להוריד את השוק, (ל"ת)
    דודו 27/07/2016 11:24
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ירוקה בכל זאת (ל"ת)
    גרמניה 27/07/2016 11:05
    הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?